אתולוגיקה

המאמר הוא החלק הרביעי בסדרת מאמרים על הסרטון הזה

אנחנו ממשיכים היום במסענו לאורך הסרטון, כשהפעם נעסוק בטענות שהוא מעלה לגבי מוטציות. כרגיל, נדרשת הקדמה. יש מספר סוגים של מוטציות. מוטציות נקודתיות הן מוטציות בהן רק "אות" אחת משתנה בגנום. יש מוטציות בעלות השפעות מרחיקות לכת יותר מזאת. לדוגמא, חלקים בני מספר אותיות בגנום יכולים להחליף מקום.

בנוסף לכך, אותיות ולפעמים גם גנים יכולים להשתכפל בתוך הגנום עצמו או להיכנס אליו ממקורות חיצוניים כמו וירוסים. התהליך הזה מגדיל את מספר האותיות שבגנים, ועל ידי כך מספק חומר גנטי חדש איתו אבולוציה יכולה לעבוד. מוטציות לא רק יכולות להוסיף גנים. הן יכולות גם למחוק חומר גנטי. (מקור)

בראי מה שנכתב למעלה, שהוא עובדה ביולוגית שנמצאת בכל ספר לימוד, נעבור למה שהסרטון טוען:

"There has never been a documented case of a beneficial mutation that hasn't involved loss of genetic materials"

בעברית:

"מעולם לא היה מקרה מתועד של מוטציה מועילה שלא עירבה איבוד של חומר גנטי"

באמת? מחקרים בנושא התפתחות ההתנגדות לאנטיביוטיקה בקרב מיקרובים הניבו בדיוק מקרים מתועדים שכאלו. כך לדוגמא נמצא ש-Staphylococcus aureus (סטפילוקוקוס זהוב), בקטריה שגורמת לזיהומים, החליפה גנים עם בקטריה אחרת במשפחה שלה בשם Staphylococcus sciuri. הגנים שקיבל ה-S. aureus גורמים ל-S. sciuri להיות רגיש לאנטיביוטיקה מטיסילין (Meticillin). עם זאת, הם עברו מוטציה בתוך S. aureus וכעת משמשים למטרה אחרת לגמרי: התנגדות לאנטיביוטיקה הזאת. (מקור)

על כך נוסיף נקודה חשובה. נגיף ה-HIV הגורם לאיידס ידוע בכך שהרבה מוטציות קורות בתהליך השכפול שלו. משום שיש כל כך הרבה גרסאות שלו, גם בגוף של חולה אחד, הדבר מקשה מאד על פיתוח תרופה או חיסון בשבילו. אך אם כל פעם שהנגיף היה עובר מוטציה הוא היה מאבד מהחומר הגנטי שלו, כלומר, היה מאבד "אות" או גן מהגנום שלו, הגנום שלו היה הופך במהרה לקטן עד כדי כך שהוא היה מאבד את רוב הפונקציונאליות שלו. במילים אחרות, מהטענה שאין מוטציות מועילות שלא מערבות אבדן של חומר גנטי נובעת התחזית שוירוס ה-HIV היה צריך מן העולם תוך זמן קצר. בבירור, הוירוס עדיין איתנו, על כל גרסאותיו השונות, והוא ממשיך ליצור גרסאות חדשות יום יום.

נמשיך הלאה. אם אפשר להאשים אותי במשהו עד עכשיו, זה שלא ציטטתי את הקריין בסרטון במלואו. זה נעשה מסיבות פרקטיות, על מנת שיהיה ברור לאיזה חלק בדבריו אני מגיב, ויתוקן עכשיו. בסוף מה שציטטתי מקודם היתה תוספת:

"There has never been a documented case of a beneficial mutation that hasn't involved loss of genetic materials or that has created a new species"

תרגום:

"מעולם לא היה מקרה מתועד של מוטציה מועילה שלא עירבה איבוד של חומר גנטי או כזאת שיצרה מין חדש"

למעשה, בחלק שלא ציטטתי הקריין מבקש את הבלתי אפשרי. אבולוציה פועלת בהדרגה ובאיטיות. לכן צריכים הרבה מאד מוטציות כדי ליצור מין חדש לגמרי. אחת לא תספיק. כל זה לא אומר שאין מקרים מתועדים של יצירת מין חדש. יש הרבה כאלו. הדף הזה מלא בהפניות למחקרים שהזכירו כאלו.

