ארכיון התגית 'תיאוריית האבולוציה'

יול 05 2014

ארנסט מאייר (1904-2005)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

ארנסט מאייר (Ernst Mayr) היה אחד מהביולוגים האבולוציוניים החשובים ביותר במאה ה-20. הוא פיתח כמה מהתיאוריות האבולוציוניות המוכרות ביותר בנושא תהליך היווצרות המינים במסגרת תיאוריית האבולוציה.


לינק ישיר לציטוט זה

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ביסודה, בהרבה מקומות, התיאוריה היא בקושי השערה, וכמעט בכל מצב אמיתי בו מנסים להשתמש בה צצות שאלות לגביה"

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שתיאוריית האבולוציה היא השערה לא מבוססת שיש בה קושיות רבות. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 6 בספרו של ארנסט מאייר, Populations, Species, and Evolution.

הספר הזה פורסם לראשונה ב-1963, לפני יותר מ-50 שנה. מדוע רלוונטית היום דעתו של חוקר אחד, חשוב מאד ומפורסם ככל שיהיה, שנכתבה בספר אבולוציה לפני יותר מ-50 שנה? בריאתנים לא מספקים סקירה של מצב המחקר בביולוגיה האבולוציונית היום, כך שהתשובה לשאלה הזאת לא ברורה מאליה. הלוואי וזאת תהיה הבעיה העיקרית של הבריאתנים שמשתמשים בציטוט הזה. השגתי את הספר, ומצאתי את מה שנראה כמקור הציטוט. להלן הקשרו:

עיקרי התיאוריה המודרנית [של אבולוציה] עולים בקנה אחד עם העובדות מגנטיקה, סיסטמטיקה וחקר המאובנים במידה כזאת שאדם בקושי יכול לחלוק על נכונותם. המסגרת הבסיסית של התיאוריה היא שאבולוציה היא תופעה דו-שלבית: היווצרות שונות וברירת היצורים השונים על ידי הברירה הטבעית. עם זאת, הסכמה על התזה הבסיסית לא אומרת שעבודתו של האבולוציוניסט גמורה. התיאוריה הבסיסית היא בהרבה מקרים בקושי יותר מהשערה והיישום שלה מעלה שאלות רבות בכמעט כל מקרה קונקרטי. הדיונים לאורך הספר הזה הם עדות לאמיתות המשפט הזה.

מחקר מודרני מכוון מתבצע בעיקר בתחומים הבאים: תופעות אבולוציוניות שלא מוסברות היטב על ידי התיאוריה הסינתטית [= שם נרדף לתיאוריה המודרנית] […]; חיפוש פקטורים משניים, שאף על פי שאינם בולטים לעין בבדיקה מרפרפת, גורמים ללחצי סלקציה; ואולי חשוב מכולם, הקשר בין גנים ובין גנוטיפים לסביבתם שמניב את הפנוטיפ, מה שנמצא תחת השפעת הברירה הטבעית.

רוב הויכוחים העכשוויים נוגעים לחשיבות היחסית של שלל פקטורים שנמצאים באינטראקציה אחד עם השני. אדם יקבל תשובות שונות מאד אם ישאל כמה אבולוציוניסטים בני זמננו את השאלות הבאות:

כמה חשובים אירועים אקראיים באבולוציה?

כמה חשובה היברידיזציה באבולוציה?

מה ההשפעה של זרימת גנים בן אוכלוסיות?

כמה מהמוטציות החדשות הן מיטיבות?

כמה מהשונות הגנטית היא תוצר של פולימורפיזם יציב?

תחומים אחרים בהם יש חילוקי דעות רחבים הם החשיבות של פלסטיות פנוטיפית, המסלולים לאדפטציות, מכניזמים אבולוציוניים באורגניזמים עילאיים וירודים, מקור הזוויגים [החלוקה לזכר ונקבה], ומוצא החיים. יש להדגיש, לטובת אלו שאינם אבולוציוניסטים, שאף לא אחד והויכוחים הללו לא נוגע בעיקרנות הבסיסיים של התיאוריה הסינתטית. אלו היישומים של התיאוריה שלעתים נמצאים במחלוקת, לא התיאוריה עצמה. בנוגע ליישומים יש לנו עדיין כברת דרך להתקדם. יש תחומי מחקר עצומים בביולוגיה המודנית, לדוגמא ביוכימיה וחקר ההתנהגות, בהם היישום של עקרונות אבולוציוניים עדיין נמצא בחיתוליו.

