מעט חינוך אבולוציוני: "תיאוריית" התכנון התבוני והאבולוציה של בריאתנות (חלק ז')

אני מחלק את חופשת הסמסטר שלי בין השלמת התואר הראשון שלי בביולוגיה וקריאת אסופת מאמרים של תומכי אבולוציה על בריאתנות. זאת הפעם השניה שאני קורא אותה וגם הפעם אני נהנה מאד. על מנת לחגוג את המאורע, החלטתי לכתוב משהו על אבולוציה. בדרך כלל אני נכנס אל פרטי הטיעונים הבריאתניים, אבל היום אעשה משהו מעט שונה. אני אתן סקירה היסטורית קצרה ובהחלט לא ממצה של בריאתנות כתופעה חברתית. מנקודת המבט הזאת, קל מאד להבין למה בריאתנות היא אסופה של פיטפוטי ביצים פסוודו-מדעיים ולמה מדענים בכלליות מתייחסים לבריאתנים כאל מוקיונים.

הבריאתנים הישנים

בריאתנות היא תנועה נואשת שמנסה להיאבק במציאות באמצעות אטמי אוזניים. חבריה מכחישים את ממצאי הביולוגיה האבולוציונית ומנסים להחליף אותם בגרסה כלשהי של בריאה אלוהית. בעבר וגם היום, הכחשת ממצאי הביולוגיה האבולוציונית כמעט תמיד נובעת מסיבות דתיות. תיאוריית האבולוציה נתפסת על ידי פלגים דתיים רבים כאיום על אורח החיים הדתי שלהם, על הערכים שלהם ועל המסורת היקרה להם מכל. נוצרים אמריקאים הם חוד החנית של הבריאתנות. כל פעם במאה השנים האחרונות שאבולוציה הרימה את ראשה בתוכניות הלימודים בבתי הספר בארה"ב, צצו תנועות בריאתניות שניסו להציל את נשמות התלמידים משהיה ממושכת בגיהנום, הרחק מישו.

מה שקרה בשנות ה-60 הוא דוגמא נאה של התהליך הזה בפעולה. ב-1957 האמריקאים הפסידו לברית המועצות את הסיבוב הראשון במירוץ לחלל. הסובייטים שיגרו את ספוטניק, הלוויין המלאכותי הראשון של כדור הארץ, והנחילו לאמריקאים הפסד צורב בקרב על החלל במלחמה הקרה. עם הטעם המר של ההפסד הזה מורגש היטב בלשונם, קובעי המדיניות הבינלאומית האמריקאית האשימו, בין השאר, את הסטנדרט הנמוך של לימודי המדעים בבתי הספר האמריקאים. תוכניות לימודים חדשות נכתבו על מנת לשדרג את ההשכלה המדעית של האמריקאים כבר מגיל התיכון, בתקווה שדור החוקרים שילבלב בזכותם יעזור לארה"ב להתמודד עם האתגרים המדעיים של המלחמה הקרה. גם תוכנית הלימודים בביולוגיה זכתה לשידרוג ניכר. אם עד אותו רגע תיאוריית האבולוציה בכלל או בקושי הוזכרה בבתי הספר האמריקאים, מאותו רגע ואילך היא זכתה למקום הראוי לתיאוריה הכי חשובה בביולוגיה.

הרבה נוצרים אמריקאים לא רצו שאבולוציה תיכנס לבית הספר, כי המציאות מפריעה להם. בשנת 1961 הוציאו הנרי מוריס והתיאולוג ג'ון וויטקומב (Whitcomb) ספר שהזרים דם חדש בעורקי התנועה הבריאתנית בארה"ב, "מבול בראשית" (The Genesis Flood). מוריס היה מהנדס תשתיות מים ונוצרי אדוק. בדומה למחזירים בתשובה החרדים כמו הרב זמיר כהן וחבריו מארגון "הידברות", הוא לקח את התנ"ך פשוטו כמשמעו. הוא טען שהעולם נברא בשבעה ימים שבשיאם נברא האדם, נצר הבריאה, שהמבול של נוח אחראי להיווצרות כל השכבות הגיאולוגיות ולחלוקת המאובנים לשכבות הגיאולוגיות השונות. הוא ראה את אצבע אלוהים, יד ישו ואוושת רוח הקודש בכל אחד ממצאי הביולוגיה, הפיזיקה והגיאולוגיה. הוא ניסה לדחוס את כל ההיסטוריה הטבעית אל תוך מסגרת הזמן התנ"כית – מקסימום של עשרת אלפים שנים.

