מאי 22 2016

איך המאובנים מוכיחים את האבולוציה

[1,490 מילים]

לפני יומיים, ב-20 לחודש, היה יום השנה לפטירתו של סטיבן ג'יי גולד, אחד מגדולי הביולוגים האבולוציוניים במאה ה-20. גולד היה חוקר מאובנים מבריק ותרם פיתוחים תאורטיים ומעשיים רבים לביולוגיה האבולוציונית. הוא היה כותב פורה, שלא בחל בכתיבת מדע פופולרי, למרות הסנוביות שהיתה נפוצה בקרב מדענים באותה תקופה.

הספרות העשירה הזאת הפכה אותו, בחייו וגם אחרי מותו, לקרבן של כריית ציטוטים. מכחישי אבולוציה אוהבים להוציא את דבריו מהקשרם, כך שמי שהיה האביר הגדול של הביולוגיה האבולוציונית מוצג כתומך בהכחשת אבולוציה. האבסורד מיידי לכל מי שמכיר את חייו ופועלו.

גולד עשה הרבה בחייו כדי לקדם את הבנת האבולוציה בקרב הציבור הרחב. זה בדיוק מה שהרשומה הזאת תנסה לעשות, בקטנה. היא מוקדשת לו בהערכה רבה. להמשך קריאה »

תגובה אחת

מאי 01 2016

מדוע יש משהו במקום לא-כלום?

[2,952 מילים]

השאלה שבכותרת נשמעת מרתקת ומפעימה. היא נשאלת שוב ושוב בכל מיני הקשרים. להרבה אנשים היא כרוכה בשאלה איך נוצר היקום. היא גם מרכזית לכל מיני דיונים בנושא קיומו של אלוהים. ועדיין, למרות החשיבות החברתית שלה, אני חושב שזאת שאלה חסרת משמעות, כמעט שאלת נונסנס. למה? על זה אנסה לענות ברשומה הזאת. להמשך קריאה »

6 תגובות

אפר 16 2016

אברהם משחק בטעויות: העיקרון האנתרופי, צעדים ראשונים (חלק ז)

מאת נושאים דת

[2,451 מילים]

תוכן העניינים של סדרה זאת זמין במאמר הפותח שלה.

אחרי הרבה מאד זמן, החלטתי להמשיך את הסדרה על "אלוהים משחק בקוביות" של מיכאל אברהם. קיבלתי מספר מיילים עליה מאנשים שביקרו דברים שכתבתי, רצו הרחבות או שמחו לקרוא תשובות מסודרות להבלים שלו. זה נתן לי חשק להמשיך אותה, לפחות עוד קצת. הפעם אעסוק באחד החלקים הכי ביזאריים בעיני בספר, החלק בו אברהם דן בעיקרון האנתרופי.

העיקרון האנתרופי, בקטנה

כמו שהבהרתי בחלקים הקודמים בסדרה, אברהם מתחיל עם שתי תופעות שמוכרות לכולנו – חיים קיימים והתנאים השוררים בכדור הארץ מאפשרים את קיומם. לתופעות האלו יש לפחות שני הסברים אפשריים. האחד הוא תכנון תבוני. מהנדס-על כלשהו תיכנן והוציא לפועל פרויקט נדל"ן מרשים, כדור הארץ, ולאחר מכן איכלס אותו בחיים שמסוגלים להתקיים בו. ההסבר השני הוא שכדור הארץ נוצר בתהליך נטול תכנון כלשהו. אם תרצו, הוא התוצאה יחסי הגומלין בין חומר ואנרגיה ביקום שלנו. אברהם צריך לספק סיבה ממשית לחשוב שדווקא תכנון תבוני של כדור הארץ והחיים הוא האפשרות הסבירה יותר. הוא לא עושה זאת. במקום, הוא מסתמך על אנלוגיות מופקפקות וחישובים הסתברותיים לא רלוונטיים שמנותקים לחלוטין מהמציאות ומראים אי-הבנה של מה שיריביו האינטלקטואליים טוענים. לפרטים, קראו את הרשומות שבלינקים.

הנקודה שהכי רלוונטית לענייננו היא שיש על אברהם נטל הוכחה. על השולחן יש שני הסברים למוצא החיים ולהתאמה בין החיים לכדור הארץ, ואברהם מעדיף אחד מהם. עליו להראות שההסבר החביב עליו הוא אכן ההסבר הסביר יותר. העיקרון האנתרופי הוא דרך מצוינת להביע את הסיבה שבגללה יש עליו נטל. לעיקרון הזה יש כמה גרסאות, ולדוקינס יש אחת משלו (ע"מ 199-223 ב"יש אלוהים"). בלב הגרסה שבה הוא משתמש נמצאת אבחנה שהיא כמעט בנלית ונכונה כהכרח לוגי. אם יש חיים במקום כלשהו ביקום, הכרחי לוגית ששוררים במקום הזה תנאים המאפשרים את קיומם. אחרי הכל, חיים לא מסוגלים להתקיים היכן שלא שוררים תנאים שמאפשרים את קיומם. בצורה דומה, אם החיים נוצרו במקום כלשהו ביקום, הכרחי לוגית שבמקום הזה שררו תנאים שאיפשרו להם להיווצר.