שימו לב לחוסר ההגינות. על ידי שימוש במיסאינפורמציה על מה שתיאוריית האבולוציה טוענת, יוצרי הסרטון הרכיבו טענה חדשה שלהדיוט נראית אמינה. לא כולם קראו או למדו מספיק על תיאוריית האבולוציה כדי להתמודד עם הטענה הזאת, ונראה שיוצרי הסרטון מנצלים את זה. מה שמחזק את הדעה שהמיסאינפורמציה הזאת הוכנסה בכוונה, ולא על ידי איזשהי טעות תמימה, הוא הציטוט הבא בסרטון שמיוחס לסטיבן ג'יי גולד, אחד מגדולי הביולוגים שעמלו בחינוך הציבור הרחב בנושא תיאוריית האבולוציה:

A mutation doesn't produce major new raw material. You don't make a new species by mutating a species. That's a common idea people have that evolution is due to random mutation. A mutation is not the cause of evolutionary change.

תרגום:

מוטציה לא יוצרת חומר חדש משמעותי. אתה לא יוצר מין חדש על ידי מוטציה של מין קיים. זהו רעיון נפוץ שיש לאנשים, שאבולוציה מתרחשת על ידי מוטציות אקראיות. מוטציה אקראית היא לא הגורם לשינוי אבולוציוני.

ובכן, כרגיל, אין מקור. לכן אי אפשר לוודא אם הדברים אכן נכתבו שם כמו שהם מצוטטים כאן. אבל אל תחששו. אין סיכוי שסטיבן ג'יי גולד אכן אמר את זה. הוא היה פליאונטולוג וביולוג אבולוציוני שכתב מספר ספרים על אבולוציה. קראתי רק ספר אחד שלו, בו הוא לא אמר שום דבר שמתקרב לחוסר ההבנה המשוע שניכר כאן. אתם מוזמנים לקרוא ספר שלו ולהתרשם בעצמכם.

אם ניגש לגופו של עניין, הבעיה עם ה"ציטוט" הזה, כפי שהראיתי בתחילת המאמר, היא שהמשפט הראשון שלו שגוי, המשפט השני שלו מטעה, ושני המשפטים האחרונים שלו פונים לרגש יותר מאשר לשכל. מוטציות כן יוצרות חומר חדש, ומינים חדשים נוצרים אחרי המוני מוטציות, לא אחת.

שני המשפטים האחרונים אומרים דבר שהיה נכון אם הם היו נכתבים ללא מה שבא לפניהם. הרבה אנשים חושבים ששינוי אבולוציוני קורה רק על ידי מוטציות אקראיות. בפועל, ללא הברירה הטבעית המוטציות האקראיות לבדן לא יכולות להניע את השינוי האבולוציוני. הבעיה היא שהמשפטים הללו משמשים כאן להפרכת תיאוריית האבולוציה. למעשה, הם מכילים בדיוק מה שהיא טוענת.

אני מקווה שכבר שמתם לב לרעיון המרכזי שחוזר על עצמו בכל הסרטון הזה. הוא מורכב מערימת "טעויות" שקשה להאמין שמוטציות אקראיות ותמימות בתהליך החשיבה של יוצריו גרמו להן. אני נוטה להאמין שמעט "ברירה אנושית" קרתה כאן. אך כרגיל, לעולם לא אדע בוודאות.

המאמר הוא החלק השלישי בסדרת מאמרים על הסרטון הזה

במאמר הקודם על הסרטון התייחסתי לציטוט שהוא ייחס לחתן הנובל ג'ורג' וולד. המאמר התרכז בלהראות שאין סיכוי שהוא אמר את הדברים המיוחסים לו. כפי שכתבתי בתגובות למאמר ההוא, "את מה שניתן ללא הוכחות ניתן לבטל ללא הוכחות". יחד עם זאת, הייתי רוצה לדבר מעט על טענה ספציפית  שהיתה בציטוט הזה.

