עיתונות רעה: על איזון מזויף וה"מדע" של הרב זמיר כהן

בכלליות, עיתונאים גרועים בדיווח על מדע. לעתים קרובות הם נותנים הייפ חסר פרופורציות למחקרים ראשוניים, מפשטים כל כך מחקרים חדשים עד שהדיווח שלהם כבר לא מהימן למקור ונכשלים בלהבדיל בין מדע לפסוודו-מדע – משהו שנשמע מדעי, אבל לא באמת כזה. הנושא הזה זכה לתשומת לב ממדענים שונים ומחקרים עליו מתפרסמים חדשות לבקרים (לדוגמאות עיינו ב-[1-3]). למרות שלפעמים יש פנינים עיתונאיות של דיווח מדעי, לרוב הציבור מקבל דיווח ירוד כמו פירסומים של מחזירים בתשובה במדורי מדע (למה לא במדור יהדות?) ושלל מאמרים מקדמים קישקושים של רפואה אלטרנטיבית לסוגיה (אין לי כוח לתת דוגמאות. פשוט קראו קבוע ב-YNET בריאות). בסיכום הכולל, העיתונות הישראלית פוגמת יותר מאשר תורמת לידיעת המדע של הציבור. היא נוטה להציג פסוודו-מדע כמדע מהימן.

נראה שהלך הדברים הזה איפשר את פירסומה של הכתבה "הרב שמשתמש במדע וטכנולוגיה להחזיר בתשובה" במגזין G של גלובס. הכתבה סוקרת את פועלו של המחזיר בתשובה הרב זמיר כהן בהאבסת הציבור הרחב בפסוודו-מדע המוחלט שלו במסגרת מאמצו להחזיר בתשובה נפשות טועות. אין ספק שהרב זמיר כהן נעזר במשימתו בשלל עזרים טכנולוגיים, אבל ה"מדע" שהוא מציג לציבור הרחב לא קיים. פעם אחרי פעם, הוא מסמך את דעתו על ציטוטים של מדענים שהוצאו מהקשרם, מראה בורות משוועת בנושאים מדעיים בסיסיים בפיזיקה, ביולוגיה וגיאולוגיה ומכחיש באופן פעיל את ממצאיהם של תחומים מדעיים שעומדים על יסודות מוצקים, כולל תיאוריית האבולוציה וגיל כדור הארץ והיקום. אין בטיעונים שלו משהו מדעי. להפך.

ועדיין, כמיטב המסורת של "איזון" עיתונאי, הכתבה הזאת בגלובס לא מציגה את זמיר כהן כפי שהיא צריכה להציג אותו – אדם שנעזר בכבוד שהציבור רוחש למדע כרוח במפרשי ספינת הפסוודו-מדע החביב עליו. במקום להציג אותו כטועה ומטעה, הידיעה מתארת את כהן כמי ש"משתמש במדע" (כן, מדע בדיוני), "מצטט מחקרים שמערערים על תוקפו המדעי של תיארוך העולם באמצעות פחמן 14" (אין כאלו מחקרים מדעיים, כי מדען מתחום שיטות התיארוך יידע שבדיקת פחמן 14 לא משמשת לתיארוך העולם), ו"עצמות בהחלט יכולות להפוך למאובנים בתוך עשרות שנים בודדות" (זה לא משנה את התיארוך שלהן, אז למה זה בכלל נימוק לכך שהעולם צעיר?). השוס הוא האמירה האנטי-מדעית הבאה של כהן עצמו:

עם גישה כזאת, לא פלא שכהן מסיק פעם אחר פעם ש"המדע" תומך בתורה. בעוד שבמדע מגבשים מסקנות על פי הראיות, כהן כבר יודע מה המסקנה שלו ובונה את ה"ראיות" בהתאם. מה שהוא עושה ומה שמדענים עושים הוא כמו אש ומים, יין ויאנג, שחור ולבן. הוא הופך את התהליך לחלוטין. הוא אומר כאן במפורש שהוא עושה בדיוק את מה שלא אמורים לעשות במדע.

אין נקודות אור אפילו בחלק הכתבה בגלובס מראה קצת "ספקנות". ניצני הספקנות רוויים בניסוחים מתפתלים ומעט מדי החלטיות. הדבר הכי "ספקני" שנאמר הוא ש"הגישה הבריאתנית – שהרב זמיר כהן הוא מייצג בולט שלה ישראלי – מתבססת כמעט תמיד על ממצאים שנויים במחלוקת, בעלי מתודולוגיה מחקרית בעייתית ולעתים על הונאות בוטות". נתנו דוגמא אחת להונאה בוטה. יאי! מצד שני, " הזרם המרכזי של המדע דוחה מכל וכל את הגישה הבריאתנית ומתייחס לטענותיה כאל פסאודו-מדע".

בפועל, אלו לא ממצאים שנויים במחלוקת, אלא ממצאים שיש עליהם קונצנזוס מדעי ברור שסותר לחלוטין את כהן. המתודולוגיה של הבריאתנים היא לא "מתודולוגיה מחקרית בעייתית", אלא מתודולוגיה מחקרית לקויה לגמרי. כמו כן, השימוש בביטוי "הזרם המרכזי של המדע" רומז שיש זרם מדעי לגיטימי אחר שמקבל את טענות הבריאתנים. אין חיה כזאת. בבירור, הניסוחים שנבחרו בכתבה לוקים באיזון מזויף. אין כאן שתי דעות שיש להציג בלי להכריע מי מהן נכונה. הרב זמיר כהן לא אומר משהו שלא ידוע למדענים אם הוא נכון. הוא טועה ומטעה וכך יש להציג אותו.

הכתבה בגלובס עוצרת כאן, אם כי נראה שיש לה המשך שמופיע במגזין G (במהדורה המודפסת, אני מניח). נותר לי רק לקוות שהגרסה המלאה שלה מראה הרבה פחות איזון מזויף ויותר דיווח מדעי מהימן והחלטי. גם אם הכתבה המלאה מוצלחת יותר, לא ברור לי למה קוראי האינטרנט של גלובס מקבלים גרסה מסורסת שלה. שיקולי רייטינג לא אמורים לשחק פה תפקיד. אחרי הכל, לצאת נגד מחזיר בתשובה נודע יביא שפע של רייטינג. כששמים את הכתבה הזאת בהקשר של הסטנדרטים העיתונאיים הירודים של דיווחים מדעיים, ברור למה טראש כזה זכה לפירסום. לצערי, בגלל הסטנדרטים האלו הבנת המדע של הציבור תסבול עוד הרבה מנות גדושות של "איזון מזויף". מי יתן והמאמר שלי תיקן במעט את המעוות.

מקורות

1. Gonon F, Konsman J-P, Cohen D, Boraud T. Why Most Biomedical Findings Echoed by Newspapers Turn Out to be False: The Case of Attention Deficit Hyperactivity Disorder. PLoS ONE 2012;7:e44275.

2. Brewer PR. The Trappings of Science: Media Messages, Scientific Authority, and Beliefs About Paranormal Investigators. Science Communication 2013;35:311–333.

3. Dixon GN, Clarke CE. Heightening Uncertainty Around Certain Science: Media Coverage, False Balance, and the Autism-Vaccine Controversy. Science Communication 2013;35:358–382.