כעשור אחרי "מבול בראשית", מוריס וכמה מדענים דתיים הקימו את המכון לחקר הבריאה (Institute of Creation Research). על מנת להכניס את הבריאתנות לכיתות המדע בבתי הספר האמריקאים הם כינו את הפרשנות שלהם לסיפור הבריאה המקראי "מדע הבריאה" או "בריאתנות מדעית". ב-1974 מוריס הוציא את "בריאתנות מדעית" (Scientific Creationism), אחד מספריו המפורסמים ביותר. הספר נועד להיות ספר לימוד לתלמידים בגיל בית הספר, אך מעט מאד בתי ספר אימצו אותו. לאורך שנות ה-70 וה-80 נוספו עוד כמה קלאסיקות לספרות הבריאתנית. לדוגמא, הביוכימאי דוויין גיש כתב את Evidence Against Evolution ב-1972 ואת Evolution: the fossils say no! ב-1974, הרולד סלאשר (Slusher) פירסם את Critique of Radiometric Dating ב-1985 ומוריס הוציא את המהדורה השניה של "בריאתנות מדעית".

כבר בתקופה הזאת היה מגוון דעות בקרב בריאתנים. חלקם, כמו מוריס וחבריו למכון לחקר הבריאה, האמינו שסיפור הבריאה המקראי נכון פשוטו כמשמעו, היקום וכל מה שבתוכו נוצר לפני מקסימום עשרת אלפים שנים וכל הממצאים המדעיים מצביעים על מהימנות הסיפור התנ"כי, כולל מגדל בבל והמבול של נוח. בניגוד לבריאתני העולם הצעיר הללו, בריאתני עולם עתיק מאמינים שגיל היקום גדול מאד, כפי שמראים הממצאים המדעיים. חלק מבריאתני העולם העתיק מכחישים אבולוציה מכל וכל בעוד שאחרים מקבלים את תיאוריית האבולוציה ומסיבות תיאולוגיות טוענים שהיא הדרך בה אלוהים בחר ליצור את החיים. עבורם, חקר האבולוציה הוא דרך מעולה להתחקות אחרי מעללי הבורא. ברור למי שקרא את דבריי היטב, שאני משתמש לאורך המאמר הזה בהגדרה צרה של בריאתנות. נכללים בה רק הבריאתנים שמכחישים את כל או חלק מההיסטוריה הטבעית שגילו פיזיקאים, גיאולוגים וביולוגים. כל בריאתני העולם הצעיר הם כאלו וגם רבים מבריאתני העולם העתיק.

בריאתנות לא זכתה לעדנה באקדמיה. בעיני מדענים ופילוסופים של המדע הטיעונים שלהם נעו בין המופרכים להזויים. על מנת להכחיש את האבולוציה אדם צריך להכחיש כמעט את כל המדעים, כולל גיאולוגיה, פיזיקה וכימיה. בריאתנים הציגו תחומים מדעיים שסתרו אותם בצורה מעוותת וסילפו את מה שמדענים כתבו לצרכיהם, לעתים על ידי כריית ציטוטים – הוצאת ציטוטים מהקשרם על מנת לגרום למדענים להישמע כאילו הם אומרים משהו שהם לא אמרו. רוב החוקרים במדעי הטבע ומדעי הרוח התעלמו מהם – למה שיבזבזו את זמנם היקר? – ואלו מהם שדאגו להבנת המדע של הציבור טרחו לפרסם שפע של ספרים ומאמרים שהסבירו את טעויות הבריאתנים בשפה נגישה. כך צצו כמה מהקלאסיקות האנטי-בריאתניות הטובות ביותר שאני מכיר, כמו Abusing Science של הפילוסוף פיליפ קיטצ'ר, אסופת המאמרים Science and Creationism בעריכת האנתרופולוג אשלי מונטגיו, המקראה Scientists Confront Creationism בעריכת האנתרופולוגית לורי גודפריי ו-Darwinism Defended של הפילוסוף מייקל רוס (Ruse).

