יונ 25 2017

כמה מוטה המדע שלנו? המקרה המעצבן של המגירה הסגורה

[2,280 מילים]

כמו כל בני האדם, למדענים יש משאבים מוגבלים, אינטרסים ותשוקות. הזמן שלהם מוגבל, הם רוצים לקדם את הקריירה שלהם והם אוהבים פידבק חיובי. יש להם חיים מחוץ למעבדה. הם אנשי משפחה, בעלי תחביבים וחובבי פנאי. הם יכולים לכלות שעות בבדיקה מדוקדקת של השערה מבטיחה ובאיסוף וניתוח נתונים, אבל בסופו של יום, הם צריכים לחזור הביתה, ולו כדי לישון. מה יעשו מדען או מדענית שעבדו במשך חודשים או אפילו שנים על השערה מסוימת, אם בסופו של דבר התברר להם שהיא שגויה?

בהכללה, במדע תוצאה שלילית פחות יוקרתיות מתוצאה חיובית. ככל שהשערה יותר חדשנית ומפתיעה, כך היא נחשבת ליותר פרובוקטיבית ומרעישה ומקבלת תשומת לב בהתאם. כלב נשך אדם והדביק אותו בכלבת זה לא חדשות. אדם נשך כלב והדביק אותו ב-HIV זה שיא הסקסיות המדעיות. כזה מקרה מתועד יכול לזכות חוקר בר-מזל בבמה בכתבי-עת מדעיים יוקרתיים, קידום בקריירה שלו, פידבק חיובי מחוקרים אחרים בתחומו ועוד.

בהשוואה לתוצאות חיובית, תוצאות שליליות זוכות להופיע באמפי בקיסריה רק כשהן סותרות את הקונצנזוס הקיים בקרב מומחים. לרוב, הן משעממות וחסרות ברק, אפילו שכולם מכירים בחיוניות שלהן. מצאנו עוד דרך לא לרפא סרטן. וופטי-דו. אין הרבה יוקרה בתוצאות שליליות, הן בדרך כלל לא יזכו למקום בכתבי עת נחשבים ולא יקדמו את הקריירה של החוקר. למדענים יש דברים אחרים לעשות, בתוך המעבדה ובחייהם הפרטיים. כשהתמריץ חלש, אין הרבה מוטיבציה לכתוב אלפי מילים בשפה טכנית יבשה. פרסום מחקר עם תוצאה שלילית מקבל עדיפות נמוכה בסדר היום של המדען הממוצע.

להמשך קריאה »

4 תגובות

פבר 24 2017

אברהם משחק בטעויות: הברירה הטבעית, המציאות נגד שגיאות (חלק ח)

[3,660 מילים]

תוכן העניינים של סדרה זאת זמין במאמר הפותח שלה.

הברירה הטבעית היא נושא קשה במובן מאד חשוב. הקלות בה ניתן להסביר אותה ברמת מדע פופולרי, מוליכה שולל לא מעט אנשים. גם אנשים עם תארים מדעיים מתקדמים נוטים להתבלבל, למעוד ולגשש באפילה. זה נכון שבעתיים אם הם כבר חושבים שהם מבינים את הנושא. מיכאל אברהם הוא כזה טיפוס, לדעתי. כבר עסקתי בעבר בשגיאות שלו בביולוגיה אבולוציונית מתוך ספרו "אלוהים משחק בקוביות". יותר לאחרונה הוא פתח אתר אישי. גם שם הוא המשיך להדגים שלל אי-הבנות בסיסיות בביולוגיה אבולוציונית.

זאת הזדמנות נפלאה לכתוב על הברירה הטבעית ועל כמה תגליות מאד מפתיעות בביולוגיה אבולוציונית. אלו תגליות שלא זוכות להכרה רחבה ברמת המדע הפופולרי למרות שהן ידועות לביולוגים אבולוציוניים כבר מספר עשורים. אני מקווה שזה ייתן לכם תיאבון לקראת המשך סדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לפני שבכלל אתחיל עם זה, מה בעצם אמר אברהם?

להמשך קריאה »

5 תגובות

פבר 22 2017

חזרה לבראשית: איך היו ימים לפני בריאת השמש והירח?