הציטוט המלא היה:

יש רק שתי אפשרויות לאופן היווצרות החיים. האחת היא יצירה ספונטנית שהובילה לאבולוציה. השניה היא מעשה על-טבעי בריאתני של אלוהים. אין אפשרות שלישית. יצירה ספונטנית, [שאומרת] שיצורים חיים נוצרות מחומר לא חי, הופרכה מדעית לפני 120 שנים על ידי לואי פסטר ואחרים. זה משאיר אותנו עם המסקנה האפשרית היחידה, שהחיים נוצרו כמעשה על-טבעי בריאתני של אלוהים. אני לא אקבל זאת פילוסופית בגלל שאני לא רוצה להאמין באלוהים. לכן אני בוחר להאמין במה שאני יודע שהוא בלתי אפשרי מדעית.

הועלתה כאן הטענה שלואי פסטר הפריך מדעית את ה"יצירה הספונטנית". כפי שאראה, הטענה הזאת שגויה לגמרי.

יש צורך להקדים ולהסביר מעט, כפי שעשיתי בעבר, על מוצא החיים על פי המדע. בעוד שבספרי הדת והמיתולוגיה החיים הם תוצר של הוקוס פוקוס כלשהו, מדענים מחפשים הסברים טבעיים לבעיה המורכבת הזו. לכן הם לקחו קונספטים אבולוציוניים כמו יצירת ווריאציות והברירה הטבעית וניסו ליישם אותם על היווצרות החיים. אני אציג בקווים כלליים תסריט אחד שהם הגו.

על מנת שיתחיל תהליך אבולוציוני, תהליך של שינוי ביחסים בין ווריאציות שונות באוכלוסיה של דבר כלשהו, כל שדרוש זאת אוכלוסיה של דברים שמסוגלים לשכפל את עצמם בתהליך שכפול שאינו מושלם. כמו כן, דרוש לחץ סלקטיבי, כלומר קריטריון שעל פיו נקבע אילו ווריאציות, אילו "גרסאות", של הדבר ימשיכו הלאה ואילו לא. ניתן להעלות על הדעת מצב כזה.

דמיינו מולקולות פשוטות בעלות יכולת שכפול עצמית שקיימות קרוב לזמן היווצרות כדור הארץ. הן משתכפלות בתהליך לא מושלם, ולכן תהליך השכפול יוצר ווריאציות שונות שלהן. חישבו על מה שיקרה אם ווריאציה כלשהי תהנה מיתרון זעיר בדרך פעולתה שהופך אותה לטובה יותר מווריאציות אחרות בשכפול והפצת עצמה. בטווח הארוך היא תשכפל את עצמה יותר ותהפוך לדומיננטית.

בדומה לאבולוציה של יצורים חיים התהליך הזה של "אבולוציה כימית" מוביל לעליה הדרגתית במורכבות של המולקולות. לדוגמא, אם בתהליך ההרכבה העצמי שלהן המולקולות צריכות חומר כימי מסוים, הן יכולות ללמוד לפרק מולקולות אחרות כדי להשיג אותו. מולקולה יכולה לעבור מוטציה שתוסיף לה מרכיב שמסוגל לפרק בצורה חלקית מולקולות אחרות. מולקולה כזאת תזכה לדומיננטיות על פני אחרות. לא רק שהיא תשתכפל מהר יותר, היא גם תפרק חלקית את היריבות בתהליך. הווריאציות הבאות של המולקולה הזאת יכולות לבנות על מה שכבר קיים, ולשכלל אותו לרמות שקרובות יותר למושלמות.

