ה-FDA מודה: 92 אחוז מהתרופות שעברו בהצלחה ניסויים בבעלי חיים נכשלות בבני-אדם. האמנם?

המתנגדת לניסויים בבעלי חיים ענת רפואה חושבת שהמנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אמר דברים שתומכים בקישקושים האנטי-מדעיים שלה. לדבריה:

עפ"י מסמכים של ה-FDA (המאשר תרופות בארה"ב), מתוך 100% תרופות שעברו בהצלחה ניסויים בבעלי-חיים, 92% נכשלות בבני-אדם

רפואה לא לבד. מתנגדים לניסויים בבעלי חיים משתמשים הרבה בדברי מנהל המזון והתרופות האמריקאי כנשק לניגוח ניסויים בבעלי חיים. הטענה הזאת מהווה חלק מרכזי במיתולוגיה של תנועת המתנגדים לניסויים בבעלי חיים. שמעתי אותה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב. כרגיל, היא מבוססת על פנטזיה. הדבר יחיד שדרוש על מנת להפריך אותה הוא לקרוא את המקורות שניתנים לה.

הסטטוס של ענת רפואה. צולם ב-9.7.2013 שעה 12:00.
הסטטוס של ענת רפואה. צולם ב-9.7.2013 שעה 12:00.

בדרך כלל, הטענה הזאת מלווה בשני מקורות ובמקרה הנוכחי ענת רפואה לא חרגה מהדפוס הזה. שני המקורות הם מסמכים שנכתבו על ידי ה-FDA. האחד הוא מסמך הנחיות לתעשיית התרופות שפורסם ב-2006 (United States Food and Drug Administration, 2006, p. 2). הוא לא המקור הראשי של הטענה הזאת. למעשה, הוא מזכיר אותה רק בהערת שוליים בעמוד 2, וגם אז הוא מצטט כלשונו את המקור השני של המתנגדים לניסויים בבעלי חיים (United States Food and Drug Administration, 2004, p. 8). על פי ה-FDA, המסמך "מספק את האנליזה של מנהל המזון התרופות האמריקאי לבעיית הצינור – ההאטה שחלה לאחרונה, במקום האצה, בהגעת תרפיות רפואיות למטופלים" (עמ' i).

המסמך הזה סוקר את הבעיה באריכות, ובין השאר אומר את הדבר הבא (ע"מ 8-9):

"על מנת להביא פיתוחים רפואיים לחולים, מפתחי מוצרים חייבים להתקדם לאורך מסלול קריטי רב-ממדי שמוביל מגילוי קונספט או תכנון שלו לשיווק מסחרי. נכון להיום, תכונה בולטת של המסלול הזה היא הקושי לחזות בכל נקודה את ההצלחה הסופית של כל [תרפיה שנמצאת בתהליך פיתוח]. לדוגמא, מוערך שתרכובת רפואית חדשה שנכנסת לבדיקה בפאזה 1 [שלב מוקדם בפיתוח תרפיה בו נערכים ניסויים ראשוניים בבני אדם – אתולוגיקה] […] היא בעלת סיכוי של 8 אחוז להגיע לשוק. זאת הרעה של המצב בעבר שהיה 14 אחוז הצלחה.

המקור של מנהל המזון והתרופות להערכת 8 האחוז הוא מאמר שפורסם על ידי חברת אנליסטים שמתמחה בין השאר בתחומים ביו-רפואיים (Gilbert et al., 2003).

מהציטוט הזה הוציאו מתנגדי הניסויים בבעלי חיים את הטענה שלהם. אם יש 8 אחוז הצלחה, יש 92 אחוז כישלון. הבעיה היחידה היא שמנהל המזון והתרופות לא טוען שהמצב הזה נגרם כי נעשה שימוש  בניסויים בבעלי חיים בפיתוח תרופות. את החלק הזה הוסיפו מתנגדי ניסויים בבעלי חיים מתוך דמיונם הפרוע. מנהל המזון והתרופות האמריקאי מסביר את עצמו נפלא (עמ' ii):

מה הבעיה? לדעת ה-FDA, המדעים הישומיים הדרושים לפיתוח מוצרים רפואיים מפגרים מאחורי הפיתוחים האחרונים של המדעים הבסיסיים. […] לא התבצעה מספיק עבודה מדעית ישומית על מנת ליצור כלים שיתנו תשובות טובות בהרבה לאיך ניתן להדגים את הבטיחות והאפקטיביות של מוצרים חדשים, תוך זמן קצר יותר, בוודאות טובה יותר ובעלות נמוכה יותר. במקרים רבים, למפתחים אין ברירה אלא להשתמש בכלים והקונספטים של המאה הקודמת כדי לעמוד על טיבם של [התרופות הפוטנציאליות] של המאה הזאת.

