הסברים אלוהיים: האם אלוהים יכול להסביר תופעות בטבע?

חלק גדול מחיינו אנחנו מבלים בחיפוש אחרי הסברים. כולנו תושבים ביקום שמציף אותנו בחוויות וגירויים. אנחנו מחפשים דרכים טובות להסביר כל תופעה שחושינו קלטו. אנשים משתמשים באלוהים כהסבר. לפעמים פעולותיו מסבירות את מזלם הטוב בחיים, לפעמים הוא ההסבר המועדף עליהם לתופעות ביולוגיות, גאולוגיות או פיזיקליות. השימוש באלוהים כהסבר הוא מאד פופולרי, לפחות חלקית, בגלל תכונה אחת מאד מרכזית שלו. אלוהים אמור להיות בעל יכולת כבירה לתכנן, לעצב ולהוציא לפועל. בעיני המאמינים באלוהים, החכמה שלו, היכולת שלו לתפוס ולהבין הכל וכוחו הכביר – כל אלו מאפשרים לו להוציא לפועל פרויקטים ארכיטקטוניים שאף אדם לא הצליח וכנראה גם לא יצליח לשחזר, כמו היקום, כדור הארץ והחיים עצמם.

האם השימוש הזה באלוהים אכן תקין? האם אלוהים באמת יכול למלא את התפקיד הזה? האם הוא מסוגל להסביר דברים? בכלליות, אני חושב שלא, אבל כדי להסביר למה, אצטרך, כמה אירוני, להסביר כמה דברים על הסברים.

מסבירים הסברים

דוגמא יכולה להמחיש כאן כמה דברים. דמיינו שאתם נכנסים לחדר ורואים את הדברים הבאים. החדר די גדול, 25 מטר רבוע. בצד אחד שלו חלון, ובקיר שמולו ארון ספרים גדול שמכיל ש"ס גמרא, קולקציה מלאה של ספרי הרמב"ם ואוסף ענק של קלסיקות ספרותיות, בעיקר באנגלית. בין הארון לחלון נמצא שולחן קטן. הרוח נושבת דרך החלון הפתוח. על השולחן נמצאים כמה שברי זכוכית, וכמות נדיבה של מים. על הרצפה, בעיקר בצד של השולחן שמרוחק מהחלון, מפוזרים המון רסיסי זכוכית עם פרחים אדומים בין השברים. השברים רטובים, הפרחים נוטפים במים, במיוחד בגבעולים. באחת מפינות החדר נמצא כדורגל, קצת לח.

החדר הוא התופעה. אנחנו רוצים לדעת איך היא נוצרה. במילים אחרות, אנחנו מחפשים הסבר להיווצרותה. במקרה הזה, קל לבנות תסריט אפשרי כהסבר. כדורגל עף דרך החלון הפתוח, התנגש בקנקן פרחים שעמד על השולחן וניפץ אותו לרסיסים, ולאחר מכן הגיע למנוחה בפינת החדר. התופעה הזאת וההסבר שהרגע הצעתי לה מאפשרים להמחיש כמה תכונות מאד חשובות של הסברים.

הסבר פוטנציאלי/הסבר נכון. התסריט שהצעתי הוא אולי לא ההסבר הנכון לתופעה, אבל הוא בטוח הסבר פוטנציאלי. הסברים פוטנציאליים הם תסריטים כמו זה שהרגע הצעתי, שיש להם את התכונה הבאה: אם התסריט הזה התרחש, אזי ברור לנו איך נוצרה התופעה שמעניינת אותנו. הסבר פוטנציאלי הוא לאו דווקא ההסבר הנכון. דמיינו ששבוע מאוחר יותר, ילד מבויש ינקוש בדלת הבית, יבהיר שהוא בטעות בעט את הכדור דרך החלון, יבקש אותו בחזרה ויתנצל על הקנקן השבור. זה יאשש את התסריט הצעתי, יראה שהוא כנראה מה שהתרחש בפועל. מנגד, אפשרי שאף ילד לא יבוא לאסוף את הכדור ולעולם לא נקבל אישוש נוסף שההסבר נכון. הוא יישאר לעד כהסבר פוטנציאלי.

