סטיבן ג'יי גולד (1941-2002)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) היה פליאונטולוג אמריקאי שהעביר את רוב הקריירה האקדמאית שלו באוניברסיטת הרווארד, חבר האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים וכותב מדע פופולרי פורה. תרם פיתוחים קונספטואליים רבים לביולוגיה האבולוציונית.


בקרב ביולוגים אבולוציוניים, סטיבן ג'יי גולד ידוע כהוגה של שלל חידושים בביולוגיה אבולוציונית. אחד מהחידושים הגדולים שלו הוא תיאוריית שיווי המשקל המקוטע. כתבתי בעבר בהרחבה על התיאוריה הזאת, אך כדאי לחזור על הדברים כדי להבין לעומק איך בריאתנים מנצלים לרעה את גולד.

תיאוריית שיווי המשקל המקוטע עוסקת בקצב ובעיתוי של שינוי אבולוציוני. רוב האנשים חושבים שהשינוי האבולוציוני מאד איטי. מקובל לחשוב שמין כלשהו משתנה באופן כמעט בלתי מורגש כל שנים ספורות. כשכל השינויים הקטנים הללו מצטברים לאורך מיליוני שנים, התוצאה היא מין חדש לחלוטין. כבר אי אפשר להבחין במין הקודם. למודל השינוי והקצב הזה קוראים הדרגתיות פילטית.

בשנת 1972, גולד ועמיתו נילס אלדריג' הציעו מודל אחר, המודל של תיאוריית שיווי המשקל המקוטע (Gould and Eldredge, 1972). במודל שלהם, לאורך רוב שנות קיומו מין לא משתנה בכלל או משתנה מעט מאד. רוב השינוי האבולוציוני שעובר עליו מתרחש בסמוך לזמן בו נוצר ממנו למין חדש. קצב השינוי מהיר מאד במונחים גיאולוגיים. הוא נמשך לכל הפחות מאות או אלפי שנים בודדות ולכל היותר כמה מאות אלפי שנים.

גולד יודע שהציבור הרחב עלול להתבלבל מהשימוש שלו במילה "מהירות". לכן, כשהוא כותב מדע פופולרי, הוא בדרך כלל מבהיר בדיוק למה הוא מתכוון. הוא מבהיר שהוא

מדבר כגיאולוג. התהליך עלול לקחת מאות ואפילו אלפי שנים; אולי לא תראו אם תבהו בדבורים על עץ שעוברות אבולוציה למין חדש. אך אלף שנים הם חלק זעיר מאחוז אחד מה-5-10 מיליון שנים, הזמן הממוצע שחיו רוב המינים המאובנים של חסרי חוליות. לעתים נדירות גיאולוגים יכולים "לראות" מרווחי זמן כה קצרים; אנחנו נוטים להתייחס אליו כאל רגע.

Gould, 1982b, p.184

המודל של שיווי המשקל המקוטע עורר מחלוקת בקרב חוקרי מאובנים. המחלוקת היא לא על השאלה האם מודל אחד נכון והשני שגוי. שני המודלים בבירור נכונים, במובן שידועים מינים שהתפתחו בהדרגתיות פילטית ואחרים שהתפתחו בשיווי משקל מקוטע. השאלה היא איזה מודל יותר נפוץ באבולוציה, איזה מודל היה אחראי להתפתחות של יותר מינים באבולוציה. כפי שגולד מבהיר, שהוא ועמיתיו

אף פעם לא טענו שהדרגתיות [פילטית] לא יכולה תיאורטית להתרחש, או לא מתרחשת בפועל. הטבע יותר מדי מגוון ומורכב כדי לאפשר כזאת אבסולוטיות. […] השאלה הבסיסית היא לא "האם בכלל", אלא "באיזה תדירות".

Gould and Eldredge, 1977

לפני שאגיע לציטוטים של הבריאתנים, חשוב להזכיר נקודה נוספת. תיאוריית שיווי המשקל המקוטע היא פיתוח תיאורטי שנובע מתיאוריה אחרת. הרעיון הכללי שלה נובע מתוך תיאוריה שעוסקת בכלל בתנאים הדרושים להיווצרות מינים חדשים. למה אני מדגיש את זה? בריאתנים מסוימים חיים באשליה (זה ממש כך) שתיאוריית שיווי המשקל המקוטע נועדה לתרץ למה אין מספיק מאובני מעבר. היא לא דרושה בשביל זה. מאז דארווין, ידוע שתיעוד המאובנים מאד חלקי. לא כל חיית ביניים שאי פעם חיה השתמרה בתיעוד המאובנים, בגלל כל מיני גורמים גיאולוגיים וביולוגיים. לכן, תיעוד המאובנים מאד חלקי וישאר כזה. תיאוריית שיווי המשקל המקוטע מספקת לתופעה הזאת הסבר נוסף. ההסברים הזה לא סותר את ההסבר הקודם, אלא מוסיף עליו.

ההסבר הנפוץ הוא בעיה עבור גולד, כי הוא מקשה על ביולוגים אבולוציוניים לקבל את הרעיון שלפעמים מינים בקושי משתנים. במקום לקבל אותו, הם מסבירים את המינים האלו כמינים שתיעוד המאובנים שלהם חלקי. לכן, אם תקראו דברים שגולד כתב על שיווי המשקל המקוטע, תגלו שהוא שוב ושוב מדגיש שצריך לבדוק מה ההסבר, שאסור להעדיף הסבר אחד על פני השני בלי להסתכל לעומק על הנתונים.

עכשיו, אחרי כל ההכנה הזאת, אפשר סוף סוף לגשת לציטוטים הבריאתניים. כרגיל, כולם הוצאו מהקשרם בצורה מחפירה. ראשון נמצא הציטוט הבא:

"העובדה שצורות הביניים לא נמצאו בין ממצאי המאובנים נשמרת כסוד מקצועי בקרב חוקרי המאובנים… אין כל ראיה במאובנים לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את כל ספרי הלימוד שלנו… הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".[1]

יש לו גרסה מעט שונה:

"חסרונן הכמעט מוחלט של צורות הביניים בממצאי המאובנים ממשיך להיות הסוד המקצועי של הפלאונטולוגים".[1]

מתוך הספר "המהפך 2: מיתוסים בקריסה" של הרב זמיר כהן, עמוד 191

ולעתים, נעשה שימוש רק בחלקו האחרון של הציטוט הבריאתני:

"לא קיימת במאובנים כל ראיה לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את ספרי הלימוד שלנו… הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".[1]

מתוך הספר "המהפך 2: מיתוסים בקריסה" של הרב זמיר כהן, עמוד 191

נשמע מכל הציטוטים האלו שגולד טוען שאין מאובני ביניים שמאששים את תיאוריית האבולוציה. יותר מזה, נשמע כאילו הוא טוען שציורי העצים האבולוציוניים מבוססים על כלום ושום דבר.

מצאתי בריאתנים שונים נותנים מקורות שונים לציטוט הזה. מקור אחד הוא המאמר Evolution's erratic pace שכתב גולד ופורסם במגזין המדע הפופולרי Natural History ב-1977. לא הצלחתי להשיג את המהדורה הזאת של Natural History. מקור שני הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים 150-151 לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני.

הספר הזה של גולד, כמו רבים מספריו האחרים, הוא אסופה של מאמרים. המאמר מ-Natural History מ-1977 מופיע שם בפרק 17 תחת הכותרת The Episodic Nature of Evolutionary Change. בפרק זה מופיע ציטוט דומה לציטוט הבריאתני:

דארווין טען שתיעוד המאובנים היה רחוק ממושלם – ספר שנותרו בו מעט דפים, מעט שורות בכל דף, ומעט מילים בכל שורה. אנחנו לא רואים שינוי אבולוציוני איטי בתיעוד המאובנים כי אנחנו חוקרים רק צעד אחד מתוך אלפים. השינוי נראה פתאומי בגלל ששלבי הביניים חסרים.

העובדה שמאובני ביניים נדירים מאד בתיעוד המאובנים ממשיכה להיות סוד מקצועי בפליאונטולוגיה. לעצים האבולוציוניים שמעטרים את ספרי הלימוד שלנו יש נתונים רק בקצות הענפים שלהם ובנקודות הפיצול שלהם; השאר הוא היסק, לא משנה עד כמה הוא מתקבל על הדעת, לא ראיות ממאובנים. עדיין, דארווין היה כה מסור לרעיון של הדרגתיות שהוא הימר על כל התיאוריה שלו על דחיית הפשט של תיעוד המאובנים:

תיעוד המאובנים מאד לא שלם והעובדה הזאת מסבירה חלק גדול מכך שאנחנו לא מוצאים זני ביניים המחברים יחד את כל צורות החיים שנכחדו ועדיין חיות על ידי צעדים הדרגתיים מאד. מי שידחה את הדעות האלו על טבעו של תיעוד המאובנים, ידחה בצדק את כל התיאוריה שלי.

הטיעון של דארווין הוא עדיין הבריחה המועדפת של רוב הפליאונטולוגים מהמבוכה של תיעוד מאובנים שמראה בצורה ישירה כה מעט אבולוציה. על ידי חשיפת שורשיה התרבותיים והמתודולוגיים, אני לא רוצה לקרוא תיגר על התוקף הפוטנציאלי של ההדרגתיות (מאחר ולכל הדעות הכלליות יש שורשים דומים). אני רוצה רק להצביע על כך שהוא מעולם לא "נצפה" בסלעים.

Gould, 1982b, p. 181

מהציטוט הזה עולות כמה תובנות. ראשית, בריאתנים מציגים את דברי גולד כאילו הוא אמר שלעצים האבולוציוניים אין ראיות משכבות הסלע. בפועל, גולד טוען שמה שלא נצפה מעולם בשכבות הסלע הוא הדרגתיות הפילטית – המודל של קצב אבולוציוני שהיה בשימוש על ידי דארווין ופליאונטולוגים רבים מאז זמנו. מאוחר יותר במאמר גולד מציג את תיאוריית שיווי המשקל המקוטע, החלופה שלו למודל ההדרגתיות. הבריאתנים הוסיפו שלוש נקודות ובכך שינו לחלוטין את דבריו של גולד, כך שיתאימו לצרכיהם. דמגוגים נאלחים.

שנית, גולד טוען שמאובני ביניים נדירים מאד, לא שהם לא קיימים, כפי שטוענים חלק מהגרסאות של הציטוט הבריאתני. נדיר הוא מושג יחסי. זכרו שגולד כותב כאן מאמר לקהל הרחב על מחלוקת מדעית מאד "כבדה". זכרו עוד שזאת מחלוקת על המודל הנפוץ של אבולוציה לאורך כל ההיסטוריה. מן הסתם, המידע שרלוונטי בה הוא מה שמגלים בכל תיעוד המאובנים. עם זאת, האם יש מאובני מעבר שיכולים לשמש כראיה לאבולוציה?

התשובה לשאלה הזאת באה ממקור מאד אירוני. גולד ידע שבריאתנים מנצלים לרעה את הציטוטים שלו וכתב על זה. אחת ההתבטאויות שלו בנושא מבהירה בדיוק מה הוא חשב:

מאז שהצענו [גולד ועמיתו נילס אלדריג'] את תיאוריית שיווי המשקל המקוטע כדי להסביר מגמות באבולוציה, כעסנו כשצוטטנו שוב ושוב על ידי בריאתנים – איני יודע אם הם עשו זאת במכוון או בשל טימטום – כמודים שתיעוד המאובנים לא כולל מאובני ביניים. מאובני ביניים חסרים בכלליות ברמת המין, אך הם נפוצים בקרב קבוצות גדולות יותר [במילים פשוטות, נפוץ למצוא מאובני מעבר בין קבוצות כמו דגים, דו-חיים, יונקים וזוחלים; יש מחסור כללי במאובני מעבר בין מינים בתוך כל אחת מהקבוצות הללו, לדוגמא בין שני מיני אדם, שני מיני קופים וכדומה].

Gould, 1983

היד הבריאתנית עוד נטויה. שני ה"ציטוטים" הבריאתניים הבאים מדגימים בדיוק את אותו עיוות:

"ההיסטוריה של המינים השונים כפי שהיא מתבטאת במאובנים, מורה על שתי עובדות העומדות בסתירה מוחלטת לרעיון ההתפתחות ההדרגתית: 1. העדר שינוי – מראה היצורים בזמן הופעתם הראשונה זהה לחלוטין לצורתם זמן רב אחרי זה. 2. הימצאות פתאומית – מין חדש אינו מתפתח בהדרגה; הוא מופיע לפתע בממצאי המאובנים כשהוא כבר בעל מבנה שלם ומוגמר"[2]

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שממצאי המאובנים לא מראים הדרגתיות, מה שמפריך את תיאוריית האבולוציה שמסתמכת על הדרגתיות. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים 150-151 לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני. בפרק 17 של הספר הזה, תחת הכותרת The Episodic Nature of Evolutionary Change, מופיע ציטוט כמעט זהה לציטוט הבריאתני.

הציטוט הבא קונספירטיבי-משהו. קונספירציית האבולוציוניסטים היא אשליה שמאד נפוצה בקרב בריאתנים. לא פלא שהם אוהבים לצטט את המשפט הבא:

"כל חוקרי המאובנים יודעים שממצאי המאובנים מראים מעט מזעיר הוכחות לגבי צורות ביניים".[3]

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחסרים מאובני ביניים כראיות לאבולוציה. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים אלו לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני. הציטוט עצמו מופיע בפרק 19 של The Panda's Thumb. זה הציטוט בהקשרו:

כל הפליאונטולוגים יודעים שתיעוד המאובנים כולל מעט צורות ביניים; מעברים בין קבוצות עיקריות הם פתאומיים בצורה אופיינית. תומכי הדרגתיות מוציאים את עצמם מהדילמה הזאת על ידי פניה לאי-המושלמות הרבה של תיעוד המאובנים – אם רק צעד אחד מתוך אלף שורד כמאובן, גיאולוגיה לא תראה שינוי המשכי.

Gould, 1982a

כאמור, העיוות בשני הציטוטים הללו זהה לעיוות בציטוטים הקודמים. אפילו המקור שלהם זהה. שוב, גולד מדבר כנגד הדרגתיות פילטית, מודל ספציפי של קצב ועיתוי השינוי האבולוציוני. שוב, הוא מציג כנגדו את המודל שלו, תיאוריית שיווי המשקל המקוטע. שוב, הוא מציג לציבור הרחב מחלוקת טכנית בין אבולוציוניסטים בה שני הצדדים לא מכחישים אף עיקרון של תיאוריית האבולוציה.

כדי להדגיש עוד יותר את האבסורד, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה. נניח שהמחלוקת נפתרה והתגלה שגולד צודק. האם זה עוזר לבריאתנים שרוב השינוי האבולוציוני מתרחש בסביבות הזמן בו מין חדש נוצר והתקופה בה הוא מתרחש אורכת עשרות אלפי שנים? זה כמובן לא עוזר להם בכלל. בקיצור, סדרת הציטוטים הבריאתניים הללו מדגימה שבריאתנים הם מעוותים בני מעוותים. לא אכפת להם בכלל מה גודל באמת אמר, מה ההקשר שבו הוא אמר את הדברים. הם קוראים את מה שביולוגים אבולוציוניים אומרים בחיפוש אחרי הדבר שיראה הכי טוב מחוץ להקשר. זאת הונאה, כנראה גם הונאה עצמית. מה שבטוח, לא מדובר בחתירה כנה לאמת.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"דארווין זכה למעמד של 'קדוש' בקרב הביולוגים התומכים באבולוציה".[4]

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שאבולוציה זוכה למעמד כמו-דתי בקרב אבולוציוניסטים. המקור שהם נותנים לו הוא מאמר של סטיבן ג'יי גולד וריצ'רד לוונטין (Richard Lewontin) שפורסם ב-1984 בתוך המקראה Conceptual Issues in Evolutionary Biology. המאמר הזה פורסם במקור ב-1979 בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society of London. Series B. Biological Sciences. המאמר הזה נחשב למאמר מדעי קלאסי ולדעתי חובה קריאה לכל חובב ביולוגיה אבולוציונית, אך הוא מאד טכני ודורש ידע רב בביולוגיה בכלל ובביולוגיה אבולוציונית בפרט כדי להבין על מה גולד ולוונטין מדברים. אישית, זה אחד המאמרים החביבים עלי ביותר בביולוגיה אבולוציונית, אף על פי שאני לא מסכים עם כל הטענות שהועלו בו.