מאת נושאים דת

[1,980 מילים]

אני לוקח הפסקה מכתיבת סדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. מחסור חמור בזמן מעכב את החלקים הבאים. בינתיים, חשבתי לחזור לאחד הנושאים שכי מעניינים אותי לגבי הדת היהודית: דרכי ה"פרשנויות" היצירתיות של מקורות יהודיים. אחד הגורמים שקובעים את מערכת היחסים בין הדת היהודית ועולם המדע הם הפרשנות לטקסטים כמו הפרקים הפותחים את חומש בראשית. אם נקבל את פשוטו של מקרא, תתקבל סתירה חזיתית עם ממצאי המדע. לעומת זאת, אין בהכרח סתירה אם נאמץ פרשנות משלית, פרשנות בה הפרקים הללו הם משל לרעיונות נסתרים.

קוראים ותיקים יודעים שאני לא חובב גדול של פרשנויות משליות. לדעתי, הן מנותקות לחלוטין מהטקסט ולא מסוגלות להסביר אפילו את התופעות הספרותיות הכי בולטות בטקסט. לדוגמא, למה יש פרקים שלמים של אילנות יוחסין המובילים מאדם הראשון עד אברהם אבינו? הם משולבים היטב בסיפורי המקרא בכך שהן מתארות את מוצאן של דמויות מרכזיות בסיפור. הם כתובים בשפה יבשה, מאד לא "פואטית". הם נראים כמו חומר הגלם של ההיסטוריון, לא של מושל המשלים ומספר הסיפורים.

הקושיה

למרות זאת, לא ננעלו שערי פרשנות. יש לכאורה סיבה מעולה לא לאמץ את פשוטו של סיפור הבריאה. אחת מהן היא השאלה הבאה. איך היו ימים לפני בריאת השמש והירח? אחרי הכל, כמו שכולנו יודעים, סיבוב כדור הארץ אחראי לכך שבכל שעה צד אחד של כדור הארץ פונה כלפי השמש. בצד זה יש יום, ובצד האחר – לילה. בהעדר השמש והירח, לא יהיו יום או לילה, רק חושך. למרות זאת, לפי בראשית א, השמש והירח נבראו רק ביום הרביעי. איך יכלו להיות ימים שלושה ימים לפני שהשמש נבראה? אם נאמץ את פשוטו של מקרא, נקבל סיפור הסותר את עצמו באופן מאד בולט לעין, סיפור בו יש ימים לפני שהם בכלל נבראו.

שמעתי את הקושיה הזאת לא מעט פעמים. לעתים היא עולה כמעין שאלת-מחץ שנאמרת משל היא צפויה לעורר בשומעה אלם והלם. בפועל, אני מתקשה להתרשם מממנה. מסתירה פנימית בקושי נובע משהו. לכל היותר נובע מהסתירה הפנימית הזאת שעלינו לחפש פרשנות אחרת למעשה בראשית, פרשנות בה הסתירה הזאת לא עולה. בהחלט לא נובע ממנה שעלינו לאמץ דווקא פרשנות משלית לסיפור הבריאה. ואכן, יש פרשנות של המקרא על דרך הפשט בו הסתירה הפנימית הזאת לא מתעוררת. למעשה, הסתירה הפנימית מתעוררת אך ורק בגלל אי-הבנה של סיפור הבריאה. להמשך קריאה »

5 תגובות

אוק 25 2016

מגוון גנטי: מגוון בין-מיני

[1,130 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

אחרי שלמדנו על עימודים בחלק הקודם, אנחנו סוף סוף אנחנו מוכנים לראות דוגמאות של מגוון גנטי בין-מיני. בלי יותר מדי הקדמות, נקפוץ ישר למים. להמשך קריאה »

אין תגובות

אוק 19 2016

מגוון גנטי: איך משווים רצפים ביולוגיים

[1,205 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

עד עכשיו בפרק הזה נתתי דוגמאות של מגוון גנטי תוך-מיני – מגוון גנטי בקרב קבוצה של פרטים ששייכים לאותו מין. ראינו מגוון גנטי תוך-מיני בקרב אוכלוסיה של יהודים וראינו נתוני מגוון ביולוגי רחבי-היקף, כאלו שדגמו חלק ניכר מעולם החי. לפני שאתחיל לדבר על מגוון גנטי בין-מיני, מגוון בין מינים שונים, עלי להשלים חסר מסוים. על מנת לזהות מגוון בין רצפים ביולוגיים ממינים שונים, עלי להסביר איך מאתרים את נקודות הדמיון והשוני בין רצפים ביולוגיים. במילים אחרות, עלי להסביר איך משווים בין רצפים של חלבונים או חומצות גרעין. להמשך קריאה »