כך בהדרגתיות איטית אפשר לעבור צעד קטן אחרי צעד קטן ולהוסיף תכונות למולקולה המשתכפלת שלנו. כל עוד מדמיינים שלבים קטנים מספיק, ניתן להגיע בצורה ההדרגתית הזאת למשהו למשהו שמזכיר תא פרימיטיבי מאד. משם, אבולוציה "רגילה" כבר תשתלט על התהליך. כל אחד עם דמיון יכול להעלות בראשו הרבה שלבי ביניים בין המולקולות המשתכפלות למשהו שמזכיר תא פרימיטיבי. עשיתי זאת בעבר בתור ניסוי מחשבתי במהלך שיעורים משעממים והגעתי לעשרות שלבי ביניים בקלות רבה, ואפילו לא הגעתי למשהו שיכולתי לקרוא לו תא פרימיטיבי. הייתי בשלב מוקדם הרבה יותר.

בוא נחזור לסרטון עצמו ולטענה שהועלתה בו. הטענה היא שלואי פסטר הפריך מדעית רעיון של היווצרות ספונטנית מהסוג שהצגתי כרגע. אני אראה שהוא לא.

לואי פסטר (1822-1895) היה מחלוצי המיקרוביולוגיה, הענף בביולוגיה שעוסק ביצורים החיים הקטנים ביותר שקיימים כמו וירוסים וחיידקים. בתקופתו היה מקובל לחשוב שחיידקים ומיקרובים נוצרו ב"יצירה ספונטנית" בתוך גושי אוכל שהושארו בחוץ. במילים אחרות, הדעה הרווחת היתה שהם נוצרו יש מאין בתוך האוכל.

פסטר החליט לבצע ניסוי מבוקר כדי לבדוק זאת. כך מתאר את אתר הידען את תהליך הניסוי:

הניסוי הראשון שתכנן פסטר התבסס על בקבוק מיוחד במינו, שהכיל מדיום גידול. בקצה הבקבוק, במקום פיה רגילה, יצר פסטר זרבובית מצינור זכוכית, אותו כופף עד שהיה בצורת האות S. פסטר הוסיף שמרים למדיום הגידול ואז הרתיח אותו כדי להרוג אותם ולהעביר את המדיום סטריליזציה. במהלך ההרתחה השתחרר קיטור רותח מן המדיום ונפלט מן הבקבוק דרך הזרבובית, כשהוא מחטא גם אותה בתהליך. בתום תהליך החיטוי, הניח פסטר את הבקבוק המיוחד באוויר הפתוח וחיכה לראות האם נוצרים בתוכו מיקרו-אורגניזמים. הוא חיכה לשווא. הבקבוק נשאר סטרילי במשך חודשים רבים.

הסיבה, כפי שהסביר פסטר לועדה [של מדענים], היתה שהמיקרובים נישאים באוויר, אך הם אינם יכולים לטפס בדפנות התלולות של הזרבובית. כאשר נכנס אוויר עם חיידקים לתוך הצינורית המובילה לבקבוק, החיידקים נעצרים ו- 'נתקעים' באיזורים הנמוכים של הצינור, בעוד שהאוויר יכול להמשיך מבלי-מפריע לתוך הבקבוק. פסטר הביא לפני הועדה מספר בקבוקים כאלו שהכילו חומרים אורגניים שונים, והראה כי באף אחד מהם לא נוצרו מיקרו-אורגניזמים, למרות שהם שהו במעבדתו כבר חודשים מספר. כדי להראות את קיום המיקרובים שנשארו תקועים בתוך הצינורית, פסטר לקח את אחד הבקבוקים והיטה אותו על צידו עד שמדיום הגידול עלה על גדותיו והגיע לחלק הנמוך של הצינורית. כאשר היטה פסטר את הבקבוק בחזרה לתנוחתו המקורית, מדיום הגידול שהגיע לחלק הנמוך של הצינורית גרף איתו את שכבת האבק הדקה שנוצרה באותו האיזור. לאחר ימים ספורים הבקבוק התמלא עד אין-מקום בצורות חיים זעירות, שהגיעו מאותה שכבת אבק שהצטברה בשקע של הזרבובית.