הרעיון המרכזי במאמר הזה הוא ביקורת של גולד ולוונטין על הדגש הרב מדי, לטעמם, של ביולוגים אבולוציוניים על הברירה הטבעית כפקטור בשינוי אבולוציוני. גולד ולוונטין רצו שביולוגים אבולוציונים ישימו יותר דגש על פקטורים חשובים אחרים. בכלליות, הם קידמו במאמר הזה גישה "פלורליסטית" יותר של אבולוציה, כזאת ששמה דגש על מספר רב של פקטורים שונים שמשפיעים על האבולוציה של מינים. ביולוגים אבולוציוניים ששמים דגש על הברירה הטבעית (באנגלית: natural selection) מכונים על ידי גולד ולוונטין סלקציוניסטים (באנגלית: selectionists). בהינתן הרקע הזה, זה הציטוט הבריאתני בהקשרו:

מאחר שדארווין השיג מעמד של קדוש (אם לא מעמד של אל) בקרב ביולוגים אבולוציוניים, ומאחר וכל הצדדים טוענים שאלוהים איתם, דארווין לעתים תואר כסלקציוניסט רדיקלי בלבו שמשתמש במנגנונים אחרים[של אבולוציה] רק כמפלט [מביקורת], ורק כתוצאה מהבורות של זמנו לגבי מנגנוני התורשה. הדעה הזאת שגויה. למרות שדארווין החשיב את הברירה הטבעית כמנגנון האבולוציוני הכי חשוב (כפי שגם אנחנו עושים), לא היה טיעון מיריביו שהכעיס אותו יותר מהניסיון הנפוץ להגחיך את התיאוריה שלו ולהפחית בערכה על ידי הטענה שהיא הסתמכה באופן בלעדי על הברירה הטבעית.

Gould and Lewontin, 1979 p. 589

גם בלי להיכנס לכל הפרטים הקטנים של המאמר הזה, שכאמור הוא מאד טכני, זה ברור לחלוטין שהשימוש במונחים מעולם הדת כמו "קדוש" ו"אלוהים" הוא לא יותר מדימוי, כלי ספרותי שזוכה לניצול לרעה על ידי בריאתנים.

הבריאתנים הטועים

ציטוט [1]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב ד"ר מיכאל אברהם, "אלוהים משחק בקוביות: מה באמת אומרת לנו האבולוציה?", עמודדים 197-199 ועמוד 474-475, פורסם ב-2011.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "רשמים על השיח בין הבריאתנות לדת האבולוציה", פורסם ב-5.5.2012. המאמר הוסר מאתר "הדוס".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

דוויין גיש, Evolution: The Challenge of the Fossil Record, מהדורת 1985, עמ' 240.

ציטוט [2]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 66, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "רשמים על השיח בין הבריאתנות לדת האבולוציה", פורסם ב-5.5.2012. המאמר הוסר מאתר "הדוס".

הרון יחיא, Darwinism Refuted, פרק The True Origins of Species.

דוויין גיש, Evolution, the fossils say no!, מהדורת 1978, עמ' 164.

ציטוט [3]

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

ציטוט [4]

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב זמיר כהן, אתר "הידברות", "צו השעה: מעבר לבתי ספר תורניים", פורסם ב-26.6.14.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "מדע או מיתוס – פרק ג' – האקסיומות של התיאוריה", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ג' – מדיניות המחקר של התיאוריה", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 67, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

מקורות

Gould, S. J. (1982a). Return of the Hopeful Monster. In The Panda’s Thumb (p. 189). New York: W. W. Norton.

"All paleontologists know that the fossil record contains precious little in the way of intermediate forms; transitions between major groups are characteristically abrupt. Gradualists usually extract themselves from this dilemma by invoking the extreme imperfection of the fossil record—if only one step in a thousand survives as a fossil, geology will not record continuous change."

Gould, S. J. (1982b). The Episodic Nature of Evolutionary Change. In The Panda’s Thumb (pp. 179–185). New York: W. W. Norton.

Darwin argued that the geologic record was exceedingly imperfect – a book with few remaining pages, few lines on each page, and few words on each line. We do not see slow evolutionary change in the fossil record because we study only one step in thousands. Change seems to be abrupt because the intermediate steps are missing.

The extreme rarity of transitional forms in the fossil record persists as the trade secret of paleontology. The evolutionary trees that adorn our textbooks have data only at the tips and nodes of their branches; the rest is inference, however reasonable, not the evidence of fossils. Yet Darwin was so wedded in gradualism that he wagered his entire theory on a denial of this literal record.

The Geological record is extremely imperfect and this fact will to a large extent explain why we do not find interminable varieties, connecting together all the extinct and existing forms of life by the finest graduated steps. He who rejects these views on the nature of the geological record, will rightly reject my whole theory.

Darwin's argument still persists as the favored escape of most paleontologists from the embarrassment of a record that seems to show so little of evolution directly. In exposing its cultural and methodological roots, I wish in no way to impugn the potential validity of gradualism (for all general views have similar roots). I wish only to point out that it was never "seen" in the rocks.

[…]

For several years, Niles Eldredge of the American Museum of Natural History and I have been advocating a resolution of this uncomfortable paradox. We believe that […] the operation of Darwinian processes should yield exactly what we see in the fossil record. It is gradualism that we must reject, not Darwinism.

The history of most fossil species includes two features particularly inconsistent with gradualism:

1. Stasis. Most species exhibit no directional change during their tenure on earth. They appear in the fossil record looking much the same as when they disappear; morphological change is usually limited and directionless.

2. Sudden appearance. In any local area, a species does not arise gradually by the steady transformation of its ancestors; it appears all at once and "fully formed".

 […]

(In describing the speciation of peripheral isolates as very rapid, I speak as a geologist. The process may take hundreds, even thousands of years; you might see nothing if you stared at speciating bees on a tree for your entire lifetime. But a thousand years is a tiny fraction of one percent of the average duration for most fossil invertebrate species—5 to 10 million years. Geologists can rarely resolve so short an interval at all; we tend to treat it as a moment.)'

Gould, S. J. (1983). Evolution as Fact and Theory. In Hen’s Teeth and Horse's Toes (p. 260). W. W. Norton.

'Since we proposed punctuated equilibria to explain trends, it is infuriating to be quoted again and again by creationists—whether through design or stupidity, I do not know—as admitting that the fossil record includes no transitional forms. Transitional forms are generally lacking at the species level, but they are abundant between larger groups.'

Gould, S. J., and Eldredge, N. (1972). Punctuated equilibria: an alternative to phyletic gradualism. Models in Paleobiology, 82–115.

Gould, S. J., and Lewontin, R. C. (1979). The Spandrels of San Marco and the Panglossian Paradigm: A Critique of the Adaptationist Programme. Proceedings of the Royal Society of London. Series B. Biological Sciences, 205(1161), 581–598.

"Since Darwin has attained sainthood (if not divinity) among evolutionary biologists, and since all sides invoke God’s allegiance, Darwin has often been depicted as a radical selectionist at heart who invoked other mechanisms only in retreat, and only as a result of his age’s own lamented ignorance about the mechanisms of heredity. This view is false. Although Darwin regarded selection as the most important of evolutionary mechanisms (as do we), no argument from opponents angered him more than the common attempt to caricature and trivialize his theory by stating that it relied exclusively upon natural selection."

Gould, S. J., and Eldredge, N. (1977). Punctuated Equilibria: The Tempo and Mode of Evolution Reconsidered. Paleobiology, 3(2), 115–151.

We never claimed either that gradualism could not occur in theory, or did not occur in fact (Eldredge 1971; Eldredge and Gould 1974, p. 307). Nature is far too varied and complex for such absolutes […] The funda- mental question is not "whether at all" but "how often."כ

צ'ארלס דארווין (1809-1882)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

צ'ארלס דארווין (Charles Darwin) הוא נטורליסט בריטי בן המאה ה-19. נחשב למייסד הביולוגיה האבולוציונית.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"מדוע אפוא, לא נמצאו אותן צורות ביניים בשום שכבה גיאולוגית? … אולי זוהי הטענה הבולטת והחמורה ביותר שאפשר להעלות נגד התיאוריה שלי. אני מאמין שההסבר טמון בעובדה שעדיין לא התגלו רוב רובם של הממצאים הגיאולוגיים".[1]

לפעמים בריאתנים משתמשים בגרסה חלקית שלו. בכל מקרה, בעיני בריאתנים, הציטוט הזה מציג את דעתו של דארווין על מאובני מעבר. היעדרם של מאובני מעבר מהווה בעיה עבור התיאוריה שלו. לכן, לפי הבריאתנים דארווין ממליץ כאן לחכות שימצאו מאובני מעבר נוספים שיתמכו בתיאוריה שלו.

קראתי את "מוצא המינים" של דארווין כמה פעמים. הספר מציג עבודה נאה לתקופתה שייסדה תחום חדש לחלוטין בביולוגיה. ל"מוצא המינים" היו שש מהדורות. אני אצטט רק מהראשונה. הציטוט הבריאתני לא מופיע  בשום מקום בספר. ציטוט דומה לו, אך שונה בצורה מהותית דווקא כן מופיע:

מדוע אפוא לא מלאות שכבות הסלע בחוליות ביניים? גיאולוגיה לא מגלה לנו שרשרת הדרגתית מאד; זאת כנראה ההתנגדות הכי ברורה מאליה וחמורה שאפשר להעלות נגד התיאוריה שלי. ההסבר טמון, אני מאמין, בחוסר המושלמות הקיצוני של התיעוד הגיאולוגי.

Darwin, 1869a, p. 280

ההבדל המהותי ביותר בין הציטוט בפועל והציטוט הבריאתני נמצא בסוף. הבריאתנים שמים בפיו של דארווין את הטענה "שעדיין לא התגלו רוב רובם של הממצאים הגיאולוגיים". בפועל הוא אומר שלדעתו התיעוד הגיאולוגי מאד לא מושלם. זה הרמז לכך שבריאתנים הטו את הציטוט הזה. נשאלת השאלה, מה לדעתו צריכות להיות הציפיות שלנו מתיעוד המאובנים?

לפני שאענה על השאלה הזאת, כדאי להזכיר עוד ציטוט בריאתני נפוץ:

"כל הדוחה את הטענה שצורות הביניים קיימות אלא שעדיין לא נתגלו, חייב לדחות את התיאוריה כולה".[2]

לפי בריאתנים, גם בציטוט הזה דארווין טוען שצריך רק לחכות, ומאובני המעבר נמצאים מעבר לפינה.  הציטוט הבריאתני לא מופיע  בשום מקום בספר. ציטוט דומה לו, אך שונה בצורה מהותית דווקא כן מופיע:

מי שדוחה את הדעות האלו על טבעו של התיעוד הגיאולוגי ידחה בצדק את כל התיאוריה שלי.

Darwin, 1869b, p. 342

שוב, בדיוק כמו ה"ציטוט" הבריאתני הקודם, גם כאן מה שדארווין אמר שונה ממה שהבריאתנים ייחסו לו. חשוב מזה, הם ייחסו לו את אותה טענה – הטענה שצורות הביניים קיימות באדמה ורק מחכות שנגלה אותן. בדרך כלל, אחרי צמד הציטוטים הללו בריאתנים אוהבים לתת עוד ערימה של ציטוטים. אלו לכאורה ציטוטים של מדענים בני זמננו ש"מוכיחים" שדארווין טעה ומאובני המעבר לא התגלו. כל הציטוטים הללו כמובן הוצאו מהקשרם.

אז מה בעצם אמר דארווין? מה הוא ציפה לראות בתיעוד המאובנים? כדי להבין עד כמה מנותקים הבריאתנים מהמציאות, כדאי להסתכל על ההקשר הרחב של הציטוט הזה. הוא לקוח מצמד פרקים בספר "מוצא המינים" בהם דארווין סוקר את מצב תיעוד המאובנים. בכלליות, שני הפרקים מסתכמים בטענה שהנסיבות בהן אורגניזמים מתאבנים מאד נדירות וגם אחרי שאורגניזם מתאבן נדיר שהמאובן שורד את הפעילות הגיאולוגית של כדור הארץ. במילים אחרות, על פי דארווין, אפשר לחפש עוד 500 שנה באדמה, אבל לא ימצאו אינספור מאובני המעבר שכל אחד מהם שונה במעט מהקודם לו. הם פשוט לא נמצאים באדמה.

זה פשוט מדהים בעיני. עמוד אחרי עמוד דארווין סוקר עוד ועוד סיבות ללמה המאובנים לא אמורים בכלל להגיע לאדמה. איך בריאתנים הצליחו להוציא מהאמירות המאד ברורות שלו את הטענה שלדעתו אם רק נחכה, נמצא את כל המאובנים? חוסר היושרה והסטנדרטים הירודים שלהם שלהם צועק כאן מכל פינה.

בהינתן שזה מה שדארווין טען, לא פלא שבפסקאות החותמות של הפרק הוא אמר בדיוק ההפך ממה שבריאתנים דחפו לפיו:

אם יש מידה מסוימת של אמת בהערות האלו, אין לנו זכות לצפות למצוא במבנים הגיאולוגיים שלנו, מספר אינסופי של צורות ביניים שההבדל בינן קטן מאד, שעל פי התיאוריה שלי חיברו את כל המינים מאותה קבוצה שהיו ושהינם כעת אל שרשרת חיים מסתעפת אחת ארוכה. עלינו לחפש רק מספר קשרים [כלומר, צורות ביניים שמקשרות בין מינים שונים], חלקם קרובים יותר ואחרים יותר רחוקים אחד מהשני; והקשרים האלו, אפילו אם הם קרובים מאד אחד לשני, אם הם נמצאים בשלבים שונים של אותו מבנה גיאולוגי, יסווגו על ידי מרבית הפליאונטולוגים כמינים שונים.

Darwin, 1869a, pp. 301-302

קשה להיות יותר ברור מזה. דארווין אומר כאן בדיוק את ההפך ממה שבריאתנים מכניסים לפיו. לשיטתו, אנחנו אמורים למצוא מעט מאובני מעבר. מאובני המעבר האלו יהיו כה שונים אחד מהשני עד שהם יסווגו כמינים שונים על ידי חוקרי מאובנים. לא במפתיע, זה הדפוס הכללי שנגלה לעיני חוקרי מאובנים.

הבריאתנים הטועים

ציטוט [1]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 64, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 190, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ב' – פרשנות הממצאים", פורסם בתאריך לא ידוע.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

ציטוט [2]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 190, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ב' – פרשנות הממצאים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

מקורות

Darwin, C. (1869a). On the Imperfection of the Geological Record. In On the Origin of Species (1st ed., pp. 279–311). London: W. Clowes and Sons.