Mayr, 1970

חלקים מהציטוט הזה עלולים להיות לא מובנים למי שלא בקי בז'רגון המקצועי של ביולוגים. מה שברור ממנו לכל אדם הוא שמאייר לא אומר שתיאוריית האבולוציה היא השערה. להפך. הוא טוען שקשה להכחיש את נכונות עיקרי התיאוריה בגלל שהיא עולה בקנה אחד עם עובדות הידועות מתחומים אחרים. עם זאת, עבודתו של האבולוציוניסט לא נגמרה, כפי שאומר מאייר. יש עדיין מחקר לבצע. כמו בכל תחום מדעי, יש שלל ויכוחים בין ביולוגים אבולוציוניים על שאלות ספציפיות. בהתייחסו למחלוקות הללו בין מדענים, מאייר אמר את משפט שקרוב מאד לציטוט הבריאתני. על ידי השמטת ההקשר הבריאתנים הפכו משפט שמתייחס לויכוחים על שאלות פתוחות ופרטים בביולוגיה אבולוציונית למשפט שלכאורה יוצא כנגד התיאוריה האבולוציונית כולה.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 290, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב זמיר כהן, אתר "הידברות", "צו השעה: מעבר לבתי ספר תורניים", פורסם ב-26.6.14.

מקורות

Mayr, E. (1970). 1. Evolutionary Biology. In Populations, Species, and Evolution: An Abridgment of Animal Species and Evolution (pp. 6–7). Belknap Press of Harvard University Press.

"The essentials of the modern theory are to such an extent consistent with the facts of genetics, systematics, and paleontology that one can hardly question their correctness. The basic framework of the theory is that evolution is a two-stage phenomenon: the production of variation and the sorting of the variants by natural selection. Yet agreement on this basic thesis does not mean that the work of the evolutionist is completed. The basic theory is in many instances hardly more than a postulate and its application raises numerous questions in almost every concrete case. The discussions throughout this volume are telling testimony of the truth of this statement.

Modern research is directed primarily toward three areas: evolutionary phenomena that do not yet appear to be adequately explained by the synthetic theory, such as stagnant or explosive evolution; the search for various subsidiary factors that, although inconspicuous on casual inspection, exercise unexpected selection pressure; and, perhaps most important, the interplay among genes and between genotypes and environment resulting in the phenotype, the real target of natural selection.

Most contemporary arguments concern the relative importance of the various interacting factors. One will get highly diverse answers if one asks a number of contemporary evolutionists the following questions:

How important are random events in evolution?

How important is hybridization in evolution?

What is the effect of interpopulation gene flow?

What proportion of new mutations are beneficial?

What proportion of genetic variability is due to balanced polymorphism?

Other areas in which there is still wide divergence of opinion are the importance of phenotypic plasticity, the pathway to adaptation, evolutionary mechanisms in higher and lower organisms, the origin of sexuality, and the origin of life. It must stressed, for the benefit of nonevolutionists, that none of the arguments going on in these areas touches upon the basic principles of the synthetic theory. It is the application of the theory that is sometimes controversial, not the theory itself. And with respect to application we still have a long way to go. There are vast areas of modern biology, for instance biochemistry and the study of behavior, in which the application of evolutionary principles is still in the most elementary stage."

סגור לתגובות על ארנסט מאייר (1904-2005)

דצמ 24 2013

תיאולוגיה יוצרת מציאות: משה רט והיחס בין דת ומדע

מאת נושאים דת

בפעם הקודמת בה הזכרתי את משה רט בבלוג, ביום השואה השנה, כתבתי על מאמר הפחדה שהוא פירסם באתר "כיפה". רט לא כותב רק עבור "כיפה". יש לו אתר משלו, מיסטריום, בו הוא מפרסם שלל מאמרים. לאחרונה הוא פירסם מאמר בו הוא סוקר את היחס בין דת ומדע, כפי שהוא רואה אותו. רט טוען שיש קונפליקט בין דת למדע ושהוא נובע מהשיטה המדעית עצמה, ולא מהידע המדעי שנצבר באמצעותה. הוא מונה כמה נקודות מחלוקת ומבהיר איך ניתן לדעתו לשלב בין מדע לדת. בכל אחת מהדוגמאות שלו הוא טועה. הטיעונים שלו לא מקוריים. הם שגורים בפיהם של הרבה דתיים. הוא מספק לי הזדמנות מצוינת לסקור אותם וגם להציג טפח או שניים מדעתי על היחס בין דת ומדע. להמשך קריאה »

19 תגובות

יונ 04 2013

מה היה כאן לפני בריאת העולם – גרסת מאקו

מאת נושאים דת

דודו כהן הוא עיתונאי דתי שמקושר למאקו. אמש התחיל להסתובב בפיד פייסבוק שלי מאמר פרי עטו שכותרתו "מה היה כאן לפני בריאת העולם?". מה באמת? הרבה קישקושים רוחניקיים, קורטוב של קבלה ומנה גדושה של פסוודו-מדע. תחילת המאמר מוקדש למתן שלל מקורות יהודיים שמדגימים שאלוהים יצר בעבר עולמות רבים ולאחר מכן החריב אותם. בריאת העולמות הללו משום מה לא הוזכרה בתורה, שמתארת רק איך נוצר העולם בו אנו חיים היום. היא הוזכרה בהרחבה בספרות חז"ל, מחכמי הגמרא ועד למקובלים מודרניים יותר. איך ידעו ראשוני החכמים שאחד אלוהינו ברא יותר מעולם אחד? אלוהים יודע.

