כמה מוטה המדע שלנו? המקרה המעצבן של המגירה הסגורה

[2,280 מילים]

כמו כל בני האדם, למדענים יש משאבים מוגבלים, אינטרסים ותשוקות. הזמן שלהם מוגבל, הם רוצים לקדם את הקריירה שלהם והם אוהבים פידבק חיובי. יש להם חיים מחוץ למעבדה. הם אנשי משפחה, בעלי תחביבים וחובבי פנאי. הם יכולים לכלות שעות בבדיקה מדוקדקת של השערה מבטיחה ובאיסוף וניתוח נתונים, אבל בסופו של יום, הם צריכים לחזור הביתה, ולו כדי לישון. מה יעשו מדען או מדענית שעבדו במשך חודשים או אפילו שנים על השערה מסוימת, אם בסופו של דבר התברר להם שהיא שגויה?

בהכללה, במדע תוצאה שלילית פחות יוקרתיות מתוצאה חיובית. ככל שהשערה יותר חדשנית ומפתיעה, כך היא נחשבת ליותר פרובוקטיבית ומרעישה ומקבלת תשומת לב בהתאם. כלב נשך אדם והדביק אותו בכלבת זה לא חדשות. אדם נשך כלב והדביק אותו ב-HIV זה שיא הסקסיות המדעיות. כזה מקרה מתועד יכול לזכות חוקר בר-מזל בבמה בכתבי-עת מדעיים יוקרתיים, קידום בקריירה שלו, פידבק חיובי מחוקרים אחרים בתחומו ועוד.

בהשוואה לתוצאות חיובית, תוצאות שליליות זוכות להופיע באמפי בקיסריה רק כשהן סותרות את הקונצנזוס הקיים בקרב מומחים. לרוב, הן משעממות וחסרות ברק, אפילו שכולם מכירים בחיוניות שלהן. מצאנו עוד דרך לא לרפא סרטן. וופטי-דו. אין הרבה יוקרה בתוצאות שליליות, הן בדרך כלל לא יזכו למקום בכתבי עת נחשבים ולא יקדמו את הקריירה של החוקר. למדענים יש דברים אחרים לעשות, בתוך המעבדה ובחייהם הפרטיים. כשהתמריץ חלש, אין הרבה מוטיבציה לכתוב אלפי מילים בשפה טכנית יבשה. פרסום מחקר עם תוצאה שלילית מקבל עדיפות נמוכה בסדר היום של המדען הממוצע.

להמשך הקריאה "כמה מוטה המדע שלנו? המקרה המעצבן של המגירה הסגורה"

אברהם משחק בטעויות: הברירה הטבעית, המציאות נגד שגיאות (חלק ח)

[3,660 מילים]

תוכן העניינים של סדרה זאת זמין במאמר הפותח שלה.

הברירה הטבעית היא נושא קשה במובן מאד חשוב. הקלות בה ניתן להסביר אותה ברמת מדע פופולרי, מוליכה שולל לא מעט אנשים. גם אנשים עם תארים מדעיים מתקדמים נוטים להתבלבל, למעוד ולגשש באפילה. זה נכון שבעתיים אם הם כבר חושבים שהם מבינים את הנושא. מיכאל אברהם הוא כזה טיפוס, לדעתי. כבר עסקתי בעבר בשגיאות שלו בביולוגיה אבולוציונית מתוך ספרו "אלוהים משחק בקוביות". יותר לאחרונה הוא פתח אתר אישי. גם שם הוא המשיך להדגים שלל אי-הבנות בסיסיות בביולוגיה אבולוציונית.

זאת הזדמנות נפלאה לכתוב על הברירה הטבעית ועל כמה תגליות מאד מפתיעות בביולוגיה אבולוציונית. אלו תגליות שלא זוכות להכרה רחבה ברמת המדע הפופולרי למרות שהן ידועות לביולוגים אבולוציוניים כבר מספר עשורים. אני מקווה שזה ייתן לכם תיאבון לקראת המשך סדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לפני שבכלל אתחיל עם זה, מה בעצם אמר אברהם?