"Why then is not every geological formation and every stratum full of such intermediate links? Geology assuredly does not reveal any such finely graduated organic chain; and this, perhaps, is the most obvious and gravest objection which can be urged against my theory. The explanation lies, as I believe, in the extreme imperfection of the geological record.

[…]

If then, there be some degree of truth in these remarks, we have no right to expect to find in our geological formations, an infinite number of those fine transitional forms, which on my theory assuredly have connected all the past and present species of the same group into one long and branching chain of life. We ought only to look for a few links, some more closely, some more distantly related to each other; and these links, let them be ever so close, if found in different stages of the same formation, would, by most palæontologists, be ranked as distinct species."

Darwin, C. (1869b). On the Geological Succession of Organic Beings. In On the Origin of Species (1st ed., pp. 312–345). London: W. Clowes and Sons.

"He who rejects these views on the nature of the geological record, will rightly reject my whole theory."

ארנסט מאייר (1904-2005)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

ארנסט מאייר (Ernst Mayr) היה אחד מהביולוגים האבולוציוניים החשובים ביותר במאה ה-20. הוא פיתח כמה מהתיאוריות האבולוציוניות המוכרות ביותר בנושא תהליך היווצרות המינים במסגרת תיאוריית האבולוציה.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ביסודה, בהרבה מקומות, התיאוריה היא בקושי השערה, וכמעט בכל מצב אמיתי בו מנסים להשתמש בה צצות שאלות לגביה"

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שתיאוריית האבולוציה היא השערה לא מבוססת שיש בה קושיות רבות. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 6 בספרו של ארנסט מאייר, Populations, Species, and Evolution.

הספר הזה פורסם לראשונה ב-1963, לפני יותר מ-50 שנה. מדוע רלוונטית היום דעתו של חוקר אחד, חשוב מאד ומפורסם ככל שיהיה, שנכתבה בספר אבולוציה לפני יותר מ-50 שנה? בריאתנים לא מספקים סקירה של מצב המחקר בביולוגיה האבולוציונית היום, כך שהתשובה לשאלה הזאת לא ברורה מאליה. הלוואי וזאת תהיה הבעיה העיקרית של הבריאתנים שמשתמשים בציטוט הזה. השגתי את הספר, ומצאתי את מה שנראה כמקור הציטוט. להלן הקשרו:

עיקרי התיאוריה המודרנית [של אבולוציה] עולים בקנה אחד עם העובדות מגנטיקה, סיסטמטיקה וחקר המאובנים במידה כזאת שאדם בקושי יכול לחלוק על נכונותם. המסגרת הבסיסית של התיאוריה היא שאבולוציה היא תופעה דו-שלבית: היווצרות שונות וברירת היצורים השונים על ידי הברירה הטבעית. עם זאת, הסכמה על התזה הבסיסית לא אומרת שעבודתו של האבולוציוניסט גמורה. התיאוריה הבסיסית היא בהרבה מקרים בקושי יותר מהשערה והיישום שלה מעלה שאלות רבות בכמעט כל מקרה קונקרטי. הדיונים לאורך הספר הזה הם עדות לאמיתות המשפט הזה.

מחקר מודרני מכוון מתבצע בעיקר בתחומים הבאים: תופעות אבולוציוניות שלא מוסברות היטב על ידי התיאוריה הסינתטית [= שם נרדף לתיאוריה המודרנית] […]; חיפוש פקטורים משניים, שאף על פי שאינם בולטים לעין בבדיקה מרפרפת, גורמים ללחצי סלקציה; ואולי חשוב מכולם, הקשר בין גנים ובין גנוטיפים לסביבתם שמניב את הפנוטיפ, מה שנמצא תחת השפעת הברירה הטבעית.

רוב הויכוחים העכשוויים נוגעים לחשיבות היחסית של שלל פקטורים שנמצאים באינטראקציה אחד עם השני. אדם יקבל תשובות שונות מאד אם ישאל כמה אבולוציוניסטים בני זמננו את השאלות הבאות:

כמה חשובים אירועים אקראיים באבולוציה?

כמה חשובה היברידיזציה באבולוציה?

מה ההשפעה של זרימת גנים בן אוכלוסיות?

כמה מהמוטציות החדשות הן מיטיבות?

כמה מהשונות הגנטית היא תוצר של פולימורפיזם יציב?

תחומים אחרים בהם יש חילוקי דעות רחבים הם החשיבות של פלסטיות פנוטיפית, המסלולים לאדפטציות, מכניזמים אבולוציוניים באורגניזמים עילאיים וירודים, מקור הזוויגים [החלוקה לזכר ונקבה], ומוצא החיים. יש להדגיש, לטובת אלו שאינם אבולוציוניסטים, שאף לא אחד והויכוחים הללו לא נוגע בעיקרנות הבסיסיים של התיאוריה הסינתטית. אלו היישומים של התיאוריה שלעתים נמצאים במחלוקת, לא התיאוריה עצמה. בנוגע ליישומים יש לנו עדיין כברת דרך להתקדם. יש תחומי מחקר עצומים בביולוגיה המודנית, לדוגמא ביוכימיה וחקר ההתנהגות, בהם היישום של עקרונות אבולוציוניים עדיין נמצא בחיתוליו.

Mayr, 1970

חלקים מהציטוט הזה עלולים להיות לא מובנים למי שלא בקי בז'רגון המקצועי של ביולוגים. מה שברור ממנו לכל אדם הוא שמאייר לא אומר שתיאוריית האבולוציה היא השערה. להפך. הוא טוען שקשה להכחיש את נכונות עיקרי התיאוריה בגלל שהיא עולה בקנה אחד עם עובדות הידועות מתחומים אחרים. עם זאת, עבודתו של האבולוציוניסט לא נגמרה, כפי שאומר מאייר. יש עדיין מחקר לבצע. כמו בכל תחום מדעי, יש שלל ויכוחים בין ביולוגים אבולוציוניים על שאלות ספציפיות. בהתייחסו למחלוקות הללו בין מדענים, מאייר אמר את משפט שקרוב מאד לציטוט הבריאתני. על ידי השמטת ההקשר הבריאתנים הפכו משפט שמתייחס לויכוחים על שאלות פתוחות ופרטים בביולוגיה אבולוציונית למשפט שלכאורה יוצא כנגד התיאוריה האבולוציונית כולה.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 290, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב זמיר כהן, אתר "הידברות", "צו השעה: מעבר לבתי ספר תורניים", פורסם ב-26.6.14.

מקורות

Mayr, E. (1970). 1. Evolutionary Biology. In Populations, Species, and Evolution: An Abridgment of Animal Species and Evolution (pp. 6–7). Belknap Press of Harvard University Press.

"The essentials of the modern theory are to such an extent consistent with the facts of genetics, systematics, and paleontology that one can hardly question their correctness. The basic framework of the theory is that evolution is a two-stage phenomenon: the production of variation and the sorting of the variants by natural selection. Yet agreement on this basic thesis does not mean that the work of the evolutionist is completed. The basic theory is in many instances hardly more than a postulate and its application raises numerous questions in almost every concrete case. The discussions throughout this volume are telling testimony of the truth of this statement.

Modern research is directed primarily toward three areas: evolutionary phenomena that do not yet appear to be adequately explained by the synthetic theory, such as stagnant or explosive evolution; the search for various subsidiary factors that, although inconspicuous on casual inspection, exercise unexpected selection pressure; and, perhaps most important, the interplay among genes and between genotypes and environment resulting in the phenotype, the real target of natural selection.

Most contemporary arguments concern the relative importance of the various interacting factors. One will get highly diverse answers if one asks a number of contemporary evolutionists the following questions:

How important are random events in evolution?

How important is hybridization in evolution?

What is the effect of interpopulation gene flow?

What proportion of new mutations are beneficial?

What proportion of genetic variability is due to balanced polymorphism?

Other areas in which there is still wide divergence of opinion are the importance of phenotypic plasticity, the pathway to adaptation, evolutionary mechanisms in higher and lower organisms, the origin of sexuality, and the origin of life. It must stressed, for the benefit of nonevolutionists, that none of the arguments going on in these areas touches upon the basic principles of the synthetic theory. It is the application of the theory that is sometimes controversial, not the theory itself. And with respect to application we still have a long way to go. There are vast areas of modern biology, for instance biochemistry and the study of behavior, in which the application of evolutionary principles is still in the most elementary stage."

קנת הסו (1929-)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

קנת הסו (Kenneth Hsu) הוא מדען שוויצרי ממוצא סיני. הוא עבד, בין השאר, בתחום הגיאולוגיה והאקלים של כדור הארץ הקדום.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"האנושות כבר סבלה מספיק מהתיאוריה הדארוויניסטית המופרכת מעיקרה… הגיע הזמן להכריז: המלך הוא עירום".

בעיני בריאתנים, הציטוט הזה מדגים שתיאוריית האבולוציה הופרכה על ידי מדענים ושהאמונה בה גרמה לסבל רב לאנושות. המקור שבריאתנים נותנים לציטוט הזה הוא תגובה של קנת הסו לביקורת עליו שפורסמה בכתב העת המדעי Geology בפברואר, 1987 (Hsü, 1987b). הציטוט הזה לא מופיע שם בכלל. ציטוט מאד דומה לו מופיע במאמר עליו זכה הסו לביקורת, שפורסם ביוני, 1986 באותו כתב עת (Hsü, 1986a).

הציטוט נלקח מהמשפט האחרון במאמר הזה. התוכן של המאמר הזה מבהיר היטב שבריאתנים לא ביצעו בדיקת מקורות נאותה. בחרתי מתוכו כמה ציטוטים שמבהירים מה היה הרעיון המרכזי שמציג הסו במאמר הזה:

לתיאוריה הדארוויניסטית של אבולוציה יש שני רעיונות מרכזיים: מוצא משותף וברירה טבעית. בריאתנים בחרו מטרה שגויה כשהם מטילים ספק במוצא משותף, שמגובה היטב בראיות מדעיות. השגיאות של דארווין היו בדגש שהוא שם על תחרות ביוטית [כלומר, תחרות בין יצורים חיים] במהלך הברירה הטבעית.

למדנו אבולוציה בבית הספר, יחד עם פתגמים על המאבק לקיום, הברירה הטבעית, אדפטציה, והישרדות המתאים. מעטים מאיתנו חשבו שזה הכרחי לבחון את הבסיס המדעי לתיאוריה הדארוויניסטית. אני לא טרחתי לקרוא את "מוצא המינים" עד שהתחלתי לכתוב ספר על ההכחדה שהיתה בסוף תקופת הקרטיקון [שם של תקופה גיאולוגית שבסופה, כאמור, היתה הכחדה של מינים רבים]. רק אז הבנתי כמה שגה דארווין בכמה נושאים קריטיים וכמה מצער זה שהטעויות שלו נוצלו לרעה על ידי אידאולוגים למטרות פרופגנדה. המאמר הזה מנסה להצביע על השגיאות הללו ופניה להוקעת הדארוויניזם החברתי.

[…]

דארווין ביצע את הטעות הראשונה שלו כשביטל את התיעוד הגיאולוגי שהראה היסטוריה של החיים שמקוטעת על ידי הכחדות רחבות היקף חוזרות ונשנות.

[…]

הטעות השניה של צ'ארלס דארווין היתה להשוות את הטרנד של העליה במגוון המינים לעליה בגודל האוכלוסיה.

[…]

דארווין עשה את הטעות השלישית שלו כשטען שגורמים ביוטיים [כלומר, יצורים חיים] היו הפקטור החשוב ביותר שהשפיע על מהלך האבולוציה.

[…]

סבלנו שתי מלחמות עולם והיינו תחת איום של ארמגדון [סוף העולם]. היה לנו מספק מהכשל הדארוויניסטי. הגיע הזמן להכריז: "המלך הוא עירום".

Hsü, 1986a

הציטוט בהקשרו מבהיר שני דברים. ראשית, הסו מתנגד במפורש לבריאתנים ומצהיר שהם טועים. הוא אבולוציוניסט בעצמו. הוא בבירור לא מגדיר "דארוויניזם" כביטוי נרדף עם "תיאוריית האבולוציה". עבורו הביטוי מייצג אסופה של דעות לגבי פרטים ספציפיים באבולוציה. אסופת הדעות הזאת שגויה, היא ה"כשל הדרוויניסטי", לא תיאוריית האבולוציה כולה. בריאתנים העלימו את העובדה שהסו הוא אבולוציוניסט מושבע מהקוראים שלהם.

שנית, אני לא קונה את הדעות של הסו. אני לא לבד. חלק מהדברים שאני מצאתי כבעייתיים בטיעוניו נאמרו כבר אז, בשנות ה-80 של המאה הקודמת (מקורות למי שמעוניין להרחיב: Hsü, 1986a, 1987a, 1987b; Schoch, 1987; Van Valen, 1987). ההתנגדות היתה רחבה ומקיפה. הסו היה פחות או יותר לבד במערכה.

הסו פשוט חסר תועלת עבור בריאתנים. גם אם ניתן להם להעמיד פנים שהסו מייצג את הקונצנזוס המדעי, כל מה שהוא אומר מסתכם בשינוי כמה פרטים בתיאוריית האבולוציה. בריאתנים לא מקבלים את תיאוריית האבולוציה של הסו יותר מאת תיאוריית האבולוציה שהוא תוקף. עם זאת, אם הם יהיו כנים, וזאת כמובן לא אפשרות מבחינתם, אין להם אפילו את זה. לא היה קונצנזוס על דברי הסו. למה בריאתנים מצטטים אותו?

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ברור לי כי עיקרון הברירה הטבעית אינו מדע. הוא אידאולוגיה, אידאולוגיה של רוע. והוא הפריע למדע להבין את התפתחות החיים בצורה ברורה."

המקור שבריאתנים נותנים הוא כתבה שפרסם לכאורה קנת הסו בכתב העת Earthwatch במרץ, 1989 שכותרתה היתה "Is Darwinism Science?". מהדורות 1989 של כתב העת הזה לא זמינות בספריות בארץ. בניסיון לאתר את המאמר הזה פניתי לספריות בחו"ל באמצעות המדור להשאלה בין ספרייתית של ספריית מדעי החיים ורפואה באוניברסיטת תל אביב. הספריות בחו"ל אליהם פנו אנשי המדור לא הצליחו לאתר את המאמר בעזרת הפרטים שסיפקו בריאתנים.

לסיכום, המקור שבריאתנים מציגים לא קיים כפי שהם מציגים אותו. אולי הסו פירסם את הכתבה הזאת במהדורה אחרת של כתב העת הזה, אולי בכתב עת אחר ואולי לא בכלל. בהינתן היכולת של בריאתנים לבדות ציטוטים, אני לא אופתע אם הציטוט הזה נבדה מאפס. עדיין, כרגע אי אפשר להסיק מסקנות לכאן או לכאן.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

דארוויניזם… מכיל שקרים מרושעים. הוא אינו 'חוק טבע' המבוסס על ראיות עובדתיות. הוא דוגמה, אמונה שנתקבלה כאמת מוחלטת, המשקפת את הפילוסופיה החברתית ששלטה במאה הקודמת."

המקור שבריאתנים נותנים הוא כתבה שפרסם קנת הסו ב-1986 ב-Journal of Sedimentary Petrology. זה הציטוט בהקשרו:

הגלים העולים של הבריאתנות המודרנית אולי קיבלו השראה מדארוויניזם החברתי. עם זאת, בריאתנים בחרו מטרה שגויה. יש לנו שפע של ראיות בתיעוד הגיאולוגי לתיאוריה הדארוויניסטית של מוצא משותף. שורש הרוע הוא לא הרעיון של אבולוציה, אלא הדגש הדארוויניסטי על הברירה הטבעית כתוצאה של אינטראקציה ביוטית [= אינטראקציה בין יצורים חיים].

