ארכיון התגית 'מאובנים'

מאי 22 2016

איך המאובנים מוכיחים את האבולוציה

[1,490 מילים]

לפני יומיים, ב-20 לחודש, היה יום השנה לפטירתו של סטיבן ג'יי גולד, אחד מגדולי הביולוגים האבולוציוניים במאה ה-20. גולד היה חוקר מאובנים מבריק ותרם פיתוחים תאורטיים ומעשיים רבים לביולוגיה האבולוציונית. הוא היה כותב פורה, שלא בחל בכתיבת מדע פופולרי, למרות הסנוביות שהיתה נפוצה בקרב מדענים באותה תקופה.

הספרות העשירה הזאת הפכה אותו, בחייו וגם אחרי מותו, לקרבן של כריית ציטוטים. מכחישי אבולוציה אוהבים להוציא את דבריו מהקשרם, כך שמי שהיה האביר הגדול של הביולוגיה האבולוציונית מוצג כתומך בהכחשת אבולוציה. האבסורד מיידי לכל מי שמכיר את חייו ופועלו.

גולד עשה הרבה בחייו כדי לקדם את הבנת האבולוציה בקרב הציבור הרחב. זה בדיוק מה שהרשומה הזאת תנסה לעשות, בקטנה. היא מוקדשת לו בהערכה רבה. להמשך קריאה »

7 תגובות

מרץ 20 2015

מעט חינוך אבולוציוני: איך המאובנים מראים שמינים השתנו והרבה (חלק ט)

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

תיאוריית שיווי המשקל המקוטע של סטיבן ג'יי גולד תמיד ריתקה אותי. קודם כל, בגלל האישיות שמאחוריה. כביולוג אבולוציוני גולד נחשב לתיאורטיקן פורה שתרם רבות לתיאוריית האבולוציה. הוא לא היסס לעסוק בהיסטוריה של המדע על מנת להשיג תובנות חדשות. חשוב מכל בעיני, הוא לא נשאר במגדל השן האקדמאי וכתב הישר לציבור הרחב. הטורים שלו במגזין Natural History אוגדו בכמה מקראות, שכמה מהן ראו אור גם בעברית. כמדען הוא היה קצת פרובוקטור, אך לפחות הפרובוקציות שלו היו פורות.

גולד נפטר בשנת 2002, אבל זכה לחיי נצח בספרות המדעית. גם היום, יותר מעשור אחרי פטירתו, ממשיכים ביולוגים אבולוציוניים להתדיין על תיאוריית שיווי המשקל המקוטע שלו, לפתח אותה ולעדן אותה. זה מוביל אותי לסיבה השניה שהתיאוריה שלו מעניינת אותי כל כך: היא עוררה מחלוקת מדעית שמסרבת למות כבר יותר מ-40 שנים, מחלוקת מאד אינפורמטיבית ופורה.

על מה המחלוקת? להמשך קריאה »

2 תגובות

יול 05 2014

סטיבן מ. סטנלי (1941-)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

סטיבן מ. סטנלי (Steven M. Stanley) הוא פליאונטולוג וביולוג אבולוציוני אמריקאי מאוניברסיטת הוואי במנואה.


לינק ישיר לציטוט זה

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ממצאי המאובנים שנתגלו אינם כוללים את צורות הביניים במעבר מקבוצת בעלי-חיים עיקרית אחת לאחרת"

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחסרים מאובני ביניים. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 77 בספרו של סטיבן מ. סטנלי The New Evolutionary Timetable, שפורסם 1981 בהוצאת Basic Books, Inc., Publishers, ניו יורק. זה ספר מדע פופולרי.

הציטוט הזה לא מופיע כלשונו בעמוד 77 בספר הזה. עם זאת, כפי שכל מי שקרא את הספר יראה, סטנלי מביע לאורך ולרוחב הספר דעה הפוכה לחלוטין ממה שהציטוט מייחס לו. למרבה האירוניה, הוא עושה את זה תוך כדי התייחסות מפורשת לקישקושים של בריאתנים. הוא כותב במפורש:

טענה שכיחה של בריאתנים היא שמאגר המאובנים סותר את הקונספט הזה של אבולוציה. טיעון אחד כאן הוא שאין צורות ביניים בין קבוצות שונות של צמחים או בעלי חיים. זה לא נכון, וחשוב מזה, אבולוציוניסטים לא צריכים עשרות דוגמאות [של צורות ביניים כאלו] כדי להציג את הקייס שלהם. אפילו אחד או שניים יכולים לנגוד את סיפור הבריאה.

Stanley, 1981, p. 174

אחרי הדברים האלו סטנלי ממשיך ונותן כמה דוגמאות לשושלות של צורות ביניים, ואז כותב:

למרבה הצער, בריאתנים מודרניים מאורגנים מאד, ממומנים היטב, ו(באופן בלתי נמנע) קנאים. הם כותבים ספרים ומבצעים דיונים; הם מצטטים "מדענים מכובדים" מחוץ להקשר ומספרות מיושנת; הם מזכירים סתירות פנימיות לכאורה בתיאוריית האבולוציה; והם טוענים שאבולוציה לא מייצגת תיאוריה נכונה […]. בריאתנים מעמידים פנים שדיון מדעי על הפרטים של אבולוציה מעמיד בסימן שאלה את הרעיון של אבולוציה, אך זה תכסיס לא הוגן.

Stanley, 1981, p. 176-177

כמה אירוני שסטנלי עצמו נפל קורבן לטקטיקות הנלוזות של הבריאתנים.

הבריאתנים הטועים

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

 


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"מממצאי המאובנים עולה כי מין טיפוסי מתקיים במשך מאה אלף דורות, או אפילו מיליון דורות ויותר, בלי שיחולו בו שינויים […] לאחר הופעתם, רוב המינים כמעט שאינם עוברים התפתחות כלשהי לפני הכחדתם".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שמאגר המאובנים לא מראה שינוי אבולוציוני, אלא מינים שמופיעים בפתאומיות בתיעוד המאובנים, בלי להראות הדרגתיות בהיווצרותם. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד xv בספרו של סטיבן מ. סטנלי The New Evolutionary Timetable, שפורסם 1981 בהוצאת Basic Books, Inc., Publishers, ניו יורק. זה ספר מדע פופולרי.

הציטוט הזה מופיע כלשונו בעמוד xv, שמהווה חלק  מהמבוא של הספר. עם זאת, בריאתנים הוציאו אותו מהקשר ו לחלוטין. הציטוט המלא אומר:

תיאוריית האבולוציה לא רק מזדקנת, אלא גם משתפרת. כמו כל קונספט מדעי שעמד במבחן הזמן, הקונספט הזה סבל ממכשולים אך שוב ושוב הפך לעשיר וחזק יותר. בספר הזה אתאר ראיות שאבולוציה היא לא בדיוק מה שכמעט כולנו חשבנו שהיא היתה לפני עשור או שנים. הראיות הללו באות ברובן מתיעוד המאובנים […]. התיעוד כעת מגלה שמין אופייני שורד מאה אלף דורות, או אפילו מיליון דורות ויותר, בלי לעבור אבולוציה רבה. נראה שאנו מוכרחים להסיק שרוב האבולוציה מתרחשת במהירות, כשמינים נוצרים על ידי התפלגות אבולוציונית של אוכלוסיות קטנות מהמינים ההוריים שלהם. אחרי היווצרותם, רוב המינים עוברים מעט אבולוציה לפני שהם נכחדים.

Stanley, 1981, p. xv

יש הבדלים חדים בין הציטוט המקורי ובין הגרסה הבריאתנית שלו. בגרסה הבריאתנית מועלמת ההתייחסות של סטנלי לאופן בו מינים נוצרים ובמקומה מופיעות שלוש נקודות. כמו כן, התרגום הבריאתני לעברית החליף את המילים "בלי לעבור אבולוציה רבה" במילים "בלי שיחולו בו שינויים". על פי הציטוט המקורי, סטנלי סבר, על בסיס הראיות מתיעוד המאובנים, שמרבית השינוי האבולוציוני מתרחש כשמינים נוצרים ושמיעוט השינוי האבולוציוני מתרחש בזמן שהמין כבר קיים. במילים אחרות, סטנלי סבר שתיעוד המאובנים מראה דפוס מסוים של שינוי אבולוציוני, לא שתיעוד המאובנים לא מראה שינוי אבולוציוני.