התגובות השליליות שקיבלו "מדעני" הבריאה נבעו מהעובדה הפשוטה שאין להם קייס. מדעית, העמדה שלהם חסרת ערך, לא נתמכת על ידי ראיות ומורכבת מאסופת אי-הבנות ובכמה מקרים גם שקרים בוטים. בריאתנים לא פירשו אותה כך. התגובה האבולוציוניסטית רק חיזקה את אמונתם בקיומה של קונספירציה אנטי-דתית שבמרכזה עומדת הביולוגיה האבולוציונית. עבור רבים מהם, אם לא רובם, תיאוריית האבולוציה נחשבת לזרע השטן, אנטי-נוצרית והאשם האמיתי מאחורי פשעי הקומוניזם הסובייטי (שבכלל החשיב את תיאוריית האבולוציה כקונספירציה מערבית מוחרמת בתקופת טרופים ליסנקו), הנאציזם (ששורשי תורת הגזע שלו הפסוודו-מדעית שלו קדמו לדארווין בלפחות מאה שנים), הקפיטליזם והסוציאליזם (כי כולם יודעים שתיאוריית האבולוציה היא גישה כלכלית). הטרנד הזה מאד מודגש אצל מוריס ושותפיו. הם היו אב הטיפוס של הבריאתן המצוי, שמאמין בתיאוריית הקונספירציה הפרנואידית שעולם המדע מנסה להשמיד את הדת. מוריס אמר זאת יותר מפעם אחת, לדוגמא:

את הסנטימנט הזה של מוריס אפשר לשמוע היום מפרחחי רשת רבים שחושבים שהם הפכו למומחים לעניינים אקדמאיים כי הם האזינו לרב זמיר כהן, הרב אמנון יצחק או הרב מה-שמו. שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. למעשה, ההפך נכון. בריאתנים כמו מוריס מוטים לחלוטין. ב"בריאתנות מדעית" (עמ' 15) מוריס מבהיר בדיוק מהי שיטת המחקר המועדפת עליו:

מוריס לא מדבר כאן על התוצאה של תהליך החקירה שלו, אלא על נקודת ההתחלה שלו. הוא מאמין שהתנ"ך מגולל את ההיסטוריה הטבעית של היקום בצורה מדויקת. הוא מסתכל על כל ממצא מדעי דרך משקפי האמונה שלו. מבחינתו, המדע חייב לאשש את התנ"ך. לא פלא שמוריס "מצא" ראיות לטובת התנ"ך איפה שהן לא קיימות.

בהשוואה לזה, מדע הוא תהליך בו כל עובדה היא מלכה וההיגיון הוא מלך. ניסויים מבוקרים ותצפיות קפדניות הם האמצעים בעזרתם חוקר מנסה לשכנע מדענים אחרים שדבר מה נכון. הוא יודע היטב שהקהילה המדעית מחפשת שגיאות כמו שלהקת זאבים מורעבים משחרת לטרף. אחרי הכל, מדע כתהליך לא מתקדם למרות הטעויות שלו, אלא בגללן. אם אהיה בוטה לרגע, דתות לא מעניינות את התחת של חוקרים באקדמיה, דתיים ולא-דתיים כאחד, במובן שהן לא משחקת תפקיד בתהליך הגילוי המדעי. במעבדה, מדענים אדישים כלפי דת. בטח אין מאמץ קולקטיבי להטות תוצאות של מחקרים כדי להשיג תחמושת אנטי-דתית. לחלק ניכר מהמדענים לא יכולה להיות סיבה להטות מחקרים בצורה הזאת, כי הם בעצמם דתיים. זה נכון גם לגבי חוקרים בביולוגיה האבולוציונית וזה משתקף היטב בהיסטוריה של התחום. רבים מהביולוגים האבולוציוניים הגדולים ביותר היו דתיים אדוקים. הרשימה כוללת שמות כמו פייר טיילר דה-שרדין, רונלד פישר, תיאודוסיוס דובז'נסקי וסוול רייט. כל אחד מהם תרם רבות לביולוגיה האבולוציונית וגם הלך לכנסיה כל יום ראשון. העובדות האלו זכו מבריאתנים להתעלמות או תרצנות. הם שמרו בחיים את תחושת הקרבן שמאחורי האמונה בקונספירציה האנטי-דתית.