הסבר עוסק בפרטי התופעה. כתופעה, החדר הוא אסופה של פרטים. יש לו תכולה מסוימת שנמצאת במצב מסוים. התסריט שהצעתי "עובד" כהסבר עבור כמה מהם, אבל בבירור לא עבור כולן. הוא לא הסבר פוטנציאלי לתוכן ארון הספרים. כלומר, גם אם התסריט הזה התרחש, גם אם הכדור שעף דרך החלון התנגש בקנקן הפרחים, לא ברור לנו למה בארון ספרים יש ספרי יהדות ואוסף של קלסיקות ספרותיות. אם הוא לא הסבר פוטנציאלי לפרטים הללו, הוא בוודאי לא יכול להיות ההסבר הנכון עבורם. בכלליות, ככל שהסבר מסביר יותר פרטים של תופעה, אומרים שכוחו כהסבר של התופעה הזאת גדול יותר.

יחסי גומלין חשובים בהסברים. הסברים "עובדים" כהסברים משום שהם נעזרים ביחסי גומלין בין דברים. בדוגמא שלנו אלו יחסי הגומלין בין כדור שמתנגש בקנקן ובין מים לכלי קיבול. התסריט שהצעתי מציג שרשרת של אירועים בהם באו לידי ביטוי יחסי הגומלין הללו, כך שהתוצר הסופי של התסריט הזה הוא החדר במצב בו מצאנו אותו, עם הקנקן השבור, המים הפזורים והכדורגל בפינה. נסו למחוק מהראש שלכם את מה שאתם יודעים על כדורים ועל מה שאתם יודעים שאמור לקרות כאשר כדור מתנגש בקנקן שביר. עכשיו דמיינו שאני מציע לכם את ההסבר הבא. כדור עף מהחלון והתנגש בקנקן. האם עכשיו, כשאתם מתעלמים מהידע המוקדם שלנו לגבי יחסי הגומלין בין כדור לקנקן, ההסבר הזה "עובד"? אני חושב שלא.

אם הדוגמא הקודמת הייתה קצת קשה על האינטואיציה, נסו את התסריט הבא. שלקלקלר הביא את החדר למצבו הנוכחי. האם עכשיו ברור לכם איך החדר הגיע למצבו? אם התשובה שלכם חיובית, יש לכם דמיון מאד פעיל. הלכה למעשה, המשפט "שלקלקלר הביא את החדר למצבו הנוכחי" הוא דרך אחרת לומר "שלקלקר מסביר איך החדר הגיע למצבו הנוכחי". בניסוח אחר, "החדר הגיע למצבו בגלל הכוח-משנה-החדרים של שלקלקלרים". בזה מסתכם כל המסר שמוכל בתוכו.

האם זה נכון? האם שלקלקלר הוא הסבר פוטנציאלי למצב החדר? במילים אחרות, האם אנחנו מסוגלים לומר "אם התסריט הזה התרחש, אזי ברור לנו איך החדר הגיע למצבו"?. התשובה היא לא מהדהד. אחרי הכל, אין לנו מושג מהו שלקלקלר, איזה יחסי גומלין יש לו עם הדברים בחדר. אפילו לא באמת קיבלנו תסריט. כלומר, לא קיבלנו שרשרת של אירועים בהם באו לידי ביטוי יחסי גומלין בין שלקלקלר לעצמים בחדר. ממילא, עדיין לא ברור איך החדר הגיע אל המצב בו מצאנו אותנו.

זאת התכונה החשובה ביותר של הסברים. היא משותפת לכל ההסברים שאנחנו מכירים ומופיעה בכולם בצורה כזאת אחרת. כדוגמא מדעית, חשבו על ההסבר של אייזיק ניוטון לתנועה של כוכבי מערכת השמש. ניוטון הציג מערכת של יחסי גומלין בין גרמי השמים. לדוגמא, ככל שיש לעצם מסוים יותר מסה, כוח המשיכה בינו לבין עצם אחר יהיה גדול יותר. מיחסי הגומלין הללו, נובע מודל מסוים של מערכת השמש. בדיקה בעזרת טלסקופ העלתה שמודל הזה בכלליות התאים לתנועת גרמי השמים.

שיחה שהייתה לי עם חברה לא מזמן היא דוגמא מעולה מחיי היום-יום. היא סיפרה לי על ויכוח מלא עצבים עם בן הזוג שלה. מה שהצית את הויכוח היה דבר די פעוט. היא העירה לו על פיסת עגבניה קטנה שהוא השאיר בכיור, והוא התעצבן על ההערה. היא לא הצליחה להבין למה הוא הפך דבר כזה פעוט לריב גדול. אני מכיר שניהם, וזה אפשר לי ולה לגבש הסבר טוב לויכוח הזה. אני יודע שבן הזוג שלה הוא אדם קצת חם מזג שעובד קשה כדי לשלוט בעצמו, עם הצלחה ניכרת. היא קצת פדנטית – היא נוטה לשים לב לדברים קטנים ולהעיר עליהם. ההסבר אליו הגענו הוא שלאורך זמן הוא השתדל לשלוט בכעס שלו ולא להתעצבן על הערות, אבל בגלל שהוא שמר דברים בבטן כבר תקופה ארוכה, הסכר התפרץ בזעם גדול. זה הסבר במונחים של מה שאני יודע על האישיות שלו ושלה ויחסי הגומלין בין האישיות של בני אדם והמעשים שלהם.

האתגר האלוהי

בחזרה לשאלה איתה התחלנו. האם אלוהים יכול להיות הסבר לתופעה? בעיקרון, כן. יהיה לנו ביד הסבר פוטנציאלי, אם רק נצליח לבנות תסריט, שרשרת של אירועים שמשתמשת ביחסי גומלין בין אלוהים לדברים מסוימים כך שהתוצר הסופי של התסריט הזה הוא התופעה. בעיקרון אפשרי לבנות כזה תסריט, בפועל זה לא קורה. הסברים אלוהיים לכאורה מוצעים לכל מיני תופעות, אבל כשמסתכלים על הפרטים שלהם, מתברר שהם או אפילו לא הסברים פוטנציאליים, או כנראה שגויים. כמה דוגמאות נפוצות יעזרו.

החלמה ממחלה קשה. אלוהים מרפא חולים, ובמיוחד מרפא חולים שהרופאים שלהם לא יודעים למה הם החלימו. לדוגמא, לעתים חולי סרטן מחלימים באופן ספונטני, והרופאים שלהם לא יודעים מה בדיוק גרם לגידולים שלהם להתכווץ ולהיעלם. "נס! אלוהים כיווץ את הגידול", עלול לצעוק יהודי-דתי, "איזה הסבר אחר יש להחלמה המופלאה הזאת?". אך האם זה באמת הסבר?

קודם כל, בואו נתאר את התופעה. גידול סרטני הוא ישות ביולוגית די מוכרת. יש לה תכונות ביולוגיות מסוימות. גידול מתנהג בצורה מסוימת וביולוגים יודעים הרבה על המנגנונים שגורמים לו להתנהג כפי שהוא מתנהגת. תהליכי מוות של גידול גם ידועים. מה שקורה לגידול שמתכווץ מאופיין בצורה די טובה בכמה רמות. איזה תכונה של התכווצות הגידול הזה מסביר ההסבר האלוהי?

התשובה העצובה היא פשוט כלום. הוא לא מסביר לנו איך התכווץ הגידול, ואפילו לא מסביר לנו למה את העיתוי או אפילו למה דווקא הגידול הזה של החולה הזה התכווץ בעוד שהגידולים של חולים אחרים – לא. אחרי הכל, ה"הסבר" לא באמת מציע תסריט שתוצאתו היא הגידול. לא קיבלנו תסריט שמשתמש ביחסי הגומלין בין אלוהים, גידולים סרטניים ובני אדם. בדיוק כמו דוגמת השלקלקלרים, המסר היחיד מאחורי ה"הסבר" הזה מסתכם ב"אלוהים מסביר מדוע הגידול הזה התכווץ". אך איך? אין תסריט. כלומר, שרשרת של אירועים שמשתמשת ביחסי גומלין בין אלוהים לאנשים ומחלות כך שהתוצר הסופי של התסריט הזה הוא התכווצות הגידול. וממילא, מה עכשיו ברור יותר אחרי שנתנו את ה"הסבר" הזה? כלום.

נוכל להפוך את ה"הסבר" הזה להסבר אלוהי פוטנציאלי אמתי. מניסיוני, יהודים-דתיים עושים את זה רק לעתים נדירות, אך זה שווה את הטרחה. זה תרגול טוב שמראה שהסברים אלוהיים יכולים, בעיקרון, להיות הסברים פוטנציאליים תקפים לחלוטין. נניח לדוגמא שהאלוהים שלנו אוהב חולים שתורמים סכום ניכר מכספם לצדקה, מספיק אוהב אותו כדי לרצות בטובתו. נניח עוד שהחולה המסוים הזה תרם הרבה מכספו לעמותות צדקה. נניח עוד שהפסיכולוגיה של אלוהים, התהליכים הנפשיים שעוברים עליו כשהוא מחליט מדוע לעשות משהו, דומה לפסיכולוגיה של בני אדם. כעת יש לנו סט של יחסי גומלין בין אלוהים ובני אדם, שמאפשרת לנו לקבוע שלאלוהים תהיה מוטיבציה חזקה לעזור לחולה הזה להתגבר על המחלה שלו, ולכן הוא יעזור לו. הרי לנו לכל הפחות שלד של הסבר אלוהי פוטנציאלי להחלמה הנפלאה של החולה הזה.

עם זאת, האם זה הסבר נכון? כנראה לא. "תפרתי" יחסי גומלין בין אלוהים ותורמי צדקה כך שהם יתאימו בדיוק לצרכיי. בפועל, אין לי סיבה לחשוב, לדוגמא, שאלוהים כה אוהב אנשים שתורמים הרבה כסף עד שהוא יוצף ברגשות שיגרמו לו לרפא אחד מהם מסרטן. אני לא נביא ובטח לא בדקתי את זה בניסוי. שנית, האם זה הסבר שדתיים יאהבו? אני בספק. הוא מכיל כמה הנחות בעייתיות לכל יהודי-דתי. הגדולה שבהן, וגם ההנחה הכי מרכזית בהסבר הזה, היא שאלוהים מרגיש, חושב ומתנהג פחות או יותר כמו שבני אדם מתנהגים. מאז תקופת הרמב"ם, התחוללה ביהדות מלחמת חורמה נגד הנחות כאלו, שכולן נופלות תחת הקטגוריה "הגשמה". למרות הבעיות הללו, זאת דוגמא יפה להסבר אלוהי שמסוגל "לעבוד".

דמיון בין מינים. יש דמיון רב בין מינים ביולוגיים שונים. בקרב ביולוגים אבולוציוניים, יש חשיבות רבה לסוג מסוים של דמיון, שזכה לשם המפוצץ "הומולוגיה מיוחדת". המונח הזה, שמתוארך למאה ה-19, מתאר דמיון בין שני איברים שאין לו סיבה פונקציונלית. כלומר, האיברים הללו לא צריכים להיות דומים כדי לבצע את התפקיד שלהם. לדוגמא, כנפי העטלף הן מעין יריעות עור שמתוחות על קבוצה של עצמות. העצמות הללו דומות בצורה מובהקת לעצמות היד של יונקים לא-מעופפים. הדמיון הזה לא הכרחי מבחינה פונקציונלית – הם יכולים להיות שונים לחלוטין מעצמות היד של יונקים לא-מעופפים ועדיין לספק תמיכה מעולה לכנף העטלף. למעשה, מהנדס טוב כנראה לא היה עושה משאיר את הדמיון הזה. זה רחוק מלהיות אופטימלי. הוא היה מתכנן "מוטות תומכים" אחרים לכנפי העטלף. הדמיון בין עצמות הכנף של העטלף לעצמות היד של יונקים לא-מעופפים הוא דוגמא של הומולוגיה מיוחדת.