אין תגובות

ספט 13 2016

מגוון גנטי: מגוון תוך-מיני (חלק ב)

[1,040 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בחלק הקודם התחלנו לעסוק במגוון תוך-מיני. למדנו מהו פולירמופיזם וראינו דוגמא שלו. טכנית, דוגמאות שלו, יותר מ-500 אלף אתרי פולימורפיזמים בקרב יהודים. זאת דוגמא נחמדה, אבל מוגבלת במובן מסוים. היא מתמקדת רק בפולימורפיזמים בקרב קבוצה אחת – בני אדם. החלק הזה נועד לתת לכם תחושה לגבי פולימורפיזם לאורך ולרוחב עולם החי. הוא גם מספק לי הזדמנות לתת לכם הצצה להיסטוריה של המחקר בביולוגיה אבולוציונית. להמשך קריאה »

אין תגובות

ספט 13 2016

מגוון גנטי: מגוון תוך-מיני (חלק א)

[1,150 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בשני החלקים הקודמים נתתי לכם קצת רקע הכרחי בביולוגיה. הכרתם בקטנה את מבנה ה-DNA, מבנה הגנום, מבנה החלבונים ואת הקוד הגנטי. גם נתתי המחשה ראשונה של מגוון ביולוגי – המגוון באורך הגנום בקרב זוחלים ועופות. כעת, אתחיל עם המטרה העיקרית של הפרק הזה, לתת לכם דוגמאות מייצגות של מגוון ביולוגי. אתחיל עם דוגמאות של מגוון גנטי, שלצרכינו יוגדר כמגוון ברצף הגנום. להמשך קריאה »

אין תגובות

ספט 13 2016

מבוא מאד מזורז לביולוגיה (חלק ב)

[1,390 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בחלק הקודם עסקנו במבנה ה-DNA, ה-RNA והחלבונים. נתתי לכם תיאור מפושט, אך מספיק קרוב לאמת, כדי שתבינו איך הם בנויים. עם זאת, לא ממש הסברתי מה הם "עושים" בתא. בזה אעסוק עכשיו. להמשך קריאה »

4 תגובות

ספט 13 2016

מבוא מאד מזורז לביולוגיה (חלק א)

[1,300 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

כדי להבין את הביולוגיה האבולוציונית כתחום מדעי, צריך להבין מגוון ביולוגי. כדי להבין מגוון ביולוגי, צריך להכיר מונחים בסיסיים בביולוגיה. הביולוגיה של התא היא מקום מצוין להתחיל בו. זאת המטרה של החלק הנוכחי והבא אחריו. החלקים האלו אולי משעממים, אבל הכרחיים. להמשך קריאה »

2 תגובות

ספט 13 2016

מה חוקרת הביולוגיה האבולוציונית? מבוא למגוון ביולוגי

[1,040 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בהכללה, הציבור חושב שביולוגים אבולוציוניים מנסים להסביר איך נוצרו החיים, מה מקורה של ה"מורכבות של התא", איך נוצרה התודעה, איך אנחנו בני האדם נוצרנו וכדומה. דרך הפילטר הסנסציוני של העיתונות, התחום מרודד לשאלות כאלו, שאלות בעלות "עניין לציבור". כן, כמובן, הביולוגיה האבולוציונית עוסקת בשאלות האלו. עם זאת, כולן מקרה פרטי של השאלה הרחבה שבה מתמקד התחום: איך נוצר המגוון הביולוגי?

אם תפתחו מחקר בביולוגיה אבולוציונית, כמעט בטוח שתמצאו איפשהו התייחסות למגוון ביולוגי. או שהמחקר מנסה להתחקות אחר מוצאו, או שהוא מודד אותו, או שהוא מנתח אותו, או שהוא משלב בין כל אלו. לכן, כדי להבין את הביולוגיה האבולוציונית חובה להבין מהו מגוון ביולוגי. להמשך קריאה »

2 תגובות

הבא »