מונעים על ידי אמונתם הדתית, תחושת הקרבן שלהם וסלידתם העזה מהביולוגיה האבולוציונית, בריאתנים ניסו להכניס לכיתות המדע האמריקאיות את ה"מודל הבריאתני". שדולות בריאתניות הביאו לחקיקה שתחייב הוראת מדע הבריאה בבתי הספר בכמה מדינות בארה"ב. שלא כמו בישראל, לארצות הברית יש חוקה חילונית. התיקון הראשון לחוקה האמריקאית אוסר על מוסדות השלטון להעדיף דת אחת על פני אחרת. הוא הגשמה של מה שאפשר רק לחלום לקבל בישראל, הפרדת דת ומדינה בשילוב פלורליזם דתי. "מדע הבריאה" עומד בסתירה מוחלטת לתיקון הראשון, כי הוא גישה דתית שמבוססת על פרשנות ספציפית של כתבי הקודש הנוצריים כמקור בלעדי ל"מודל הבריאתני", פרשנות שאפילו לא נמצאת בקונצנזוס בקרב נוצרים (וגם לא בקרב יהודים). לכן, מדענים, אנשי רוח, עמותות חילוניות ועמותות דתיות שילבו ידיים ואיתגרו בבתי המשפט את החוקים שחייבו ללמד את "מדע הבריאה" בבתי הספר. למרבה המזל, בתי המשפטים קיבלו את עמדת האבולוציוניסטים, הבריאתנים הפסידו בכל אחת מהתביעות הללו והחוקים הבריאתניים נפסלו. הבריאתנים הישנים, גם בריאתני עולם צעיר וגם בריאתני עולם עתיק, נדחקו בכוח ממרכז הבמה ופינו את מקומם לבריאתנים החדשים.

בריאתנות תכנון תבוני

החלטת בית המשפט העליון מ-1987 (Edwards v. Aguillard) על חוק שמחייב למידת בריאתנות לצד אבולוציה בבתי הספר במדינת לואיזיאנה הכילה ניסוח בעל חשיבות היסטורית:

הניסוח הזה היה הקיקסטרטר של תנועה חדשה בבריאתנות, אחת שמנסה להעלים את שורשיה הדתיים – בריאתנות תכנון תבוני. אם הם יציגו את הביקורת שלהם כביקורת מדעית, בלי להזכיר את אלוהים או את התנ"ך, הם סברו שהיא תשרוד את מבחן בית המשפט.

תנועת התכנון התבוני התחילה להתגבש כבר לפני ההחלטה ב-Edwards v. Aguillard. ב-1984 פורסם The Mystery of Life's Origin על ידי הכימאי צ'רלס תקסון, המהנדס וולטר ברדלי והגיאוכימאי רוג'ר אולסן. הספר הסיק שאי אפשר להסביר את מוצא החיים בלי להיעזר בישות תבונית כלשהי. זהות הישות הזאת לא מפורשת. הכותבים טוענים שחייזרים יכלו להיות היוצרים התבוניים, אך הם מודים שהישות שמועדפת עליהם היא אלוהים. זה לא מפתיע. שלושת הכותבים היו נוצרים והספר קודם ונכתב בחסות הקרן למחשבה ואתיקה (Foundation for Thought and Ethics), ארגון נוצרי שמרני בראשות הכומר ג'ון בואל. בזכות בואל, הם הצליחו לפרסם את הספר בהוצאה לאור חילונית. הספר לא קצר הרבה פידבק בספרות המדעית. לקהילה המדעית אין זמן להגיב לכל שטות.