זאת הסיבה שהמסמך כולו לא מבקר את עצם השימוש בחיות מודל, אלא קורא לשיפור השימוש שנעשה בהם על מנת לייעל את פיתוח התרופות. הוא לא קורא לשיפורים כאלו רק בניסויים בבעלי חיים, אלא גם לשיפורים באותן חלופות לניסויים בבעלי חיים שענת רפואה והאגודה נגד ניסויים בבעלי חיים אוהבים להאדיר כל כך. זה משתקף היטב במסקנת המסמך. לדברי מנהל המזון והתרופות, "תיבת כלים חדשה לפיתוח מוצרים […] דרושה בדחיפות". על פי ה-FDA, תיבת הכלים הזאת תכלול, בין השאר, "שיטות טכניות ומדעיות חדשות וחזקות כגון חיות מודל ומודלים ממוחשבים המספקים תחזיות, ביו-מרקרים של בטיחות ואפקטיביות, וטכניקות הערכה קליניות" (עמ' ii; דגש שלי). המסמך עצמו מרחיב ומדגים איזה שיפורים דרושים ואיזה שיפורים כבר הושגו. לדוגמא, ה-FDA מתגאה שהוא פיתח כמה חיות מודל חדשות (עמ' 22). זה לא מה שצפוי ממסמך שמשמש לניגוח ניסויים בבעלי חיים. על ידי ניתוק דברי ה-FDA מההקשר להם, המתנגדים לניסויים בבעלי חיים יצרו את הרושם שטענת ה"92 אחוז" תומכת בקישקושים שלהם. אפילו בקריאה מרפרפת של דבריה-FDA ברור שזה אפילו לא שגוי.

זה אירוני שמסמך שמנסה לקדם פיתוח תרופות יעיל יותר, בין השאר, על ידי קידום השימוש בניסויים בבעלי חיים מנוצל כדי לנגח את השימוש בהם. אם מתנגדים לניסויים בבעלי חיים היו מסתכלים על המסמך הזה כפי שהוא, הם היו נאלצים להפסיק להשתמש בו בצורה הזאת. אל תפתחו ציפיות. אני מצפה שהם ימשיכו לעשות בו שימוש סלקטיבי, מוטה ודמגוגי. זה לא מקרה בודד, אלא טרנד. חשפתי כאן בעבר את קישקושיה של ענת רפואה כשהראיתי שהיא הציגה גרסה מעוותת של מחקר שבחן את תדירות התרגום של מחקר בסיסי ליישומים קליניים. עוד הראיתי שהניסיון שלה להתגונן מהביקורת שלי פשוט עקר. המסר לא שקע. אפילו בסטטוס שסקרתי כאן היא המשיכה לטעון את השטות הזאת כאילו היא לא קיבלה תיקון מקיף לדבריה. גם האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים מתנהגת כאחרונת העיוורים האידיאולוגיים. שוב ושוב ושוב ושוב הטענות של אנשיה לא עוברות בדיקת מציאות. הם מעולם לא תיקנו את השגיאות שלהם.

בעיני, זאת התנהגות מעוררת רחמים. נראה שהם לא מסוגלים לקרוא מקור כראוי, להעריך את איכותו ולהביא את ממצאיו לידיעת הציבור בצורה נטולת הטיות תוך הצמדות לעובדות שמובעות בו. שוב ושוב פעילים זכויות בעלי החיים האלו מעוותים מדע טוב, תוקפים מדענים טובים, מנצלים לרעה מקורות מדעיים ומשחקים על רגשות הציבור כדי לקדם את האידיאולוגיה שלהם. אני לא חושב שהם משקרים, אלא מראים יכולת אפסית להתמודד עם הנושאים המדעיים המורכבים שמאחורי ניסויים בבעלי חיים. היומרה שלהם להציג קייס מדעי נגד ניסויים בבעלי חיים היא פארסה לאור הבורות המדעית שלהם והזילזול שלהם בערך החשוב ביותר במדע – הודאה ותיקון טעויות. הם מקור מידע מהימן על נושאים מדעיים כמו ששר הטבעות הוא מקור טוב לגיאוגרפיה של כדור הארץ.

