ארכיון הנושא 'מחקר על מחקר'

ינו 04 2014

כסף, מדע וג'נרל מוטורס: איך מדע מושפע ממימון תעשייתי ואיך לא

אי שם בשנות ה-50 צ'רלס ארווין ווילסון מונה לתפקיד מזכיר ההגנה האמריקאי. כמו כל מינוי כזה, הוא עמד לשימוע בפני ועדה של הקונגרס האמריקאי שנועד לעמוד על כישוריו, קשריו וחייו. בזמנו, ווילסון עדיין היה המנכ"ל של חברת הרכב ג'נרל מוטורס, חברה שהעסיקה עשרות אלפי אמריקאים, וגם החזיק מניות בחברה בשווי מיליוני דולרים. זה הפריע לועדה. מה ווילסון יעשה אם יצטרך לקבל החלטות מדיניות שישפיעו לרעה על ג'נרל מוטורס? האם אפשר לסמוך עליו? ווילסון לא ראה בעיה. "מה שטוב לג'נרל מוטורס טוב למדינה", הוא קבע.

הציטוט האייקוני הזה פרט היטב על הרגש האנטי-תעשייתי האנושי. ווילסון נתפס כמי שחושב שהמדינה תרקוד לצלילי האוינק-אוינק הקפיטליסטי שלו. מנקודת המבט שלו, כך היה נדמה, כיסא המנכ"ל בחדר הישיבות הפך לכיסא המלוכה על ארצות הברית. מתחתית התהום הקפיטליסטי, שעומקה כמה מיליוני דולרים, היה נראה שהאינטרסים של ג'נרל מוטורס מכתיבים את האינטרסים של המדינה. לא פלא שהציטוט יצר סקנדל שמילא את דפי העיתונים.

השערוריה של ווילסון מדגימה את אחד הקשיים שניצבים בפני גופים מסחריים בבואם להטות מדיניות. הם עלולים לעורר זעם אם ישפיעו על המדיניות בגלוי. במקום, הם צריכים לנוע כמה שיותר בשקט מאחורי הקלעים, כאילו ידיהם היו גרסה זדונית של היד הנעלמה של אדם סמית. אם רוצים להשפיע על מדיניות מאחורי הקלעים, איזה דרך יותר טובה לעשות זאת מלהטות מחקרים מדעיים? מדע הוא הכלי האולטימטיבי לחקר המציאות ולממצאים שלו יש חשיבות עצומה בקביעת מדיניות. בנוסף, האנשים שיודעים איך מדע עובד מאחורי הקלעים הם לרוב אקדמאים, לא אנשים מהציבור הרחב. הסיכון לזעם ציבורי קטן יותר. להמשך קריאה »

2 תגובות

יול 09 2013

ה-FDA מודה: 92 אחוז מהתרופות שעברו בהצלחה ניסויים בבעלי חיים נכשלות בבני-אדם. האמנם?

המתנגדת לניסויים בבעלי חיים ענת רפואה חושבת שהמנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אמר דברים שתומכים בקישקושים האנטי-מדעיים שלה. לדבריה:

עפ"י מסמכים של ה-FDA (המאשר תרופות בארה"ב), מתוך 100% תרופות שעברו בהצלחה ניסויים בבעלי-חיים, 92% נכשלות בבני-אדם

רפואה לא לבד. מתנגדים לניסויים בבעלי חיים משתמשים הרבה בדברי מנהל המזון והתרופות האמריקאי כנשק לניגוח ניסויים בבעלי חיים. הטענה הזאת מהווה חלק מרכזי במיתולוגיה של תנועת המתנגדים לניסויים בבעלי חיים. שמעתי אותה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב. כרגיל, היא מבוססת על פנטזיה. הדבר יחיד שדרוש על מנת להפריך אותה הוא לקרוא את המקורות שניתנים לה. להמשך קריאה »

8 תגובות

יונ 10 2013

רפואה עדיין טועה

בחודש שעבר פרסמתי מאמר שמסביר לעומק איך, כמה ומדוע ענת רפואה טעתה כשטענה שניסויים בבעלי חיים עיכבו את קצב התרגום של מחקר ביו-רפואי בסיסי לתרפיות שימושיות בקליניקה, בעוד שהחלופות להם עשו חיל. בהתבסס על מחקרים שאיתרתי, הסברתי, הדגמתי וסימכתי היטב שבמדע בסיסי, גם ניסויים בבעלי חיים וגם החלופות להם מתורגמות לתרפיות שימושיות באותה תדירות. למידע נוסף ומרחיב, אני ממליץ לכם בחום לקרוא את הפוסט כדי לקבל הקשר מלא.