כולנו שמענו על "מוצא המינים", אפילו למעטים מאיתנו היה את הזמן לקרוא אותו; אני לא השגתי עותק עד לפני שנתיים. קריאה מרפרפת של הקלאסיקה [הזאת] גרמה לי להבין את זעמו של פול פייראבנד (1975). הוא החשיב מדע לאידיולוגיה. פאייראבנד כתב ש"חובה לראות את כל האידיאולוגיות בפרספקטיבה. אדם חייב לקרוא אותן כמו סיפורי אגדות להם יש הרבה דברים מעניינים לומר אך כוללים שקרים מרושעים". אני לא רוצה ללכת אחריו ולתת "שלושה תרועות הידד לפונדמנטליסטים בקליפורניה שהצליחו להסיר ניסוח דוגמטי של תיאוריית האבולוציה מתוך ספרי הלימוד ולהכניס תיאור של ספר בראשית [לספרי הלימוד] (עמוד 165). עם זאת, אני מסכים איתו שדארוויניזם כולל שקרים מרושעים; הוא לא "חוק טבע" שנוסח על בסיס של ראיות עובדתיות, אלא דוגמה שמשקפת את הפילוסופיה החברתית ששלטה במאה הקודמת.

Hsü, 1986b

ציטוט נוסף, שלקוח מהפסקאות שחותמות את המאמר של הסו, מחזק תובנה שעולה מהציטוט הזה:

העובדה היא שתגליות מהעת האחרונה משנות את הדרך בה אנחנו רואים את האבולוציה הביולוגית. בעולם של [צ'ארלס] לייל ודארווין, הברירה הטבעית היתה ביטוי מפתח ו"המתאים שורד" היה סלוגן. העולם השתנה בהדרגתיות ובאיטיות, סברו אנשי האסכולה היוניפורמיטריאנית, והיה מספיק זמן לאדפטציה להשיג את המטרה האבולוציונית של התקדמות. התגליות מהעת האחרונה גורמות לנו לחשוב אחרת. תנאי הסביבה יכולים להשתנות בפתאומיות ובחדות, והכחדות המוניות התרחשו. כשקטסטרופות באות, "הן מכות באקראי או על ידי כללים שנמצאים מעל התוכניות והכוונות של כל קורבן" (Gould 1985). זה "בר המזל שורד", לא "המתאים שורד".

Hsü, 1986b

ברור מהציטוטים הללו שהסו מתנגד במפורש לבריאתנים ומצהיר שהם טועים. הוא אבולוציוניסט בעצמו. הוא בבירור לא מגדיר "דארוויניזם" כביטוי נרדף עם "תיאוריית האבולוציה". עבורו הביטוי מייצג אסופה של דעות לגבי פרטים ספציפיים באבולוציה. אסופת הדעות הזאת שגויה, היא ה"כשל הדרוויניסטי", לא תיאוריית האבולוציה כולה. בריאתנים העלימו את העובדה שהסו הוא אבולוציוניסט מושבע מהקוראים שלהם.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"המחקרים בסטרטיגרפיה שנעשו בשנים האחרונות אכן הנחיתו מכת מוות על תורתו של דרוין"

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שתיאוריית האבולוציה הופרכה על ידי ממצאים מתחום הגיאולוגיה. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 88 בספרו של קנת הסו, The Great Dying, שפורסם ב-1986. המקור הזה אכן כולל ציטוט דומה לציטוט הבריאתני, אך שונה מאד. זה הציטוט בהקשרו:

חקירות מגנטוסטרטיגרפיות שנעשו בשנים האחרונות בהחלט הנחיתו מכת מוות להנחה של דארווין ולייל שיש פער בזמן בין התיעוד האחרון של התקופה המסוזואית והתיעוד הראשון של התקופה הסנוזואית. זמן המעבר [בין התקופה המסוזואית לתקופה הסנוזואית] פרוס כרצועה על קרקעית הים, וכשכבה של משקעים ימיים ויבשתיים. יש לה עובי, יש לה עומק. C-29-R הינה אמיתית [C-29-R הוא מושג שמוסבר בספר של הסו. זהו שם מקוצר של שכבת משקעים].

לפיכך, אנחנו חייבים להאמין לעיננו. אם צורות חיים רבות מופיעות בפעם האחרונה ב-C-29-R, ולא מופיעות שוב לעולם, אזי הן נכחדו בפתאומיות ובאותו זמן בכל העולם לפני 65 מיליון שנים.

Hsü, 1986c

תובנה אחת צועקת מהציטוט הזה. הסו לא מדבר בכלל על תיאוריית האבולוציה. הוא מדבר על טענה ספציפית של דארווין, טענה לגבי מה שקרה בהיסטוריה בין שתי תקופות גיאולוגיות (המסוזואית והסנוזואית). בריאתנים עיוותו לחלוטין את דברי הסו על מנת לגרום לו להיראות כאילו הוא אומר משהו שהוא לא אומר כאן.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "האבולוציה: תאוריה במשבר", פורסם ב-27.10.13.

הרב זמיר כהן, אתר "הידברות", "עדויות מבטן האדמה: הפרכת תאוריית האבולוציה", פורסם ב-13.10.13.

מקורות

Hsü, K. J. (1986a). Darwin’s three mistakes. Geology, 14(6), 532–534.

'The Darwinian theory of evolution has two themes: common descent and natural selection. Creationists are barking up the wrong tree when they question common descent, which is amply documented by scientific evidence. Darwin's mistakes were in his emphasis on biotic competition in natural selection.

We learned evolution in school, along with aphorisms about the struggle for existence, natural selection, adaptation, and survival of the fittest. Few of us have found it necessary to check the scientific basis of the Darwinian theory. I did not bother to read Origin of Species until I started to write a book on the terminal Cretaceous mass extinction. Only then did I realize how wrong Darwin was on some critical issues and how unfortunate it is that his mistakes have been misused by ideologists for their propaganda. This essay is an attempt to point out those mistakes and an appeal to renounce social Darwinism.

[…]

Darwin made his first mistake when he all but dismissed the geologic record of a history of life punctuated by repeated mass extinctions.

[…]

Charles Darwin's second mistake was to compare the trend of increased species diversity to that of a population growth.

[…]

Darwin made a third mistake when he claimed that biotic causes were the most critical factor influencing the course of evolution.

[…]

We have suffered through two world wars and are threatened by an Armageddon. We have had enough of the Darwinian fallacy. It is about time that we cry: "The emperor has no clothes."'

Hsü, K. J. (1986b). Sedimentary petrology and biologic evolution. Journal of Sedimentary Petrology, 56, 729–732.

'The rising tides of modern creationism may have been inspired by a reaction against the philosophy of social Darwinism. But creationists are barking up the wrong tree. We have plenty of evidence in the geologic record for the Darwinian theory of common descent. The root of the evil is not the postulate of evolution, but the Darwinian emphasis on natural selection as a consequence of biotic interactions.

We all have heard of The Origin of Species, although few of us have had time to read it; I did not secure a copy until two years ago. A casual perusal of the classic made me understand the rage of Paul Feyerabend (1975). He considers science an ideology. Feyerabend wrote that "all ideologies must be seen in perspective. One must read them like fairy tales which have lots of interesting things to say but which contain wicked lies." I do not want to follow his lead to lend "three cheers to the fundamentalists in California who succeeded in having a dogmatic formulation of the theory of evolution removed from the textbooks and an account of Genesis included” (p. 163). Nevertheless, I agree with him that Darwinism contains "wicked lies"; it is not a "natural law" formulated on the basis of factual evidence, but a dogma, reflecting the dominating social philosophy of the last century.

[…]

The fact is that the recent discoveries are changing our view of biologic evolution. In Lyell and Darwin’s world, natural selection is the key phrase and "survival of the fittest" the slogan. The world changed gradually and slowly, the uniformitarians thought, and there should have been enough time for adaptation to achieve the evolutionary goal of progress. The recent discoveries made us think differently. Environmental conditions could have changed suddenly and drastically, and mass extinctions ensued. And when a catastrophe comes, "it strikes at random or by rules that transcend the plans and purposes of any victim" (Gould 1985). This survival of the luckiest (Hsii et al. 1982), not the fittest.'

Hsü, K. J. (1986c). The Great Dying (pp. 87–88). New York: Harcourt Brace Jovanovich, Publishers.

"Magnetostratigraphic investigations in the last few years have certainly dealt the final blow o Lyell's and Darwin's postulate of a great chasm in time between the last record of the Mesozoic and the fist record of the Cenozoic. The time of transition is laid out as a stripe on the seafloor, and as a layer in both oceanic and continental sediments. It has width, it has depth. C-29-R is real.

Therefore, we must believe our eyes. If many life forms make their last appearance in C-29-R, and never appear again, then they became extinct suddenly and simultaneously world-wide 65 million years ago."

Hsü, K. J. (1987a). Comments and Replies on “Darwin’s three mistakes”: REPLY. Geology, 15(2), 175–176.

Hsü, K. J. (1987b). Comments and Replies on “Darwin’s three mistakes”: REPLY. Geology, 15(2), 177–178.

Schoch, R. M. (1987). Comments and Replies on “Darwin’s three mistakes”: COMMENT. Geology, 15(2), 175.

Van Valen, L. M. (1987). Comments and Replies on “Darwin’s three mistakes”: COMMENT. Geology, 15(2), 176–177.

דיויד ראופ (1933-2015)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

דיויד ראופ (David Raup) היה פליאונטולוג מאוניברסיטת שיקגו.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"דארווין התבייש בממצאי המאובנים, כי הם לא היו כמו שהוא ציפה שיהיו… ובכן, אנו 120 שנה אחרי דארווין, ואוסף הממצאים והידע שלנו גדל מאד… אבל המצב [באשר לחוליות החסרות בשרשרת בעלי החיים] לא השתנה בהרבה… לנו יש אפילו מספר קטן יותר של דוגמאות לאבולוציה מאשר בזמנו של דאווין".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחסרים מאובני ביניים ולפיכך תיאוריית האבולוציה חסרת ראיות ממאובנים. המקור שהם נותנים לו הוא מאמר שפירסם דיויד ראופ ב-1979 בכתב העת Chicago Field Museum of Natural History Bulletin. זה הציטוט בהקשרו:

תיאוריית הברירה הטבעית של דארווין תמיד קושרה חזק לראיות ממאובנים, וכנראה מרבית האנשים מניחים שמאובנים מספקים חלק חשוב מאד מהטיעון הכללי שנעשה לטובת פרשנות דארוויניסטית להיסטוריה של החיים. לצערנו, זה לא נכון לגמרי. אנחנו חייבים להבדיל בין העובדה של אבולוציה – המוגדרת כשינוי באורגניזמים לאורך זמן – וההסבר של השינוי הזה. התרומה של דארווין, דרך התיאוריה של הברירה הטבעית שלו, היתה להציע איך שינוי אבולוציונית התרחש. הראיות שאנחנו מוצאים בתיעוד המאובנים לא תומכות בברירה הטבעית הדארוויניסטית כפי שאנחנו רוצים שהן יהיו. דארווין היה מודע לכך לחלוטין. הוא הובך על ידי תיעוד המאובנים משום שהוא לא נראה כפי שהוא חזה שהוא יראה, וכתוצאה מכך, הוא הקדיש חלק ארוך בספרו "מוצא המינים" לניסיון להסביר ולנמק את ההבדל. היו מספר בעיות, אך העיקרית שבהן היתה שתיעוד המאובנים לא הניב אז וגם לא מניב היום שרשראות הדרגתיות מאד של אבולוציה איטית והדרגתית. במילים אחרות, לא היו מספיק צורות ביניים. היו מקרים מועטים מאד בהם אדם יכול למצוא מעבר הדרגתי ממין אחד לאחר ומקרים מועטים מאד בהם אדם יכול להסתכל על חלק מתיעוד המאובנים ולראות שמאובנים שאורגניזמים משתפרים במובן שהם הופכים להיות מותאמים יותר לסביבתם.

במקום למצוא את ההתפתחות ההדרגתית של החיים, מה שמוצאים גיאולוגים בזמנו של דארווין וגיאולוגים כיום זה תיעוד מאובנים מאד לא חלק וקופצני; זאת אומרת, מינים מופיעים ברצף המאובנים מאד בפתאומיות, מראים מעט שינוי או לא בכלל במהלך קיומם בתיעוד המאובנים, ואז בפתאומיות נעלמים מהתיעוד. ולא תמיד ברור, למעשה נדיר שזה ברור, שהצאצאים הותאמו לסביבתם יותר מהקודמים להם. במילים אחרות, קשה למצוא שיפור ביולוגי.

Raup, 1979

בשלב זה ראופ עובר לדון בדוגמאות לכך ממאובנים. לאחר מכן הוא אומר:

הפתרון הכללי של דארווין לאי-ההתאמה של הראיות ממאובנים והתיאוריה שלו היה לומר שתיעוד המאובנים לא מאד שלם – זאת אומרת, הוא מלא בפערים, ושעדיין יש לנו הרבה ללמוד. בפועל, הוא אמר שאם התיעוד היה שלם והיה לנו ידע טוב יותר לגביו, היינו יכולים לראות השרשראות ההדרגתיות מאד של אבולוציה שהוא חזה. וזה היה הטיעון העיקרי שלו כדי להפחית בערכן של הראיות מתיעוד המאובנים.

ובכן, אנחנו עכשיו 120 שנים אחרי דארווין והידע על תיעוד המאובנים הורחב מאד. יש לנו כיום רבע מיליון מינים מאובנים אך המצב לא השתנה בהרבה. התיעוד של אבולוציה עדיין מאד קופצני ולמרבה האירוניה, יש לנו אפילו פחות דוגמאות למעברים אבולוציוניים משהיו לנו בזמנו של דארווין. אני מתכוון שכמה מהמקרים הקלאסיים שינוי אבולוציוני בתיעוד המאובנים, כמו לדוגמא האבולוציה של הסוס בצפון אמריקה, היו צריכים להידחות או להשתנות כתוצאה ממידע יותר מפורט – מה שנראה כמו התפתחות פשוטה כשמעט נתונים היו זמינים נראה כיום יותר מורכב והרבה פחות הדרגתי. אם כך הבעיה של דארווין לא נפתרה ב-120 השנים האחרונות ועדיין יש לנו תיעוד מאובנים שמראה שינוי אך לא אחד שאפשר להסתכל עליו כתוצאה הכי מתקבלת על הדעת של הברירה הטבעית. […]

כעת תנו לי ללכת צעד אחורה מהבעיה ולדון מאד בכלליות בברירה הטבעית ומה שידוע לנו עליה. אני חושב שבטוח לומר שאנחנו יודעים בודאות שהברירה הטבעית, כתהליך, כן עובדת. יש הר של ראיות ניסוייות ותצפיתיות, הרבה ממנו קדם למדע הגנטיקה, שמראה שהברירה הטבעית כתהליך עובדת. הראיה הכי חזקה של דארווין לטובת ברירה למעשה באה מקיומם של מגדלי בעלי חיים וצמחים שהשתמשו בברירה מלאכותית כדי להפיק אבולוציה על ידי זיווג בעלי חיים. וברירה, בין אם היא טבעית או מלאכותית, בבירור יכולה להוביל ליצירת טיפוסים מותאמים יותר לסביבתם באמצעות סדרה של דורות ובאמצעות שינוי הדרגתי של אוכלוסיה.

