אתולוגיקה

גיל סלוביק הוא אחד הכותבים החביבים עלי. חוש ההומור הנפלא שלו ניכר היטב בטור הסאטירי שלו ב-YNET. לצערי, לעתים הוא חוטא בכתיבת דברים שרוח השטות ניכרת בהם בלי שהתכוון לכך. מילתא דבדיחותא אמיתית.

זה המקרה במאמרו האחרון. סלוביק מאריך שם בטיפול באחד האיסורים המעניינים בתנ”ך. ראשית סיפורנו בתמנון, פול שמו, שעל פי האגדה העכשווית מסוגל לחזות בצורה מדויקת את תוצאות המונדיאל. סלוביק סבור שהתמנון הוא מקרה פרטי לסיבה שבגללה התורה אוסרת את העיסוק בחיזוי העתיד. כך הוא כותב:

בעצם, הבעיה אינה נעוצה באלה העוסקים בתורת הניחוש, אלא דווקא באלה השועים לעצתם. ומדוע? בעלי האוב והידעונים מציעים לנו שירות מפתה: למה לכם להחליט בעצמכם מה לעשות? מדוע להתייסר בחיבוטי נפש ובספקות? בואו אלינו, אנחנו נספר לכם מה צופן העתיד, איזה כוחות חיצוניים מושכים בחוטי חייכם, ונחלץ אתכם מהצורך להחליט בעצמכם מה נכון לעשות. אל תדאגו, לא אתם אשמים בכך שחייכם תקועים: מישהו פשוט הטיל עליכם כישוף. מתלבטים אם להתפטר מהעבודה? בואו אלינו להורוסקופ, ותגלו ש"השבוע אינו הזמן המתאים להחלטות מרחיקות לכת", ולעבור דירה? כשוונוס נמצא במסלול התנגשות עם יופיטר?! השתגעתם? 

הציר המרכזי עליו סובבת היהדות הוא בחירה חופשית. בחירה שאדם עושה לגמרי בעצמו, לא מתוך לחץ חברתי, לא כי ככה מקובל, לא כי הוא מפחד מן הספק, ולא כי כך הורו לו קלפי הטארוט. היהדות יוצאת בציד מכשפות קולני כיוון שמשמעותו היא מלחמת חרמה באלה המחפשים פתרונות קלים אצל כוחות חיצוניים, במקום להתחבט, להתלבט ולהכריע בעצמם. היהדות אינה מוכנה לקבל ויתור על הבחירה החופשית בשום אופן.

בקריאה ראשונית היה נדמה לי שאני יכול להסכים עם סלוביק. היהדות באמת מדגישה את הערך של הבחירה החופשית, ולכן אפשרי שאלו טעמי המצווה. בחשיבה מעמיקה, הנקודה של סלוביק נראית לי לוטה בספק.

ראשית, חישבו על הכרך השני של התנ”ך, נביאים. אם ידיעת העתיד כמוה כמניעת הבחירה חופשית ושלילתה מהאדם, מדוע האלוהים מתקשר עם בני האדם דרך פי הנביא ומגלה להם את עתידם?

שנית וחמור מזה, באיזה צורה ידיעת העתיד מונעת את האפשרת לבחור? אני יודע שבחודש הקרוב אקבל משכורת שמנה. אך האם זה אומר שלא אוכל לבחור מה לעשות עם הכסף על פי רצוני וצרכיי? אדם שההורוסקופ שלו אומר שהוא יפגוש אהבת חייו לא יוכל לבחור להפנות לה את הגב?אני לא רואה סיבה לשלול את זה.

דבריי האחרונים עלולים לגרום לכם לחשוב שאנני מאמין באסטרולוגיה, קריאה בקלפי טארוט ושאר אמונות ביזאריות יותר או אפילו יותר. רחוק מזה. אני חושב שסלוביק מפספס לחלוטין את הנקודה האמיתית. סלוביק לא עונה לשאלה “מדוע עלינו להתרחק מחוזי העתיד?” ב”זה פשוט לא עובד”. הוא בוחר לתת תשובה תיאולוגית שגויה פילוסופית שמותחת ביקורת גם כנגד נביאי ישראל. וכן, גם מצחיקה.

אליעזר היון הגיב לטענתו של אסף וול שהיהדות של המאמינים שביקרו השנה במירון היא פגאנית (אני אשתמש במילה פגאניות רק כי וול השתמש בה, אבל הייתי מעדיף מילים אחרות לתיאור של האמונות הללו בשלב הזה). וול כתב:

היהדות כ"לייפסטייל", כדרך חיים, נזנחה לגמרי. הסוציאליזם של ישעיהו, הלאומיות המכבית, הפילוסופיה של הרמב"ם, השירה של ביאליק, הספרות של שלום עליכם ושל עגנון, פרשנותם של הלייבוביצ'ים. גם עקרונות האמונה באל חסר גוף, באהבת הגר וב"אור לגויים" – כל אלה כמעט ואינם קיימים עוד בקרב מסת המאמינים היהודית.

אל החלל הזה נשאב העיסוק הלכתי האובססיבי בזוטות ובהפיכת הטפל לעיקר. לעתים הטפל הזה, מנוגד לחלוטין לרוחה של דת-משה. מעניין לשים לב, כיצד הצליח דווקא זרם עכשוי זה, למתג עצמו כ"יהודי אמיתי", שגילו 3000 שנה.