להמשך הקריאה "אברהם משחק בטעויות: הברירה הטבעית, המציאות נגד שגיאות (חלק ח)"

מגוון גנטי: מגוון בין-מיני

[1,130 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

אחרי שלמדנו על עימודים בחלק הקודם, אנחנו סוף סוף אנחנו מוכנים לראות דוגמאות של מגוון גנטי בין-מיני. בלי יותר מדי הקדמות, נקפוץ ישר למים. להמשך הקריאה "מגוון גנטי: מגוון בין-מיני"

מגוון גנטי: איך משווים רצפים ביולוגיים

[1,205 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

עד עכשיו בפרק הזה נתתי דוגמאות של מגוון גנטי תוך-מיני – מגוון גנטי בקרב קבוצה של פרטים ששייכים לאותו מין. ראינו מגוון גנטי תוך-מיני בקרב אוכלוסיה של יהודים וראינו נתוני מגוון ביולוגי רחבי-היקף, כאלו שדגמו חלק ניכר מעולם החי. לפני שאתחיל לדבר על מגוון גנטי בין-מיני, מגוון בין מינים שונים, עלי להשלים חסר מסוים. על מנת לזהות מגוון בין רצפים ביולוגיים ממינים שונים, עלי להסביר איך מאתרים את נקודות הדמיון והשוני בין רצפים ביולוגיים. במילים אחרות, עלי להסביר איך משווים בין רצפים של חלבונים או חומצות גרעין. להמשך הקריאה "מגוון גנטי: איך משווים רצפים ביולוגיים"

מגוון גנטי: מגוון תוך-מיני (חלק ב)

[1,040 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בחלק הקודם התחלנו לעסוק במגוון תוך-מיני. למדנו מהו פולירמופיזם וראינו דוגמא שלו. טכנית, דוגמאות שלו, יותר מ-500 אלף אתרי פולימורפיזמים בקרב יהודים. זאת דוגמא נחמדה, אבל מוגבלת במובן מסוים. היא מתמקדת רק בפולימורפיזמים בקרב קבוצה אחת – בני אדם. החלק הזה נועד לתת לכם תחושה לגבי פולימורפיזם לאורך ולרוחב עולם החי. הוא גם מספק לי הזדמנות לתת לכם הצצה להיסטוריה של המחקר בביולוגיה אבולוציונית. להמשך הקריאה "מגוון גנטי: מגוון תוך-מיני (חלק ב)"

מגוון גנטי: מגוון תוך-מיני (חלק א)

[1,150 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בשני החלקים הקודמים נתתי לכם קצת רקע הכרחי בביולוגיה. הכרתם בקטנה את מבנה ה-DNA, מבנה הגנום, מבנה החלבונים ואת הקוד הגנטי. גם נתתי המחשה ראשונה של מגוון ביולוגי – המגוון באורך הגנום בקרב זוחלים ועופות. כעת, אתחיל עם המטרה העיקרית של הפרק הזה, לתת לכם דוגמאות מייצגות של מגוון ביולוגי. אתחיל עם דוגמאות של מגוון גנטי, שלצרכינו יוגדר כמגוון ברצף הגנום. להמשך הקריאה "מגוון גנטי: מגוון תוך-מיני (חלק א)"

מבוא מאד מזורז לביולוגיה (חלק ב)

[1,390 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בחלק הקודם עסקנו במבנה ה-DNA, ה-RNA והחלבונים. נתתי לכם תיאור מפושט, אך מספיק קרוב לאמת, כדי שתבינו איך הם בנויים. עם זאת, לא ממש הסברתי מה הם "עושים" בתא. בזה אעסוק עכשיו. להמשך הקריאה "מבוא מאד מזורז לביולוגיה (חלק ב)"

מבוא מאד מזורז לביולוגיה (חלק א)