באבחנה הזאת אתמקד ברשומה הזאת. יש לה השלכות מרחיקות לכת לענייננו. נובע ממנה שעצם ההתאמה בין החיים לכדור הארץ לא צריכה להפתיע אף אחד. זה בדיוק מה שנצפה לראות, כעניין של הכרח לוגי. בשלב הזה, אברהם צריך לנסות להראות שהחיים על כדור הארץ הם איכשהו בכל זאת תופעה שההסבר הכי סביר לה הוא קיומו של אלוהים-מהנדס. כאמור, הוא אכן מנסה לעשות את זה, על ידי אנלוגיות וחישובים הסתברותיים שמחוררים בבעיות.

(לשם השלמות אזכיר שדוקינס מוסיף על האבחנה הזאת את "קסם המספרים הגדולים": גם אירועים שלא סביר שהם יקרו בכל זמן נתון, אומר דוקינס, יקרו בהסתברות גבוהה בהינתן מספיק זמן שהם יקרו. לא אכנס לצד הזה בטיעון של דוקינס. אברהם עצמו שוטח עליהם ביקורת בנפרד. אני עצמי לא מסכים עם כל מה שדוקינס אומר עליהם, אבל הביקורת שלי עליהם אפילו לא קרובה למה שאברהם אמר עליהם. אולי אעסוק בהם בעתיד.)

לאברהם יש שני טיעונים יותר ספציפיים נגד האבחנה האנתרופית הזאת, שניהם טיעונים על דרך הדוגמא המגחיכה. אברהם מתאר תופעה. הוא מיישם על התופעה הזאת את האבחנה שהזכרתי למעלה ומקבל תוצאה אבסורדית. האבסורד לכאורה מדגים עד כמה דוקינס טועה. לצערו, הדוגמאות שלו מדגימו שהוא לא הפנים שנטל ההוכחה מוטל על כתפיו, לא יודע איך להתמודד איתו וצריך לרענן את ידיעותיו בהסתברות וסטטיסטיקה. הנה למה. להמשך קריאה »

17 תגובות

נוב 04 2015

הארי פוטר והעל-טבעי

לאחרונה אני חושב הרבה על העל-טבעי. זה תחום רחב עם הרבה שאלות שונות ומשונות, אך שאלה מרכזית אחת ניקרה בראשי: האם אני מכיר טענה על-טבעית שהתבררה כנכונה, או לפחות אחת שהראיות לטובתה גרמו לי לחשוב שאולי יש בה ממש? למרות שפשפשתי בזיכרוני שוב ושוב בשבועות האחרונים, לא הצלחתי לחשוב על אחת.

הניסיון הוביל אותי לשאלה אחרת, יותר יסודית, יותר בסיסית. איך תיראה טענה על-טבעית "טובה", כזאת שאפשר לומר עליה שהיא נכונה או לכל הפחות שהיא מבטיחה? בהעדר דוגמאות שכאלו מהעולם האמתי, קיוויתי שאמצא דוגמאות כאלו דווקא מעולם הסיפורת. למען האמת, לא ציפיתי שהחיפוש שלי יהיה כה פרודוקטיבי. העולם של הארי פוטר, כפי שתואר על ידי ג'יי. קיי רולינג, מתאים לצרכיי כמו כפפה ליד. לא מזיק שבתור פוטריסט מושבע, יש לי פינה חמה בלב עבורו. להמשך קריאה »

6 תגובות

אוג 22 2015

הבעיה העיקרית עם פרשנויות משליות לתורה

מאת נושאים דת

סתירות בין תורה ומדע הם אחד מהקשיים הכי גדולים על הדת היהודית. הדוגמא הכי פופולרית לסתירה בין תורה ומדע היא הפרקים הראשונים בחומש בראשית. הפרק הראשון, לדוגמא, מתאר את בריאת העולם בשבעה ימים בסדר מסוים. ממצאי המדע קובעים שהיקום כפי שאנו מכירים אותו היום הוא התוצר של מיליארדי שנים של אבולוציה קוסמית, כימית וביולוגית ושסדר הנבראים גם כך היה שונה לחלוטין מהתיאור המקראי. יש כמה גישות דתיות לסתירה הזאת. אחת מהן היא לקבוע שסיפור הבריאה הוא לא באמת מה שהוא נראה – תיאור של הדרך בה אלוהים ברא את העולם. יותר ספציפית, הם משל שהנמשל שלו הוא מוסר השכל או אפילו ציווי אלוהי. הנמשל מוסווה ומקודד בתוך משהו שנראה כמו תיאור של בריאת העולם על ידי אלוהים. הרבה דתיים לוקחים גישה דומה לכל סתירה פוטנציאלית בין תורה למדע, לא רק לגבי בריאת העולם. האם הגישה הזאת בכיוון? אני חושב שלא. יש בגישות כאלו כמה בעיות נוקבות שאני לא חושב שאפשר להשתקם מהם, אבל אתמקד רק באחת. אני קורא לה בעיית הרצף. להמשך קריאה »