בתור ניסוי שני הביא פסטר בפני הועדה סדרה של בקבוקים שהכילו מדיום גידול שהורתח היטב עד לסטריליזציה מוחלטת, ואז נחתמו על ידי הלחמת צווארי הזכוכית שלהם. פסטר לקח את הבקבוקים אל פסגת קרחון המונטבלאנק, ושם שבר את צוואריהם בעזרת מלקחיים שהולהטו בלהבה והניח לאוויר ההרים לחדור לתוכם. לאחר מכן חתם אותם מחדש בהלחמה בלהבה. הוא ביצע את התהליך כולו כשהוא מחזיק את הבקבוקים מעל לראשו, על מנת שלא יזדהמו מבגדיו. על אותו תהליך חזר גם על פסגת הרי הג'ורה, ולמרגלות אותם הרים.

כאשר בדק פסטר את הבקבוקים, הוא גילה כי ככל שהבקבוקים נפתחו בגובה רב יותר, כך פחות מהם הזדהמו. מתוך העשרים שפתח על ראש המונטבלאנק, רק בקבוק אחד הזדהם. מתוך העשרים שפתח על פסגת הרי הג'ורה, רק רבע הזדהמו. הסיבה ברורה – במקומות גבוהים כל-כך קיים פחות אבק באוויר, ולכן יש פחות סיכוי שאחד מהמיקרובים ימצא את דרכו לפתח הבקבוק. לשם השוואה, כאשר חזר פסטר על הניסוי עם שלושים בקבוקים, אך הפעם בתוך פונדק הומה אדם באיזור אותם הרים, הרי שעשרה מהם הזדהמו. האוויר בפונדק היה מאוכלס בצפיפות יתרה במיקרובים, והתוצאה היתה שאפילו חשיפה קצרה של מספר שניות לאוויר החדר גרמה לזיהום של שליש מהבקבוקים.

הניסויים הללו בדקו אם בקבוקי הזכוכית הזדהמו במיקרובים או שהמיקרובים נוצרו בתוכם יש-מאין. כפי שניתן לראות מתכנון הניסויים, הם פשוט לא יכולים לבדוק אם החיים על כדור הארץ בתנאים ששררו לפני מיליארדי שנים יכלו או לא יכלו להיווצר על ידי תהליך דוגמת זה שתיארתי לעיל. הלכך, הטענה בסרטון משוללת יסוד. הבריאתן בסרטון שיחק על הדמיון שבין המושג שבו השתמשו בזמנו של פסטר לשם של הענף המדעי שעוסק בהיווצרות החיים היום. לזה קוראים חוסר הגינות אינטלקטואלית.

המאמר הוא החלק השני בסדרת מאמרים על הסרטון הזה

בריאתנות היתה פעם הנחה מדעית. לא מספיק היה ידוע על הטבע במאות הראשונות להתפתחות המדע, ומדענים, או אם תרצו, "פילוסופים של הטבע", הסתפקו לעתים בהסברים מטאפיזיים לתופעות שהיו נשגבות מבינתם. הם עשו זאת תוך כדי הכרה מלאה שביום שבו הסבר טבעי יצוץ לתופעה שכזאת, אחד שיהיה מבוסס על ראיות מספקות וטיעונים חסרי דופי, ההסבר המטאפיזי יינטש.

כך קרה כשצ'ארלס דארווין הוציא את ספרו הידוע, מוצא המינים. לאחר שעורר דיון עז בקרבה, הקהילה המדעית נטשה את הבריאתנות, ואימצה את תאוריית האבולוציה שלו כהסבר הטבעי לדרך שבה התפתח המגוון הגדול של היצורים החיים. יחד עם זאת, אמונה דתית, אז כמו היום, היא הגורם הראשון לכך שהאופוזיציה לתיאוריה נשארה חיה.

האופוזיציה הזאת חיה בעיקר על טכניקות נלוזות שלא מתאימות לדיונים אינטלקטואליים. לעתים קרובות מדי כשאין לטוען כלשהו קייס ממשי הוא נוטה לצטט מקור סמכותי כלשהו כטוען לטובתו. הבעיה היא שהציטוטים הללו נעשים בצורה שגובלת בפשע. לעתים קרובות מאד הציטוט הוא ציטוט מטעה שמשנה את המשמעות המקורית אליה כיוון הדובר.