בשנות ה-80 המאוחרות, מעט אחרי Edwards v. Aguillard, שם התנועה כבר התקבע על "תכנון התבוני". בראשית שנות ה-90 היא קיבלה חיזוק מאסיבי ליוקרה האקדמאית שלה. פיליפ ג'ונסון, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, פירסם ב-1991 את אחד הספרים המכוננים של התנועה, Darwin on Trial. ב-1991 ארגנה התנועה כנס באוניברסיטת המתודיסטים הדרומית, מוסד אקדמאי פרטי (ואמיתי!). שם הכנס היה "דארוויניזם: הסקה מדעית או העדפה פילוסופית?". ג'ונסון הרצה שם, כמו גם כמעט כל השמות המוכרים מעולם בריאתנות התכנון התבוני, כולל הביוכימאי מייקל בהה, המתמטיקאי והתיאולוג וויליאם דמבסקי והפילוסוף סטיבן מייר. בכנס הרצו גם תומכי אבולוציה כמו הפילוסוף מייקל רוס והביולוג האבולוציוני ארתור שפירו. ב-1996 מצאו אנשי התכנון התבוני בית חדש. הם ניתקו את עצמם מהקרן למחשבה ואתיקה והקונוטציות הדתיות שהקשר איתה עורר והתחילו לפעול במסגרת מכון דיסקברי, ארגון שמרני שממוקם בסיאטל. במימון הארגון הוקם "המרכז לחידוש המדע והתרבות" (שמו שונה ב-2002 ל"מרכז למדע ותרבות").

לאורך שנות ה-90 ערכה תנועת התכנון התבוני כנסים נוספים. לכולם היו קונוטציות דתיות. הכנס "מות המטריאליזם וחידוש התרבות" נערך ב-1995. אין צורך להסביר את הקונוטציה הדתית של השם. הכנס "Mere Creation" נערך ב-1996. שם הועידה הזאת נותן לי יותר מקונוטציה דתית אחת. מעבר למילה "בריאה" שמופיעה בו, הוא דומה מאד ל-Mere Christianity, ספר תיאולוגי-נוצרי מאד מפורסם שכתב ק.ס. לואיס, הסופר שכתב את סדרת ספרי הפנטזיה "דברי ימי נרניה" (אני אוהב להמליץ עליו ועל ספריו של ריצ'רד סווינבורן למי שרוצה להכיר תיאולוגיה נוצרית בת זמננו). ב-1997 נערך הכנס "נטורליזם, תאיזם והמשימה המדעית" שאת הקונוטציות הדתיות שלו גם אין צורך להסביר. שמות כאלו לא מאפיינים כנסים מדעיים. לכנסים מדעיים יש בדרך כלל שמות משעממים. טעימה מכאלו שמות האלו הם "Ubiquitin and ubiquitin-like proteins: From structure to function" שתערך באיטליה באוקטובר הקרוב, "15th Israeli Bioinformatics Symposium" שהתקיימה בסוף החודש שעבר באוניברסיטת בן גוריון ו-"Evolution 2013" שנערכה בחודש שעבר. חידוש התרבות, אשכבה למטריאליזם ובריאה לא מעניינים את התחת למדענים כשהם משתתפים בכנסים האלו. הם בכנס מדעי, לא בהרצאה ממטיף דתי.

מעבר לכנסים בעלי שמות דתיים, יש ראיות ישירות לכך שהמוטיבציה של בריאתני התכנון התבוני היא דתית. לדוגמא, לקראת סוף שנות ה-90 הופיע ברשת מסמך ממכון דיסקברי שמכונה "מסמך הטריז" (Wedge document). הוא מדגים יפה את המוטיבציה של בריאתני התכנון התבוני. כבר בתחילתו, המסמך מבכה את מותו של המדע המבוסס על עקרונות דתיים ועליתו של מה שהוא מכנה "המדע המטריאליסטי":

המסמך עובר להאשים את המטריאליזם הזה באבדן המוסריות האנושיות, בעירעור האחריות האישית למעשינו. הנרי מוריס עצמו לא יכול היה לנסח את העמדה שלו יותר טוב. הפתרון מתואר תחת הכותרת "מטרות":

• להביס את המטריאליזם המדעי ואת המורשת המוסרית, התרבותית והפוליטית ההרסנית שלו
• להחליף את ההסברים המטריאליסטיים בהבנה התאיסטית שהטבע ובני האדם נוצרו על ידי אלוהים

