הצהרת כוונות: אני שומר לעצמי את הזכות להתעלם לחלוטין מתגובות שיעלו נושאים שלא דנתי בהם בצורה מפורשת במאמר הזה. תגובות שמצביעות על שגיאות במאמר יתקבלו בברכה, אך בבקשה הקפידו לתת מקורות לדבריכם במידת הצורך על מנת שהביקורת תהיה מפרה.
בשנים האחרונות יש הפצצה של הרצאות יוטיוב על טבעונות משלל מרצים כישרוניים. ההרצאות האלו הפכו לטרנדיות עם גארי יורופסקי, אדם בעל כריזמה לא מבוטלת ויכולת רטורית משובחת, אך תפיסה מעוותת של המציאות, בלשון המעטה. בין אם אתם מסכימים עם התיאור שלי ובין אם לא, בלתי אפשרי להכחיש שההרצאה שלו העלתה את הפופולריות של הרצאות על טבעונות וצריכת מוצרים מחיות ביוטיוב הישראלי. תודות ליורופסקי, אפשר לתת מוצא לנטיותינו האנטי-תעשייתיות בעזרת ד"ר מקדוגל ודעותיו הססגוניות על נזקי החלב, למצוא מזור להתמכרויות מסוכנות לשוקולד, גבינה, בשר וסוכר בסיוע ד"ר ניל ברנרד וללמוד על הפסיכולוגיה של אכילת בשר מד"ר מלאני ג'וי.
כאן בחרתי להתמקד בהרצאה השניה בפופולריות שלה, אחרי ההרצאה של יורופסקי – "ההרצאה שמשרד הבריאות צריך לראות" מאת ד"ר מייקל גרגר. המסר המרכזי של ההרצאה הוא שדיאטות שכוללות מוצרים מחיות גורמות לנזקים רפואיים בעוד שדיאטות על טהרת הצומח לא רק מונעות את נזקי המוצרים מחיות, אלא אפשר להשתמש בהם כדי לטפל בחוליים רבים. גרגר עצמו נראה לי כאדם סימפתטי. הוא חייכן, בעל חוש הומור נהדר ויכולת רטורית טובה שמאפשרת לו להתבטא בביטחון לפני קהל ולהסביר היטב נושאים מורכבים. הבעיה היא שלא נראה שהוא הבין אותם בעצמו. לכן, הייתי מאד שמח לקבל אותו בתור סבא, אבל בתור יועץ תזונה, רופא, חוקר ביו-רפואי או אדם שמתיימר לדעת דבר מה בהבנת הנקרא הוא נראה לי חסר תקווה כמו אסיר באזקבאן.
אולי שמתם לב שכבר מהכותרת הייתי אנטי-גרגר וההרצאה שלו. הסרקזם שעומד להיות פזור בנדיבות לאורך הפסקאות הבאות בטח יתן את הרושם שאני משוחד לרעת גרגר לפני שבכלל הקשבתי לו. זה לא מה שקרה. אני יוצא נגד גרגר בגלל שהקשבתי להרצאה שלו בעיון וניסיתי לאשש את טענותיו. אני מקווה שעוד כמה אלפי מילים יהיה ברור כחסה ביום בהיר שגרגר עשה כל שביכולתו כדי לזכות בביקורת קוטלת ומזלזלת והקופירייטר בשנקל שהחליט לתת להרצאה שלו את הכותרת השחצנית שלה לא הוסיף לגרגר נקודות אצלי. גם אם אתם טבעונים או צמחונים בפרט או פעילי זכויות בעלי חיים בכלל, המטרה לא אמורה לקדש את האמצעים. לפחות בעיני, זהירות מטעויות, סלידה משקרים ומוכנות להאזין לביקורת ולתקן שגיאות – כל אלו צריכים להיות בעלי חשיבות מוסרית עצומה. גם מהצד "שלי" אני דורש את אותו דבר.
עם המחשבה הזאת בראשי, כיוונתי במאמר הזה לבדוק האם המקורות של גרגר תומכים בטענות העיקריות שהוא אומר בשמם. במקור רציתי להגיב לכל ההרצאה. בפועל, בגלל שלא מצאתי אפילו נקודה אחת תקפה לאורך כל החצי שעה הראשונה של ההרצאה, החלטתי לקצר את המאמר הזה ולהגיב רק לחצי השעה הזאת. הקוראים מוזמנים לגבש בעצמם את דעתם על מהימנות הפרטים בשארית ההרצאה של גרגר. מה שבטוח הוא שגם אם כל מילה שיוצאת לו מהפה בחצי השני של ההרצאה היא אמת לאמיתה, גרגר נותר מקור לא מהימן ומוטה אידאולוגית להבנת מדעי התזונה.