כזה הוא המקרה שלפנינו היום. אנחנו ממשיכים לעבור על הסרטון ששלח שי, כשהפעם נעסוק בחלקו השני. חלק הארי שלו מורכב ממה שמוכרז בתחילתו כ"עובדה", דבריו של ד"ר ג'ורג' וולד. הוא מכיל ציטוט שמיוחס לד"ר וולד שיוצא נגד "התפתחות ספונטנית", הרעיון שיצורים חיים נוצרו מחומרים לא חיים. הציטוט המלא הוא:

There are only two possibilities as to how life arose. One is spontenous generation arising to evolution. The other is a supernatural, creative act of God. There is no third possibiliy. Spontenous generation, that life arose from non-living matter was scientifically disproved 120 years ago by Louis Pasteur and others. That leaves us with the only possible conclusion, that life arose as a supernatural, creative act of God. I will not accept that philosophically because I do not want to believe in God. Therefore I choose to believe that which I know is scientifically impossible.

התרגום שלו הוא:

יש רק שתי אפשרויות לאופן היווצרות החיים. האחת היא יצירה ספונטנית שהובילה לאבולוציה. השניה היא מעשה על-טבעי בריאתני של אלוהים. אין אפשרות שלישית. יצירה ספונטנית, [שאומרת] שיצורים חיים נוצרות מחומר לא חי, הופרכה מדעית לפני 120 שנים על ידי לואי פסטר ואחרים. זה משאיר אותנו עם המסקנה האפשרית היחידה, שהחיים נוצרו כמעשה על-טבעי בריאתני של אלוהים. אני לא אקבל זאת פילוסופית בגלל שאני לא רוצה להאמין באלוהים. לכן אני בוחר להאמין במה שאני יודע שהוא בלתי אפשרי מדעית.

את הציטוט השגוי הזה בגרסאותיו השונות כבר קראתי אינספור פעמים בעבר. ברוב המקרים לא אזכור למקום שבו וולד כתב אותו. כאן לא ניתן מקום כזה. אני חושב שהדרך הטובה ביותר להראות שהציטוט הזה מצוץ מהאצבע היא לצטט את וולד עצמו. במאמר שנקרא "מוצא החיים" (The Origin of Life) שפורסם באוגוסט 1954 במגזין Scientific American הוא כתב על יצירה ספונטנית:

With every event one can associate a probability – the chance that it will occur. This is always a fraction, the proportion of times an event occurs in a large number of trials. Sometimes the probability is apparent even without trial. A coin has two faces; the probability of tossing a head is therefore 1/2. A die has six faces; the probability of throwing a deuce is 1/6. When one has no means of estimating the probability beforehand, it must be determined by counting the fraction of successes in a large number of trials.

Our everyday concept of what is impossible, possible, or certain derives from our experience; the number of trials that may be encompassed within the space of a human lifetime, or at most within recorded human history. In this colloquial, practical sense I concede the spontaneous generation of life to be "impossible". It is impossible as we judge events in the scale of human experience.

We shall see that this is not a very meaningful concession. For one thing, the time with which our problem is concerned is geological time, and the whole extent of human history is trivial in the balance. We shall have more to say of this later.

[...]

The important point is that since the origin of life belongs in the category of at-least-once phenomena, time is on its side. However improbable we regard this event, or any of the steps which it involves, given enough time it will almost certainly happen at le[a]st once. And for life as we know it, with its capacity for growth and reproduction, once may be enough.

Time is in fact the hero of the plot. The time with which we have to deal is of the order of two [sic] billion years. What we regard as impossible on the basis of human experience is meaningless here. Given so much time, the "impossible" becomes possible, the possible probable, and the probable virtually certain. One has only to wait; time itself performs the miracles.

