יולי 27 2010

מכתב התאבדות לדת

מאת עידו בתאריך 17:14 נושאים דת

לאלו שבליבם אמונה,

זמן כה רב הייתי בינכם. איחדתי אתכם. נתתי מזור לפצעים וטראומות לאומיות. שיחקתי את הרופא הכל יכול שמול כל התלאות ידע לתת תקווה, ללטף את האגו ולהעלות חיוך על שפתיכם. נכנסתי לנעלי המנהיג שלא רק הורה לכם מה לעשות, אלא הפך את שמחתכם לשמחתו ואת החיוך שלכם לסיבה להעריף עליכם אהבה אינסופית. הייתי אידיאל שאליו אתם שואפים כל חייכם.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם איפה בדרך לכאן ועכשיו הכל השתבש. אם אודה על האמת, את הסימנים הראשונים ראיתי מוקדם יותר מכם. איפשהו בין רצח הכופרים של הכתות המוסלמיות למסעות הצלב רוויי הדם של מדינות הנצרות התחוור לי שהטבע האנושי לעולם לא יוכל לקבל את המסר שלי. לעולם תושחת המסורת שלי בשם חוסר הסובלנות. לעד ישתמשו בשמי לשווא כדי לדחות את הקדמה בשם הברבריות ואת הליברליות בשם הקנאות. כזה הוא טבע האדם.

לא זאת הייתה כוונתי. לא חלמתי שישתמשו בי ככלי לעשיית רע, ובכל זאת, בניגוד לכל רצון אישי שלי, סייעתי לה בארה"ב של מלחמת האזרחים ובישראל של 2010. אז, שם וגם פה, היום ספריי חוללו כדי לתמוך בפונדמנטליזם מהסוג הגרוע ביותר – השונא, המתלהם והגזען. אם זה לא מספיק, מתודלקים על ידי מכונות פרסום משומנות, הפכו אותי "מקובלים", מדיומים ושאר שרלטנים לבורסה לקמעות, תרופות סבתא ואמונות תפלות.

וכך כשכל קמצוץ חיובי שבי מושמד עד תום, כשכל גיץ של חופש נבלע בלהבות של חוסר סובלנות, כשכל שיעול של אהבה נבלע בנאומים של שנאה, לא נותר לי אלא לפנות את הבמה. אני משאירה לכם עולם שבו אתם כבר לא משתמשים בי, גלובוס שבו עיוותים של מסריי האמתיים שולטים. אל תתאבלו עלי. אתם כבר לא זוכרים אותי. כזה הוא האדם. הזיכרון שלו קצר.

        אוהבת תמיד,

                    הדת

5 תגובות

5 תגובות לפוסט “מכתב התאבדות לדת”

  1. SilentMikeבתאריך 28 יולי 2010 בשעה 00:03

    מצד אחד זה יפה מאוד וחזק מאוד. מצד שני זה מחזק את התפיסה המוטעית שבליבה פנימה הדת היא דבר יפה טהור וטוב שרק הושחת ע"י בני-אדם, בעוד המציאות קצת אחרת.

  2. עידובתאריך 28 יולי 2010 בשעה 00:31

    חשבתי על זה אחרי שפירסמתי את זה כאן, אבל את הנעשה אין להשיב. אני משתדל לא למחק פוסטים אלא אם כן הם פורסמו לא גמורים, והפוסט הזה פורסם גמור.
    מיותר לציין, אני מסכים עם דבריך. במקור קהל היעד של הפוסט היה הדתיים בפייסבוק שלי ולקהל היעד הזה המילים הללו יקרצו, למרות שהרושם שאתה מדבר עליו הוא לא העמדה שאני מחזיק בה. אני חושב שדת היא משהו שאפשר להשתמש בו לטובה, אבל בגלל שבמרכזה חוסר רציונאליות, היא רעה כפילוסופיית חיים. היא קלה לניצול על ידי מניעים זרים ולאורך ההיסטוריה עשו את זה כל הזמן בצורה קבועה.
    אני כן מקווה שלפחות דתיים, שכן רואים את הדת כמשהו טוב בהכרח יקחו את המסר ה"חזק מאד", כפי שאמרת, של הפוסט הזה ויפנימו אותו. עדיף לי מעט יותר ליברליות, פתיחות וסובלנות על פני המצב הקיים בחלק מהפלגים הדתיים.

  3. Long Live Scienceבתאריך 28 יולי 2010 בשעה 19:21

    Bravo, wonderful job Ido.
    And to you mike…a knife can be used in order to end someone's life or just to make a salad

  4. רועיבתאריך 30 יולי 2010 בשעה 10:21

    טעות אופטית בידכם חברים.

  5. מתיבתאריך 02 אוג' 2010 בשעה 21:04

    כל מערכת תרבות וחיים עשויה להביא בני אדם לבצע מעשים רעים. זו לא "הדת".

    "דת" היא אוסף של חוקים במקרה הרדוד והשטחי, ומערכת יפה של תאולוגיית חיים במקרה של היהדות.

    יש דת שעשויה להביא למסעי צלב, ויש דת שמביאה אנשים לחשוב פעמיים לפני שהם מוציאים מילה לא יפה לעבר החבר.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה