מבוא לביולוגיה אבולוציונית: דברי פתיחה

[1,530 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

למה אני כותב את הסדרה הזאת?

הסיבה העיקרית היא די אנוכית. אני חושב שכתיבת הסדרה הזאת יכולה להועיל לי, אישית. לנסח טיעונים, להסביר מושגים, להשיג נתונים ולהכין גרפים – כל אלו מאפשרים לחדד ולעדן את הכישורים שלי ואת האופן בו אני מבין את הביולוגיה האבולוציונית. אני לא בטוח שאי פעם אגמור לכתוב את הסדרה, אבל מה שהיא תיתן לי יישאר איתי לאורך זמן.

הסיבה השניה הרבה פחות חשובה בעיני. אני אוהב ביולוגיה אבולוציונית. ככל שהכרתי את התחום יותר כך הבנתי עד כמה נפוצות בציבור אי-הבנות לגביו. הן קיימות גם, אך בהחלט לא רק, בקרב מכחישי אבולוציה. לא מעט אנשים ניסו לתקן אותן. המאמצים הללו ראויים לשבח, אך קנה המידה שלהם קטן בעיני. הכתבות הללו בדרך כלל עוסקות בנושא נקודתי, ולא חושפות את הקורא לרוחב היריעה של התחום כתחום מחקרי עשיר. הסדרה הזאת יכולה להיות מזור לבעיה הזאת, במיוחד משום שהיא חינמית.

עדיין, אין שום סיכוי שהייתי מתחיל בפרויקט כזה בלי הסיבה האנוכית. לבלוג יש כמות קוראים זניחה בהשוואה לכמות מכחישי האבולוציה שיש בישראל. אני יכול רק לדמיין עד כמה כמות הקוראים שלי זניחה לעומת כמות האנשים שיש להם אי-הבנות לגבי הביולוגיה האבולוציונית. אני אדם מעשי. אין שום סיכוי שהייתי כותב סדרה כמזור לבעיה שהיא כנראה לא יכולה לפתור. הסיבה האנוכית היא העיקר, לטובה ולרעה. להמשך הקריאה "מבוא לביולוגיה אבולוציונית: דברי פתיחה"

הרוב המכריע של דתיים בארץ מכחיש אבולוציה והבעיה עמוקה

[1,100 מילים]

לביולוגיה האבולוציונית יש היסטוריה של יותר ממאה וחמישים שנים של מחקר פעיל. בספירת המלאי של הידע שהצטבר בתחום ניתן למנות אינספור ניסויים, תצפיות וממצאים מהשטח מתחומים כמו ביולוגיה, כימיה, גאולוגיה, פיזיקה ורבים אחרים. גוף המחקר הענק הזה הוביל למסקנה שמנגנונים אבולוציוניים כמו הברירה הטבעית והסחף הגנטי מספקים הסבר מעולה להיווצרות של המגוון הביולוגי שקיים היום. יותר מזה, הוא גם אפשר לביולוגים אבולוציוניים לשחזר סקיצה טובה של ההיסטוריה של החיים על כדור הארץ.

הדברים האלו לא נמצאים במחלוקת בקרב אלו שדעתם רלוונטית. התחום נמצא עמוק בקונצנזוס המדעי. המומחים מסכימים. עם זאת, הציבור הרחב לא מסכים. רבים בציבור הכללי לא מאמינים שהאבולוציה התרחשה. בכלליות, יש לי לא מעט ניסיון בקריאת מכחישי אבולוציה ובשיחות עם מכחישי אבולוציה. הוא גורם לי לחשוב שרובם המוחלט הם הם נאמני הדת היהודית, בין אם הם דתיים לכל דבר ועניין או רק חילונים לשם שמים.

ביי ניסיון, שלום נתונים

אני לא אוהב להסתמך על הניסיון האישי שלי. להסתמך על הניסיון שלי עם מכחישי אבולוציה זה להסתמך על הרשמים עליהם שהצטברו בזכרוני. הזיכרון האנושי הפכפך ומושפע במיוחד מההטיות שלנו. לכן, בהעדר נתונים רלוונטיים, אתייחס אליו כלא יותר מנקודת ההתחלה שלי, השערה עם מעט תמיכה ששווה להתחיל ממנה, אך אחפש נתונים אמינים יותר, הרבה יותר. להמשך הקריאה "הרוב המכריע של דתיים בארץ מכחיש אבולוציה והבעיה עמוקה"

איך המאובנים מוכיחים את האבולוציה

[1,490 מילים]

לפני יומיים, ב-20 לחודש, היה יום השנה לפטירתו של סטיבן ג'יי גולד, אחד מגדולי הביולוגים האבולוציוניים במאה ה-20. גולד היה חוקר מאובנים מבריק ותרם פיתוחים תאורטיים ומעשיים רבים לביולוגיה האבולוציונית. הוא היה כותב פורה, שלא בחל בכתיבת מדע פופולרי, למרות הסנוביות שהיתה נפוצה בקרב מדענים באותה תקופה.

הספרות העשירה הזאת הפכה אותו, בחייו וגם אחרי מותו, לקרבן של כריית ציטוטים. מכחישי אבולוציה אוהבים להוציא את דבריו מהקשרם, כך שמי שהיה האביר הגדול של הביולוגיה האבולוציונית מוצג כתומך בהכחשת אבולוציה. האבסורד מיידי לכל מי שמכיר את חייו ופועלו.

גולד עשה הרבה בחייו כדי לקדם את הבנת האבולוציה בקרב הציבור הרחב. זה בדיוק מה שהרשומה הזאת תנסה לעשות, בקטנה. היא מוקדשת לו בהערכה רבה. להמשך הקריאה "איך המאובנים מוכיחים את האבולוציה"

מדוע יש משהו במקום לא-כלום?

[2,952 מילים]

השאלה שבכותרת נשמעת מרתקת ומפעימה. היא נשאלת שוב ושוב בכל מיני הקשרים. להרבה אנשים היא כרוכה בשאלה איך נוצר היקום. היא גם מרכזית לכל מיני דיונים בנושא קיומו של אלוהים. ועדיין, למרות החשיבות החברתית שלה, אני חושב שזאת שאלה חסרת משמעות, כמעט שאלת נונסנס. למה? על זה אנסה לענות ברשומה הזאת. להמשך הקריאה "מדוע יש משהו במקום לא-כלום?"

אברהם משחק בטעויות: העיקרון האנתרופי, צעדים ראשונים (חלק ז)

[2,451 מילים]

תוכן העניינים של סדרה זאת זמין במאמר הפותח שלה.

אחרי הרבה מאד זמן, החלטתי להמשיך את הסדרה על "אלוהים משחק בקוביות" של מיכאל אברהם. קיבלתי מספר מיילים עליה מאנשים שביקרו דברים שכתבתי, רצו הרחבות או שמחו לקרוא תשובות מסודרות להבלים שלו. זה נתן לי חשק להמשיך אותה, לפחות עוד קצת. הפעם אעסוק באחד החלקים הכי ביזאריים בעיני בספר, החלק בו אברהם דן בעיקרון האנתרופי.

העיקרון האנתרופי, בקטנה

כמו שהבהרתי בחלקים הקודמים בסדרה, אברהם מתחיל עם שתי תופעות שמוכרות לכולנו – חיים קיימים והתנאים השוררים בכדור הארץ מאפשרים את קיומם. לתופעות האלו יש לפחות שני הסברים אפשריים. האחד הוא תכנון תבוני. מהנדס-על כלשהו תיכנן והוציא לפועל פרויקט נדל"ן מרשים, כדור הארץ, ולאחר מכן איכלס אותו בחיים שמסוגלים להתקיים בו. ההסבר השני הוא שכדור הארץ נוצר בתהליך נטול תכנון כלשהו. אם תרצו, הוא התוצאה יחסי הגומלין בין חומר ואנרגיה ביקום שלנו. אברהם צריך לספק סיבה ממשית לחשוב שדווקא תכנון תבוני של כדור הארץ והחיים הוא האפשרות הסבירה יותר. הוא לא עושה זאת. במקום, הוא מסתמך על אנלוגיות מופקפקות וחישובים הסתברותיים לא רלוונטיים שמנותקים לחלוטין מהמציאות ומראים אי-הבנה של מה שיריביו האינטלקטואליים טוענים. לפרטים, קראו את הרשומות שבלינקים.

הנקודה שהכי רלוונטית לענייננו היא שיש על אברהם נטל הוכחה. על השולחן יש שני הסברים למוצא החיים ולהתאמה בין החיים לכדור הארץ, ואברהם מעדיף אחד מהם. עליו להראות שההסבר החביב עליו הוא אכן ההסבר הסביר יותר. העיקרון האנתרופי הוא דרך מצוינת להביע את הסיבה שבגללה יש עליו נטל. לעיקרון הזה יש כמה גרסאות, ולדוקינס יש אחת משלו (ע"מ 199-223 ב"יש אלוהים"). בלב הגרסה שבה הוא משתמש נמצאת אבחנה שהיא כמעט בנלית ונכונה כהכרח לוגי. אם יש חיים במקום כלשהו ביקום, הכרחי לוגית ששוררים במקום הזה תנאים המאפשרים את קיומם. אחרי הכל, חיים לא מסוגלים להתקיים היכן שלא שוררים תנאים שמאפשרים את קיומם. בצורה דומה, אם החיים נוצרו במקום כלשהו ביקום, הכרחי לוגית שבמקום הזה שררו תנאים שאיפשרו להם להיווצר.

באבחנה הזאת אתמקד ברשומה הזאת. יש לה השלכות מרחיקות לכת לענייננו. נובע ממנה שעצם ההתאמה בין החיים לכדור הארץ לא צריכה להפתיע אף אחד. זה בדיוק מה שנצפה לראות, כעניין של הכרח לוגי. בשלב הזה, אברהם צריך לנסות להראות שהחיים על כדור הארץ הם איכשהו בכל זאת תופעה שההסבר הכי סביר לה הוא קיומו של אלוהים-מהנדס. כאמור, הוא אכן מנסה לעשות את זה, על ידי אנלוגיות וחישובים הסתברותיים שמחוררים בבעיות.

(לשם השלמות אזכיר שדוקינס מוסיף על האבחנה הזאת את "קסם המספרים הגדולים": גם אירועים שלא סביר שהם יקרו בכל זמן נתון, אומר דוקינס, יקרו בהסתברות גבוהה בהינתן מספיק זמן שהם יקרו. לא אכנס לצד הזה בטיעון של דוקינס. אברהם עצמו שוטח עליהם ביקורת בנפרד. אני עצמי לא מסכים עם כל מה שדוקינס אומר עליהם, אבל הביקורת שלי עליהם אפילו לא קרובה למה שאברהם אמר עליהם. אולי אעסוק בהם בעתיד.)

לאברהם יש שני טיעונים יותר ספציפיים נגד האבחנה האנתרופית הזאת, שניהם טיעונים על דרך הדוגמא המגחיכה. אברהם מתאר תופעה. הוא מיישם על התופעה הזאת את האבחנה שהזכרתי למעלה ומקבל תוצאה אבסורדית. האבסורד לכאורה מדגים עד כמה דוקינס טועה. לצערו, הדוגמאות שלו מדגימו שהוא לא הפנים שנטל ההוכחה מוטל על כתפיו, לא יודע איך להתמודד איתו וצריך לרענן את ידיעותיו בהסתברות וסטטיסטיקה. הנה למה. להמשך הקריאה "אברהם משחק בטעויות: העיקרון האנתרופי, צעדים ראשונים (חלק ז)"

הארי פוטר והעל-טבעי

לאחרונה אני חושב הרבה על העל-טבעי. זה תחום רחב עם הרבה שאלות שונות ומשונות, אך שאלה מרכזית אחת ניקרה בראשי: האם אני מכיר טענה על-טבעית שהתבררה כנכונה, או לפחות אחת שהראיות לטובתה גרמו לי לחשוב שאולי יש בה ממש? למרות שפשפשתי בזיכרוני שוב ושוב בשבועות האחרונים, לא הצלחתי לחשוב על אחת.