[1,300 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

כדי להבין את הביולוגיה האבולוציונית כתחום מדעי, צריך להבין מגוון ביולוגי. כדי להבין מגוון ביולוגי, צריך להכיר מונחים בסיסיים בביולוגיה. הביולוגיה של התא היא מקום מצוין להתחיל בו. זאת המטרה של החלק הנוכחי והבא אחריו. החלקים האלו אולי משעממים, אבל הכרחיים. להמשך הקריאה "מבוא מאד מזורז לביולוגיה (חלק א)"

מה חוקרת הביולוגיה האבולוציונית? מבוא למגוון ביולוגי

[1,040 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בהכללה, הציבור חושב שביולוגים אבולוציוניים מנסים להסביר איך נוצרו החיים, מה מקורה של ה"מורכבות של התא", איך נוצרה התודעה, איך אנחנו בני האדם נוצרנו וכדומה. דרך הפילטר הסנסציוני של העיתונות, התחום מרודד לשאלות כאלו, שאלות בעלות "עניין לציבור". כן, כמובן, הביולוגיה האבולוציונית עוסקת בשאלות האלו. עם זאת, כולן מקרה פרטי של השאלה הרחבה שבה מתמקד התחום: איך נוצר המגוון הביולוגי?

אם תפתחו מחקר בביולוגיה אבולוציונית, כמעט בטוח שתמצאו איפשהו התייחסות למגוון ביולוגי. או שהמחקר מנסה להתחקות אחר מוצאו, או שהוא מודד אותו, או שהוא מנתח אותו, או שהוא משלב בין כל אלו. לכן, כדי להבין את הביולוגיה האבולוציונית חובה להבין מהו מגוון ביולוגי. להמשך הקריאה "מה חוקרת הביולוגיה האבולוציונית? מבוא למגוון ביולוגי"

מבוא לביולוגיה אבולוציונית: דברי פתיחה

[1,530 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

למה אני כותב את הסדרה הזאת?

הסיבה העיקרית היא די אנוכית. אני חושב שכתיבת הסדרה הזאת יכולה להועיל לי, אישית. לנסח טיעונים, להסביר מושגים, להשיג נתונים ולהכין גרפים – כל אלו מאפשרים לחדד ולעדן את הכישורים שלי ואת האופן בו אני מבין את הביולוגיה האבולוציונית. אני לא בטוח שאי פעם אגמור לכתוב את הסדרה, אבל מה שהיא תיתן לי יישאר איתי לאורך זמן.

הסיבה השניה הרבה פחות חשובה בעיני. אני אוהב ביולוגיה אבולוציונית. ככל שהכרתי את התחום יותר כך הבנתי עד כמה נפוצות בציבור אי-הבנות לגביו. הן קיימות גם, אך בהחלט לא רק, בקרב מכחישי אבולוציה. לא מעט אנשים ניסו לתקן אותן. המאמצים הללו ראויים לשבח, אך קנה המידה שלהם קטן בעיני. הכתבות הללו בדרך כלל עוסקות בנושא נקודתי, ולא חושפות את הקורא לרוחב היריעה של התחום כתחום מחקרי עשיר. הסדרה הזאת יכולה להיות מזור לבעיה הזאת, במיוחד משום שהיא חינמית.

עדיין, אין שום סיכוי שהייתי מתחיל בפרויקט כזה בלי הסיבה האנוכית. לבלוג יש כמות קוראים זניחה בהשוואה לכמות מכחישי האבולוציה שיש בישראל. אני יכול רק לדמיין עד כמה כמות הקוראים שלי זניחה לעומת כמות האנשים שיש להם אי-הבנות לגבי הביולוגיה האבולוציונית. אני אדם מעשי. אין שום סיכוי שהייתי כותב סדרה כמזור לבעיה שהיא כנראה לא יכולה לפתור. הסיבה האנוכית היא העיקר, לטובה ולרעה. להמשך הקריאה "מבוא לביולוגיה אבולוציונית: דברי פתיחה"