בציטוט הזה חוזר וולד על מה שנאמר שוב ושוב אחריו. תרגום:

לכל אירוע אפשר לשייך הסתברות – הסיכוי שהוא יקרה. היא תמיד שבר, היחס של הפעמים שבהם האירוע קורה למספר גדול של ניסיונות. לפעמים ההסברות ברורה גם בלי ניסיון. למטבע יש שני צדדים; ההסתברות שייצא עץ היא 1/2 (חצי). לקוביה יש שישה צדדים; ההסברות שייצא 2 היא 1/6 (שישית). כשלאף אחד אין את האמצעי להערכת ההסתברות מראש, חייבים למצוא אותה על ידי חלוקת ההצלחות במספר הגדול של ניסיונות.

המושג היומיומי שלנו של מה בלתי אפשרי, אפשרי או וודאי מופק מהניסיון שלנו; מספר הניסיונות שיכנסו בזמן חייו של אדם, או לכל היותר בתוך ההיסטוריה האנושית. במובן הפרקטי והלא רשמי הזה אני מסכים שהיצירה ספונטנית של החיים היא "בלתי אפשרית". היא בלתי אפשרית כשאנחנו שופטים אירועים בקנה המידה של חוויה אנושית.

אנחנו נראה שזאת לא הסכמה רבת משמעות. ראשית כל, הזמן שבו הבעיה שלנו פועלת הוא הזמן הגאולוגי, וכל ההיקף של ההיסטוריה האנושית הוא פעוט במאזן [ההסתברות].

[...]

הנקודה החשובה היא שמשום שמוצא החיים שייך לקטגוריה של תופעות שקורות לפחות פעם אחת, זמן [פועל] לטובתה. לא חשוב כמה לא סביר נחשיב את האירוע הזה, או כל צעד שהוא מערב, בהינתן מספיק זמן הוא כמעט בוודאות יקרה לפחות פעם אחת. ובשביל החיים כפי שאנו מכירים אותם, עם היכולת שלהם לגדול ולהפיק צאצאים, פעם אחת תספיק.

זמן למעשה הוא הגיבור של העלילה. הזמן שבוא אנו עוסקים הוא של שני מיליארדי שנים [ראו הערה למטה]. מה שאנו מחשיבים כבלתי אפשרי בהתבסס על ניסיון אנושי הוא חסר משמעות כאן. בהינתן כל כך הרבה זמן, ה"בלתי אפשרי" הופך לאפשרי, האפשרי לסביר,  והסביר לכמעט וודאי. אדם חייב רק לחכות; זמן עצמו עושה את הנס.

[גיל כדור הארץ הוערך בזמן כתיבת המאמר של וולד בשני מיליארד שנים. כעת אנו יודעים שהגיל הזה גדול הרבה יותר]

מצטער מראש אם נפלה טעות בתרגום.

על בסיס הציטוט הזה נראה שד"ר וולד לוקח עמדה אחרת לגמרי על יצירה ספונטנית. לא די בכך, הוא אף משתמש בטיעון שבו דוקינס, היצ'נס והאריס, גדולי "המחזירים בשאלה האתאיסטים", ישתמשו. נותר רק לקוות שהעבודה שלי בחלק הבא על הסרטון הזה תהיה קלה כמו בחלק הזה.

(via TalkOrigins Quote Mine Project)

ג'ון בוזוול יצר הפעם יצירה יפיפיה שמציגה בקצרה את תאוריית האבולוציה ואת היופי של ביולוגיה. תהנו!

שי, קורא קבוע כאן, שלח לי רשימת קישורים למקורות בנושא אבולוציה שמכילה הרבה מאד סרטונים וסרטים. בעוד שאני סולד מוידאו, אני מודע לכך שאנשים אחרים מוצאים את דרך הלמידה הזאת יותר מושכת. לטובת האנשים הללו הרי הסרטונים. הקרדיט על הליקוט מגיע אך ורק לו. אם למישהו יש עוד סרטונים שהוא רוצה שאפרסם, ניתן לשלוח לי מייל או להגיב על גבי הבלוג עצמו.

עידכון: שי הוסיף עוד מספר קישורים, וגם בתגובות נוספו עוד כמה מקורות. את כולם הוספתי, עם קרדיט למי שמגיע. אתם מוזמנים לשלוח עוד באימייל או להגיב כאן ואני אוסיף אותם לרשימה.