סגור לתגובות על הבעיה העיקרית עם פרשנויות משליות לתורה

אוג 15 2015

כשאלוהים עושה, איך זה נראה?

מאת נושאים דת

קיומו של אלוהים הוא אחד הרעיונות הכי מרכזיים בדת היהודית, אבל הוא למעשה לא החשוב בהם. חשוב יותר, מרכזי יותר וחיוני יותר הוא הרעיון שאלוהים מסוגל לעשות כל מיני דברים בעולם. אפילו יותר חשוב, מרכזי וחיוני הוא הרעיון שאלוהים עשה זאת בפועל. אלוהים מתואר כמי שברא את העולם, נתן לנו את התורה והתגלה לנביאים. בנוסף, הוא מתואר כמקשיב לתפילות, גוזר גזירות ומעניק שפע טוב. הרבה מנהגים דתיים מקבלים מכך את מרבית המשמעות שלהם. לדוגמא, בתקופת החגים ההולכת וקרבה, יהודים-דתיים עושים תשובה, מרבים בתפילות ובמעשים טובים. זאת התקופה בה אלוהים עושה חשבונות ומכריע מה יקרה להם השנה. ההחלטה שלו בבית דין של מעלה חשובה מאד. נניח שאלוהים לא באמת משקלל חשבונות, מודד מעשים טובים מול מעשים רעים ופוסק גזרי דין. במצב זה, נעלמת הפואנטה של הרבה, ולדעתי הרוב המוחלט, ממנהגי ההתעוררות הדתית לתשובה בחודש אלול, ראש השנה וימי כיפור.

עם זאת, יש עוד מצב בו אותו דבר בדיוק קורה – כשאין תוכן ברור למילים "אלוהים עשה". אם אין לנו מושג מה אנחנו אומרים כשאנחנו אומרים שאלוהים עושה דבר כזה או דבר אחר, כשלמילים הללו אין באמת תוכן ברור שעומד מאחוריהם, הרי שלא באמת תקשרנו רעיון ברור. זה דבר אחד לומר, לכתוב, לשמוע או לקרוא את המילים "אלוהים גזר את דינו של פלוני לטובה". זה דבר אחר להתייחס לאמירה הזאת כאמירה בעלת משמעות, כזאת שיש לה תוכן ברור שאנחנו מסוגלים להבין. כדוגמא, זה דבר אחד להיות מסוגל לומר, לכתוב, לשמוע או לקרוא את המילים "שלקלקלר הלך ברחוב". זה דבר אחר לחלוטין להתייחס לאמירה הזאת כאמירה בעלת משמעות. אולי יש אנשים שחושבים שהם הצליחו להבין את המשפט הזה, ובטח יש אנשים שחושבים שהם מבינים משפטים בהם כתוב שאלוהים עושה משהו. אני חושב שזה רושם מוטעה, שנובע מפספוס של האתגרים שעומדת לפניהם. להמשך קריאה »

סגור לתגובות על כשאלוהים עושה, איך זה נראה?

אוג 10 2015

מיתוסים נפוצים על הביולוגיה האבולוציונית

יש כמה מיתוסים על הביולוגיה האבולוציונית ששווה לדבר עליהם במפורש. אני לא מתכוון בהכרח למיתוסים שנפוצים בקרב מתנגדיה. גם לשוחרי מדע יש לפעמים אי-הבנות לגביה. לאורך השנים נתקלתי בהרבה אנשים עם כוונות טובות ואי-הבנות רעות. אודה ואתוודה, כמו שתראו עוד רגע, אני לא חף משגיאות, אבל צדק רבי ישראל סלנטר כשאמר "כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן". ברוח הזאת, בואו נתקן. להמשך קריאה »

סגור לתגובות על מיתוסים נפוצים על הביולוגיה האבולוציונית

יול 25 2015

הסברים אלוהיים: האם אלוהים יכול להסביר תופעות בטבע?