כבר כיסיתי במאמר הזה ממש את אי-ההבנה הזאת, אך זה משהו שכדאי לחזור עליו. בתהליך המדעי האמונה הדתית של בן אדם לא משנה. ניסויים ותצפיות הם השיטה באמצעותה אוספים מידע במדע, מגבשים היפותזות, בוחנים אותן ומפתחים תיאוריות. הכיוון אליו מצביעות הראיות לא תלוי במידת הדתיות של המדענים שביצעו את הניסויים, כי לראיות אין דעות דתיות. הקהילה המדעית תשמח לבקר את הניסויים והתצפיות של מדען בין אם הוא דתי אדוק ובין אם הוא אתאיסט גמור. בריאתנים, גם מסוגו של הנרי מוריס וגם בריאתני התכנון התבוני לא מפעילים מדע. הם מדברים על הסתכלות על הראיות, אבל הם עושים את התהליך הפוך. הם מתחילים עם המסקנה, עם אמונתם הדתית, ומנסים למצוא את הראיות שיתמכו בה. זאת האנטי-תזה של מדע. הם מקדמים את הדת שלהם, לא מדע. לא פלא שבריאתנים, גם בריאתני תכנון תבוני, נחשבים למוקיונים בעיני מדענים.

זאת לא נקודת הדמיון היחידה בין "תיאוריית" התכנון תבוני והבריאתנים הישנים. במהלך משפט בעיירה דובר, בפנסילבניה. חברי מועצת מנהלי החינוך המחוזית בעיירה דובר החליטו לאמץ ספר לימוד בביולוגיה שנכתב על ידי בריאתני תכנון תבוני, Of Pandas and People. הספר מכחיש את תיאוריית האבולוציה ומקדם את "תיאוריית" התכנון התבוני במקומה. מטרת מועצת המנהלים היתה "לאזן" את השפעת תיאוריית האבולוציה בכיתות המדע. שוב, מדענים, אנשי רוח, עמותות חילוניות ועמותות דתיות שילבו ידיים ותבעו את המחוז בבית המשפט בטענה שבריאתנות תכנון תבוני מפירה את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית על ידי קידום דת בבתי הספר הציבוריים.

ברברה פורסט היתה אחת מהמומחים שהעידו לטובת התביעה. היא פילוסופית שבין השאר עוסקת בתיעוד ההיסטוריה של בריאתנות התכנון התבוני. במהלך עדותה, היא הציגה כמה מממצאי התביעה. במהלך המשפט, התביעה קיבלה גישה לטיוטות מוקדמות של הספר Of Pandas and People. הם נכתבו בתקופה בה תנועת התכנון התבוני שיתפה פעולה עם הקרן למחשבה ואתיקה. זכרו שבעקבות החלטות בית המשפט האמריקאי ב-1987, בריאתנים לא יכלו להציג את הדת שלהם כשהם ביקרו את תיאוריית האבולוציה. הם היו צריכים להסתיר את השורשים הדתיים של הביקורת שלהם על תיאוריית האבולוציה. ההיסטוריה של הספר הזה משקפת את האסטרטגיה במדויק.

ראשית, שם הספר השתנה יותר מפעם אחת. לטיוטות המוקדמות היו שמות דתיים באופן מובהק כמו Biology and Creation. המהדורה הסופית זכתה לשם נטול דת. שנית, הניסוחים בספר השתנו בצורה שחושפת בדיוק מה רצו להשיג הכותבים שלו. בטיוטה מ-1986 "בריאה" הוגדרה כך:

במהדורה הסופית שפורסמה כמעט אותה הגדרה ניתנה ל"תכנון תבוני":

תכנון תבוני אומר שצורות החיים השונות התחילו בפתאומיות באמצעות גורם תבוני כשתכונותיהם כבר מוכנות – לדגים היו סנפירים וקשקשים, לעופות היו נוצרות, מקור וכנפיים וכדומה.

אם אפשר להגדיר את בריאה ואת התכנון התבוני באותה צורה, מה ההבדל בינם? הטיוטות הציגו טרנד אפילו יותר עצוב. צוות התביעה ספר את כמות הפעמים שהמילים "בריאתנות" על הטיותיה ו"תכנון תבוני" (intelligent design) הופיעו בטיוטות השונות ובמהדורות של הספר שזכו לפירסום. בגרף שמוצג למטה מציג עבור כל טיוטה בסדר כרונולוגי את כמות הפעמים שהופיעו המילים הללו בשתי עקומות נפרדות. באורח "פלא", חל ב-1987 שינוי עצום בעקומות. המילה בריאתנות והטיותיה כמעט נעלמו כליל בעוד שהשימוש בביטוי "תכנון תבוני" קפץ משימוש אפסי לשיא של כל הזמנים. ברור מאליו שהשינוי הזה לא נעשה בטעות. הוא נעשה בכוונה תחילה, על מנת להימנע מלקבל בראש בבתי המשפט האמריקאים שבאותה שנה ממש הכריעו אסרו על הכנסת בריאתנות לבתי הספר. מיותר לציין, השופט בדובר הכריע בצורה חד-משמעית נגד הבריאתנים וקבע שהשימוש בספר Of Pandas and People מפר את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, בין השאר בהסתמך על הגרף הזה.