השורה התחתונה היא שהבריאתנים עיוותו את דברי סטנלי לבלי היכרה. שינויים שהם ערכו בו מגמתיים לחלוטין, ולמעשה דוחפים לפיו של סטנלי דברים שהוא לא אמר. מסיבה זאת שווה לשים לב לאמירה מאד אירונית של סטנלי. כך הוא כותב בפרק שהוא הקדיש לבריאתנים ובריאתנות:

למרבה הצער, בריאתנים מודרניים מאורגנים מאד, ממומנים היטב, ו(באופן בלתי נמנע) קנאים. הם כותבים ספרים ומבצעים דיונים; הם מצטטים "מדענים מכובדים" מחוץ להקשר ומספרות מיושנת; הם מזכירים סתירות פנימיות לכאורה בתיאוריית האבולוציה; והם טוענים שאבולוציה לא מייצגת תיאוריה נכונה […]. בריאתנים מעמידים פנים שדיון מדעי על הפרטים של אבולוציה מעמיד בסימן שאלה את הרעיון של אבולוציה, אך זה תכסיס לא הוגן.

Stanley, 1981, pp. 176-177

הבריאתנים הטועים

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – עמידות ולא התפתחות", פורסם בתאריך לא ידוע.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ב' – פרשנות הממצאים", פורסם בתאריך לא ידוע.

 


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"דרווין, ואיתו אדריכלי התיאוריה הניאו-דרוויניסטית, היו עומדים פעורי פה נוכח המאובנים שנתגלו… היו נתקפים בהלם מול עובדות אלו"

לציטוט יש גרסה נוספת:

"דארווין, ואתו אדרכילי התיאוריה התיאוריה הסינתטית (ניאו-דארוויניזם), היו עומדים פעורי-פה נוכח המאובנים שנתגלו"

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחסרים מאובני ביניים. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 114 בספרו של סטיבן מ. סטנלי The New Evolutionary Timetable, שפורסם 1981 בהוצאת Basic Books, Inc., Publishers, ניו יורק. זה ספר מדע פופולרי.

הציטוט הזה לא מופיע בעמוד 114. יש בעמוד הזה בספרו של סטנלי התייחסות לדארווין ולאדרכילי הסינתזה המודרנית. הסינתזה המודרנית היא כינויה של האיחוי (כלומר, סינתזה) בין עקרונות אבולוציוניים ומדע הגנטיקה. האיחוי הזה התרחש בשנות ה-40 וה-50. לעתים משתמשים בביטויים "הסינתזה המודרנית" ו"ניאו-דארווניזם" כביטויים נרדפים. עם זאת, כאן נגמר הדמיון בין הגרסה הבריאתנית לדברי סטנלי ומה שסטנלי כותב בפועל. מה שכתוב בעמוד 114 אפילו לא קרוב למה שמצטטים הבריאתנים:

בדיוק כפי שדארווין ורבים מאדריכלי הסינתזה המודרנית היו נדהמים מהראיות מתיעוד המאובנים שמצביעות על היציבות היחסית של רוב המינים המבוססים, הם היו נדהמים מהמהירות בה אוכלוסיות קטנות יכולות להתפצל על מנת ליצור [מינים חדשים].

Stanley, 1981, p. 114

על פי הציטוט המקורי, סטנלי סבר שדארווין ורבים מאדריכלי הסינתזה המודרנית היו נדהמים מדפוס מסוים של אבולוציה שחושף תיעוד המאובנים. הדפוס שלדברי סטנלי היה מדהים אותם הוא שמינים מבוססים מראים יציבות יחסית. כלומר, מינים שנוצרו ושרדו לאורך זמן משתנים מעט. כמו כן, דארווין ורבים מאדריכלי הסינתזה המודרנית היו נדהמים מכך שמינים חדשים יכולים להיווצר במהירות מאוכלוסיות קטנות. לסיכום, בציטוט הזה סטנלי מראה שהוא סבור שתיעוד המאובנים מראה דפוס מסוים של שינוי אבולוציוני, לא שתיעוד המאובנים לא מראה שינוי אבולוציוני.

סטנלי מביע את דעתו בצורה מפורשת על קיומם של מאובני המעבר. כפי שכל מי שקרא את הספר יראה, הוא כותב במפורש:

טענה שכיחה של בריאתנים היא שמאגר המאובנים סותר את הקונספט הזה של אבולוציה. טיעון אחד כאן הוא שאין צורות ביניים בין קבוצות שונות של צמחים או בעלי חיים. זה לא נכון, וחשוב מזה, אבולוציוניסטים לא צריכים עשרות דוגמאות [של צורות ביניים כאלו] כדי להציג את הקייס שלהם. אפילו אחד או שניים יכולים לנגוד את סיפור הבריאה.

Stanley, 1981, p. 174

אחרי הדברים האלו סטנלי ממשיך ונותן כמה דוגמאות לשושלות של צורות ביניים.

הבריאתנים הטועים

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 68, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ב' – פרשנות הממצאים", פורסם בתאריך לא ידוע.

מקורות

Stanley, S. M. (1981). The New Evolutionary Timetable. New York: Basic Books, Inc., Publishers.

p. xv:

"THE THEORY of evolution is not just getting older, it ןs getting better. Like any scientific concept that has long with stood the test of time, this one has suffered setbacks but, time and again, has rebounded to become richer and stronger. What I describe in this book is evidence that evolution is not quite what nearly all of us thought it to be a decade or two ago. This evidence comes largely from the record of fossils – a record that until recently was not well scaled against absolute time. The record now reveals that species typically survive for a hundred thousand generations, or even a million or more, without evolving very much. We seem forced to conclude that most evolution takes place rapidly, when species come into being by the evolutionary divergence of small populations from parent species. After their origins, most species undergo little evolution before becoming extinct."

p. 114:

"Just as Darwin and many architects of the Modern Synthesis would have been confounded by the fossil evidence for the relative stability of most well-established species, they would have been shocked at how rapidly small population can diverge to form new genera."

p. 174:

"A frequent claim of creationists is that the fossil record contradicts that concept of evolution. One argument here is that there are no transitional forms between distinctive groups of animals or plants. This is not true, and what is most important is that evolutionists don't need dozens of examples to make their case. Even one or two may fly powerfully in the face of Genesis."

pp. 176-177:

"Unfortunately, modern creationists are well organized, well funded,and (inevitably) zealous. They write books and stage debates; they quote "respectable scientists" out of context and from outdated literature; they cite apparent contradictions within the corpus of evolutionary theory; and they claim that evolution does not represent a true theory (an irrelevant point; we are concerned with credibility, not categorization). Creationists pretend that scientific debate over the details of evolution calls into question the very idea of evolution, but this is an unfair ruse."

סגור לתגובות על סטיבן מ. סטנלי (1941-)

יול 05 2014

סטיבן ג'יי גולד (1941-2002)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) היה פליאונטולוג אמריקאי שהעביר את רוב הקריירה האקדמאית שלו באוניברסיטת הרווארד, חבר האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים וכותב מדע פופולרי פורה. תרם פיתוחים קונספטואליים רבים לביולוגיה האבולוציונית.


לינק ישיר לציטוט זה

בקרב ביולוגים אבולוציוניים, סטיבן ג'יי גולד ידוע כהוגה של שלל חידושים בביולוגיה אבולוציונית. אחד מהחידושים הגדולים שלו הוא תיאוריית שיווי המשקל המקוטע. כתבתי בעבר בהרחבה על התיאוריה הזאת, אך כדאי לחזור על הדברים כדי להבין לעומק איך בריאתנים מנצלים לרעה את גולד.

תיאוריית שיווי המשקל המקוטע עוסקת בקצב ובעיתוי של שינוי אבולוציוני. רוב האנשים חושבים שהשינוי האבולוציוני מאד איטי. מקובל לחשוב שמין כלשהו משתנה באופן כמעט בלתי מורגש כל שנים ספורות. כשכל השינויים הקטנים הללו מצטברים לאורך מיליוני שנים, התוצאה היא מין חדש לחלוטין. כבר אי אפשר להבחין במין הקודם. למודל השינוי והקצב הזה קוראים הדרגתיות פילטית.

בשנת 1972, גולד ועמיתו נילס אלדריג' הציעו מודל אחר, המודל של תיאוריית שיווי המשקל המקוטע (Gould and Eldredge, 1972). במודל שלהם, לאורך רוב שנות קיומו מין לא משתנה בכלל או משתנה מעט מאד. רוב השינוי האבולוציוני שעובר עליו מתרחש בסמוך לזמן בו נוצר ממנו למין חדש. קצב השינוי מהיר מאד במונחים גיאולוגיים. הוא נמשך לכל הפחות מאות או אלפי שנים בודדות ולכל היותר כמה מאות אלפי שנים.

גולד יודע שהציבור הרחב עלול להתבלבל מהשימוש שלו במילה "מהירות". לכן, כשהוא כותב מדע פופולרי, הוא בדרך כלל מבהיר בדיוק למה הוא מתכוון. הוא מבהיר שהוא

מדבר כגיאולוג. התהליך עלול לקחת מאות ואפילו אלפי שנים; אולי לא תראו אם תבהו בדבורים על עץ שעוברות אבולוציה למין חדש. אך אלף שנים הם חלק זעיר מאחוז אחד מה-5-10 מיליון שנים, הזמן הממוצע שחיו רוב המינים המאובנים של חסרי חוליות. לעתים נדירות גיאולוגים יכולים "לראות" מרווחי זמן כה קצרים; אנחנו נוטים להתייחס אליו כאל רגע.