מאת נושאים דת

חלק גדול מחיינו אנחנו מבלים בחיפוש אחרי הסברים. כולנו תושבים ביקום שמציף אותנו בחוויות וגירויים. אנחנו מחפשים דרכים טובות להסביר כל תופעה שחושינו קלטו. אנשים משתמשים באלוהים כהסבר. לפעמים פעולותיו מסבירות את מזלם הטוב בחיים, לפעמים הוא ההסבר המועדף עליהם לתופעות ביולוגיות, גאולוגיות או פיזיקליות. השימוש באלוהים כהסבר הוא מאד פופולרי, לפחות חלקית, בגלל תכונה אחת מאד מרכזית שלו. אלוהים אמור להיות בעל יכולת כבירה לתכנן, לעצב ולהוציא לפועל. בעיני המאמינים באלוהים, החכמה שלו, היכולת שלו לתפוס ולהבין הכל וכוחו הכביר – כל אלו מאפשרים לו להוציא לפועל פרויקטים ארכיטקטוניים שאף אדם לא הצליח וכנראה גם לא יצליח לשחזר, כמו היקום, כדור הארץ והחיים עצמם.

האם השימוש הזה באלוהים אכן תקין? האם אלוהים באמת יכול למלא את התפקיד הזה? האם הוא מסוגל להסביר דברים? בכלליות, אני חושב שלא, אבל כדי להסביר למה, אצטרך, כמה אירוני, להסביר כמה דברים על הסברים. להמשך קריאה »

סגור לתגובות על הסברים אלוהיים: האם אלוהים יכול להסביר תופעות בטבע?

יול 09 2015

קיבוץ גלויות: בין נבואה למציאות

מאת נושאים דת

נבואה היא מעלה רמה. מסורתית, הנביא נחשב לקרוב לאלוהים בצורה שאדם רגיל רק יכול לחלום עליה. יש לו קו ישיר לאלוהים, דרכו הוא מקבל מסרים. בתנ"ך האל מדבר מפי הנביא – מטיף מוסר לחוטאים, מחמיא לעושי הטוב, מנחם את הסובלים, מכריע בסוגיות מדיניות וחברתיות, מזהיר מהעתיד, מנתח את העבר, מבטיח ענישה או מביא ברכה. הכל מן האל ובשם האל.

הנבואה אבדה בתקופה המודרנית. בין חתימת התנ"ך לכתיבת התלמוד, היא הפכה ל"מקצוע" נכחד, עבודה שאף אחד כבר לא עושה. כל מה שנשאר הוא הספרות העניפה שהותירו אחריהם הנביאים הקדמונים. רבים מתרשמים מהכתבים שלהם, במיוחד מהדיוק הרב בו הם חזו אירועים שמתרחשים רק בימינו, אלפי שנים אחרי שהם והמקצוע שלהם עברו מן העולם.

אולי יותר משאר הטענות לנבואות שהתגשמו, נבואות קיבוץ גלויות, הנבואות שמתארות שיבת עם ישראל לארץ, הכי תופסות את הדמיון. ראשית, הן רוכבות על הרגש הפטריוטי של כולנו ועל החיבה שלנו לשורשים ההיסטוריים שלנו. הן מאפשרות לנו למצוא משהו שמקשר את העולם היהודי העתיק עם התרבות היהודית-ישראלית המודרנית. עבור רבים, זה קשר מפתה. יש בו משהו רומנטי, שמתרפק על נפלאות העבר בהווה המודרני. שנית, הן מרשימות. איך יכלו אותם נביאים קדמונים לדעת את מה שיקרה אלפי שנים אחריהם? לרבים נראה אינטואיטיבי שכוח עליון, אלוהים, נדרש כדי להסביר הצלחה כזאת. וזאת השאלה המרכזית שלה. האמנם אלוהים דרוש כדי להסביר את ההצלחה הזאת? להמשך קריאה »

סגור לתגובות על קיבוץ גלויות: בין נבואה למציאות

יונ 07 2015

שיחה עם יונתן זקס ותומר פרסיקו

השבוע נתקלתי בשמחה רבה בהזמנה לאירוע מעניין. הרב יונתן זקס, הרב הראשי לשעבר של בריטניה, הגיע לארץ, וישב לשיחה פומבית עם תומר פרסיקו. חברבוק, רב בעצמו, המליץ לי לפני כמה חודשים לקרוא את "השותפות הגדולה", הספר בו זקס עוסק ביחס בין מדע ודת. הספקתי לצלוח את רובו בחודשים שעברו מאז. לאלו כמוני שרגילים לדוגמטיות של עמותות ההחזרה בתשובה הישראלית, הספר של זקס מאד מרענן, אבל יש לי עליו כמה השגות. אולי עוד אכתוב עליו בעתיד. בינתיים, מספיק לומר שהוא גרם לי לרצות לראות את זקס בפעולה במו עיניי. העובדה שפרסיקו השתתף הייתה בונוס משמח במיוחד. להמשך קריאה »

סגור לתגובות על שיחה עם יונתן זקס ותומר פרסיקו

הבא »