הומולוגיה מיוחדת מאד נפוצה בטבע. היא נמצאת פחות או יותר בכל איבר, במידה כזאת או אחרת. הקיום של הומולוגיה מיוחדת נובע ישירות מעקרונות האבולוציה. לכן, קיומה בטבע (בכזאת תפוצה) נחשב לאחת הראיות הכי חשובות לטובת הטענה שעולם החי התפתח אבולוציונית. עם זאת, אנחנו לא כאן כדי לדון בביולוגיה אבולוציונית, אלא באלוהים כהסבר. הומולוגיה מיוחדת היא ברוך מיוחד עבור הסברים אלוהיים. כל הסבר במונחים פונקציונלים נפסל על הסף. זאת ההגדרה של הומולוגיה מיוחדת – אין לדמיון הזה סיבה פונקציונלית. לכן, אין ממש שיקולים הנדסיים שיסבירו למה אלוהים יצר אותם.

ההסבר האלוהי הכי נפוץ להומולוגיה מיוחדת, זה שאני שומע הכי הרבה, הוא ההסבר הבא. הומולוגיה מיוחדת תוצאה של העובדה שעולם החי כולו נוצר על ידי אותו מתכנן. ההנחה המרכזית כאן היא שמתכנן יעדיף להתאים לצרכים חדשים איברים שהוא כבר "הכין", במקום לתכנן אותם מחדש. למה לתכנן מחדש כנפיים לעטלף, כשהוא יכול פשוט לקחת רגל של עכבר ולהתאים אותה לצרכי תמיכה בכנף?

ההסבר הזה נפסל בזכות השילוב של שני שיקולים. ראשית, אין שום סיבה לחשוב שמתכנן בהכרח יעשה זאת. בני אדם בהחלט לא תמיד עושים את זה. לפעמים, אנחנו משתמשים בגרוטאות כדי ליצור דברים חדשים. לפעמים, אנחנו משנים עיצובים חדשים כדי להתאים אותם לצרכים הנוכחיים שלנו. בהרבה פעמים אחרות אנחנו לא עושים זאת, אלא מתחילים הכל מאפס. השיקול הזה מבהיר את הדבר הבא. אם אלוהים מתנהג כמתכנן פחות או יותר כמו שבני אדם מתנהגים כמתכנן, אז אין לנו שום סיבה להניח שהעיצוב שהוא ייצור הומולוגיה מיוחדת. אפשרי שהוא כן, ואפשרי שהוא לא. ובכן, את זה יכולנו לדעת לפני שבכלל חשבנו על הומולוגיה מיוחדת.

שנית, גם כשאנחנו בני האדם ממחזרים עיצובים, הסיבות שבגללן אנחנו עושים את זה לא יכולות להיות תקפות לאלוהים. בהכללה, יש סיבה אחת בגללן מעצב אנושי יבחר למחזר עיצוב: מחסור במשאבים. או שאין לו זמן לתכנן משהו מאפס, או שחומרי הגלם שזמינים לו מוגבלים לסוג מסוים. אם אתפייט לרגע, רובינזון קרוזו על אי בודד יבנה בקתה מבמבוק תוך חודש, לא וילה עם שלוש קומות מבטון מזוין תוך שנתיים. אלוהים לא סובל מהמגבלות הללו. הרעיון שאין לו מספיק זמן או יכולת לבנות כנף עטלף נורמלית ישמע מגוחך לרוב המאמינים ומנותק לחלוטין מהמשמעות של המילה "אלוהים". לכן, השיקול הזה מבהיר את הדבר הבא. אם אלוהים מתנהג כמתכנן פחות או יותר כמו שבני אדם מתנהגים כמתכנן, אז יש לנו כל סיבה שבעולם לא להניח שאלוהים ימחזר עיצובים. יש לו שפע של משאבים לתכנן כל איבר באופן אופטימלי לצרכיו.