Gould, 1982b, p.184

המודל של שיווי המשקל המקוטע עורר מחלוקת בקרב חוקרי מאובנים. המחלוקת היא לא על השאלה האם מודל אחד נכון והשני שגוי. שני המודלים בבירור נכונים, במובן שידועים מינים שהתפתחו בהדרגתיות פילטית ואחרים שהתפתחו בשיווי משקל מקוטע. השאלה היא איזה מודל יותר נפוץ באבולוציה, איזה מודל היה אחראי להתפתחות של יותר מינים באבולוציה. כפי שגולד מבהיר, שהוא ועמיתיו

אף פעם לא טענו שהדרגתיות [פילטית] לא יכולה תיאורטית להתרחש, או לא מתרחשת בפועל. הטבע יותר מדי מגוון ומורכב כדי לאפשר כזאת אבסולוטיות. […] השאלה הבסיסית היא לא "האם בכלל", אלא "באיזה תדירות".

Gould and Eldredge, 1977

לפני שאגיע לציטוטים של הבריאתנים, חשוב להזכיר נקודה נוספת. תיאוריית שיווי המשקל המקוטע היא פיתוח תיאורטי שנובע מתיאוריה אחרת. הרעיון הכללי שלה נובע מתוך תיאוריה שעוסקת בכלל בתנאים הדרושים להיווצרות מינים חדשים. למה אני מדגיש את זה? בריאתנים מסוימים חיים באשליה (זה ממש כך) שתיאוריית שיווי המשקל המקוטע נועדה לתרץ למה אין מספיק מאובני מעבר. היא לא דרושה בשביל זה. מאז דארווין, ידוע שתיעוד המאובנים מאד חלקי. לא כל חיית ביניים שאי פעם חיה השתמרה בתיעוד המאובנים, בגלל כל מיני גורמים גיאולוגיים וביולוגיים. לכן, תיעוד המאובנים מאד חלקי וישאר כזה. תיאוריית שיווי המשקל המקוטע מספקת לתופעה הזאת הסבר נוסף. ההסברים הזה לא סותר את ההסבר הקודם, אלא מוסיף עליו.

ההסבר הנפוץ הוא בעיה עבור גולד, כי הוא מקשה על ביולוגים אבולוציוניים לקבל את הרעיון שלפעמים מינים בקושי משתנים. במקום לקבל אותו, הם מסבירים את המינים האלו כמינים שתיעוד המאובנים שלהם חלקי. לכן, אם תקראו דברים שגולד כתב על שיווי המשקל המקוטע, תגלו שהוא שוב ושוב מדגיש שצריך לבדוק מה ההסבר, שאסור להעדיף הסבר אחד על פני השני בלי להסתכל לעומק על הנתונים.

עכשיו, אחרי כל ההכנה הזאת, אפשר סוף סוף לגשת לציטוטים הבריאתניים. כרגיל, כולם הוצאו מהקשרם בצורה מחפירה. ראשון נמצא הציטוט הבא:

"העובדה שצורות הביניים לא נמצאו בין ממצאי המאובנים נשמרת כסוד מקצועי בקרב חוקרי המאובנים… אין כל ראיה במאובנים לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את כל ספרי הלימוד שלנו… הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".[1]

יש לו גרסה מעט שונה:

"חסרונן הכמעט מוחלט של צורות הביניים בממצאי המאובנים ממשיך להיות הסוד המקצועי של הפלאונטולוגים".[1]

מתוך הספר "המהפך 2: מיתוסים בקריסה" של הרב זמיר כהן, עמוד 191

ולעתים, נעשה שימוש רק בחלקו האחרון של הציטוט הבריאתני:

"לא קיימת במאובנים כל ראיה לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את ספרי הלימוד שלנו… הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".[1]

מתוך הספר "המהפך 2: מיתוסים בקריסה" של הרב זמיר כהן, עמוד 191

נשמע מכל הציטוטים האלו שגולד טוען שאין מאובני ביניים שמאששים את תיאוריית האבולוציה. יותר מזה, נשמע כאילו הוא טוען שציורי העצים האבולוציוניים מבוססים על כלום ושום דבר.

מצאתי בריאתנים שונים נותנים מקורות שונים לציטוט הזה. מקור אחד הוא המאמר Evolution's erratic pace שכתב גולד ופורסם במגזין המדע הפופולרי Natural History ב-1977. לא הצלחתי להשיג את המהדורה הזאת של Natural History. מקור שני הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים 150-151 לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני.

הספר הזה של גולד, כמו רבים מספריו האחרים, הוא אסופה של מאמרים. המאמר מ-Natural History מ-1977 מופיע שם בפרק 17 תחת הכותרת The Episodic Nature of Evolutionary Change. בפרק זה מופיע ציטוט דומה לציטוט הבריאתני:

דארווין טען שתיעוד המאובנים היה רחוק ממושלם – ספר שנותרו בו מעט דפים, מעט שורות בכל דף, ומעט מילים בכל שורה. אנחנו לא רואים שינוי אבולוציוני איטי בתיעוד המאובנים כי אנחנו חוקרים רק צעד אחד מתוך אלפים. השינוי נראה פתאומי בגלל ששלבי הביניים חסרים.

העובדה שמאובני ביניים נדירים מאד בתיעוד המאובנים ממשיכה להיות סוד מקצועי בפליאונטולוגיה. לעצים האבולוציוניים שמעטרים את ספרי הלימוד שלנו יש נתונים רק בקצות הענפים שלהם ובנקודות הפיצול שלהם; השאר הוא היסק, לא משנה עד כמה הוא מתקבל על הדעת, לא ראיות ממאובנים. עדיין, דארווין היה כה מסור לרעיון של הדרגתיות שהוא הימר על כל התיאוריה שלו על דחיית הפשט של תיעוד המאובנים:

תיעוד המאובנים מאד לא שלם והעובדה הזאת מסבירה חלק גדול מכך שאנחנו לא מוצאים זני ביניים המחברים יחד את כל צורות החיים שנכחדו ועדיין חיות על ידי צעדים הדרגתיים מאד. מי שידחה את הדעות האלו על טבעו של תיעוד המאובנים, ידחה בצדק את כל התיאוריה שלי.

הטיעון של דארווין הוא עדיין הבריחה המועדפת של רוב הפליאונטולוגים מהמבוכה של תיעוד מאובנים שמראה בצורה ישירה כה מעט אבולוציה. על ידי חשיפת שורשיה התרבותיים והמתודולוגיים, אני לא רוצה לקרוא תיגר על התוקף הפוטנציאלי של ההדרגתיות (מאחר ולכל הדעות הכלליות יש שורשים דומים). אני רוצה רק להצביע על כך שהוא מעולם לא "נצפה" בסלעים.

Gould, 1982b, p. 181

מהציטוט הזה עולות כמה תובנות. ראשית, בריאתנים מציגים את דברי גולד כאילו הוא אמר שלעצים האבולוציוניים אין ראיות משכבות הסלע. בפועל, גולד טוען שמה שלא נצפה מעולם בשכבות הסלע הוא הדרגתיות הפילטית – המודל של קצב אבולוציוני שהיה בשימוש על ידי דארווין ופליאונטולוגים רבים מאז זמנו. מאוחר יותר במאמר גולד מציג את תיאוריית שיווי המשקל המקוטע, החלופה שלו למודל ההדרגתיות. הבריאתנים הוסיפו שלוש נקודות ובכך שינו לחלוטין את דבריו של גולד, כך שיתאימו לצרכיהם. דמגוגים נאלחים.

שנית, גולד טוען שמאובני ביניים נדירים מאד, לא שהם לא קיימים, כפי שטוענים חלק מהגרסאות של הציטוט הבריאתני. נדיר הוא מושג יחסי. זכרו שגולד כותב כאן מאמר לקהל הרחב על מחלוקת מדעית מאד "כבדה". זכרו עוד שזאת מחלוקת על המודל הנפוץ של אבולוציה לאורך כל ההיסטוריה. מן הסתם, המידע שרלוונטי בה הוא מה שמגלים בכל תיעוד המאובנים. עם זאת, האם יש מאובני מעבר שיכולים לשמש כראיה לאבולוציה?

התשובה לשאלה הזאת באה ממקור מאד אירוני. גולד ידע שבריאתנים מנצלים לרעה את הציטוטים שלו וכתב על זה. אחת ההתבטאויות שלו בנושא מבהירה בדיוק מה הוא חשב:

מאז שהצענו [גולד ועמיתו נילס אלדריג'] את תיאוריית שיווי המשקל המקוטע כדי להסביר מגמות באבולוציה, כעסנו כשצוטטנו שוב ושוב על ידי בריאתנים – איני יודע אם הם עשו זאת במכוון או בשל טימטום – כמודים שתיעוד המאובנים לא כולל מאובני ביניים. מאובני ביניים חסרים בכלליות ברמת המין, אך הם נפוצים בקרב קבוצות גדולות יותר [במילים פשוטות, נפוץ למצוא מאובני מעבר בין קבוצות כמו דגים, דו-חיים, יונקים וזוחלים; יש מחסור כללי במאובני מעבר בין מינים בתוך כל אחת מהקבוצות הללו, לדוגמא בין שני מיני אדם, שני מיני קופים וכדומה].