לא ציפיתי שענת רפואה תשנה את דרכיה, תחזור בה ותודה בטעות. להפך. ניסיון העבר שלי עם מתנגדים לניסויים בבעלי חיים, לימד אותי לצפות מהדמויות המובילות בתנועה הזאת להעלות בגירה את טיעוניהם הלעוסים כמו הכלאה בין תקליט שרוט של "Hound Dog" של המלך אלביס וגרסה סופר-סנטימנטלית של "לשחרר את וילי". זה מה שקורה כשתנועה חברתית מתמכרת לפריטה על נבל הרגש בעזרת מפרט שעשוי מלוקשים ממוחזרים. כצפוי, התירוצים הגיעו גם הפעם.

ראשון הגיע טוקבקיסט שהזדהה כאנדרה מנשה, דמות מפתח בתנועת המחאה נגד ניסויים בבעלי חיים וממקימי להמשך קריאה »

16 תגובות

מאי 23 2013

רפואה טועה: מה לא מעכב פיתוחים רפואיים

מתנגדים רבים לניסויים בבעלי חיים מטילים רפש בניסויים בבעלי חיים ומאדירים את החלופות להם. האשמה על כל בעיה ברפואה המודרנית הוטלה לפתחם של ניסויים בבעלי חיים. תופעות לוואי של תרופות שגרמו לאישפוזים (Pirmohamed et al., 2004), התרופה Vioxx שגרמה לעליה בסיכון למחלות לב (Mayor, 2005) והפגמים המולדים של ילדי התלידומיד (Vargesson, 2009) – כל אלו דוגמאות למעלליהם של ניסויים בבעלי חיים, אם אאמין למתנגדים להם. מנגד, כל חלופה חצי-אפויה זוכה לעדנה מקולמוסיהם ולשבחים מלשונם, כאילו ביכולתה להציל את היקום מציפורני הבקטריות הקמות עליו להשמידו. כבר הדגמתי ששום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת במאמר שלי על החלופות. המציאות מורכבת מזה ויש בה מקום למגוון שיטות מחקר. היום אדגים זאת שוב.

במסגרת מאמציהם להכפיש את הניסויים בבעלי חיים, אוהבים המתנגדים להסתכל על מבחן התוצאה. כמה תרפיות רפואיות הניבו ניסויים בבעלי חיים? פחות מאלו שפותחו בעזרת האלטרנטיבות לניסויים בבעלי חיים, לגרסת רבים מהמתנגדים לניסויים. בפעם האחרונה בה ראיתי את הטענה הזאת בפעולה היתה זאת ענת רפואה, פעילת זכויות בעלי חיים (זב"ח) ידועה, שהעלתה אותה בגירה. רפואה מתפקדת כיום כדוברת עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" ונחשבת בצדק לפעילה מרכזית נגד ניסויים בבעלי חיים. רפואה מנהלת פרופיל פייסבוק פעיל מאד בו היא מפיצה את משנתה. בין הפוסטים הרבים שהיא מפרסמת פזורות שלל אגדות על ניסויים בבעלי חיים, בדרך כלל מלוות בתמונות חמודות של בעלי חיים להגברת האפקט הרגשי.

הייתי מבליג על השימוש בפניה לרגש, אם התוכן ש להמשך קריאה »

7 תגובות

ינו 11 2013

מורה נבוכים לחלופות לניסויים בבעלי חיים

ניסויים על בעלי חיים הם נושא טעון בו המחלוקת רבה והדעות רבות ניואנסים. ניתן לחלק את בעלי הדעה בדיון לשני צדדים, עם הסייג הברור שהחלוקה הזאת פשטנית. בצד אחד של המתרס נמצאים אלו שלא מוכנים לתת ידם לניסויים על בעלי חיים, כשחלק גדול מאלו שאני מכיר מגבילים את ההתנגדות שלהם רק לניסויים על בעלי חיים שמסוגלים לחוש כאב פיזי. האנשים בצד השני של המתרס סוברים שניסויים על בעלי חיים צריכים להתבצע ושהמצב הנוכחי, בו ניסויים כאלו מותרים על פי חוק, צריך להמשיך.