כל מה שנעשה בספר הזה על מנת להפוך אותו מספר על "בריאה" לספר על "תכנון תבוני" היה לשנות מספר ניסוחים. לכן, לא מפתיע שהטיעונים שמקדמים תומכי התכנון התבוני מושאלים מאנשי הבריאתנות הישנה. "אין מאובני מעבר", "המורכבות של התא מוכיחה שצריך להיות מתכנן", "ההתפרצות הקמבריאנית מוכיחה שהאבולוציה כושלת", כריית ציטוטים מאסיבית של מדענים ואנשי רוח ועוד הרבה טיעונים אחרים של הבריאתנים הישנים – כולם נמצאים בשימוש של בריאתני תכנון תבוני. ההבדל העיקרי בינם הוא קוסמטי. הספרים של הבריאתנים החדשים שזכו לביקורת להתייחסות על גבי הספרות המדעית קיבלו שוב ושוב את הביקורת שהם לא יותר מאותה גברת בשינוי אדרת.

סוף דבר

הלוואי ויכולתי להלאות אתכם יותר ולתאר את ההיסטוריה של הבריאתנות ביותר פירוט, כי היא מרתקת אותי מנקודת מבט סוציולוגית ופסיכולוגית. אני קורא נלהב של ספרות בריאתנית ושל הספרות האבולוציוניסטית. את רוב הספרים שהזכרתי פה קראתי לאורך השנים. יש אנשים שלא מבינים את החיבה שלי לספרים של בריאתנים. אני חושב שהדרך הכי טובה לחשוב על המנהג הזה שלי היא במונחים של תחביב. יש אנשים שאוספים בולים, אחרים אוספים נעליים. אני אוסף קומדיה בריאתנית. בעיני זאת באמת קומדיה. אני עדיין זוכר בחדווה את היום-יומיים בהם קראתי את "בריאתנות מדעית" של הנרי מוריס לפני כמה שנים. בעיני, קריאת הספרים הללו אנלוגית לצפיה בסרטוני תאונות ביוטיוב. זה נוראי, אני מקווה שהכותב ייצא מזה בשלום ויבין שהוא כותב שטויות גמורות, אבל החיוך מתפשט על פני גם בלי שארצה בזה.

עדיין, בשל קוצר היריעה, אסכם את מה שכתבתי פה. מונעים על ידי קנאות דתית, הבריאתנים הישנים ניסו לקדם את הוראת הדת שלהם בבתי הספר תחת המסווה של מדע חדש. מדענים וארגונים דתיים וחילונים שיתפו פעולה והבהירו למערכת המשפט האמריקאית שהבריאתנים הללו לא מייצגים את קונצנזוס הדעות בעולם הדתי, מונעים על ידי פרנויה דתית ותחושת קרבן חסרות בסיס ומציגים פסוודו-מדע מוחלט כחומר לימוד לגיטימי לכיתת המדע. למרבה המזל, יותר מפעם אחת, בית המשפט הטה אוזן לראיות וקבע שהוראת הבריאתנות בכיתות המדע נוגדת את החוקה האמריקאית. בגלל החלטת בתי המשפט, תנועה "חדשה" של בריאתנות החליפה את התנועה הישנה, בריאתנות תכנון תבוני. היא ניסתה להסתיר את שורשיה הדתיים על מנת להפוך את הבריאתנות לעמדה שתעבור בחינה משפטית בארה"ב. גם הבריאתנים החדשים נפסלו בבתי המשפט מאותן סיבות. שורשיהם הדתיים נחשפו והיותם פסוודו-מדע בוססה בעיני מדענים ולמרבה המזל בית המשפט הסכים.