Gould, 1983

היד הבריאתנית עוד נטויה. שני ה"ציטוטים" הבריאתניים הבאים מדגימים בדיוק את אותו עיוות:

"ההיסטוריה של המינים השונים כפי שהיא מתבטאת במאובנים, מורה על שתי עובדות העומדות בסתירה מוחלטת לרעיון ההתפתחות ההדרגתית: 1. העדר שינוי – מראה היצורים בזמן הופעתם הראשונה זהה לחלוטין לצורתם זמן רב אחרי זה. 2. הימצאות פתאומית – מין חדש אינו מתפתח בהדרגה; הוא מופיע לפתע בממצאי המאובנים כשהוא כבר בעל מבנה שלם ומוגמר"[2]

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שממצאי המאובנים לא מראים הדרגתיות, מה שמפריך את תיאוריית האבולוציה שמסתמכת על הדרגתיות. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים 150-151 לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני. בפרק 17 של הספר הזה, תחת הכותרת The Episodic Nature of Evolutionary Change, מופיע ציטוט כמעט זהה לציטוט הבריאתני.

הציטוט הבא קונספירטיבי-משהו. קונספירציית האבולוציוניסטים היא אשליה שמאד נפוצה בקרב בריאתנים. לא פלא שהם אוהבים לצטט את המשפט הבא:

"כל חוקרי המאובנים יודעים שממצאי המאובנים מראים מעט מזעיר הוכחות לגבי צורות ביניים".[3]

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחסרים מאובני ביניים כראיות לאבולוציה. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים אלו לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני. הציטוט עצמו מופיע בפרק 19 של The Panda's Thumb. זה הציטוט בהקשרו:

כל הפליאונטולוגים יודעים שתיעוד המאובנים כולל מעט צורות ביניים; מעברים בין קבוצות עיקריות הם פתאומיים בצורה אופיינית. תומכי הדרגתיות מוציאים את עצמם מהדילמה הזאת על ידי פניה לאי-המושלמות הרבה של תיעוד המאובנים – אם רק צעד אחד מתוך אלף שורד כמאובן, גיאולוגיה לא תראה שינוי המשכי.

Gould, 1982a

כאמור, העיוות בשני הציטוטים הללו זהה לעיוות בציטוטים הקודמים. אפילו המקור שלהם זהה. שוב, גולד מדבר כנגד הדרגתיות פילטית, מודל ספציפי של קצב ועיתוי השינוי האבולוציוני. שוב, הוא מציג כנגדו את המודל שלו, תיאוריית שיווי המשקל המקוטע. שוב, הוא מציג לציבור הרחב מחלוקת טכנית בין אבולוציוניסטים בה שני הצדדים לא מכחישים אף עיקרון של תיאוריית האבולוציה.

כדי להדגיש עוד יותר את האבסורד, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה. נניח שהמחלוקת נפתרה והתגלה שגולד צודק. האם זה עוזר לבריאתנים שרוב השינוי האבולוציוני מתרחש בסביבות הזמן בו מין חדש נוצר והתקופה בה הוא מתרחש אורכת עשרות אלפי שנים? זה כמובן לא עוזר להם בכלל. בקיצור, סדרת הציטוטים הבריאתניים הללו מדגימה שבריאתנים הם מעוותים בני מעוותים. לא אכפת להם בכלל מה גודל באמת אמר, מה ההקשר שבו הוא אמר את הדברים. הם קוראים את מה שביולוגים אבולוציוניים אומרים בחיפוש אחרי הדבר שיראה הכי טוב מחוץ להקשר. זאת הונאה, כנראה גם הונאה עצמית. מה שבטוח, לא מדובר בחתירה כנה לאמת.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"דארווין זכה למעמד של 'קדוש' בקרב הביולוגים התומכים באבולוציה".[4]

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שאבולוציה זוכה למעמד כמו-דתי בקרב אבולוציוניסטים. המקור שהם נותנים לו הוא מאמר של סטיבן ג'יי גולד וריצ'רד לוונטין (Richard Lewontin) שפורסם ב-1984 בתוך המקראה Conceptual Issues in Evolutionary Biology. המאמר הזה פורסם במקור ב-1979 בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society of London. Series B. Biological Sciences. המאמר הזה נחשב למאמר מדעי קלאסי ולדעתי חובה קריאה לכל חובב ביולוגיה אבולוציונית, אך הוא מאד טכני ודורש ידע רב בביולוגיה בכלל ובביולוגיה אבולוציונית בפרט כדי להבין על מה גולד ולוונטין מדברים. אישית, זה אחד המאמרים החביבים עלי ביותר בביולוגיה אבולוציונית, אף על פי שאני לא מסכים עם כל הטענות שהועלו בו.

הרעיון המרכזי במאמר הזה הוא ביקורת של גולד ולוונטין על הדגש הרב מדי, לטעמם, של ביולוגים אבולוציוניים על הברירה הטבעית כפקטור בשינוי אבולוציוני. גולד ולוונטין רצו שביולוגים אבולוציונים ישימו יותר דגש על פקטורים חשובים אחרים. בכלליות, הם קידמו במאמר הזה גישה "פלורליסטית" יותר של אבולוציה, כזאת ששמה דגש על מספר רב של פקטורים שונים שמשפיעים על האבולוציה של מינים. ביולוגים אבולוציוניים ששמים דגש על הברירה הטבעית (באנגלית: natural selection) מכונים על ידי גולד ולוונטין סלקציוניסטים (באנגלית: selectionists). בהינתן הרקע הזה, זה הציטוט הבריאתני בהקשרו:

מאחר שדארווין השיג מעמד של קדוש (אם לא מעמד של אל) בקרב ביולוגים אבולוציוניים, ומאחר וכל הצדדים טוענים שאלוהים איתם, דארווין לעתים תואר כסלקציוניסט רדיקלי בלבו שמשתמש במנגנונים אחרים[של אבולוציה] רק כמפלט [מביקורת], ורק כתוצאה מהבורות של זמנו לגבי מנגנוני התורשה. הדעה הזאת שגויה. למרות שדארווין החשיב את הברירה הטבעית כמנגנון האבולוציוני הכי חשוב (כפי שגם אנחנו עושים), לא היה טיעון מיריביו שהכעיס אותו יותר מהניסיון הנפוץ להגחיך את התיאוריה שלו ולהפחית בערכה על ידי הטענה שהיא הסתמכה באופן בלעדי על הברירה הטבעית.

Gould and Lewontin, 1979 p. 589

גם בלי להיכנס לכל הפרטים הקטנים של המאמר הזה, שכאמור הוא מאד טכני, זה ברור לחלוטין שהשימוש במונחים מעולם הדת כמו "קדוש" ו"אלוהים" הוא לא יותר מדימוי, כלי ספרותי שזוכה לניצול לרעה על ידי בריאתנים.

הבריאתנים הטועים

ציטוט [1]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב ד"ר מיכאל אברהם, "אלוהים משחק בקוביות: מה באמת אומרת לנו האבולוציה?", עמודדים 197-199 ועמוד 474-475, פורסם ב-2011.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "רשמים על השיח בין הבריאתנות לדת האבולוציה", פורסם ב-5.5.2012. המאמר הוסר מאתר "הדוס".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

דוויין גיש, Evolution: The Challenge of the Fossil Record, מהדורת 1985, עמ' 240.

ציטוט [2]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 66, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "רשמים על השיח בין הבריאתנות לדת האבולוציה", פורסם ב-5.5.2012. המאמר הוסר מאתר "הדוס".

הרון יחיא, Darwinism Refuted, פרק The True Origins of Species.

דוויין גיש, Evolution, the fossils say no!, מהדורת 1978, עמ' 164.

ציטוט [3]

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

ציטוט [4]

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב זמיר כהן, אתר "הידברות", "צו השעה: מעבר לבתי ספר תורניים", פורסם ב-26.6.14.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "מדע או מיתוס – פרק ג' – האקסיומות של התיאוריה", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ג' – מדיניות המחקר של התיאוריה", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 67, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

מקורות

Gould, S. J. (1982a). Return of the Hopeful Monster. In The Panda’s Thumb (p. 189). New York: W. W. Norton.

"All paleontologists know that the fossil record contains precious little in the way of intermediate forms; transitions between major groups are characteristically abrupt. Gradualists usually extract themselves from this dilemma by invoking the extreme imperfection of the fossil record—if only one step in a thousand survives as a fossil, geology will not record continuous change."