אז הברירה הטבעית כתהליך היא בסדר. אנחנו גם די בטוחים שהיא מתרחשת בטבע אם כי דוגמאות טובות נדירות בצורה מפתיעה. הראיות הטובות ביותר באות ממקרים רבים בהם הראו שמבנה ביולוגי עבר אופטימיזציה– זאת אומרת, המבנים שמייצגים את הפתרונות ההנדסיים הטובים ביותר לבעיות שיש לחיה באכילה או בהימלטות מטורפים או בכלליות בתפקוד בסביבתה. התכנון הנהדר של זוחלים מעופפים ועיני הטרילוביטים הן דוגמאות. קיומם של המבנים הטובים ביותר הללו לא מוכיחה שהן הפתחו באמצעות הברירה הטבעית, כמובן, אך הוא מספק טיעון נסיבתי חזק.

כשאנחנו מסתכלים על תיעוד המאובנים, אנחנו בהחלט רואים שינוי. אם כל אחד מאיתנו היה עובר לנוף של תקופת הקרטיקון [תקופה גיאולוגית שהסתיימה לפני כ-65 מיליון שנים] נראה מיד את ההבדלים. חלק מהצמחים והחיות יהיו מוכרים לנו א רובם יראו שונה וחלק מהסוגים יהיו שונים לחלוטין מאלו שחיים היום. זמן השהות הממוצע של מין על כדור הארץ הוא 10 מיליון שנים. לאורך 600 מיליון שנים יש תיעוד המאובנים של חיים עשירים ממש, כך שהיה שינוי שלם בעולם הביולוגי פעמים רבות. התיעוד של שינוי מדגים די בבירור שאבולוציה התרחשה אם אנחנו מגדירי אבולוציה בפשטות כשינוי; אך היא לא מסבירה לנו איך השינוי הזה התרחש, וזאת באמת השאלה. אם אנחנו מתחשבים בכך שהברירה הטבעית עובדת, כפי שאנחנו כמעט חייבים לעשות, תיעוד המובנים לא אומר לנו שהיא היתה אחראית ל-90 אחוז מהשינוי שנחנו רואים, או 9 אחוז, או 0.9 אחוז.

מתוך Raup, 1979

מהציטוטים הנרחבים האלו עולות התובנות הבאות. ראשית, ראופ מכיר כבר בתחילת הדברים שהבאתי שמאובנים תומכים בטענה שהיתה אבולוציה, אך לא תומכים בטענה שהשינוי התרחש על ידי הברירה הטבעית. הוא לא אומר שמאובנים מפריכים את הברירה הטבעית, רק שהם לא תומכים בה.  שנית, ראופ סבור שיש ראיות מעולות לטובת תיאוריית הברירה הטבעית של דארווין. הן פשוט לא באות ממאובנים.

ברור מכאן שבריאתנים מציגים אמירה שמאגר המאובנים לא מספק תמיכה לאלמנט מסוים בביולוגיה אבולוציונית, הברירה הטבעית, בצורה שמסתירה את הסיבות שבגללן האמירה הזאת של ראופ בכלל לא מסייעת להם. זה כמו לומר שמגדלי עזריאלי מרחפים באוויר בגלל שהיסודות של הבית שלי לא נמצאים תחתיו. ההיסק הזה שגוי, בגלל שלמגדלי עזריאלי יש יסודות משלהם. וגם לברירה הטבעית יש ראיות משלה.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).


מקורות

Raup, D. M. (1979). Conflicts Between Darwin and Paleontology. Chicago Field Museum of Natural History Bulletin, 50(1), 248.

Darwin's theory of natural selection has always been closely linked to evidence from fossils, and probably most people assume that fossils provide a very important part of the general argument that is made in favor of darwinian interpretations of the history of life. Unfortunately, this is not strictly true. We must distinguish between the fact of evolution — defined as change in organisms over time — and the explanation of this change. Darwin's contribution, through his theory of natural selection, was to suggest how the evolutionary change took place. The evidence we find in the geologic record is not nearly as compatible with darwinian natural selection as we would like it to be. Darwin was completely aware of this. He was embarrassed by the fossil record because it didn't look the way he predicted it would and, as a result, he devoted a long section of his Origin of Species to an attempt to explain and rationalize the differences. There were several problems, but the principal one was that the geologic record did not then and still does not yield a finely graduated chain of slow and progressive evolution. In other words, there are not enough intermediates. There are very few cases where one can find a gradual transition from one species to another and very few cases where one can look at a part of the fossil record and actually see that organisms were improving in the sense of becoming better adapted.

Instead of finding the gradual unfolding of life, what geologists of Darwin's time, and geologists of the present day actually find is a highly uneven or jerky record; that is, species appear in the sequence very suddenly, show little or no change during their existence in the record, then abruptly go out of the record. And it is not always clear, in fact it's rarely clear, that the descendants were actually better adapted than their predecessors. In other words, biological improvement is hard to find.

[…]

Darwin's general solution to the incompatibility of fossil evidence and his theory was to say that the fossil record is a very incomplete one — that it is full of gaps, and that we have much to learn. In effect, he was saying that if the record were complete and if we had better knowledge of it, we would see the finely graduated chain that he predicted. And this was his main argument for downgrading the evidence from the fossil record.

Well, we are now about 120 years after Darwin and the knowledge of the fossil record has been greatly expanded. We now have a quarter of a million fossil species but the situation hasn't changed much. The record of evolution is still surprisingly jerky and, ironically, we have even fewer examples of evolutionary transition than we had in Darwin's time. By this I mean that some of the classic cases of darwinian change in the fossil record, such as the evolution of the horse in North America, have had to be discarded or modified as a result of more detailed information — what appeared to be a nice simple progression when relatively few data were available now appears to be much more complex and much less gradualistic. So Darwin's problem has not been alleviated in the last 120 years and we still have a record which does show change but one that can hardly be looked upon as the most reasonable consequence of natural selection. […]

Now let me step back from the problem and very generally discuss natural selection and what we know about it. I think it is safe to say that we know for sure that natural selection, as a process, does work. There is a mountain of experimental and observational evidence, much of it predating genetics, which shows that natural selection as a biological process works. Darwin's strongest evidence for selection actually came from the experience of plant and animal breeders who were employing artificial selection to produce evolution by breeding. And selection, be it natural or artificial, can clearly lead to better adapted types through a series of generations and through gradual transformation of a population.

So natural selection as a process is okay. We are also pretty sure that it goes on in nature although good examples are surprisingly rare. The best evidence comes from the many cases where it can be shown that biological structures have been optimized — that is, structures that represent optimal engineering solutions to the problems that an animal has of feeding or escaping predators or generally functioning in its environment. The superb designs of flying reptiles and of trilobite eyes are examples. The presence of these optimal structures does not, of course, prove that they developed through natural selection but it does provide strong circumstantial argument.

Now with regard to the fossil record, we certainly see change. If any of us were to be put down in the Cretaceous landscape we would immediately recognize the differences. Some of the plants and animals would be familiar but most would have changed and some of the types would be totally different from those living today. The average duration of a species on the earth is less than 10 million years. And the record of really abundant life goes back at least 600 million years, so there has been complete turnover in the biological world many times. This record of change pretty clearly demonstrates that evolution has occurred if we define evolution simply as change; but it does not tell us how this change took place, and that's really the question. If we allow that natural selection works, as we almost have to do, the fossil record doesn't tell us whether it was responsible for 90 percent of the change we see, or 9 percent, or .9 percent.

ז'אק מונו (1910-1976)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

ז'אק מונו (Jacques Monod) היה מיקרוביולוג צרפתי שזכה בנובל על תגליותיו בתחום בקרת הביטוי הגנטי.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"המקור של הקוד הגנטי ומנגנון השכפול העצמי שלו. אכן, זו אינה בעצם בעיה אלא חידה אמיתית".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שהיווצרות החיים מחומר דומם לא אפשרית. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 268 בספרו של הביוכימאי מייקל דנטון, Evolution: Theory in Crisis. דנטון הוא מכחיש אבולוציה ידוע. בספרו מובאת גרסה ארוכה יותר של הציטוט. להלן הגרסה הזאת בהקשר בה שם אותה דנטון:

כשחושבים על מוצא מערכת התרגום, נראה שתיאוריית האבולוציה הגיעה ליריב מושבע ונקמני, מאחר ולכל דבר ועניין הבעיה היא בלתי פתירה במונחים של הידע הביוכימי המודרני. מונו הודה שעומק בעיית מוצא מערכות התרגום מתח את תיאוריית האבולוציה לנקודת שבירה:

"התפתחות המערכת המטבולית שכשהתדלדל מרק [הכימיקלים] הראשוני "למדה" להניע את הפוטנציאל הכימי ולסנתז את מרכיבי התא מעמידה בעיות עצומות. כך גם הופעת ממברנה סלקטיבית שבלעדיה לא יכול להיות תא חי. אך הבעיה המרכזית היא מוצא הקוד הגנטי ומנגנון התרגום שלו. אכן זאת לא ממש בעיה, אלא יותר חידה אמיתית."

Denton, 1985

ברור מלשון הציטוט שהבריאתנים הארצישראלים ביצעו בדיקת מקורות לקויה. הציטוט בו הם משתמשים לא נאמר על ידי דנטון. לכל היותר אפשר לומר שדנטון מצטט את מונו כאומר משהו ברוח הדברים שהבריאתנים הארצישראלים "מצטטים".

עדיין נותרת השאלה מאיפה דנטון השיג את הציטוט של מונו. המקור שהוא נותן לציטוט הזה הוא עמוד 135 של התרגום לאנגלית של הספר Chance and Necessity, שכתב ז'אק מונו בצרפתית. דנטון מצטט מתוך המהדורה שיצאה ב-1972 בהוצאת Collins, לונדון. הצלחתי להניח ידי רק על מהדורת 1971 שיצאה בהוצאת Knopf, ניו יורק. שתי המהדורות תורגמו על ידי אותו אדם.

במהדורה שבידי אין כל זכר לציטוט הזה בעמוד 135, העמוד שמתוכו דנטון מצטט. זה לא מפתיע, כי השתמשתי במהדורה שונה משלו. חיפוש בספר הבעלה שציטוט כמעט זהה מופיע בעמוד 142-143. הציטוט לקוח מפרק בו מונו סוקר את חזית המחקר בביולוגיה אבולוציונית. החזית הראשונה, לדבריו, היא "מוצא המערכות החיות הראשונות" (Monod, 1971, p.139).

כאמור, בפרק הזה, מונו מתייחס למוצא החיים כשאלה פתוחה שנמצאת בחזית המחקר בביולוגיה אבולוציונית, לא כקושיה על תיאוריית האבולוציה. הוא בהחלט לא סבור כמו דנטון שהבעיה הזאת "בלתי פתירה במונחים של הידע הביוכימי המודרני" ולא רומז שלדעתו בעיית מוצא מערכות התרגום "מתח את תיאוריית האבולוציה לנקודת שבירה". להפך. מיד אחרי הציטוט שדנטון מביא מדבריו, מונו מעלה שתי היפותזות שונות למוצא הקוד הגנטי וסוקר את היתרונות, החסרונות והראיות להן. דנטון עשה ספין על הציטוט הזה. הוצאתו מהקשרו הופכת סקירה של שאלה פתוחה, לאמירה אנטי-אבולוציונית.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון ב'", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק א' – תיאוריית האבולוציה ובעיות יסודיות", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

כותב לא ידוע, אתר "torahscience", "אביוגנזה", פורסם בתאריך לא ידוע.

מקורות

Denton, M. (1985). The Enigma of Life’s Origin. In Evolution: A Theory in Crisis (p. 268). Burnett Books.

In considering the origin of the translational system, evolution theory seems to have reached a sort of nemesis, for the problem is to all intents and purposes insoluble in terms of modern biochemical knowledge. That the profundity of the problem of the origin of translational systems has stretched the evolutionary framework to breaking point is conceded by Monod:

The development of the metabolic system which as the primordial soup thinned must have "learned" to mobilize chemical potential and to synthesise the cellular components poses Herculean problems. So does the emergence of a selectively permeable membrane without which there can be no viable cell. But the major problem is the origin of the genetic code and of its translational mechanism. Indeed it is not so much a problem as a veritable enigma.

Monod, J. (1971). The Frontiers. In Chance and Necessity: An Essay on the Natural Philosophy of Modern Biology (pp. 138–159). New York: Knopf.

ג'ורג' וולד (1906-1997)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

ג'ורג' וולד (George Wald) היה מדען אמריקאי שזכה ב-1967 בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על תגליותיו בתחום הראיה.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"די להתבונן בעוצמת המשימה, כדי להודות כי היווצרות ספונטאנית של יצור חי היא בלתי אפשרית".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שהיווצרות של החיים בתהליכים טבעיים בלתי אפשרית. המקור שהם נותנים לו הוא הכתבה "The Origin of Life" שפורסמה ב-1954 במגזין המדע פופולרי סיינטיפיק אמריקן ונכתבה על ידי ג'ורג' וולד. זה הציטוט בהקשרו:

אדם צריך רק להרהר בגודל המשימה כדי להודות שהיווצרות ספונטנית של אורגניזם חי היא בלתי אפשרית. עדיין הנה אנחנו כאן – כתוצאה, אני מאמין, מהיווצרות ספונטנית. יעזור לנו לסטות לרגע מהנושא שלנו ולשאול למה אדם מתכוון כשהוא אומר "בלתי אפשרי".

Wald, 1954

מהציטוט בהקשרו ברור שוולד לא סבר שבריאה אפשרית בלתי אפשרית. הוא השתמש במילה ככלי ספרותי. אחרי הדברים האלו וולד נותן הסבר שמבהיר בדיוק למה לדעתו היווצרות החיים בתהליכים טבעיים אפשרית לחלוטין.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-30.10.13.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "האבולוציה: תיאוריה המשבר", פורסם ב-27.10.13.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"כל כמה שהאירוע הזה (התחלת החיים עלי אדמות) או כל אחד הצעדים הכרוכים בו נראה בלתי סביר, אם ינתן די זמן כמעט בטוח שהוא יתקיים לפחות פעם אחת".

לרוב הציטוט הזה מלווה בטענה שקובעת שסיינטיפיק אמריקן פירסם מחדש ב-1979 את המאמר בו וולד אמר את המילים הללו והוסיף לו התכחשות, הבהרה או "הבהרה-התכחשות". זאת לשונה, על פי הבריאתנים:

"אף על פי שמאמר זה מעורר מחשבות, קרוב לודאי שהוא אחת הפעמים היחידות בחייו המקצועיים שוולד עשה טעות. אם תבחנו את התזה המרכזית שלו תיווכחו לדעת שכן הוא. האמנם נוכל ליצור תא ביולוגי אגב המתנה לצירופים מקריים של תרכובות אורגניות? בספרו שטף אנרגיה וביולוגיה חישב הרולד מורוביץ ומצא שכדי ליצור חיידק נדרש זמן הרבה יותר ממושך משיהיה אי פעם ביקום, אילו כוח הדחף היחיד ליצירתו היה צירופים מקריים של המולקולות שלו".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוטים האלו את הטענה שהיווצרות של החיים בתהליכים טבעיים בלתי אפשרית. המקור לציטוט הראשון הוא הכתבה "The Origin of Life" שפורסמה ב-1954 במגזין המדע פופולרי סיינטיפיק אמריקן ונכתבה על ידי ג'ורג' וולד. הציטוט הזה מציג בצורה נאותה את המסקנה אליה וולד הגיע . הטיעון של וולד מבוסס על חישוב סטטיסטי (Wald, 1954).