למרות שני השיקולים הללו, זה בדיוק מה שמניח ההסבר האלוהי. הוא מניח שאלוהים כן ממחזר עיצובים. על מה ההנחה הזאת מבוססת? לא ברור. האם היא שגויה? כנראה, אבל לא בטוח. אחרי הכל, כל מה שכתבתי למעלה נובע מההנחה שאלוהים כמתכנן מתנהג כמו בני אדם כמתכננים. אולי אלוהים הוא גחמתי יותר משאנחנו חושבים. כך או כך, "תזת המחזור האלוהי", אם תרצו, דורשת נימוק ואחד טוב. בלי אחד כזה, ה"הסבר" הזה הוא במקרה הטוב הסבר לא נכון. במקרה הרע והסביר יותר, הוא כנראה גם לא הסבר פוטנציאלי, בדיוק בגלל השיקול השני – הסיבה העיקרית בגללה ממחזרים עיצובים לא רלוונטית לאלוהים.

מוצא החיים. מוצא החיים הוא אחד הנושאים האלו שמעורר אסוציאציות אלוהיות מאד מהר בקרב דתיים. די ברור למה. כתחום מדעי, הדבר הכי טוב שאפשר לומר עליו הוא שהכיוון שלו נכון וההתקדמות שלו טובה. למרות זאת, יש בו הרבה שאלות פתוחות. הסבר שלם למוצא החיים עדיין לא בנמצא. זה פער שדתיים רבים חושבים שאלוהים יכול למלא, בתפקיד שאיתו הוא פותח את חומש בראשית – אלוהים כבורא. הבעיה היא שהוא לא.

אני קצת משוחד, בגלל שההכשרה שלי היא בביולוגיה, אבל אני חושב שבטוח לומר שחיים הם התופעה הכי מעניינת שאנחנו מכירים. כדי להסביר את מוצאם, צריך להכיר אותם, ביולוגית. לדוגמא, דנ"א בנוי מבסיסי חנקן הצמודים לסוכרים ופוספט שמורכבים אחד על השני במבנה מרחבי מסוים. זאת עובדה ביולוגית בסיסית, שנלמדת בכל קורס מבוא בביולוגיה ואפילו, אני חושב, בבתי הספר התיכוניים. איך נוצר הדנ"א על כל פרטיו המבניים בתנאים ששררו בכדור הארץ הקדום? זאת תופעה סטנדרטית בתחום מוצא החיים, ואחת מאלו שההסבר המדעי הזמין להן הוא הכי יסודי. כדוגמא אחרת, תאים ביולוגיים מוקפים בממברנות, שכבה של שומנים שחוצצת בין פנים התא לחוץ התא. איך נוצר המעטה השומני הזה בתנאים הקדומים ששררו בכדור הארץ? המעטה הזה הוא תופעה שההסבר המדעי הזמין לה הרבה יותר חלקי.

הרבה אנשים בטוחים ש"אלוהים יצר את החיים" הוא הסבר מספק למוצא החיים. בהרחבה, הם למעשה טוענים שהוא הסבר מספק לשאלות כאלו. בפועל, הוא אפילו לא הסבר פוטנציאלי. בדיוק כמו בדוגמת הנס שנתתי למעלה ובדוגמת השלקלקלר, לא מוצע לנו כאן תסריט. לא מתוארת שרשרת של אירועים בהם באו לידי ביטוי יחסי גומלין בין אלוהים לכדור הארץ הקדום והמולקולות השונות שעליו כך שעכשיו ברור לנו איך נוצר מבנה הדנ"א. זה אפילו לא הסבר. במקרה של מוצא החיים, אני לא חושב שאפילו ראיתי ניסיון לתת הסבר אלוהי אמתי, ואני לא רואה איך אפילו אפשר לנסח אחד. תופעות שמעניינות את חוקרי מוצא החיים הן שאלות מאד טכניות, מלאות בפרטים כימיים ופיזיקליים. צמד השאלות מדגימות זאת היטב. השאלות נשאלות במונחים כימיים ופיזיקליים והתשובה הכי סבירה עליהן צפויה להיות במונחים כימיים ופיזיקליים. אפשרי שמישהו יצליח להגות הסבר אלוהים שיוכל לענות עליהן, אבל זה לא נראה סביר.