Gould, S. J. (1982b). The Episodic Nature of Evolutionary Change. In The Panda’s Thumb (pp. 179–185). New York: W. W. Norton.

Darwin argued that the geologic record was exceedingly imperfect – a book with few remaining pages, few lines on each page, and few words on each line. We do not see slow evolutionary change in the fossil record because we study only one step in thousands. Change seems to be abrupt because the intermediate steps are missing.

The extreme rarity of transitional forms in the fossil record persists as the trade secret of paleontology. The evolutionary trees that adorn our textbooks have data only at the tips and nodes of their branches; the rest is inference, however reasonable, not the evidence of fossils. Yet Darwin was so wedded in gradualism that he wagered his entire theory on a denial of this literal record.

The Geological record is extremely imperfect and this fact will to a large extent explain why we do not find interminable varieties, connecting together all the extinct and existing forms of life by the finest graduated steps. He who rejects these views on the nature of the geological record, will rightly reject my whole theory.

Darwin's argument still persists as the favored escape of most paleontologists from the embarrassment of a record that seems to show so little of evolution directly. In exposing its cultural and methodological roots, I wish in no way to impugn the potential validity of gradualism (for all general views have similar roots). I wish only to point out that it was never "seen" in the rocks.

[…]

For several years, Niles Eldredge of the American Museum of Natural History and I have been advocating a resolution of this uncomfortable paradox. We believe that […] the operation of Darwinian processes should yield exactly what we see in the fossil record. It is gradualism that we must reject, not Darwinism.

The history of most fossil species includes two features particularly inconsistent with gradualism:

1. Stasis. Most species exhibit no directional change during their tenure on earth. They appear in the fossil record looking much the same as when they disappear; morphological change is usually limited and directionless.

2. Sudden appearance. In any local area, a species does not arise gradually by the steady transformation of its ancestors; it appears all at once and "fully formed".

 […]

(In describing the speciation of peripheral isolates as very rapid, I speak as a geologist. The process may take hundreds, even thousands of years; you might see nothing if you stared at speciating bees on a tree for your entire lifetime. But a thousand years is a tiny fraction of one percent of the average duration for most fossil invertebrate species—5 to 10 million years. Geologists can rarely resolve so short an interval at all; we tend to treat it as a moment.)'

Gould, S. J. (1983). Evolution as Fact and Theory. In Hen’s Teeth and Horse's Toes (p. 260). W. W. Norton.

'Since we proposed punctuated equilibria to explain trends, it is infuriating to be quoted again and again by creationists—whether through design or stupidity, I do not know—as admitting that the fossil record includes no transitional forms. Transitional forms are generally lacking at the species level, but they are abundant between larger groups.'

Gould, S. J., and Eldredge, N. (1972). Punctuated equilibria: an alternative to phyletic gradualism. Models in Paleobiology, 82–115.

Gould, S. J., and Lewontin, R. C. (1979). The Spandrels of San Marco and the Panglossian Paradigm: A Critique of the Adaptationist Programme. Proceedings of the Royal Society of London. Series B. Biological Sciences, 205(1161), 581–598.

"Since Darwin has attained sainthood (if not divinity) among evolutionary biologists, and since all sides invoke God’s allegiance, Darwin has often been depicted as a radical selectionist at heart who invoked other mechanisms only in retreat, and only as a result of his age’s own lamented ignorance about the mechanisms of heredity. This view is false. Although Darwin regarded selection as the most important of evolutionary mechanisms (as do we), no argument from opponents angered him more than the common attempt to caricature and trivialize his theory by stating that it relied exclusively upon natural selection."

Gould, S. J., and Eldredge, N. (1977). Punctuated Equilibria: The Tempo and Mode of Evolution Reconsidered. Paleobiology, 3(2), 115–151.

We never claimed either that gradualism could not occur in theory, or did not occur in fact (Eldredge 1971; Eldredge and Gould 1974, p. 307). Nature is far too varied and complex for such absolutes […] The funda- mental question is not "whether at all" but "how often."כ

סגור לתגובות על סטיבן ג'יי גולד (1941-2002)

יול 05 2014

צ'ארלס דארווין (1809-1882)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

צ'ארלס דארווין (Charles Darwin) הוא נטורליסט בריטי בן המאה ה-19. נחשב למייסד הביולוגיה האבולוציונית.


לינק ישיר לציטוט זה

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"מדוע אפוא, לא נמצאו אותן צורות ביניים בשום שכבה גיאולוגית? … אולי זוהי הטענה הבולטת והחמורה ביותר שאפשר להעלות נגד התיאוריה שלי. אני מאמין שההסבר טמון בעובדה שעדיין לא התגלו רוב רובם של הממצאים הגיאולוגיים".[1]

לפעמים בריאתנים משתמשים בגרסה חלקית שלו. בכל מקרה, בעיני בריאתנים, הציטוט הזה מציג את דעתו של דארווין על מאובני מעבר. היעדרם של מאובני מעבר מהווה בעיה עבור התיאוריה שלו. לכן, לפי הבריאתנים דארווין ממליץ כאן לחכות שימצאו מאובני מעבר נוספים שיתמכו בתיאוריה שלו.

קראתי את "מוצא המינים" של דארווין כמה פעמים. הספר מציג עבודה נאה לתקופתה שייסדה תחום חדש לחלוטין בביולוגיה. ל"מוצא המינים" היו שש מהדורות. אני אצטט רק מהראשונה. הציטוט הבריאתני לא מופיע  בשום מקום בספר. ציטוט דומה לו, אך שונה בצורה מהותית דווקא כן מופיע:

מדוע אפוא לא מלאות שכבות הסלע בחוליות ביניים? גיאולוגיה לא מגלה לנו שרשרת הדרגתית מאד; זאת כנראה ההתנגדות הכי ברורה מאליה וחמורה שאפשר להעלות נגד התיאוריה שלי. ההסבר טמון, אני מאמין, בחוסר המושלמות הקיצוני של התיעוד הגיאולוגי.

Darwin, 1869a, p. 280

ההבדל המהותי ביותר בין הציטוט בפועל והציטוט הבריאתני נמצא בסוף. הבריאתנים שמים בפיו של דארווין את הטענה "שעדיין לא התגלו רוב רובם של הממצאים הגיאולוגיים". בפועל הוא אומר שלדעתו התיעוד הגיאולוגי מאד לא מושלם. זה הרמז לכך שבריאתנים הטו את הציטוט הזה. נשאלת השאלה, מה לדעתו צריכות להיות הציפיות שלנו מתיעוד המאובנים?

לפני שאענה על השאלה הזאת, כדאי להזכיר עוד ציטוט בריאתני נפוץ:

"כל הדוחה את הטענה שצורות הביניים קיימות אלא שעדיין לא נתגלו, חייב לדחות את התיאוריה כולה".[2]

לפי בריאתנים, גם בציטוט הזה דארווין טוען שצריך רק לחכות, ומאובני המעבר נמצאים מעבר לפינה.  הציטוט הבריאתני לא מופיע  בשום מקום בספר. ציטוט דומה לו, אך שונה בצורה מהותית דווקא כן מופיע:

מי שדוחה את הדעות האלו על טבעו של התיעוד הגיאולוגי ידחה בצדק את כל התיאוריה שלי.

Darwin, 1869b, p. 342

שוב, בדיוק כמו ה"ציטוט" הבריאתני הקודם, גם כאן מה שדארווין אמר שונה ממה שהבריאתנים ייחסו לו. חשוב מזה, הם ייחסו לו את אותה טענה – הטענה שצורות הביניים קיימות באדמה ורק מחכות שנגלה אותן. בדרך כלל, אחרי צמד הציטוטים הללו בריאתנים אוהבים לתת עוד ערימה של ציטוטים. אלו לכאורה ציטוטים של מדענים בני זמננו ש"מוכיחים" שדארווין טעה ומאובני המעבר לא התגלו. כל הציטוטים הללו כמובן הוצאו מהקשרם.

אז מה בעצם אמר דארווין? מה הוא ציפה לראות בתיעוד המאובנים? כדי להבין עד כמה מנותקים הבריאתנים מהמציאות, כדאי להסתכל על ההקשר הרחב של הציטוט הזה. הוא לקוח מצמד פרקים בספר "מוצא המינים" בהם דארווין סוקר את מצב תיעוד המאובנים. בכלליות, שני הפרקים מסתכמים בטענה שהנסיבות בהן אורגניזמים מתאבנים מאד נדירות וגם אחרי שאורגניזם מתאבן נדיר שהמאובן שורד את הפעילות הגיאולוגית של כדור הארץ. במילים אחרות, על פי דארווין, אפשר לחפש עוד 500 שנה באדמה, אבל לא ימצאו אינספור מאובני המעבר שכל אחד מהם שונה במעט מהקודם לו. הם פשוט לא נמצאים באדמה.