הניסיון הוביל אותי לשאלה אחרת, יותר יסודית, יותר בסיסית. איך תיראה טענה על-טבעית "טובה", כזאת שאפשר לומר עליה שהיא נכונה או לכל הפחות שהיא מבטיחה? בהעדר דוגמאות שכאלו מהעולם האמתי, קיוויתי שאמצא דוגמאות כאלו דווקא מעולם הסיפורת. למען האמת, לא ציפיתי שהחיפוש שלי יהיה כה פרודוקטיבי. העולם של הארי פוטר, כפי שתואר על ידי ג'יי. קיי רולינג, מתאים לצרכיי כמו כפפה ליד. לא מזיק שבתור פוטריסט מושבע, יש לי פינה חמה בלב עבורו. להמשך הקריאה "הארי פוטר והעל-טבעי"

הבעיה העיקרית עם פרשנויות משליות לתורה

סתירות בין תורה ומדע הם אחד מהקשיים הכי גדולים על הדת היהודית. הדוגמא הכי פופולרית לסתירה בין תורה ומדע היא הפרקים הראשונים בחומש בראשית. הפרק הראשון, לדוגמא, מתאר את בריאת העולם בשבעה ימים בסדר מסוים. ממצאי המדע קובעים שהיקום כפי שאנו מכירים אותו היום הוא התוצר של מיליארדי שנים של אבולוציה קוסמית, כימית וביולוגית ושסדר הנבראים גם כך היה שונה לחלוטין מהתיאור המקראי. יש כמה גישות דתיות לסתירה הזאת. אחת מהן היא לקבוע שסיפור הבריאה הוא לא באמת מה שהוא נראה – תיאור של הדרך בה אלוהים ברא את העולם. יותר ספציפית, הם משל שהנמשל שלו הוא מוסר השכל או אפילו ציווי אלוהי. הנמשל מוסווה ומקודד בתוך משהו שנראה כמו תיאור של בריאת העולם על ידי אלוהים. הרבה דתיים לוקחים גישה דומה לכל סתירה פוטנציאלית בין תורה למדע, לא רק לגבי בריאת העולם. האם הגישה הזאת בכיוון? אני חושב שלא. יש בגישות כאלו כמה בעיות נוקבות שאני לא חושב שאפשר להשתקם מהם, אבל אתמקד רק באחת. אני קורא לה בעיית הרצף. להמשך הקריאה "הבעיה העיקרית עם פרשנויות משליות לתורה"

כשאלוהים עושה, איך זה נראה?

קיומו של אלוהים הוא אחד הרעיונות הכי מרכזיים בדת היהודית, אבל הוא למעשה לא החשוב בהם. חשוב יותר, מרכזי יותר וחיוני יותר הוא הרעיון שאלוהים מסוגל לעשות כל מיני דברים בעולם. אפילו יותר חשוב, מרכזי וחיוני הוא הרעיון שאלוהים עשה זאת בפועל. אלוהים מתואר כמי שברא את העולם, נתן לנו את התורה והתגלה לנביאים. בנוסף, הוא מתואר כמקשיב לתפילות, גוזר גזירות ומעניק שפע טוב. הרבה מנהגים דתיים מקבלים מכך את מרבית המשמעות שלהם. לדוגמא, בתקופת החגים ההולכת וקרבה, יהודים-דתיים עושים תשובה, מרבים בתפילות ובמעשים טובים. זאת התקופה בה אלוהים עושה חשבונות ומכריע מה יקרה להם השנה. ההחלטה שלו בבית דין של מעלה חשובה מאד. נניח שאלוהים לא באמת משקלל חשבונות, מודד מעשים טובים מול מעשים רעים ופוסק גזרי דין. במצב זה, נעלמת הפואנטה של הרבה, ולדעתי הרוב המוחלט, ממנהגי ההתעוררות הדתית לתשובה בחודש אלול, ראש השנה וימי כיפור.