מקורות

Gilbert, J., Henske, P., and Singh, A. (2003). Rebuilding Big Pharma’s Business Model. In Vivo, 21(10), 1–10.

United States Food and Drug Administration. (2004). Innovation or Stagnation: Challenge and Opportunity on the Critical Path to New Medical Products. US Dept of Health and Human Services.

United States Food and Drug Administration. (2006). Guidance for Industry, Investigators, and Reviewers: Exploratory IND Studies. US Dept of Health and Human Services.

8 תגובות לרשומה “ה-FDA מודה: 92 אחוז מהתרופות שעברו בהצלחה ניסויים בבעלי חיים נכשלות בבני-אדם. האמנם?”

  1. מצויין, כרגיל.

    רק תיקון טעות אחד (לא מהותי): במסמך המסלול הקריטי של ה-FDA (ובכלל), משמעות הביטוי "animal model" הוא "מודלים בחיות" (כשהכוונה למודל של מחלה בחיה) ולא "חיות מודל".

  2. @יוסי: תודה על המחמאה :)

    לגבי התיקון – יש הבדל מהותי בין המושג מודלים בחיות וחיות מודל? תמיד חשבתי שאפשר להחליף בינם כי המשמעות שלהם זהה.

  3. כשיש אידאולוגיה לא צריך עובדות, וכל טקסט, בלי קשר לתוכנו, הוא רק תרוץ כדי להצדיק את מה שאתה כבר מאמין בו.

  4. אני חושבת שיש הבדל משמעותי בין מודלים בחיות לבין חיות מודל. "מודלים בחיות" מתייחס למחלה שאותה בודקים, אם זה סרטן או אלצהיימר. "חיית מודל" – לסוג החיה שבה משתמשים, אם זה קוף או ארנב…

  5. בהנחה שיצליחו לשפר את שיטות המחקר בבעלי חיים- לכמה צפוי לעלות אחוז ההצלחה של התרופות?
    מה אחוז ההצלחה הנדרש כדי להכתיר שיטה מדעית כלשהי כאמינה ומוצלחת? ועל סמך מה נקבע הנתון הזה?
    האם 14% כפי שהיה בעבר הוא נתון מספק בכדי לטעון שהניסויים האלו מוכיחים עצמם כיעילים?

  6. קשה שפה אנגלית.
    race horse זה סוס מירוץ. horse race זה מירוץ סוסים.
    food poisoning זו הרעלת מזון. poisoned food זה מזון מורעל.

    עזבו את חוסר ההבנה של ההבדל בין חיית מודל (C. elegans, E. coli, דרוזופילה) לבין המודלים (כריתת שחלות לעכברים למחקר של אוסטאופורוזיס). יש פה קושי בסיסי יותר באנגלית.

  7. לעידו. כתבת "הבעיה היחידה היא שמנהל המזון והתרופות לא טוען שהמצב הזה נגרם כי נעשה שימוש בניסויים בבעלי חיים בפיתוח תרופות. את החלק הזה הוסיפו מתנגדי ניסויים בבעלי חיים מתוך דמיונם הפרוע".

    עובדה היא – ללא קשר למה שטוען או מתכוון מנהל המזון והתרופות – שלאחר ניסויים קליניים נפסלות יותר מ-90% מהתרופות שנוסו והצליחו בבעלי חיים (מקובל ברוב המקרים לנסות בבני אדם רק אם עבר בהצלחה ניסויים בבעלי חיים). פלפול מהסוג שעשית אינו משנה עובדה זו, שמוכיחה שבעלי חיים אינם מהווים מודל טוב לבני אדם. למשל, לחתולים מזריקים הורמון בשם דפומדרול לבעיות חניכיים, אך זה לא עוזר לבעיות חניכיים בבני אדם. לכל בעל חיים יש פיסיולוגיה שונה ממשנהו, ולכן וטרינרים שרוצים להיות רופאי סוסים עושים 3 שנות התמחות על סוסים ואינם רשאים לטפל בבני אדם. ה"מחמאות" כלפי המתנגדים לניסויים בבעלי-חיים על קשקושים ועל בורות ועל עוד דברים רבים אינן מוכיחות את דבריך אלא את רברבנותך.

סגור לתגובות