זה פשוט מדהים בעיני. עמוד אחרי עמוד דארווין סוקר עוד ועוד סיבות ללמה המאובנים לא אמורים בכלל להגיע לאדמה. איך בריאתנים הצליחו להוציא מהאמירות המאד ברורות שלו את הטענה שלדעתו אם רק נחכה, נמצא את כל המאובנים? חוסר היושרה והסטנדרטים הירודים שלהם שלהם צועק כאן מכל פינה.

בהינתן שזה מה שדארווין טען, לא פלא שבפסקאות החותמות של הפרק הוא אמר בדיוק ההפך ממה שבריאתנים דחפו לפיו:

אם יש מידה מסוימת של אמת בהערות האלו, אין לנו זכות לצפות למצוא במבנים הגיאולוגיים שלנו, מספר אינסופי של צורות ביניים שההבדל בינן קטן מאד, שעל פי התיאוריה שלי חיברו את כל המינים מאותה קבוצה שהיו ושהינם כעת אל שרשרת חיים מסתעפת אחת ארוכה. עלינו לחפש רק מספר קשרים [כלומר, צורות ביניים שמקשרות בין מינים שונים], חלקם קרובים יותר ואחרים יותר רחוקים אחד מהשני; והקשרים האלו, אפילו אם הם קרובים מאד אחד לשני, אם הם נמצאים בשלבים שונים של אותו מבנה גיאולוגי, יסווגו על ידי מרבית הפליאונטולוגים כמינים שונים.

Darwin, 1869a, pp. 301-302

קשה להיות יותר ברור מזה. דארווין אומר כאן בדיוק את ההפך ממה שבריאתנים מכניסים לפיו. לשיטתו, אנחנו אמורים למצוא מעט מאובני מעבר. מאובני המעבר האלו יהיו כה שונים אחד מהשני עד שהם יסווגו כמינים שונים על ידי חוקרי מאובנים. לא במפתיע, זה הדפוס הכללי שנגלה לעיני חוקרי מאובנים.

הבריאתנים הטועים

ציטוט [1]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 64, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 190, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ב' – פרשנות הממצאים", פורסם בתאריך לא ידוע.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

ציטוט [2]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 190, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ב' – פרשנות הממצאים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

מקורות

Darwin, C. (1869a). On the Imperfection of the Geological Record. In On the Origin of Species (1st ed., pp. 279–311). London: W. Clowes and Sons.

"Why then is not every geological formation and every stratum full of such intermediate links? Geology assuredly does not reveal any such finely graduated organic chain; and this, perhaps, is the most obvious and gravest objection which can be urged against my theory. The explanation lies, as I believe, in the extreme imperfection of the geological record.

[…]

If then, there be some degree of truth in these remarks, we have no right to expect to find in our geological formations, an infinite number of those fine transitional forms, which on my theory assuredly have connected all the past and present species of the same group into one long and branching chain of life. We ought only to look for a few links, some more closely, some more distantly related to each other; and these links, let them be ever so close, if found in different stages of the same formation, would, by most palæontologists, be ranked as distinct species."

Darwin, C. (1869b). On the Geological Succession of Organic Beings. In On the Origin of Species (1st ed., pp. 312–345). London: W. Clowes and Sons.

"He who rejects these views on the nature of the geological record, will rightly reject my whole theory."

סגור לתגובות על צ'ארלס דארווין (1809-1882)

יול 05 2014

דיויד ראופ (1933-2015)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

דיויד ראופ (David Raup) היה פליאונטולוג מאוניברסיטת שיקגו.


לינק ישיר לציטוט זה

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"דארווין התבייש בממצאי המאובנים, כי הם לא היו כמו שהוא ציפה שיהיו… ובכן, אנו 120 שנה אחרי דארווין, ואוסף הממצאים והידע שלנו גדל מאד… אבל המצב [באשר לחוליות החסרות בשרשרת בעלי החיים] לא השתנה בהרבה… לנו יש אפילו מספר קטן יותר של דוגמאות לאבולוציה מאשר בזמנו של דאווין".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחסרים מאובני ביניים ולפיכך תיאוריית האבולוציה חסרת ראיות ממאובנים. המקור שהם נותנים לו הוא מאמר שפירסם דיויד ראופ ב-1979 בכתב העת Chicago Field Museum of Natural History Bulletin. זה הציטוט בהקשרו:

תיאוריית הברירה הטבעית של דארווין תמיד קושרה חזק לראיות ממאובנים, וכנראה מרבית האנשים מניחים שמאובנים מספקים חלק חשוב מאד מהטיעון הכללי שנעשה לטובת פרשנות דארוויניסטית להיסטוריה של החיים. לצערנו, זה לא נכון לגמרי. אנחנו חייבים להבדיל בין העובדה של אבולוציה – המוגדרת כשינוי באורגניזמים לאורך זמן – וההסבר של השינוי הזה. התרומה של דארווין, דרך התיאוריה של הברירה הטבעית שלו, היתה להציע איך שינוי אבולוציונית התרחש. הראיות שאנחנו מוצאים בתיעוד המאובנים לא תומכות בברירה הטבעית הדארוויניסטית כפי שאנחנו רוצים שהן יהיו. דארווין היה מודע לכך לחלוטין. הוא הובך על ידי תיעוד המאובנים משום שהוא לא נראה כפי שהוא חזה שהוא יראה, וכתוצאה מכך, הוא הקדיש חלק ארוך בספרו "מוצא המינים" לניסיון להסביר ולנמק את ההבדל. היו מספר בעיות, אך העיקרית שבהן היתה שתיעוד המאובנים לא הניב אז וגם לא מניב היום שרשראות הדרגתיות מאד של אבולוציה איטית והדרגתית. במילים אחרות, לא היו מספיק צורות ביניים. היו מקרים מועטים מאד בהם אדם יכול למצוא מעבר הדרגתי ממין אחד לאחר ומקרים מועטים מאד בהם אדם יכול להסתכל על חלק מתיעוד המאובנים ולראות שמאובנים שאורגניזמים משתפרים במובן שהם הופכים להיות מותאמים יותר לסביבתם.

במקום למצוא את ההתפתחות ההדרגתית של החיים, מה שמוצאים גיאולוגים בזמנו של דארווין וגיאולוגים כיום זה תיעוד מאובנים מאד לא חלק וקופצני; זאת אומרת, מינים מופיעים ברצף המאובנים מאד בפתאומיות, מראים מעט שינוי או לא בכלל במהלך קיומם בתיעוד המאובנים, ואז בפתאומיות נעלמים מהתיעוד. ולא תמיד ברור, למעשה נדיר שזה ברור, שהצאצאים הותאמו לסביבתם יותר מהקודמים להם. במילים אחרות, קשה למצוא שיפור ביולוגי.

Raup, 1979

בשלב זה ראופ עובר לדון בדוגמאות לכך ממאובנים. לאחר מכן הוא אומר:

הפתרון הכללי של דארווין לאי-ההתאמה של הראיות ממאובנים והתיאוריה שלו היה לומר שתיעוד המאובנים לא מאד שלם – זאת אומרת, הוא מלא בפערים, ושעדיין יש לנו הרבה ללמוד. בפועל, הוא אמר שאם התיעוד היה שלם והיה לנו ידע טוב יותר לגביו, היינו יכולים לראות השרשראות ההדרגתיות מאד של אבולוציה שהוא חזה. וזה היה הטיעון העיקרי שלו כדי להפחית בערכן של הראיות מתיעוד המאובנים.

ובכן, אנחנו עכשיו 120 שנים אחרי דארווין והידע על תיעוד המאובנים הורחב מאד. יש לנו כיום רבע מיליון מינים מאובנים אך המצב לא השתנה בהרבה. התיעוד של אבולוציה עדיין מאד קופצני ולמרבה האירוניה, יש לנו אפילו פחות דוגמאות למעברים אבולוציוניים משהיו לנו בזמנו של דארווין. אני מתכוון שכמה מהמקרים הקלאסיים שינוי אבולוציוני בתיעוד המאובנים, כמו לדוגמא האבולוציה של הסוס בצפון אמריקה, היו צריכים להידחות או להשתנות כתוצאה ממידע יותר מפורט – מה שנראה כמו התפתחות פשוטה כשמעט נתונים היו זמינים נראה כיום יותר מורכב והרבה פחות הדרגתי. אם כך הבעיה של דארווין לא נפתרה ב-120 השנים האחרונות ועדיין יש לנו תיעוד מאובנים שמראה שינוי אך לא אחד שאפשר להסתכל עליו כתוצאה הכי מתקבלת על הדעת של הברירה הטבעית. […]

כעת תנו לי ללכת צעד אחורה מהבעיה ולדון מאד בכלליות בברירה הטבעית ומה שידוע לנו עליה. אני חושב שבטוח לומר שאנחנו יודעים בודאות שהברירה הטבעית, כתהליך, כן עובדת. יש הר של ראיות ניסוייות ותצפיתיות, הרבה ממנו קדם למדע הגנטיקה, שמראה שהברירה הטבעית כתהליך עובדת. הראיה הכי חזקה של דארווין לטובת ברירה למעשה באה מקיומם של מגדלי בעלי חיים וצמחים שהשתמשו בברירה מלאכותית כדי להפיק אבולוציה על ידי זיווג בעלי חיים. וברירה, בין אם היא טבעית או מלאכותית, בבירור יכולה להוביל ליצירת טיפוסים מותאמים יותר לסביבתם באמצעות סדרה של דורות ובאמצעות שינוי הדרגתי של אוכלוסיה.