הציטוט השני לקוח ממקראה בשם Life: Origin and Evolution בה הודפסו מחדש מאמרים מתוך המגזין סיינטיפיק אמריקן שעסקו בנושאים הקשורים למוצא החיים ולאבולוציה. היא פורסמה ב-1979. לכל חלק בספר יש הקדמה מאת קלייר אדווין פולסום (Clair Edwin Folsome), שעל פי הספר כיהן בזמנו כפרופסור למיקרוביולוגיה באוניברסיטת הוואי במנואה. על פניו, הסיפור שסיינטיפיק אמריקן חזר בו מדברי גולד יפתיע את מי שקורא מגזינים, כתבי עת מקצועיים או עיתונים. בדרך כלל, גופים כאלו לא מפרסמים הכחשות או הבהרות במקראות, אלא בעיתון עצמו, במגזין עצמו או בכתב העת עצמו. נורות אדומות ידלקו מיד. כפי שהציטוט בהקשרו מבהיר, הן מוצדקות לחלוטין.

הנה הציטוט הבריאתני לקוח מאחת ההקדמות שכתב פולסום. הציטוט בהקשרו אומר:

ג'ורג' וולד, במאמרו "The Origin of Life", מניח שמרק קדמון של מולקולות אורגניות נוצר איכשהו. לאחר מכן הוא ממשיך להראות שבהינתן מספיק זמן, צירופים אקראיים של מולקולות עלולות ליצור קשרים רלוונטיים ביולוגית ולבסוף חיים. למרות שהוא מעורר מחשבה, המאמר הזה מייצג את אחת הפעמים הספורות בחייו של וולד בהן הוא טעה. בחנו את התזה המרכזית שלו ותווכחו בעצמכם. האם באמת נוכל ליצור תא ביולוגי על ידי המתנה לצירופים מקריים של מולקולות אורגניות? הארולד מורוביץ, בספרו Energy Flow and Biology, חישב שעל מנת ליצור בקטריה ידרוש יותר זמן מהזמן שהיקום יתקיים אם צירופים מקריים של מולקולות היו הכוח המניע היחיד. כפי שמאמרים מאוחרים יותר יראו, המאובנים העתיקים יותר מצביעים על כך שרוב התאים הפרימטיביים הופיעו מוקדם בהיסטוריה של כדור הארץ. לפיכך, זמן יחסית קצר היה זמין להיווצרות חיים המורכבים מתאים. גיל כדור הארץ הוא הוא כ-4.5 מיליארד שנים והמאובנים העתיקים ביותר מתאורכים ללפני כ-3 מיליארד שנים. היווצרות ליבת כדור הארץ והתפתחות מערכת אוקיינוסים יציבה וקרום מוצק [בכדור הארץ] דרשו כ-500 מיליון שנים, מה שמותיר פער של מיליאר שנים בלבד. בזמן הזה, מולקולות אורגניות קטנות היו צריכות להצטבר, פולימרים ביולוגיים [דנ"א, רנ"א וחלבונים] היו חייבים להיווצר, פרוטו-תאים [תאים ראשוניים] היו צריכים להופיע, ומערכת גנטית ומסנתזת חלבונים היתה צריכה להתפתח. האירועים האלו לא עולים בקנה אחד עם היפותזת הצירופים האקראיים של וולד. מאז שהמאמר של וולד נכתב, נמצא שמקרו-מולקולות ביולוגיות הן בעלות יכולות מדהימות של "הרכבה עצמית." […]

נראה שאת התכונה המופלאה הזאת יש לכל המקרו-מולקולות הביולוגיות, ורק לאחרונה גילינו אותה. ההרכבה האוטומטית של מולקולות גדולות הופכת את הארגון הספונטני של פרוטו-תאים מפולימרים פרימטיביים יותר עניין של הכרח פנימי מאשר של מקריות. אם נוסיף את הידע החדש הזה לטיעון של וולד, חייבים להסכים עם המסקנות שלו.

Folsome, 1979

חלק מהמונחים בציטוט הזה עלולים להיות לא ברורים לקורא שלא בקי בביולוגיה ובביוכימיה. עם זאת, כמה תובנות חשובות יהיו ברורות ממנו. פולסום בבירור מסכים עם המסקנה של וולד ולא סבור שהחיים לא יכלו להיווצר בתהליכים טבעיים. הוא מנמק למה לדעתו וולד טעה. לטענתו, החישוב של וולד להסתברות של היווצרות החיים הסתמך יותר מדי על הזמן הרב בו היתה לחיים זמן להיווצר. עם זאת, פולסום מבהיר שוולד טעה בפרטים, לא במסקנה שלו. הוא קובע שהמסקנה של וולד מוצדקת כאשר משלבים את החישובים ההסתברותיים של וולד עם ידע שהצטבר מאז שוולד פירסם אותו. בקיצור, פולסום לא משנה את המסקנה של וולד בכלל.

העובדה הברורה היא שהציטוט הזה אומר בפועל בדיוק ההפך ממה שבריאתנים טוענים בשמו. הסלקטיביות הזאת פשוט מדהימה. לא אכפת להם בכלל מה אמר וולד בפועל,לא מעניין אותם מה ידוע לחוקרי היווצרות החיים, המדע לא מרתק אותם והם לא מעוניינים להאיר את עיני הציבור בכתיבת מדע פופולרי. יש להם אג'נדה והם זורעים הרס וחורבן במקורות שלהם במטרה לשכנע את הציבור שיש להם תמיכה מדעית.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק א' – תיאוריית האבולוציה ובעיות יסודיות", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון א'", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

כותב לא ידוע, אתר "torahscience", "אביוגנזה", פורסם בתאריך לא ידוע.

מקורות

Folsome, C. E. (1979). II. Prebiotic Chemistry – Introduction. In C. E. Folsome (Ed.), Life: Origin and Evolution – Readings from Scientific American (pp. 34–35). San Francisco: W. H. Freeman and Company.

'George Wald, in "The Origin of Life," assumes that a primeval soup of organic molecules somehow originated. He then proceeds to show that given enough time, random combinations of molecules might form biologically relevant associations and, ultimately, life. Although stimulating, this article probably represents one of the very few times in his professional life when Wald has been wrong. Examine his main thesis and see. Can we really form a biological cell by waiting for chance combinations of organic compounds? Harold Morowitz, in his book Energy Flow and Biology, computed that merely to create a bacterium would require more time than the Universe might ever see if chance combinations of its molecules were the only driving force. As later articles will show, the oldest fossils indicate that the most primitive cells arose early in the history of the Earth. Thus relatively short spans of time were available for the origins of cellular life. The age of the Earth is some 4500 myr (million years), and the oldest known fossils are dated at about 3000 m yr. Formation of the Earth's core and the development of stable ocean systems and a solid crust required about 500 myr, leaving a gap of only 1000 myr. During this early era small organic compounds must accumulate, biological polymers must form, protocells must arise, and a genetic and protein-synthesizing system must evolve. These events are not consistent with the Wald hypothesis of random associations. Since Wald’s article was written, biological macromolecules have been found to possess the amazing ability to "self-assemble." The various proteins of a virus, when isolated and then remixed, spontaneously reaggregate to form intact virions. Subunits of enzymes, once separated, will aggregate again to form enzymatically active proteins. The separated two strands of the DNA molecule will reform to generate a duplex indistinguishable from the original. Dissociated membranes of cells will reunite to form boundaries identical to the original. And so on.

All biological macromolecules seem to possess this marvelous property, which we have only recently discovered. This automatic assembly aspect of large molecules makes the spontaneous organization of protocells from primitive polymers more a matter of internal necessity that of chance. If we add this newer knowledge to Wald's argument, we cannot but agree with his conclusions.'

Wald, G. (1954). The Origin of Life. Scientific American, 191(2), 44–53.

"One has only to contemplate the magnitude of this task to concede that the spontaneous generation of a living organism is impossible. Yet here we are— as a result, I believe, of spontaneous generation. It will help to digress for a moment to ask what one means by "impossible"."

רוברט גולדברגר ודיויד גרין

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

לא מצאתי מידע ביוגרפי מהימן.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"המעבר ממאקרו-מולקולות לתא חי, הוא בבחינת 'קפיצה פנטסטית' שאין לדמותה לאיזו שהיא פעולה ידועה הנעשית במעבדה, ולא לפעולה ביולוגית הניתנת לתצפית. כל סברה בנידון זה, אינו אלא השערה בעלמא, שכן אין הנתונים שבידינו יכולים לספק לנו בסיס להנחה, שתאים חיים הופיעו מעצמם בכוכב הלכת שלנו".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שנכשלו הניסיונות המדעיים להתחקות אחר מוצא החיים. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 406 בספר שפירסם ב-1967 רוברט גולדברגר יחד עם דיויד גרין, Molecular Insights into the Living Process.

האבסורד הראשון הוא שהציטוט הזה בא מספר שפורסם לפני כמעט 50 שנה. הבריאתנים כמובן לא נותנים שום סיבה לחשוב שמה שהציטוט הזה אומר עדיין רלוונטי היום. לא בוחנים את המצב העכשווי של תחום מדעי על ידי ציטוטים מתקופת אנטיוכוס.

הלוואי וזאת תהיה הבעיה העיקרית של הבריאתנים שמשתמשים בציטוט הזה. השגתי את הספר של גולדברגר וגרין. זה הציטוט בהקשרו. גולדברגר וגרין דנים במוצאו של התא הראשון שהיה אביהם הקדמון של כל החיים. בהקשר הזה הם אומרים:

המעבר ממקרו-מולקולות לתא הוא קפיצה פנטסטית בגודלה, שנמצאת מעבר להישג ידן של היפותזות בנות-בדיקה. בתחום הזה הכל הוא השערות. העובדות הידועות לא מספקות בסיס להניח שהתאים נוצרו על כוכב הלכת הזה. זה לא אומר שכוחות על-טבעיים יצרו את החיים. אנחנו רק רוצים להצביע על כך שאין ראיות מדעיות. פיזיקאים למדו להימנע מלפרט מתי התחיל הזמן ומתי נוצר החומר, ולעשות זאת רק כספקולציה כנה. נראה שגם מוצא התא הראשון שייך לקטגוריית הדברים שאי אפשר לדעת. זהו תחום עם אתגרים רעיוניים מרתקים, אך כעת העובדות לא יכולות להיות ידועות, ואולי לעולם לא.

Green and Goldberger, 1967, pp. 406-407

כמה תובנות עולות מהציטוט הזה. אתחיל מהתרגום הבריאתני של הציטוט לעברית. התרגום הבריאתני מוטה לחלוטין. גרין וגולדברגר לא אמרו ש"המעבר ממאקרו-מולקולות לתא חי, הוא בבחינת 'קפיצה פנטסטית' שאין לדמותה לאיזו שהיא פעולה ידועה הנעשית במעבדה, ולא לפעולה ביולוגית הניתנת לתצפית". הם אמרו ש"המעבר ממקרו-מולקולות לתא הוא קפיצה פנטסטית בגודלה, שנמצאת מעבר לטווח של היפותזות ברות-בדיקה". הם לא מדמים את ה"קפיצה הפנטסטית" הזאת למשהו, אלא קובעים שלא ניתן לבדוק היפותזות לגביו. הבריאתנים הנוצרים מארה"ב לפחות מצטטים מילים שגולדברגר וגרין באמת אמרו, גם אם הם מוציאים אותם מהקשרם.

שנית, גולדברגר וגרין לא טוענים שאין דרך אפשרית בה יכול היה להיווצר התא הראשון. הם ספציפיות מבהירים שהעובדה שאנחנו לא יודעים איך התא הראשון נוצר לא אומרת שהוא נוצר על ידי כוחות על-טבעיים.

חשוב מכל, הציטוט המלא מבהיר על מה גולברגר וגרין מדברים. הם מדברים על מה שאנחנו יכולים לדעת על ההיסטוריה של המעבר ממקרו-מולקולות לתא קדום. הם לא פוסלים את האפשרות למצוא תסריט להיווצרותו של תא קדום שמסתדר עם הידוע לנו על כדור הארץ העתיק. כלומר, הם מבהירים שאנחנו יכולים לענות על השאלה איך החיים יכלו להיווצר על כדור הארץ בתהליכים טבעיים לגמרי, גם אם אנחנו לא מסוגלים לענות על השאלה איך הם נוצרו בפועל.

האם אנחנו מסוגלים לענות על השאלה איך החיים יכלו להיווצר בתהליכים טבעיים לגמרי? האם אנחנו לפחות בכיוון הנכון? לזה הציטוט הבריאתני לא מתייחס בכלל, ולכן הוא פשוט לא עוזר לבריאתנים בכלל. סקירה כנה של ספרות המחקר בנושא, בריאתנים מנסים לעשות קיצורי דרך. זה לא עובד, גם בגלל שהציטוט בא ממקו עתיק, גם בגלל שהציטוט הבריאתני הוא גרסה מעוותת של דברי גרין וגולדברגר וגם בגלל מה שהם אמרו בפועל לא עוזר לבריאתנים כלל.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

דוויין גיש, "The Nature of Science and of Theories on Origins", עיתון Acts & Facts מס' 24(4), 1995.

מקורות

Green, D. E., and Goldberger, R. F. (1967). Biochemical Universals in Relation to Evolution. In Molecular Insights into the Living Process (pp. 400–408). New York, London: Academic Press.

"[T]he macromolecule-to-cell transition is a jump of fantastic dimensions, which lies beyond the range of testable hypothesis. In this area all is conjecture. The available facts do not provide a basis for postulating that cells arose on this planet.  This is not to say that some paraphysical forces were at work. We simply wish to point out the fact that there is no scientific evidence. The physicist has learned to avoid trying to specify when time began and matter was created, except within the framework of frank speculation. The origin of the precursor cell appears to fall into the same category of unknowables. It is an area with fascinating conceptual challenges, but at the present time, and perhaps forever, the facts cannot be known."

פרנסיס קריק (1916-2004)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

פרנסיס קריק (Francis Crick) היה אחד הביולוגים החשובים ביותר של המאה ה-20. הוא גילה יחד עם ג'יימס ווטסון את מבנה הדנ"א ותרם רבות לפיתוח הביולוגיה המולקולרית. על פועלו הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"מאחר שכל התיאוריות על ההתחלות הארציות על כדוה"א לוקות בחסר, יש לשקול את האפשרות של פנספרמיה ישירה (זריעה מכוונת של חיים על פני כדור הארץ)"

לציטוט הזה יש לפעמים גרסאות שונות, אך כולן דומות בתוכנן. לרוב נטען שקריק עצמו אמר את המילים הללו.

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחקר מוצא החיים הוא תחום בו אין תשובות. לעתים בריאתנים נעזרים בציטוט הזה על מנת להדגים את האבסורד אליו מוכנים להגיע חוקרי מוצא החיים. המקור של בריאתנים לציטוט הזה הוא כתבת פרופיל על קריק שפירסם ג'ון הורגן במהדורת פברואר, 1992 של מגזין המדע הפופולרי סיינטיפיק אמריקן.

יש כמה בעיות עם השימוש בציטוט הזה. כולן ברורות ברגע שמסתכלים על המקור שנותנים הבריאתנים ורואים את הדברים בהקשרם:

"אחד הדבהרים שהכי מפחידים אותי בעולם המערבי, ומדינה הזאת במיוחד, הוא מספר האנשים שמאמינים בדברים ששגויים מדעית," [קריק] אומר. אם מישהו אומר לי שגילו של כדור הארץ קטן מ-10,000 שנים, לדעתי הם צריכים לראות פסיכיאטר."

