מעט חינוך אבולוציוני: אבולוציה נגד סרטן (חלק ו')

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

נפוץ לחשוב על הביולוגיה האבולוציונית כרלוונטית רק לחקר ההיסטוריה של התפתחות החיים על פני כדור הארץ. אחת האסוציאציות הנפוצות שעולות בראש למשמע המילה אבולוציה היא הדינוזאורים. הזוחלים הללו הם סמל אבולוציוני מוכר לא רק בגלל שהם היו חביבים על סטיבן ספילברג, אלא גם בגלל שהסיפור שלהם הוא אפוס היסטורי. הזוחלים הללו הפכו מהיצורים הנפוצים ביותר בתקופתם ללא קיימים. הם מלכים אבולוציוניים שירדו מגדולתם, ניסוי אבולוציוני אחד מני רבים שהסתיים בהכחדה. גם הדרך בה התגלתה הדרמה ההיסטורית הזאת בעלת אלמנט היסטורי. העצמות שלהם היו צריכות לשרוד את התזזיתיות הגיאולוגית של כדור הארץ במשך עשרות ומאות מיליוני שנים כדי שנוכל לגלות שהם בכלל היו קיימים. דינוזאורים הם עתיקות עם סיפור מעניין וככאלו מושכים את הרגש והדמיון האנושי.

דינוזאורים הם לא האסוציאציה ההיסטורית היחידה שמעלה המילה אבולוציה. ממותות, המסתורין של מוצא החיים, עצים אבולוציוניים שמראים את הקשרים ההיסטוריים בין מינים שקיימים היום, מרחבי זמן עצומים שנמדדים במיליוני ומיליארדי שנים ושכבות גיאולוגיות עתיקות – כל אלו הן אסוציאציות היסטוריות שקופצות לראש הרבה לפני אלגוריתמים גנטיים, תובנות אבולוציוניות ברפואה או השימוש הרב בעקרונות אבולוציוניים שעושה כיום כמעט כל ביולוג במהלך מחקר. לתיאוריית האבולוציה יש המון ישומים מעשיים לא-היסטוריים. בניסיון לשים יותר דגש על הפן הזה של התיאוריה, היום אראה איך היא עזרה לגלות תובנה בעלת פוטנציאל לסייע בפיתוח תרפיות נגד סרטן. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: אבולוציה נגד סרטן (חלק ו')"