אז הברירה הטבעית כתהליך היא בסדר. אנחנו גם די בטוחים שהיא מתרחשת בטבע אם כי דוגמאות טובות נדירות בצורה מפתיעה. הראיות הטובות ביותר באות ממקרים רבים בהם הראו שמבנה ביולוגי עבר אופטימיזציה– זאת אומרת, המבנים שמייצגים את הפתרונות ההנדסיים הטובים ביותר לבעיות שיש לחיה באכילה או בהימלטות מטורפים או בכלליות בתפקוד בסביבתה. התכנון הנהדר של זוחלים מעופפים ועיני הטרילוביטים הן דוגמאות. קיומם של המבנים הטובים ביותר הללו לא מוכיחה שהן הפתחו באמצעות הברירה הטבעית, כמובן, אך הוא מספק טיעון נסיבתי חזק.

כשאנחנו מסתכלים על תיעוד המאובנים, אנחנו בהחלט רואים שינוי. אם כל אחד מאיתנו היה עובר לנוף של תקופת הקרטיקון [תקופה גיאולוגית שהסתיימה לפני כ-65 מיליון שנים] נראה מיד את ההבדלים. חלק מהצמחים והחיות יהיו מוכרים לנו א רובם יראו שונה וחלק מהסוגים יהיו שונים לחלוטין מאלו שחיים היום. זמן השהות הממוצע של מין על כדור הארץ הוא 10 מיליון שנים. לאורך 600 מיליון שנים יש תיעוד המאובנים של חיים עשירים ממש, כך שהיה שינוי שלם בעולם הביולוגי פעמים רבות. התיעוד של שינוי מדגים די בבירור שאבולוציה התרחשה אם אנחנו מגדירי אבולוציה בפשטות כשינוי; אך היא לא מסבירה לנו איך השינוי הזה התרחש, וזאת באמת השאלה. אם אנחנו מתחשבים בכך שהברירה הטבעית עובדת, כפי שאנחנו כמעט חייבים לעשות, תיעוד המובנים לא אומר לנו שהיא היתה אחראית ל-90 אחוז מהשינוי שנחנו רואים, או 9 אחוז, או 0.9 אחוז.

מתוך Raup, 1979

מהציטוטים הנרחבים האלו עולות התובנות הבאות. ראשית, ראופ מכיר כבר בתחילת הדברים שהבאתי שמאובנים תומכים בטענה שהיתה אבולוציה, אך לא תומכים בטענה שהשינוי התרחש על ידי הברירה הטבעית. הוא לא אומר שמאובנים מפריכים את הברירה הטבעית, רק שהם לא תומכים בה.  שנית, ראופ סבור שיש ראיות מעולות לטובת תיאוריית הברירה הטבעית של דארווין. הן פשוט לא באות ממאובנים.

ברור מכאן שבריאתנים מציגים אמירה שמאגר המאובנים לא מספק תמיכה לאלמנט מסוים בביולוגיה אבולוציונית, הברירה הטבעית, בצורה שמסתירה את הסיבות שבגללן האמירה הזאת של ראופ בכלל לא מסייעת להם. זה כמו לומר שמגדלי עזריאלי מרחפים באוויר בגלל שהיסודות של הבית שלי לא נמצאים תחתיו. ההיסק הזה שגוי, בגלל שלמגדלי עזריאלי יש יסודות משלהם. וגם לברירה הטבעית יש ראיות משלה.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).


מקורות

Raup, D. M. (1979). Conflicts Between Darwin and Paleontology. Chicago Field Museum of Natural History Bulletin, 50(1), 248.

Darwin's theory of natural selection has always been closely linked to evidence from fossils, and probably most people assume that fossils provide a very important part of the general argument that is made in favor of darwinian interpretations of the history of life. Unfortunately, this is not strictly true. We must distinguish between the fact of evolution — defined as change in organisms over time — and the explanation of this change. Darwin's contribution, through his theory of natural selection, was to suggest how the evolutionary change took place. The evidence we find in the geologic record is not nearly as compatible with darwinian natural selection as we would like it to be. Darwin was completely aware of this. He was embarrassed by the fossil record because it didn't look the way he predicted it would and, as a result, he devoted a long section of his Origin of Species to an attempt to explain and rationalize the differences. There were several problems, but the principal one was that the geologic record did not then and still does not yield a finely graduated chain of slow and progressive evolution. In other words, there are not enough intermediates. There are very few cases where one can find a gradual transition from one species to another and very few cases where one can look at a part of the fossil record and actually see that organisms were improving in the sense of becoming better adapted.

Instead of finding the gradual unfolding of life, what geologists of Darwin's time, and geologists of the present day actually find is a highly uneven or jerky record; that is, species appear in the sequence very suddenly, show little or no change during their existence in the record, then abruptly go out of the record. And it is not always clear, in fact it's rarely clear, that the descendants were actually better adapted than their predecessors. In other words, biological improvement is hard to find.

[…]

Darwin's general solution to the incompatibility of fossil evidence and his theory was to say that the fossil record is a very incomplete one — that it is full of gaps, and that we have much to learn. In effect, he was saying that if the record were complete and if we had better knowledge of it, we would see the finely graduated chain that he predicted. And this was his main argument for downgrading the evidence from the fossil record.

Well, we are now about 120 years after Darwin and the knowledge of the fossil record has been greatly expanded. We now have a quarter of a million fossil species but the situation hasn't changed much. The record of evolution is still surprisingly jerky and, ironically, we have even fewer examples of evolutionary transition than we had in Darwin's time. By this I mean that some of the classic cases of darwinian change in the fossil record, such as the evolution of the horse in North America, have had to be discarded or modified as a result of more detailed information — what appeared to be a nice simple progression when relatively few data were available now appears to be much more complex and much less gradualistic. So Darwin's problem has not been alleviated in the last 120 years and we still have a record which does show change but one that can hardly be looked upon as the most reasonable consequence of natural selection. […]

Now let me step back from the problem and very generally discuss natural selection and what we know about it. I think it is safe to say that we know for sure that natural selection, as a process, does work. There is a mountain of experimental and observational evidence, much of it predating genetics, which shows that natural selection as a biological process works. Darwin's strongest evidence for selection actually came from the experience of plant and animal breeders who were employing artificial selection to produce evolution by breeding. And selection, be it natural or artificial, can clearly lead to better adapted types through a series of generations and through gradual transformation of a population.

So natural selection as a process is okay. We are also pretty sure that it goes on in nature although good examples are surprisingly rare. The best evidence comes from the many cases where it can be shown that biological structures have been optimized — that is, structures that represent optimal engineering solutions to the problems that an animal has of feeding or escaping predators or generally functioning in its environment. The superb designs of flying reptiles and of trilobite eyes are examples. The presence of these optimal structures does not, of course, prove that they developed through natural selection but it does provide strong circumstantial argument.

Now with regard to the fossil record, we certainly see change. If any of us were to be put down in the Cretaceous landscape we would immediately recognize the differences. Some of the plants and animals would be familiar but most would have changed and some of the types would be totally different from those living today. The average duration of a species on the earth is less than 10 million years. And the record of really abundant life goes back at least 600 million years, so there has been complete turnover in the biological world many times. This record of change pretty clearly demonstrates that evolution has occurred if we define evolution simply as change; but it does not tell us how this change took place, and that's really the question. If we allow that natural selection works, as we almost have to do, the fossil record doesn't tell us whether it was responsible for 90 percent of the change we see, or 9 percent, or .9 percent.

סגור לתגובות על דיויד ראופ (1933-2015)

יול 05 2014

מארק רידלי (1956-)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

מארק רידלי (Mark Ridley) הוא זואולוג בריטי והכותב של אחד מספרי הלימוד האקדמאיים הפופולריים ביותר על אבולוציה.


לינק ישיר לציטוט זה

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"בכל אופן, שום אבולוציוניסט אמיתי, בין אם הוא מהאסכולה הקלאסית או מתומכי שיטתו של גולד, לא משתמש במאגר המאובנים כהוכחה לתמיכה בתיאוריית האבולוציה ונגד תיאוריית הבריאה המכוונת".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שלא התגלו מאובני מעבר. המקור שהם נותנים לו הוא כתבה שפורסמה ב-1981 על ידי רידלי במגזין המדע הפופולרי New Scientist.