כמה מדענים אמרו את אותו דבר על קריק ב-1981 אחרי צאת ספרו Life Itself, ספר על מוצא החיים שהוא כתב יחד עם לזלי א. אורגל ממכון סאלק. הספר הציע שזרעי החיים נשלחו לכדור הארץ בספינת חלל ששוגרה על ידי יצורים מכוכב אחר. התיאוריה, המכונה פנסמרמיה מכוונת, התקבלה בלעג על ידי מדענים אחרים ואורגל עצמו תיאר אותה כ"סוג של בדיחה". עם זאת, קריק מתעק שבהינתן החולשות של כל התיאוריות שקובעות שהחיים נוצרו על כדור הארץ, פנספרמיה מכוונת עדיין נחשבת ל"אפשרות רצינית".

Horgan, 1992

ראשית, הציטוט הבריאתני הזה הוא כלל לא ציטוט אמיתי מתוך פיו של קריק. לכל היותר הציטוט הבריאתני קרוב לדרך בה הורגן, שכתב את כתבת הפרופיל הזה עבור סיינטיפיק אמריקן, מתאר את דעתו של קריק. כמובן, לכל התיאוריות בתחום היווצרות החיים יש חולשות. זה לא אומר שלמדענים אין מושג מהחיים שלהם. כדי לבסס דבר כזה, צריך לבצע סקירה יותר מקיפה של ספרות המחקר בנושא, משהו שבריאתנים לא עשו ולא עושים.

שנית, בריאתנים נשענים כאן לחלוטין על סמכותו של קריק ומתעלמים לגמרי מתגובת הקהילה המדעית לרעיון הפנספרמיה המכוונת שלו. בבירור, בעיני מדענים, אף על פי שקריק הוא מדען טוב, הוא היה זכאי לביקורת על התיאוריה הזאת והקהילה המדעית ששה לספק אותה. במקום לספר לקוראים על התגובה שקיבל קריק מהקהילה המדעית, בריאתנים מנסים לרתום אותה לצרכיהם הדמגוגיים. הם מחפשים להגחיך את הביולוגיה האבולוציונית, לא להבין את המציאות. חוסר ההוגנות שלהם בולט כאן.

יש מעט מאד בריאתנים שנותנים מקור אחר לציטוט הזה. מדובר בכתבה שפירסם פרנסיס קריק עם לזלי אורגל בכתב העת Icarus בשנת 1973. הציטוט לא מופיע כלשונו במאמר הזה כלל ולא מצאתי בו משהו שדומה לו (Crick and Orgel, 1973). אני חושב שהמאמר הזה מכניס בריאתנים לפלונטר גדול. הסיבה לכך פשוטה. מדגים מה בריאתנים צריכים לעשות כדי לשכנע את העולם שהם צודקים, ואת מה שהם כמובן לא עושים.

נקודת ההתחלה של קריק והבריאתנים דומה בדבר אחד. שניהם מקדמים טענה שלרוב המדענים נראית מנותקת מהנתונים עצמם. הנטל הגדול נמצא על הכתפיים שלהם. בריאתנים הגיבו לדרישה לתמוך בעמדה שלהם בשלל כלים שמראים שהם לא מעוניינים בדיון. ציטוטים שהוצאו מהקשרם הם דוגמא אחת. בואו נראה איך קריק ואורגיל עשוזאת. כשהם מציגים את התיאוריה שלהם הם כותבים:

כאן אנו רוצים לבחון צורה ספציפית של פנספרמיה מכוונת. האם החיים על כדור הארץ יכלו להתחיל כתוצאה מהדבקתו במיקרואורגניזמים שנשלחו לכאן במכוון על ידי חברה טכנולוגית מכוכב אחר על ידי ספינת חלל מיוחדת לא מאוישת שמסוגלת ליסוע למרחקים ארוכים? כדי להראות שזה לא בלתי אפשרי אנחנו ניעזר במשפט הרברסיבליות הקוסמית המפורטת; אם אנחו מסוגלים להדביק [בחיים] כוכב חסר חיים, אזי, בהינתן הזמן שהיה זמין, חברה טכנולוגית אחרת יכלה היתה להדביק [בחיים] את הכוכב שלנו כשהוא היה חסר חיים.

Crick and Orgel, 1973, p. 343

ראשית, שימו לב לצניעות. קריק ואורגל מודעים למגבלות שלהם. הם רק מנסים להראות במאמר הזה שפנספרמיה מכוונת אפשרית, לא שהיא קרתה. אחרי שקריק ואורגל שוטחים את הטיעונים שלהם לכך שפנספרמיה מכוונת אפשרית, הם כותבים:

הטיעונים שניתנו לעיל, יחד עם עיקרון הרברסיבליות הקוסמית, מדגימים את האפשרות שהודבקנו [בחיים על ידי חברה טכנולוגית מכוכב אחר], אך לא מאפשרים לנו להעריך את ההסתברות [שהודבקנו].

Crick and Orgel, 1973, p. 344

מיד אחרי כן, הם מנסים להראות איך הרעיון שלהם, הפנספרמיה המכוונת, יכול להסביר עובדות ביולוגיות ידועות. לרוב, כשבריאתנים עושים את זה ה"עובדות" הן לא בדיוק עובדות, אלא סילופים חצי-אפויים שהועתקו מאביו הקדמון אי שם בשנות ה-60. קריק ואורגל שוב מראים צניעות. במקום לבדות כאלו עובדות הם אומרים:

תיאוריות הדבקה למוצא החיים יכולות להילקח יותר ברצינות אם הן היו מסבירות היבטים של הביוכימיה או הביולוגיה שהיה קשה להבין בצורה אחרת. אין לנו טיעון חזק מסוג זה, אך יש לנו שתי עובדות שיכולות להיות רלוונטיות.

Crick and Orgel, 1973, p. 344

הניסוח שלהם מבהיר שוב שכמו מדענים טובים קריק ואורגל היו מודעים לחלוטין לחולשות ההצעה שלהם והשתדלו לא לחרוג מהם. אחרי כן הם סוקרים תופעות ביולוגיות אמיתיות ומסבירים מה עלינו לצפות לגלות לגביהן אם הפנספרמיה המכוונת נכונה.

בחלק האחרון במאמר שלהם, החלק בו הם דנים במסקנות שלהם, קריק ואורגל כותבים את הדברים הבאים:

[…] אי אפשר כיום לדחות את הרעיון של פנספרמיה מכוונת על ידי טיעון פשוט. הוא שונה באופן קיצוני מהרעיון שהחיים התחילו כאן [בכדור הארץ] מראשיתם בלי הדבקה ממקום אחר. לפיכך, יש לו שתי תיאוריות שונות מאד אחת מהשניה למוצא החיים על כדור הארץ. האם אנחנו יכולים לבחור בינם?

כיום נראה שהראיות הניסויות חלות מדי מכדי להכריע בשאלה הזאת. קשה מדי להימנע מדעה קדומה, לכיוון זה או אחר, אך לדעות קדומות כאלו אין תמיכה מדעית בעלת משקל כלשהו. לכן חשוב מאד שיעקבו [במחקר] אחרי שתי התיאוריות. עבודה על ההצעה שמוצא החיים בכדור הארץ מתבצעת במעבדות רבות. לפנספרמיה מכוונת אנחנו יכולים להציע כמה כיווני מחקר די מגוונים.

Crick and Orgel, 1973, p. 345

שימו לב היטב למה שהם עושים כאן. הם לא מתייחסים לדעה שלהם כמוכחת. לאורך כל המאמר הם שומרים על ההשערה שלהם מחוברת לקרקע. הם לא ממציאים מושגים חדשים שאיש לא שמע עליהם. חלליות, יכולות לשנע מטענים בחלל והנדסה גנטית הם לא מושגים שזרים לנו. הם לקוחים ישירות מהעולם האנושי שלנו. קריק ואורגיל גיבשו אותם יחד להשערה מסודרת ומאורגנת, הציגו אותה כהשערה וסקרו בפירוט איך אפשר לבדוק אם ההשערה הזאת או מי מהמתחרות שלה נכונה. זה תהליך הליך מדעי טוב.

השוו זאת למה שעושים בריאתנים. שוב ושוב הם מסלפים את המציאות, ממציאים ציטוטים, לעקם את המציאות, להביא "מקורות" מדעיים שלא אומרים את מה שהם טוענים בשמם, להתעלם מדקויות ולהוציא דברים מהקשרם. הם לא עורכים מחקרים מסודרים, אין להם תוכנית מחקר, הם לא מציעים דרך תקפה לבחון את ההשערות שלהם וההשערות עצמן מנותקות מכל דבר שקיים במציאות היומיומית שלנו (מתי ראיתם בריאה אלוהית יש-מאין מתרחשת מולכם?). מנקודת מבט מדעית, הם חסרי תועלת. גם אם התברר בסוף שהמסקנה של קריק שגויה, המאמר שלו תרם יותר לחקר האמת מחבורת הבריאתנים שמנסה לנצל אותו לרעה.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק א' – תיאוריית האבולוציה ובעיות יסודיות", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון א'", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

ג'ראלד שרודר, "המדע והאל", עמוד 127, פורסם בשנת 2001 בתרגום נילי לנדסברגר.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ראשיתם של החיים היא כמעט נס, מאחר שדרושים תנאים רבים כל כך להיווצרות חיים מחומר דומם".

הבריאתן היחיד שמצאתי שנותן את הציטוט הזה הוא נתן אביעזר. הוא כותב עליו:

"כאשר חתן פרס נובל זה, הידוע כאדם המשולל כל רגש דתי, מוצא לנכון להשתמש בביטוי 'כמעט נס' בתארו את ראשיתם של החיים, מוכח בעליל שאין כל הסבר מדעי הזוכה להסכמה בקהילייה המדעית בדבר היווצרותם של החיים מחומר חסר-חיות".

לא ברור איך, אפילו אם קריק אמר את הדברים, נובע מהם ש"אין כל הסבר מדעי הזוכה להסכמה בקהילייה המדעית בדבר היווצרותם של החיים מחומר חסר-חיות". אביעזר היה צריך לסקור את דעת קהיליית החוקרים בתחום, לא את דעתו של מדען אחד שאפילו בכלל לא מדבר על דעת הקהילייה, אלא אומר דבר מה על ראשית החיים.

מצבו של אביעזר גרוע מזה. המקור שאביעזר נותן לציטוט הזה הוא כתבה שפורסמה במגזין המדע הפופולרי סיינטייפק אמריקן בפברואר, 1991 ונכתבה על ידי ג'ון הורגן. לפני מתן הציטוט של קריק, אביעזר כתב:

"דיון מפורט בכל הבעיות הקשורות לראשית החיים פורסם לאחרונה בכתב-העת Scientific American. במאמר (שכותרתו 'בראשית…') הודגש כי לפי שעה (1991), לאחר יובל שנים של מחקר מעמיק שעסקו בו חוקרים רבים בתחום הביולוגיה המולקולרית, לא נותר אלא לתמוה על האפשרות שהחיים יכולים להיווצר באופן ספונטני מחומר חסר חיות. פרופסור פרנסיס קריק (Crick), שזכה בפרס נובל על תרומתו לפיענוח המבנה של DNA, סיכם את המצב במילים הבאות".

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 82

לאחר מכן נתן אביעזר את הציטוט שהוזכר לעיל. להלן הציטוט בהקשרו המלא בכתבה בסיינטיפיק אמריקן:

 לפני כעשור, אורגל וקריק הצליחו להתגרות בציבור ובקולגות שלהם כשהעלו את הספקולציה שזרעי החיים נשלחו לכדור הארץ בספינת חלל על ידי יצורים תבוניים שחיים בכוכב אחר. אורגל אמר שההצעה, שהיתה ידועה בשם פנספרמיה מכוונת, היתה "סוג של בדיחה." עם זאת, הוא מציין שהיתה לה מטרה רצינית: להצביע על הליקויים בכל ההסברים בהם מוצא החיים הוא בכדור הארץ. כפי שקריק כתב פעם: "מוצא החיים נראה כמעט כנס, כל כך רבים הם הנאים שצריכים לעמוד בהם כדי שהם יתחילו."

Horgan, 1991

בכתבה הזאת מסיינטיפיק אמריקן לא ניתן המקום בו הורגן מצא את הציטוט הזה של קריק וברור ממנה שהוא נלקח ממשהו הוא כתב. רציתי למצוא את המקור שלו בשביל לראות את ההקשר של הציטוט. עשיתי מאמץ לנסות לאתר אותו, אך מצאתי רק ציטוט שמאד דומה לו. ב-1981 קריק פירסם ספר בשם Life Itself. בעמוד 88 של ספר זה הוא כותב:

אדם ישר, המצויד בכל הידע המדעי הזמין לנו היום, יוכל רק לציין שמוצא החיים נראה במובן מסוים כנס, כה רבים התנאים הצריכים להתקיים כדי שיווצרו החיים. עם זאת, זה לא אומר שיש סיבות טובות להאמין שהחיים לא יכלו להתחיל על כדור הארץ על ידי רצף מתקבל לחלוטין על הדעת של תגובות כימיות רגילות. העובדה הפשוטה היא שהזמן שהיה זמין [להיווצרות החיים] היה רב מדי, המיקרו-סביבות על שטח כדר הארץ מגוונות מדי, האפשרויות הכימיות רבות מדי והידע והדמייון שלנו חלשים מדי מכדי לאפשר לנו לחשוף בדיוק איך זה קרה לפני כל כך הרבה זמן, במיוחד כשאין לנו ראיות ניסויות מהתקופה הזאת לבדוק מולם את הרעיונות שלנו. אולי בעתיד נוכל לדעת מספיק כדי לנחש בצורה מושכלת, אך כעת אנחנו רק יכולים לומר שאנחנו לא יודעים אם מוצא החיים על כדור הארץ היה אירוע מאד לא סביר או כמעט וודאות – או כל אפשרות בין שתי דעות הקיצון הללו.

Crick, 1981, p.88. דגש במקור.

לא וודאי שזה המקור לציטוט שמופיע בכתבה בסיינטיפיק אמריקן. אני די בטוח שמכאן לקוח הציטוט שהופיע בסיינטיפיק אמריקן. גם אם זה לא המקור, דבר אחד ברור. קריק לא היה אוהב את השימוש שעושה בו נתן אביעזר. בעיני קריק, שאלת מוצא החיים היא אמנם שאלה מדעית פתוחה, אך לדעתו אין שום סיבה לחשוב שהחיים לא נוצרו על ידי תהליכים טבעיים לחלוטין. הוא אומר זאת בצורה חד-משמעית. אביעזר הוא עוד בריאתן שלא בדק את מקורותיו כראוי ולבצע את הבירורים הדרושים. למה לעשות את זה כאפשר לצאת בהצהרות על סמך שורה וחצי מתוך מגזין מדע פופולרי?

הבריאתנים הטועים

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 82, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"אדם ישר המצויד בכל הידע המדעי היום, יוכל רק לקבוע שמוצא החיים נראה במובן מסוים כנס, כה רבים התנאים הצריכים להתקיים כדי שיוצרו החיים".

מתוך המאמר "תיאוריית האביוגנזה – התיתכן ברירה ספונטנית?" מאת ערן בן ישי, אתר "הדוס"

קיימת לציטוט הזה גרסה נוספת. ההתחלה שלה זהה להתחלה של הגרסה הראשונה והיא מכילה תוספות:

"אדם ישר המצויד בכל הידע המדעי הקיים היום, יוכל רק לקבוע שמוצא החיים נראה, במובן מסוים, כנס. כה רבים התנאים הצריכים להתקיים כדי שיווצרו החיים, עד כי אין מנוס מכאן והוכחה מדעית שהעולם נברא על ידי בורא רוחני בעל כוחות שמפעיל את העולם כולו".