מקורות בעברית

• כתבה מ-YNET בנושא ההבדל שבין בני אדם לשימפנזים (קרדיט לשי).
• סרטון שמסביר את הברירה הטבעית (קרדיט לשי).
• סרטון שמסביר על תיאוריית האבולוציה בכלליות כולל סקירה תמציתית של ראיות לטובתה (קרדיט לשי).
• סדרת סרטונים כלליים על אבולוציה (קרדיט לשי).
• סרטון בנושא מאובני מעבר (קרדיט לשי).
• חדש סרטון של ריצ'רד דוקינס שמסביר איך "עושים" עין – כולל תרגום (קרדיט לשי).
• חדש סרטון כללי על ביולוגיה אבולוציונית (קרדיט לשי).

מקורות באנגלית

מקורות כתובים

• חדש אתר TalkOrigins (קרדיט לזברגון).
• חדש הבלוג פרינגולה של פי.זי מאיירס (קרדיט לזברגון).
• חדש בלוג בוהן הפנדה (קרדיט לזברגון).
• חדש הבלוג מחשבות מתפתחות של ג'ון וילקינס שעוסק בביולוגיה ופילוסופיה של הביולוגיה (קרדיט לזברגון).
• כתבה בנושא האבולוציה של הלב (קרדיט לשי).

וידאו

• הרצאה של מייקל שרמר על הרלוונטיות של דארווין, על אבולוציה ועל בריאתנות (קרדיט לשי).
• סרטון של ריצ'רד דוקינס שמסביר איך "עושים" עין (קרדיט לשי).
• ערוץ cdk007 ביוטיוב שעוסק אך ורק באבולוציה (קרדיט לשי).
• חדש "עץ החיים", סרטון מתוך שידורי ה-BCC. חשבתי שהוא היה פשוט מרהיב (קרדיט לשי).
• חדש סרטון בנושא האבולוציה של הלב (קרדיט לשי).
• חדש ערוץ DonExodus2 ביוטיוב שעוסק באבולוציה (קרדיט לזברגון).
• חדש ערוץ AronRa ביוטיוב (קרדיט לזברגון).

התחממות גלובלית הוא נושא שאני לא עוסק בו הרבה כאן, ואני גם לא אכנס אליו יותר מדי לעומק. אבל חשבתי בכל זאת שהטייק של הדיילי שואו על הנושא היה פשוט מעולה. הסרטון באנגלית. תהנו!

ג'ון בוזוול עשה את זה שוב, וכל מילה אחרת מיותרת.

[Narrator]
With every century
Our eyes on the universe have been opened anew
We are witness
To the very brink of time and space
[Robert Jastrow]
We must ask ourselves
We who are so proud of our accomplishments
What is our place in the cosmic perspective of life?
[Carl Sagan]
The exploration of the cosmos
Is a voyage of self discovery
As long as there have been humans
We have searched for our place in the cosmos
[Richard Dawkins]
Are there things about the universe
That will be forever beyond our grasp?
Are there things about the universe that are
Ungraspable?
[Sagan]
One of the great revelations of space exploration
Is the image of the earth, finite and lonely
Bearing the entire human species
Through the oceans of space and time
[Dawkins]
Matter flows from place to place
And momentarily comes together to be you
Some people find that thought disturbing
I find the reality thrilling
[Sagan]
As the ancient mythmakers knew
We're children equally of the earth and the sky
In our tenure on this planet, we've accumulated
Dangerous evolutionary baggage
We've also acquired compassion for others,
Love for our children,
And a great soaring passionate intelligence
The clear tools for our continued survival
[Michio Kaku]
We could be in the middle
Of an inter-galactic conversation
And we wouldn't even know
[Sagan]
We've begun at last
To wonder about our origins
Star stuff contemplating the stars
Tracing that long path
Our obligation to survive and flourish
Is owed not just to ourselves
But also to that cosmos
Ancient and vast, from which we spring
(Click to close lyrics)