הקש האחרון

עד עכשיו ברשומה הזאת ראינו תופעה מסוימת שחוזרת על עצמה המון. אנשים אוהבים להצמיד את המילים "אלוהים עשה" לתופעה כלשהי ולקרוא למשפט שהם הפיקו הסבר. "אלוהים יצר את החיים" ו"אלוהים ריפא אותך מסרטן" הן רק דוגמאות. כל ההסבר מתחיל ונגמר במשפט מהסוג "אלוהים עשה את התופעה". כמעט תמיד, הם לא טורחים לתת תסריט. אין שרשרת של אירועים בהם באו לידי ביטוי יחסי גומלין בין אלוהים לפרטי התופעה. ממילא, לא ברור למה אנשים מחשיבים אותם אפילו כהסברים פוטנציאליים.

גרוע מזה, נניח שנתעלם מכך שהסברים מסוג ה"אלוהים עשה" הם לא באמת הסברים. נניח שנתייחס אליהם כהסברים אמתיים. אם נקבל אותם כהסבר, הרי שזמין לנו הסבר הרבה יותר עדיף. במקום "אלוהים עשה" אפשר לומר "קרה באופן טבעי לחלוטין". כך נקבל את ההסברים "החיים נוצרו באופן טבעי לחלוטין" ו"נרפאת מסרטן באופן טבעי לחלוטין". גם ה"הסברים" האלו לא מכילים שרשרת של אירועים בהם באו לידי ביטוי יחסי הגומלין בין הטבע והתופעה. במובן הזה, הם נמצאים בדיוק באותו מצב כמו "אלוהים עשה".

עם זאת, אני חושב שהסברים כאלו נמצאים דווקא במצב יותר טוב מ"אלוהים עשה". אנחנו יודעים שבטבע מתרחשים דברים שמסוגלים להסביר תופעות שונות, והדובדבן הגדול בקצפת הוא שכולנו יודעים בוודאות די טובה שהטבע קיים. על אלוהים עדיין יש מחלוקת. כלל אצבע חשוב מאד הוא שעדיף הסבר שמסביר דברים במונחים שאנחנו כבר מכירים ("אין להרבות בישויות שלא לצורך"). לכן, אם "אלוהים עשה" הוא הסבר, כל מה שהלא-מאמין צריך לעשות הוא להחליף את המילים "אלוהים עשה" במילים "קרה באופן טבעי לחלוטין" והרי לו הסבר עדיף יותר.

סיכום

התחלנו את הרשומה הארוכה הזאת בלהסביר הסברים. בדרך עברנו על כמה הסברים אלוהיים נפוצים, וגילינו שהם, איך נאמר, חורקים. זה לא שהסברים אלוהיים לא יכולים לעבוד ברמת העיקרון. פשוט בפועל הם לא עובדים. ההסברים שדתיים מציעים או לא מהווים אפילו הסברים פוטנציאליים לתופעות שהם מתיימרים להסביר, או שהם מחוררים על ידי הנחות שאין להן שום הצדקה וסביר שהן שגויות. השורה התחתונה היא שאלוהים, הלכה למעשה, לא יכול לתפקד כהסבר למוצא החיים, כדור הארץ והיקום. אני חושב שעוד לא קם הדתי שהצליח לתת הסבר אלוהי פוטנציאלי ו/או נכון עבור התופעות הללו ורבות אחרות. אם אתם חושבים שאתם מכירים כאלו, אתם מוזמנים לתת דוגמאות בתגובות. לא יזיק לי חומר קריאה מעניין.