לאורך השנים, הבריאתנות האמריקאית הפכה למגדלור של בורות שמפיץ את אורו אל שאר העולם. העתקת טיעונים בלי לטרוח לבדוק אם הם נכונים היא תופעה שחוזרת על עצמה לאורך כל ההיסטוריה של בריאתנות, גם הבריאתנות האמריקאית. למה לטרוח להמציא בולשיט חדש, כשאפשר למצוא את הטיעונים של מוריס ושותפיו בשפע אתרי אינטרנט? מוריס עצמו לא המציא את חלק גדול מהטיעונים שלו. "תיאוריית" המבול, שאמורה להסביר את הממצאים הגיאולוגיים המודרניים בעזרת המבול התנ"כי של נוח, הושאלה מבריאתן קנדי בשם ג'ורג' מקרידי פרייס שהיה פעיל במיוחד בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. הטרנד הזה לא פסח על ארץ ישראל. כמעט כל טיעון כושל של זמיר כהן, אמנון יצחק, ג'רלד שרודר, משה טרופ, נתן אביעזר, מיכאל אברהם, הרבי מליובאוויטש ורבים אחרים הופיע בספרות הבריאתנית האמריקאית לפני שעשה עליה וגיור כהלכה. אני מקווה שבעתיד יהיה לי זמן לעשות צדק לנושא הזה. בינתיים, אני מקווה שמודעות לשורשים הפסוודו-מדעים של הבריאתנות והקנאות הדתית שנותנת לה מוטיבציה תספיק כדי להדליק נורה אדומה למי שמטה להם אוזן.

מקורות וקריאה מרחיבה

הטקסט למעלה לא מכיל הפניות להרבה מקורות. הנרטיב שהוצג בו בוסס בעיקר על ארבעת המקורות הראשונים שמופיעים כאן. ממליץ לכל מי שמעוניין בסקירה ממצה של ההיסטוריה של בריאתנות עכשווית לקרוא אותם.

מידע מרחיב על תנועת התכנון התבוני בארה"ב, הטקטיקות שלה, המוטיבציה של החברים בה והסיבה שהיא נחשבת לפסוודו-מדע ניתן למצוא בספר של ברברה פורסט ופול גרוס, Creationism's Trojan Horse.

אסופת המאמרים שהיוותה את ההשראה למאמר הזה היא Scientists Confront Creationism: Intelligent Design and Beyond בעריכת לורי גודפריי ואנדרו פטו. היא סוקרת בתמציתיות את ההיסטוריה של תנועת התכנון התבוני, את הכשלים המדעיים והפילוסופים שלה ואת הדמיון העצום בינה ובין תנועת "מדע הבריאה". שלושת הפרקים הראשונים מתמקדים באלמנטים היסטוריים.

יוג'יני סקוט כתבה את Evolution vs. Creationism: An Introduction, ספר שמהווה מבוא תמציתי ומצוין למחלוקת הציבורית בנושא אבולוציה, וכולל סקירה היסטורית וסקירה של טיעונים נבחרים.

רבים מהדברים שתיארתי כאן על תיאוריית התכנון התבוני זמינים (כולל מקורות) בתמליל העדות של ברברה פורסט במהלך משפט קיצמילר נגד דובר.

הפילוסוף רוברט פנוק פירסם ב-2001 את Tower of Babel: The Evidence against the New Creationism , ספר שמבקר את בריאתני התכנון התבוני מנקודת מבט מדעית ופילוסופית.

הביולוג והפילוסוף מאסימו פיגיליוצ'י פירסם ב-2002 את Denying Evolution: Creationism, Scientism, and the Nature of Science.

מהדורת אוקטובר 1996 של כתב העת Biology and Philosophy הוקדשה למאמרים מאת בריאתני תכנון תבוני ואבולוציוניסטים ולתגובות הדדיות של שני הצדדים למאמרים השונים.

מקורות רבים אחרים הוזכרו במהלך המאמר עצמו. ממליץ לכל מי שמעוניין לקרוא ספרות בריאתנית ולהתרשם מהטיעונים בעצמו לטרוח ולקרוא גם אותם, ולא רק את הספרות האבולוציוניסטית שהוזכרה.