הומאופתיה: זה בדוק?

רוב האתר הזה מוקדש לאתאיזם בדרך כלל. עם זאת, חשוב לעתים לזכור ממה נובעת העמדה האתאיסטית שלי. היא נובעת מספקנות, הגישה הפילוסופית שניתן במשפט אחד לתמצת כך: כגודל הטענה כך גודל הראיות שדרושות כדי שאאמין לה. זה לא תמצות מספק כמובן, אבל הוא יעיל לצרכי הפוסט הזה. קבוצות של ספקנים קיימות ברחבי תבל, וגם אצלנו בישראל הקטנה, האתר שפינוזה הרים את הכפפה ומרכז את הנושא בארץ.

אחד הנושאים שמטרידים את שלוותם של ספקנים ברחבי העולם הוא רפואה אלטרנטיבית. קיים עושר גדול של טכניקות רפואיות לא קונבנציונלית שטוענות ליעילות בטיפול במגוון רחב מאד של מצבים רפואיים. יש שאלה אחת חשובה מאד. האם הטכניקות הללו עובדות? לצערי, ספר שלם יכול להיכתב על הנושא והדיון שלי כאן לא יתקרב למיצוי מלא. אני אנסה לתת טעימה. בשביל הפוקוס, אני אתמקד בהומאופתיה ובטענות שמעלים הומאופתים. להמשך הקריאה "הומאופתיה: זה בדוק?"

מדוע אנשים צוחקים על דתיים שצוחקים על אתאיסטים

אחח, איזה כיף. דתי בעל יוזמה החליט שהוא רוצה לענות לסרטוני ה"למה אנשים צוחקים על דתיים?" שפרסם האתאיסט נו-באמת ביוטיוב. אני תמיד בעד ביקורת, במיוחד ביקורת חלשה וקלה להפרכה כמו זאת שהדתי הזה פורש. טענות מהסרטון הראשון שלו כבר הושמדו על ידי נו-באמת (צפו בסרטון למטה), ונזרקו הצידה כנייר טואלט משומש. כמובן שלא ציפיתי שזה יעצור את הדתי. הבחור לא נשמע כמו הטיפוס שיוותר בקלות. מלבד זאת, לא רציתי בכך. הוא מסייע למטרה שלנו. טענותיו מדגימות נפלא עד כמה מחזירים בתשובה לא יודעים על מה הם מדברים.

נו-באמת מפריך טענות מהסרטון הראשון

הציפיה שלי התבררה כנכונה. הבחור הוציא כבר שני סרטונים חדשים בסדרת הסרטונים שלו, "למה אנשים צוחקים על אתאיסטים?". החלטתי להגיב על הסרטון השלישי שלו בשביל הכיף. כפי שניכר מדבריי עד כה, הטון שלי פחות רשמי מהרגיל, בדיוק בגלל שאני מתכוון לכייף כאן מאד. להמשך הקריאה "מדוע אנשים צוחקים על דתיים שצוחקים על אתאיסטים"

הספציפיות החסרה של הרון יחיא

לא הרבה אנשים מכירים את הרון יחיא. מדובר באחד מהבריאתנים הידועים ביותר לשמצה בעולם. מבסיסו בטורקיה הוא מפיץ את משנתו האנטי אבולוציונית שמבוססת על כל טיעון שכבר שמענו אינספור פעמים בעבר, אך בליווי תרועת חצוצרות של המוסלמים שתומכים בו. בספר הזה (שמצאתי אגב בפורום של דניאל בלס) הוא טוען כל כך הרבה טענות, שמאמר קצר בבלוג הזה לא יספיק להתייחסות ספציפית לכולן. עם זאת, אני כן אנסה להעלות נקודה חשובה בנוגע לאיכות טיעוניו.

בספר הזה יחיא טוען שמאגר המאובנים מפריך את תיאוריית האבולוציה, משום שהוא לא מציג דפוס הדרגתי של התפתחות. זאת טענה מאד נועזת, שדורשת ביסוס בהתאם. אבל יחסית לאדם שטוען שמדענים שוגים ושהעובדות המדעיות נמצאות בידיו, יחיא מציג טיעונים שלוקים בחסר מאד.

הדוגמא הראשונה היא העובדה שהוא כמעט אף פעם לא מביא את השם המדעי של המאובנים בהם הוא משתמש כדי לחזק את טיעונו. ברפרוף על הספר עלו השמות המדעיים הבאים: Pulmonoscorpius kirktoniensis (הצלחתי למצוא רק מקורות בריאתניים שדנים במאובן הזה), Phareodus encaustus, Mioplosus labracoides. הבעיה בטיעונים בהם הם מופיעים היא מחסור בפרטים חיוניים שיהפכו אותם לחזקים. כדי להרכיב טיעון חזק נגד ההדרגתיות של מאגר המאובנים, על יחיא להציג את השם המדעי של המאובן, השם המדעי של המין שלטענתו זהה לו וחי בימינו ואז להצביע על נקודות הדמיון ולהראות שהוא חזק. עברתי על כל הספר ולא הצלחתי למצוא מקום אחד שבו זה נעשה בצורה הזאת.

מה שיחיא עושה לאורך הספר זה להציג תמונות מעולות, אבל הטקסט שמלווה אותן לוקה בחסר. לעתים הוא מציין שקיימים מינים חיים של המאובן הזה, אך לא מציין את שמם. כשהוא סוף סוף אומר מה דומה בין המאובן הזה ליצור החי שהוא מתאר, הוא לא נוקב בשמם של היצורים החיים עליהם הוא מדבר או בשמו של המאובן. הטיעונים שלו חסרים פרטים חיוניים לאורך כל הספר.

איך יכול אדם שלא רוצה להסתמך אך ורק על מילתו של יחיא לחפש את המידע הרלוונטי מחוץ לספר? אין דרך לעשות זאת בצורה מלאה בגלל הכשל הזה בטיעונים של יחיא. אף אחד לא צריך להאמין למילה של יחיא, באותה צורה שאני לא מצפה שמישהו יאמין לטיעון שלי בלי לבדוק את מה שאני אומר שבע פעמים. זאת בדיוק הסיבה שאני משתדל להביא מקורות חיצוניים למה שאני אומר ומשתדל להביא כמה שיותר פרטים שיהפכו את הטיעונים שלי לברי בדיקה.

אנשים ללא ניסיון בדיונים עם בריאתנים עלולים שלא להבחין בכשל הזה. אך לאנשים בעלי ניסיון שיודעים איך מאגר המאובנים מראה דפוס של התפתחות הדרגתית ויודעים את הראיות מגנטיקה שאכן היתה התפתחות הדרגתית דורשים סטנדרט גבוה של ראיות וטיעונים. התמונות בספר, יפות ככל שיהיו, לא מוכיחות דבר בפני עצמן. הטקסט שמלווה אותם חשוב יותר מהאילוסטרציה, אך הוא בבירור לוקה בחסר. מהסיבה הזאת, כל הטיעון בספר הופך לחלש. הספר הזה הוכיח כלום ושום דבר. ספציפיות היא שם המשחק כשרוצים להביא טיעון טוב, והיא חסרה לאורך כל הדוגמאות בספר. כמו שאני אוהב לומר: אפשר לערום חרא של פרות לגובה של האמפייר סטייט בילדינג, אבל הוא לא יהפוך לזהב.