זה הציטוט בהקשרו:

כמה פליאונטולוגים סוברים שחיות התפתחות בהדרגתיות, דרך אינספור שלבים מאחת לשניה. אחרים מצביעים על כך שתיעוד המאובנים לא מראה ראיות לשינוי הדרגתי כזה. מה שבאמת קרה, הם מציעים, הוא שכל מין של חיה שרד פחות או יותר בלי שינויים לזמן מה, ולאחר מכן נכחד או עבר אבולוציה מהירה לצורה-בת (או צורות-בנות) חדשה. […] הויכוח [בין פליאונטולוגים האוחזים בשתי הדעות הללו] הוא על הדפוס ההיסטורי של אבולוציה; אך אנשים מבחוץ, הרואים את המחלוקת מתגלעת, דמיינו שהיא על האמת של אבולוציה – האם אבולוציה קרתה בכלל. זאת טעות נוראית; והיא צומחת, אני מאמין, מהרעיון השגוי שתיעוד המאובנים מספק חלק חשוב מהראיות שאבולוציה התרחשה. למעשה, אבולוציה מוכחת על ידי סט אחר לחלוטין של טיעונים  – והדיון הנוכחי בפליאונטולוגיה לא נוגע ללראיות התומכות באבולוציה.

המאמר שפתח את הדיון החדש פורסם ב-1972 על ידי שני פליאונטולוגים אמריקאים, נילס אלדריג' וסטיבן ג'יי גולד. […]

הטוויסט הגיע כשה"עובדות" של אלדריג' וגולד על תיעוד המאובנים נקלטו על ידי בריאתנים והשתמשו בהן במחלוקת אחרת לחלוטין על האם אבולוציה בכלל קרתה. […]

עם זאת, השינוי ההדרגתי של מין מאובן מעולם לא היה חלק מהראיות לתיאוריית האבולוציה. בפרק על מאובנים ב"מוצא המינים" דארווין הראה שתיעוד המאובנים חסר תועלת כדי לבדוק אם היתה אבולוציה או בריאה מכוונת, משום שהיו בו פערים רבים. אותו טיעון עדיין תקף. אלדריג' וגולד הראו שתיעוד המאובנים עלול להיות אפילו פחות שלם משחשב דארווין. […] בכל מקרה, שום אבולוציוניסט אמיתי, בין אם הוא [שייך לפליאונטולוגים שתומכים בקצב אבולוציוני הדרגתי] או [חושב כמו גולד ואלדריג'], לא משתמש בתיעוד המאובנים כראיה לטובת תיאוריית האבולוציה ונגד בריאה מכוונת. זה לא אומר שתיאוריית האבולוציה אינה מוכחת.

אז מהן הראיות שמינים עברו אבולוציה? מסורתית, יש שלוש סוגי ראיות, ועל אלו, ולא על "ראיות ממאובנים", צריכים המבקרים לחשוב. שלושת הטיעונים נלקחו מאבולוציה נצפית של מינים, מביוגיאוגרפיה ומהמבנה ההיררכי של הטקסונומיה.

Ridley, 1981

בשארית המאמר רידלי סוקר את שלושת קווי הראיות הללו.

כמה תובנות נובעות מהציטוט הזה בהקשרו. ראשית, רידלי לא מדבר במאמר הזה על קיומן או חסרונן של מאובני מעבר. הוא פשוט אומר (וצודק) שמאובנים לא היוו את עיקר הראיות לטובתה.

שנית, וזה ממה משעשע, יש הרבה אירוניה במה שעשו פה בריאתנים. הם חיים באשליה שמאובנים הם הראיה, בה"א הידיעה, לטובת תיאוריית האבולוציה. בלי מאובנים אין לתיאוריה ראיות. הם חיים בפנטזיה. המטרה של רידלי היתה לסקור את קווי הראיות העיקריים לטובת תיאוריית האבולוציה. הוא דורש מבריאתנים להתמודד איתם, ולא עם הפנטזיות שלהם. הוא דורש מהם לא להוציא ציטוטים מהקשרם, אלא להסתכל למציאות בעיניים. מה התגובה שלהם? להוציא את דבריו מהקשרם. חוסר היושרה צועק לשמים.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

מקורות

Ridley, M. (June, 25, 1981). Who doubts evolution? New Scientist, pp. 830–832.

Some palaeontologists maintain that animals have evolved gradually, through an infinity of intermediate stages from one form to another. Others point out that the fossil record offers no firm evidence for such gradual change. What really happened, they suggest, is that any one animal species in the past survived more or less unchanged for a time, and then either died out or evolved rapidly into a new descendant form (or forms). […] The argument is about the actual historical pattern of evolution; but outsiders, seeing a controversy unfolding, have imagined that it is about the truth of evolution— whether evolution occurred at all. This is a terrible mistake; and it springs, I believe, from the false idea that the fossil record provides an important part of the evidence that evolution took place. In fact, evolution is proven by a totally separate set of arguments—and the present debate within palaeontology does not impinge at all on the evidence that supports evolution.

The paper that provoked the new debate was published in 1972 by two American palaeontologists, Niles Eldredge and Stephen Jay Gould. […]

The twist came when Eldredge and Gould's "facts" about the fossil record were picked up by the creationists and others, and used to fuel the wholly different controversy about whether evolution has ever occurred at all. […]

However, the gradual change of fossil species has never been part of the evidence for evolution. In the chapters on the fossil record in the Origin of Species Darwin showed that the record was useless for testing between evolution and special creation because it has great gaps in it. The same argument still applies. Eldredge and Gould pointed out the fossil record might be even less complete than Darwin had thought. Populations in the process of speciating are probably small and geographically separated from their ancestral population, so the full course of speciation would not be preserved at any one site of fossil deposition. What we would see is a series replaced by another, obviously related and yet with no gradual intermediate forms. In any case, no real evolutionist, whether gradualist or punctuationist, uses the fossil record as evidence in favour of the theory of evolution as opposed to special creation. This does not mean that the theory of evolution is unproven.

סגור לתגובות על מארק רידלי (1956-)

יונ 04 2013

מה היה כאן לפני בריאת העולם – גרסת מאקו

מאת נושאים דת

דודו כהן הוא עיתונאי דתי שמקושר למאקו. אמש התחיל להסתובב בפיד פייסבוק שלי מאמר פרי עטו שכותרתו "מה היה כאן לפני בריאת העולם?". מה באמת? הרבה קישקושים רוחניקיים, קורטוב של קבלה ומנה גדושה של פסוודו-מדע. תחילת המאמר מוקדש למתן שלל מקורות יהודיים שמדגימים שאלוהים יצר בעבר עולמות רבים ולאחר מכן החריב אותם. בריאת העולמות הללו משום מה לא הוזכרה בתורה, שמתארת רק איך נוצר העולם בו אנו חיים היום. היא הוזכרה בהרחבה בספרות חז"ל, מחכמי הגמרא ועד למקובלים מודרניים יותר. איך ידעו ראשוני החכמים שאחד אלוהינו ברא יותר מעולם אחד? אלוהים יודע.

אזניח את השאלה המרתקת אך חסרת התשובה הזאת לטובת התמקדות בטענות הפסוודו-מדעיות של כהן. להמשך קריאה »

26 תגובות

דצמ 21 2011

מעט חינוך אבולוציוני: מהו מאובן? (מבוא וחלק א')

תוכן העניינים

  1. מהו מאובן? (מבוא וחלק א')
  2. תשתנה בשבילי (חלק ב')
  3. שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ (משלי ל) (חלק ג')
  4. גוּלד שווה גוֹלד (חלק ד')
  5. אבולוציה מול עיניך (חלק ה')
  6. אבולוציה נגד סרטן (חלק ו')
  7. "תיאוריית" התכנון התבוני והאבולוציה של בריאתנות (חלק ז')
  8. מסע בארץ הבריאתנים – מפלתו של טרופ (חלק ח')

קוראים קבועים של הבלוג שלי כנראה זכו להכיר את כהניסט-קומנדו (KAHANISTCOMMANDO). ביותר מפוסט אחד הוא פירסם את הבל פיו החם – במיוחד על תיאוריית האבולוציה – וזכה לקיתונות של טיעונים צוננים משלל מגיבים, ששמחו מאד לכבות את אש שגיאותיו. את אחד הדיונים האלו אני אוהב לכנות "דיונוזאורוס רקס", גם בגלל אורכו המרשים וגם משום שטיעוניו של כהניסט-קומנדו נטרפו בו בתאווה ושאריותיהם ניתנו לחתולים. את הקרדיט על אורכו המרשים של הדיון הזה יש לתת לכהניסט החביב. כפי שהגרף למטה מדגים, הוא פירסם שם יותר תווים מכל מגיב אחר. לבסוף, חפירות הכהניסט נמאסו עלי כל כך, שהטלתי עליו מגבלת תוים והמלצתי לו לפרסם את דבריו בבמה משלו.

image.png להמשך קריאה »

21 תגובות