מתוך המאמר "חידת העולם בלב האדם" שפורסם באתר "הידברות". מופיע גם בספר "המהפך" של הרב זמיר כהן, עמוד 307.

נראה שבריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה, על שתי גרסאותיו, את הטענה שהחיים נוצרו כאילו בנס. במילים אחרות, שהאלוהים שלהם היה זה שיצר או היחיד שהיה יכול ליצור את החיים. לא מצאתי בריאתן שנותן מקור לגרסה השניה של הציטוט. מצאתי בריאתנים שנותנים מקור לגרסה הראשונה. אחד משני מקורות בדרך כלל ניתן. האחד הוא כתבה שפורסמה בסיינטיפיק אמריקן בפברואר 1992. לא מופיע בכתבה הציטוט הזה וגם לא משהו שאפילו קרוב אליו (Horgan, 1992).

המקור השני שנותנים בריאתנים הוא עמוד 88 בספר Life Itself: Its Origin and Nature שנכתב על ידי קריק ופורסם בשנת 1981. בעמוד זה מופיעים הדברים הבאים:

אדם ישר, המצויד בכל הידע המדעי הזמין לנו היום, יוכל רק לציין שמוצא החיים נראה במובן מסוים כנס, כה רבים התנאים הצריכים להתקיים כדי שיווצרו החיים. עם זאת, זה לא אומר שיש סיבות טובות להאמין שהחיים לא יכלו להתחיל על כדור הארץ על ידי רצף מתקבל לחלוטין על הדעת של תגובות כימיות רגילות. העובדה הפשוטה היא שהזמן שהיה זמין [להיווצרות החיים] היה רב מדי, המיקרו-סביבות על שטח כדר הארץ מגוונות מדי, האפשרויות הכימיות רבות מדי והידע והדמייון שלנו חלשים מדי מכדי לאפשר לנו לחשוף בדיוק איך זה קרה לפני כל כך הרבה זמן, במיוחד כשאין לנו ראיות ניסויות מהתקופה הזאת לבדוק מולם את הרעיונות שלנו. אולי בעתיד נוכל לדעת מספיק כדי לנחש בצורה מושכלת, אך כעת אנחנו רק יכולים לומר שאנחנו לא יודעים אם מוצא החיים על כדור הארץ היה אירוע מאד לא סביר או כמעט וודאות – או כל אפשרות בין שתי דעות הקיצון הללו.

Crick, 1981, p.88. דגש במקור.

בבירור, בהינתן ההקשר הזה, ברור שקריק, מודל 1981, לא היה אוהב את השימוש שעושים בריאתנים בדבריו. לא וודאי שזה המקור לציטוט שמופיע בכתבה בסיינטיפיק אמריקן. אני די בטוח שמכאן לקוח הציטוט שהופיע בסיינטיפיק אמריקן. גם אם זה לא המקור, דבר אחד ברור. קריק לא היה אוהב את השימוש שעושה בו נתן אביעזר. בעיני קריק, שאלת מוצא החיים היא אמנם שאלה מדעית פתוחה, אך לדעתו אין שום סיבה לחשוב שהחיים לא נוצרו על ידי תהליכים טבעיים לחלוטין. הוא אומר זאת בצורה חד-משמעית.

יתרה מזאת, הגרסה השניה של הציטוט מבוססת על פנטזיה. קריק לא כותב דבר שאפילו קרוב ל"אין מנוס מכאן והוכחה מדעית שהעולם נברא על ידי בורא רוחני בעל כוחות שמפעיל את העולם כולו". זה פשוט ציטוט בדוי. קריק כתב בדיוק את ההפך. לדעתו, אין סיבה לחשוב שהחיים הם לא תוצר של ריאקציות כימיות רגילות.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך", עמוד 307, פורסם בינואר 2006 (קופירייט 2005).

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

צוות מנוף, אתר "מנוף", "חידת העולם בלב האדם", 25.6.2009.

הרב שמואל אליהו, אתר "כיפה", שו"ת מדע ואמונה, פורסם בתאריך לא ידוע, כנראה בסביבות שנת תשס"ב.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון א'", פורסם בתאריך לא ידוע. הדף הוסר מאתר "הידברות".

מקורות

Crick, Francis Harry Compton. (1981). The Primitive Earth. In Life Itself: Its Origin and Nature (pp. 73–89). New York: Simon and Schuster.

"An honest man, armed with all the knowledge available to us now, could only state that in some sense, the origin of life appears at the moment to be almost a miracle, so many are the conditions which would have had to have been satisfied to get it going. But this should not be taken to imply that there are good reasons to believe that it could not have been started on earth by a perfectly reasonable sequence of fairly ordinary chemical reactions. The plain fact is that the time available was too long, the many microenvironments on the earth's surface too diverse, the various chemical possibilities too numerous and our own knowledge and imagination too feeble to allow us to be able to unravel exactly how it might or might not have happened such a long time ago, especially as we have no experimental evidence from that era to check our ideas against. Perhaps in the future we may know enough to make a considered guess, but at the present time we can only say that we cannot decide whether the origin of life on earth was an extremely unlikely event or almost a certainty – or any possibility in between these two extremes."

Crick, F H C, and Orgel, L. E. (1973). Directed panspermia. Icarus, 19(3), 341–346.

Here we wish to examine a very specific form of Directed Panspermia. Could life have started on Earth as a result of infection by microorganisms sent here deliberately by a technological society on another planet, by means of a special long-range unmanned spaceship? To show that this is not totally implausible we shall use the theorem of detailed cosmic reversibility; if we are capable of infecting an as yet lifeless extrasolar planet, then, given that the time was available, another technological society might well have infected our planet when it was still lifeless.

[…]

The arguments given above, together with the principle of cosmic reversibility, demonstrate the possibility that we have been infected, but do not enable us to estimate the probability.

[…]

Infective theories of the origins of terrestrial life could be taken more seriously if they explained aspects of biochemistry or biology that are otherwise difficult to understand. We do not have any strong arguments of this king, but there are two week facts that could be relevant.

[…]

Thus the idea of Directed Panspermia cannot at the moment be rejected by any simple argument. It is radically different from the idea that life started here ab inito without infection from elsewhere. We have thus two sharply different theories of the origin of life on Earth. Can we choose between them?

At the moment it seems that the experimental evidence is too feeble to make this discrimination. It is difficult to avoid a personal prejudice, one way or the other, but such prejudices find no scientific support of any weight. It is thus important that both theories should be followed up. Work on the supposed terrestrial origin of life is in progress in many laboratories. As far as Directed Panspermia is concerned we can suggest several rather diverse lines of research.

Horgan, J. (February, 1991). In the beginning… Scientific American, 116–125.

"About a decade ago Orgel and Crick managed to provoke the public and their colleagues by speculating that the seeds of life were sent to the earth in a spaceship by intelligent beings living on another planet. Orgel says the proposal, which is known as directed panspermia, was "sort of a joke." But he notes that it had a serious intent: to point out the inadequacy of all expla­ nations of terrestrial genesis. As Crick once wrote: "The origin of life appears to be almost a miracle, so many are the conditions which would have had to be satisfied to get it going.""

Horgan, J. (February, 1992). PROFILE: FRANCIS H. C. CRICK. Scientific American, 16–17.

"One of the most frightening things in the Western world, and this country in particular, is the number of people who believe in things that are scientifically false," he says. "If some- one tells me that the earth is less than 10,000 years old, in my opinion he should see a psychiatrist."

Some scientists said the same of Crick in 1981 after the appearance of Life Itself, a book on the origin of life that he co-authored with Leslie E. Orgel of the Salk Institute. The book proposed that the seeds of life were sent to the earth in a spaceship launched by beings on another planet. Called directed panspermia, the theory met with derision from other scientists, and Orgel himself described it recently as "sort of a joke." But Crick insists that given the weaknesses of all theories of terrestrial genesis, directed panspermia should still be considered "a serious possibility."

קלייר פרייזר (1955-)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

קלייר מ. פרייזר (Claire M. Fraser) היא מיקרוביולוגית וראש המרכז למדעי הגנום באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים מנסה לסמך את הטענה שעץ החיים האבולוציוני לא נתמך על ידי המידע הגנטי שאספו מדענים. על פי הציטוט, שמיוחס לקלייר פרייזר:

"שום דבר אינו יכול להיות רחוק יותר מהאמת… במקום לספק תמיכה, ההשוואות הניבו גרסאות רבות של עץ החיים שחולקות על עץ הרנ"א הריבוזומלי (rRNA)  ואף עומדות בסתירה זו לזו."

המקור שניתן הוא מאמר של המיקרוביולוג קרל ווז שפורסם ב-1998 בכתב העת המדעי האמריקאי Proceedings of the National Academy of Sciences. הציטוט לא נמצא שם (Woese, 1998). הוא נמצא במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Science ב-1999. המאמר הזה אינו מחקר, אלא כתבת מדע פופולרי שפורסמה במהדורה כחדשות מדע. בכל מהדורה של Science יש כאלו כתבות שנתבות על ידי כתבים שמועסקים על ידי כתב העת.

הציטוט בהקשרו אומר:

ביולוגים אבולוציוניים רבים סברו שהם יכולים בערך לראות את ההתחלה של שלושת ממלכות החיים: הבקטריה הרגילה; הארכיאה, שהם המיקרובים שידועים הכי טוב ככאלו שחיים בסביבות קשות; והאיקריות, שהם כל האורגניזמים, משמרים לבני אדם, שלתאים שלהם יש גרעין. השוואת גנים שמקודדים לרנ"א הריבוזומלי של מינים מיקרוביים – הרנ"א שמרכיב את הריבוזומים, המבנים התאיים בהם חלבונים מיוצרים – הצביעה על כך שבתחילת החיים הם היו בקטריה פרימטיבית. הבקטריות הללו התפצלו לשני ענפים, האחת הובילה לבקטריה המודרנית והשניה הניבה את הארכיאה, ולאחר מכן התפצלה שוב על מנת להפיק את האיקריוטים. כשרצפי דנ"א מלאים פתחו את הדרך להשוואת סוגים אחרים של גנים, חוקרים ציפו שהם יוסיפו פרטים לעץ הזה. אך "שום דבר לא יכול היה להיות רחוק יותר מהאמת", אומרת קלייר פרייזר, ראש המכון למחקר גנומי ברוקוויל, מרילנד.

במקום, ההשוואות [של רצפי הגנום המלאים] הניבו גרסאות רבות של עץ החיים ששונות מהעץ שהופק בעזרת רנ"א ריבוזומלי וגם סותרות אחת את השניה. […] התגובות של מיקרוביולוגים לבילבול הזה שונות כמו העצים […].

חלק מצביעים לראיות שהמיקרובים החליפו גנים בחופשיות לאורך ההיסטוריה האבולוציונית, [ו]אומרים שהגנים הללו הם מדריך שגוי להיסטוריה האבולוציונית. עם זאת, אחרים חושבים שהגיע הזמן לעקור את העץ הישן ומציעים מועמדים לעצים חדשים שמבוססים על תכונות של הגנום ומבנה התא. אחרים דואגים שהחלפת הגנים הפכה את עץ החיים לשיח קוצני מסובך שקשה להבחין בשושלות שלו.

הציטוט בהקשרו חושף כמה דברים. בתור התחלה, פרייזר אמרה רק את תחילת הציטוט. השאר נלקח מדבריה של כתבת כתב העת Science. חשוב מזה, המאמר מתמקד במיקרו-אורגניזמים והאבולוציה של שלושת ממלכות החיים הידועות, הארכיה, הבקטריה והאיקריה. המאמר סוקר את הקושיות שבשיחזור עץ החיים של המיקרו-אורגניזמים. הוא סוקר ממצאים שהתגלו באותה תקופה ואת הבעיות שהן יצרו לביולוגים אבולוציוניים בהבנת נושא ספציפי באבולוציה. כבר בתחילתו, הוא מציג כמה גישות שונות להסברת הממצאים הללו, אך הוא לא מכריע בינם. בבירור, היה מדובר בדיון פעיל בין מדענים ב-1999.

חשוב להדגיש שאף אחד מהמדענים שהיה מעורב מעורבים בדיון הזה לא מתווכח על העובדה שמיקרו-אורגניזמים התפתחו אבולוציונית. הדון סובב על פרט בתוך התיאוריה, על השאלה מה ההשלכות של הממצאים שאותרו על הדרך בה אנחנו מבינים שלב ספציפי באבולוציה תוך התמקדות במיקרו-אורגניזמים. זה יותר מכל מבהיר שהציטוט הזה בבירור מנוצל לרעה על ידי בריאתנים על ידי הוצאה מוחלטת שלו מהקשרו.

על זה עלי להוסיף עוד עובדה. המאמר הזה פורסם ב-1999. ב-15 השנים שעברו מאז, צברנו עוד הרבה ידע על החלפת גנים בין מיקרו-אורגניזמים. המידע שנאסף מאז מבהיר שעדיין רואים עץ אבולוציוני ברור כשבוחנים את האבולוציה שלהם (לדוגמא, Puigbò and Koonin, 2010). בריאתן עם הוגנות היה מנסה לסקור את מה שהתחדש בתחום מאז 1999. לבריאתנים לא אכפת מדברים כמו הוגנות. מבחינתם הספרות המדעית היא לא יותר ממכרה ציטוטים, מקום לאתר בו מישהו שאמר משהו שאפשר להוציא מהקשר כדי שיתמוך בדעתם.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "מדע או מיתוס – פרק א'  – הוכחה או הפרכה?", פורסם בתאריך לא ידוע. הדף הוסר מאתר הידברות.

הרון יחיא, "תרמית האבולוציה", פרק שלושה עשר: טיעונים אבולוציוניסטים והעובדות המדעיות.

מקורות

Pennisi, E. (1999). Is It Time to Uproot the Tree of Life? Science, 284(5418), 1305–1307.

'Many evolutionary biologists had thought they could roughly see the beginnings of life's three kingdoms: the ordinary bacteria; the Archaea, which are microbes best known for living in extreme environments; and the eukaryotes, which are all organisms, from yeast to people, whose cells have distinct nuclei. Comparisons of the genes encoding microbial species' ribosomal RNAs—the RNAs that make up the ribosomes, the small cellular structures where proteins are synthesized—suggested that life began with some sort of primitive bacteria. These then diverged into two branches, one leading to the modern bacteria and the other producing the Archaea and later branching again to produce the eukaryotes. When full DNA sequences opened the way to comparing other kinds of genes, researchers expected that they would simply add detail to this tree. But “nothing could be further from the truth,” says Claire Fraser, head of The Institute for Genomic Research (TIGR) in Rockville, Maryland.

Instead, the comparisons have yielded many versions of the tree of life that differ from the rRNA tree and conflict with each other as well. […] And microbiologists' response to this confusion is equally varied […].

Some, pointing to evidence that microbes have swapped genes wantonly over evolutionary history, say that many of these genes are an unreliable guide to evolutionary history and the old RNA-based tree is still basically sound. But others think that it's time to uproot the old tree and are proposing candidates for new trees based on specific features of the genome and cell structure. And still others worry that gene swapping has turned the tree of life into a tangled briar whose lineages will be next to impossible to discern.'

Puigbò, P., Wolf, Y. I., & Koonin, E. V. (2010). The Tree and Net Components of Prokaryote Evolution. Genome Biology and Evolution, 2, 745–756.

Woese, C. (1998). The universal ancestor. Proceedings of the National Academy of Sciences, 95(12), 6854–6859.