אזניח את השאלה המרתקת אך חסרת התשובה הזאת לטובת התמקדות בטענות הפסוודו-מדעיות של כהן. להמשך קריאה »

26 תגובות

מרץ 01 2013

מעט חינוך אבולוציוני: אבולוציה נגד סרטן (חלק ו')

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

נפוץ לחשוב על הביולוגיה האבולוציונית כרלוונטית רק לחקר ההיסטוריה של התפתחות החיים על פני כדור הארץ. אחת האסוציאציות הנפוצות שעולות בראש למשמע המילה אבולוציה היא הדינוזאורים. הזוחלים הללו הם סמל אבולוציוני מוכר לא רק בגלל שהם היו חביבים על סטיבן ספילברג, אלא גם בגלל שהסיפור שלהם הוא אפוס היסטורי. הזוחלים הללו הפכו מהיצורים הנפוצים ביותר בתקופתם ללא קיימים. הם מלכים אבולוציוניים שירדו מגדולתם, ניסוי אבולוציוני אחד מני רבים שהסתיים בהכחדה. גם הדרך בה התגלתה הדרמה ההיסטורית הזאת בעלת אלמנט היסטורי. העצמות שלהם היו צריכות לשרוד את התזזיתיות הגיאולוגית של כדור הארץ במשך עשרות ומאות מיליוני שנים כדי שנוכל לגלות שהם בכלל היו קיימים. דינוזאורים הם עתיקות עם סיפור מעניין וככאלו מושכים את הרגש והדמיון האנושי.

דינוזאורים הם לא האסוציאציה ההיסטורית היחידה שמעלה המילה אבולוציה. ממותות, המסתורין של מוצא החיים, עצים אבולוציוניים שמראים את הקשרים ההיסטוריים בין מינים שקיימים היום, מרחבי זמן עצומים שנמדדים במיליוני ומיליארדי שנים ושכבות גיאולוגיות עתיקות – כל אלו הן אסוציאציות היסטוריות שקופצות לראש הרבה לפני אלגוריתמים גנטיים, תובנות אבולוציוניות ברפואה או השימוש הרב בעקרונות אבולוציוניים שעושה כיום כמעט כל ביולוג במהלך מחקר. לתיאוריית האבולוציה יש המון ישומים מעשיים לא-היסטוריים. בניסיון לשים יותר דגש על הפן הזה של התיאוריה, היום אראה איך היא עזרה לגלות תובנה בעלת פוטנציאל לסייע בפיתוח תרפיות נגד סרטן. להמשך קריאה »

6 תגובות

אוק 26 2012

מעט חינוך אבולוציוני: אבולוציה מול עיניך (חלק ה')

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

אבולוציה לוקחת זמן רב. גם לשיטתו של סטיבן ג'יי גולד, על פיה מירב השינוי האבולוציוני מתרחש קרוב לזמן בו נוצר מין חדש, היצירה של חידוש אבולוציוני היא תהליך שאורך מספר דורות רב, בדרך כלל בין כמה מאות לכמה אלפי דורות. לכן, לנו, בני תמותה שבמקרה הטוב מאריכים חיים למאה שנה, יש מעט הזדמנויות לחזות במו עינינו בהתפתחות של חידושים אבולוציוניים ביצורים שזמן הדור שלהם ארוך. יש לנו כאלו דוגמאות ואפילו דוגמאות ליצירה של מינים חדשים לחלוטין בטבע, אך הן מועטות.

יצורים שזמן הדור שלהם קצר הם סיפור אחר לחלוטין. שלל מיקרואורגניזמים, יצורים מיקרוסקופיים דוגמת חיידקים, הם משתתפים חשובים בחגיגת האבולוציה הניסויית. קצב הגידול שלהם מדהים. דור חדש שלהם גדל תוך שעות ספורות, לא שנים כמו רוב בעלי החוליות. הגמישות האבולוציונית שלהם מדהימה והודגמה לי היטב בניסוי בסיסי במעבדת סטודנטים בו אני ועמיתיי למעבדה בודדנו זן חיידקים שעמיד לאנטיביוטיקה על ידי הפעלת סלקציה. אבולוציה בצלחת פטרי היא דבר מקסים לעשות, ובצורה שהפתיעה אותי מאד גם קלה לביצוע. מה שאנחנו עשינו הוא משחק ילדים מדעי בהשוואה לתוצאות שהתפרסמו לאחרונה משני ניסויים באבולוציה של מיקרואורגניזמים. להמשך קריאה »

8 תגובות