אני תומך בהמשך הניסויים על בעלי חיים. כמו כמעט כל דעה שיש על נושא חברתי, הדעה שלי גובשה על ידי שני סוגי מידע. הראשון הוא התפיסה המוסרית שלי, שהיא בסופו של דבר תוצר של העצמי הסובייקטיבי שלי, מה שעברתי לאורך חיי ומה שהוביל אותי לשלב הנוכחי בחיי. השני הוא המציאות. כשאני מגבש את הדעה שלי על המוסריות של דבר מה, אני עושה זאת על סמך מה שאני יודע על המציאות של אותו דבר. מאחר והתפיסה המוסרית היא סובייקטיבית לגמרי, שני אנשים יכולים להסתכל על אותה מציאות ולגבש דעות מוסריות שונות. אין לי בעיה עם זה. הבעיה שלי מתחילה כשהמציאות מעוותת על ידי אחד הצדדים בדיון.

בעבר הלא רחוק, השקעתי זמן ומאמץ בפירסום כמה מקרים בהם המציאות עוותה, בזדון או בשוגג, על ידי מתנגדים לניסויים בבעלי חיים. זה לא אומר שהצד "שלי" כולו פרחים ושושנים. הוא לא. לפני כשנה פורסמה ברשת הרצאה הכי חשובה שאשמע אי פעם, מאת גארי יורופסקי. ההרצאה היתה מאד פופולרית ועוררה דיונים רבים בין פעילי זכויות בעלי חיים (זב"ח) ויריביהם ברחבי הרשת, בין השאר על ניסויים בבעלי חיים. במהלך הדיונים האלו ראיתי איך אנשים שאני מכיר, חלקם טבעונים, חלקם מתנגדים לניסויים על בעלי חיים וחלקם שניהם, זכו ליחס מבזה. חלק מהיריבים שלהם לא היו סרקסטיים בלבד, משהו שאני בסדר גמור איתו. הם האשימו אותם בחברות בכת או דת שחרטה על דגלה טבעונות או התנגדות לניסויים על בעלי חיים.

ברור לי שמעט מאד טבעונים ואחוז זעום מהמתנגדים לניסויים על בעלי חיים פוקדים את כנסיית גארי יורופסקי ומקריבים מנחת טופו על מזבח האל סינגר. רובם גם בטח לא שרים שירי הלל לצ'רלס פטרסון בבית הכנסת של הקופים המשוחררים על שם הקדוש גארי פרנציון ולא עוטים כל בוקר תפילין שהוכנו מרצועות סייטן על פי המסורת שהתקבלה במעמד הר סויה מהנביא הקדוש טום רייגן. רובם הם אנשים רגילים, וגם אם הם מתנהגים בצורה עדרית לפעמים – ומי לא? – זה לא אומר שהם חברי דת או אנשי כת. זאת לא ביקורת טובה או נכונה עובדתית נגדם ובעיני גם לא אחת הוגנת. שני הצדדים בדיון הזה צריכים להקפיד יותר שביקורת עובדתית תהיה נאמנה יותר לראיות.

כל זה מוביל אותי לנושא המאמר שלי. גם הוא דן רק בסוג המידע השני – המציאות של תחום החלופות לניסויים בבעלי חיים. האם יש כאלו? כמה טובות הן? זה לא נושא ערכי. הסובייקטיביות שלנו בנושא ניסויים על בעלי חיים לא צריכה לשנות את התשובה על השאלות הללו למי שלוקח מבט על ספרות המחקר בנושא. זה נושא בו העובדות מדברות בשם עצמן. שני הצדדים צריכים להסתכל על אותן עובדות ולגבש החלטה מוסרית על פי נטיות ליבם הסובייקטיביות.

בכלליות, חוקרים שמבצעים ניסויים על בעלי חיים הם לא שמוקים. הם לא פראי אדם סדיסטיים שנהנים לחתוך בבשר החי של חיה מפרפרת ולצפות בחיים עוזבים אותה כשגופה הופך לרפה. הם לא מנתחים חיות בחדוות מענים ולא כותבים חמשירים על כל נתז דם וזרזיף אדמדם שמתעופף בחלל החדר. הם אנשים רגילים. כשתשאלו אותם למה הם ביצעו ניסוי על חיות, ועשיתי זאת, הם יגידו לכם שהניסויים בוצעו בניסיון לחקור משהו ולהרחיב את הידע הקולקטיבי שלנו בתחום מסוים. האם החיות היו הכרחיות? האם לא היתה דרך אחרת לעשות את הניסויים הללו? לא אתן כאן תשובה מלאה. הסיבה לכך תתבהר בהמשך.

בלי גינונים נוספים, אתחיל. להמשך קריאה »

10 תגובות