עם זאת, יש עוד מצב בו אותו דבר בדיוק קורה – כשאין תוכן ברור למילים "אלוהים עשה". אם אין לנו מושג מה אנחנו אומרים כשאנחנו אומרים שאלוהים עושה דבר כזה או דבר אחר, כשלמילים הללו אין באמת תוכן ברור שעומד מאחוריהם, הרי שלא באמת תקשרנו רעיון ברור. זה דבר אחד לומר, לכתוב, לשמוע או לקרוא את המילים "אלוהים גזר את דינו של פלוני לטובה". זה דבר אחר להתייחס לאמירה הזאת כאמירה בעלת משמעות, כזאת שיש לה תוכן ברור שאנחנו מסוגלים להבין. כדוגמא, זה דבר אחד להיות מסוגל לומר, לכתוב, לשמוע או לקרוא את המילים "שלקלקלר הלך ברחוב". זה דבר אחר לחלוטין להתייחס לאמירה הזאת כאמירה בעלת משמעות. אולי יש אנשים שחושבים שהם הצליחו להבין את המשפט הזה, ובטח יש אנשים שחושבים שהם מבינים משפטים בהם כתוב שאלוהים עושה משהו. אני חושב שזה רושם מוטעה, שנובע מפספוס של האתגרים שעומדת לפניהם. להמשך הקריאה "כשאלוהים עושה, איך זה נראה?"

מיתוסים נפוצים על הביולוגיה האבולוציונית

יש כמה מיתוסים על הביולוגיה האבולוציונית ששווה לדבר עליהם במפורש. אני לא מתכוון בהכרח למיתוסים שנפוצים בקרב מתנגדיה. גם לשוחרי מדע יש לפעמים אי-הבנות לגביה. לאורך השנים נתקלתי בהרבה אנשים עם כוונות טובות ואי-הבנות רעות. אודה ואתוודה, כמו שתראו עוד רגע, אני לא חף משגיאות, אבל צדק רבי ישראל סלנטר כשאמר "כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן". ברוח הזאת, בואו נתקן. להמשך הקריאה "מיתוסים נפוצים על הביולוגיה האבולוציונית"

הסברים אלוהיים: האם אלוהים יכול להסביר תופעות בטבע?

חלק גדול מחיינו אנחנו מבלים בחיפוש אחרי הסברים. כולנו תושבים ביקום שמציף אותנו בחוויות וגירויים. אנחנו מחפשים דרכים טובות להסביר כל תופעה שחושינו קלטו. אנשים משתמשים באלוהים כהסבר. לפעמים פעולותיו מסבירות את מזלם הטוב בחיים, לפעמים הוא ההסבר המועדף עליהם לתופעות ביולוגיות, גאולוגיות או פיזיקליות. השימוש באלוהים כהסבר הוא מאד פופולרי, לפחות חלקית, בגלל תכונה אחת מאד מרכזית שלו. אלוהים אמור להיות בעל יכולת כבירה לתכנן, לעצב ולהוציא לפועל. בעיני המאמינים באלוהים, החכמה שלו, היכולת שלו לתפוס ולהבין הכל וכוחו הכביר – כל אלו מאפשרים לו להוציא לפועל פרויקטים ארכיטקטוניים שאף אדם לא הצליח וכנראה גם לא יצליח לשחזר, כמו היקום, כדור הארץ והחיים עצמם.

האם השימוש הזה באלוהים אכן תקין? האם אלוהים באמת יכול למלא את התפקיד הזה? האם הוא מסוגל להסביר דברים? בכלליות, אני חושב שלא, אבל כדי להסביר למה, אצטרך, כמה אירוני, להסביר כמה דברים על הסברים. להמשך הקריאה "הסברים אלוהיים: האם אלוהים יכול להסביר תופעות בטבע?"