אולי אני האדם היחיד שקרא למעשה את התנ"ך, אבל אותם "פולחני אש, צלמי קדושים, גזיזת שיער טקסית לילדים, חוטים אדומים, קמעות, לחשים וישועות" שמזכיר וול מוזכרים שם בצורה נרחבת. הנה כמה פסוקים נחמדים על הנושא. אלוהים כמעט הורג את משה כי בנו לא היה מהול, מה שגרם לאשתו ציפורה לעשות מעשה:

כד וַיְהִי בַדֶּרֶךְ, בַּמָּלוֹן; וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה, וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ.  כה וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר, וַתִּכְרֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ, וַתַּגַּע, לְרַגְלָיו; וַתֹּאמֶר, כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה לִי.  כו וַיִּרֶף, מִמֶּנּוּ; אָז, אָמְרָה, חֲתַן דָּמִים, לַמּוּלֹת.
שמות ד

הפגאניות הזאת לא מוגבלת בתקופה. שלמה חולם חלום בו אלוהים הופך אותו לחכם באדם:

ה בְּגִבְעוֹן, נִרְאָה יְהוָה אֶל-שְׁלֹמֹה–בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, שְׁאַל מָה אֶתֶּן-לָךְ.

ולמרות שזה היה רק חלום, שלמה, כמו כל אדם רדוף אמונות תפלות אז וגם היום לוקח אותו ברצינות:

טו וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם; וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית-אֲדֹנָי, וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה, לְכָל-עֲבָדָיו.
מלכים א ג

שלמה לא רק סובל באופן לא רצוני מהאמונה התפלה הזאת, אלא גם מוכן ללכת מרחק מעשי עצום כדי להודות לאלוהים על ש"נתן" לו את המתנה הזאת… בחלום.

אמנם יכולתי להמשיך, אבל אני רוצה להדגים נקודה אחרת. מקרים מהסוג שוול לא יאהב לא קורים רק בתנ"ך. הגמרא מזכירה אינספור אירועים פגאניים אחרים. כך לדוגמא סוגיה שלמה מתחילה במילים

האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא…
ברכות נה

שמתורגם מילולית ל"ההוא שבא לעיר וחושש מעין הרע…". מסתבר בנוסף שעין הרע לא שולטת בבן אדם מזרעו של יוסף, כפי שהגמרא אומרת בהמשך (ציטוט שהוצאתי מהקשרו, אבל זה לא רלוונטי להשלכות שלו על הנקודה שלי):

אנא פלוני בר פלוני, מזרעא דיוסף קאתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא
ברכות נה

שמתורגם מילולית ל"אני פלוני בן פלוני מצאצאיו של יוסף, שלא שלטה בו עין הרע". מסתבר שקריאה של מקורות יהודיים עתיקים תגלה לנו שמה שוול יכנה פגאניות הוא למעשה היהדות המקורית. זה לא פוסט-יהדות. זאת היהדות כפי שהיא, מלאה באמונות תפלות מגוחכות. כאן אני חולק על וול ומסכים עם היון.

בניגוד אלי, היון לא מוצא רע בדברים הללו. הוא מנסה להגן עליהם במאמר שלו. הוא מקבץ אותם כבר בכותרת תחת המטריה של "חוויה דתית". לצערי יש כמה דברים שאנחנו צריכים לזכור. אנשים שמאמינים באמונות כאלו עלולים לפגוע בעצמם בצורה חמורה. יותר מפעם אחת אמונות לא רציונאליות השתלטו על דרך החיים של מישהו שאני מכיר, וגרמו לו לחשוד ללא סיבה בממסד הרפואי, לדוגמא. אני לא מדבר על אמונות אורבאניות חילוניות אלא על אמונות דתיות.

כך לדוגמא האמונות חסרות הרציונאל של מספר קבוצות חרדיות הובילו אותם להחרים את בית החולים הדסה שחשף את מקרה ההתעללות של אם חרדית בבנה. במקום לנסות לשאוף להגן על הילדים איתם היא עלולה לבוא במגע ולעמוד מאחורי גוף שמטרתו היא לתרום לרווחת הציבור, הציבור החרדי עמד מאחורי מי שנחשדה בהתעללות. האמונה חסרת הרציונאל בצדקת הדרך עלולה להוביל למצב שבו תומכים באשם והחשוד האמיתי ויורים כדורי סרק על תחנות רוח. מטרתו של בית חולים הדסה היא להציל חיים, לא להרוס אותם.

דוגמא נוספת היא מאסרו של ניסים אהרון, מיסטיקן שהצליח לשכנע נשים שהזרע שלו יכול לרפא אותן. הוא ניצל אותן מינית בטענות שווא שניצלו את הנטייה הפופולארית של בני אדם להאמין בדברים כאלו. חישבו על זה: אם האמונה במיסטיקה, יהודית ולא יהודית, לא היתה קיימת מקרים עצובים רבים היו נמנעים. אמונות אלו בכל מקרה לא מבוססות, כך שלהיפטר מהן יכול רק להועיל.

חבל שמצבים מהסוג הזה יקרו רק בגלל שאנשים מחזיקים באמונות חסרות ביסוס. התשובה לטווח הארוך היא לנסות לגרום לאנשים לחשוב בצורה יותר ביקורתית. קידום חשיבה ביקורתית יכול רק לעזור. למה, אם כך, לא מלמדים את התחום הזה בצורה מסודרת בבתי הספר? לאלוהים פתרונים.