אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.
מארק רידלי (Mark Ridley) הוא זואולוג בריטי והכותב של אחד מספרי הלימוד האקדמאיים הפופולריים ביותר על אבולוציה.
הציטוט בו משתמשים בריאתנים:
"בכל אופן, שום אבולוציוניסט אמיתי, בין אם הוא מהאסכולה הקלאסית או מתומכי שיטתו של גולד, לא משתמש במאגר המאובנים כהוכחה לתמיכה בתיאוריית האבולוציה ונגד תיאוריית הבריאה המכוונת".
בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שלא התגלו מאובני מעבר. המקור שהם נותנים לו הוא כתבה שפורסמה ב-1981 על ידי רידלי במגזין המדע הפופולרי New Scientist.
זה הציטוט בהקשרו:
כמה פליאונטולוגים סוברים שחיות התפתחות בהדרגתיות, דרך אינספור שלבים מאחת לשניה. אחרים מצביעים על כך שתיעוד המאובנים לא מראה ראיות לשינוי הדרגתי כזה. מה שבאמת קרה, הם מציעים, הוא שכל מין של חיה שרד פחות או יותר בלי שינויים לזמן מה, ולאחר מכן נכחד או עבר אבולוציה מהירה לצורה-בת (או צורות-בנות) חדשה. […] הויכוח [בין פליאונטולוגים האוחזים בשתי הדעות הללו] הוא על הדפוס ההיסטורי של אבולוציה; אך אנשים מבחוץ, הרואים את המחלוקת מתגלעת, דמיינו שהיא על האמת של אבולוציה – האם אבולוציה קרתה בכלל. זאת טעות נוראית; והיא צומחת, אני מאמין, מהרעיון השגוי שתיעוד המאובנים מספק חלק חשוב מהראיות שאבולוציה התרחשה. למעשה, אבולוציה מוכחת על ידי סט אחר לחלוטין של טיעונים – והדיון הנוכחי בפליאונטולוגיה לא נוגע ללראיות התומכות באבולוציה.
המאמר שפתח את הדיון החדש פורסם ב-1972 על ידי שני פליאונטולוגים אמריקאים, נילס אלדריג' וסטיבן ג'יי גולד. […]
הטוויסט הגיע כשה"עובדות" של אלדריג' וגולד על תיעוד המאובנים נקלטו על ידי בריאתנים והשתמשו בהן במחלוקת אחרת לחלוטין על האם אבולוציה בכלל קרתה. […]
עם זאת, השינוי ההדרגתי של מין מאובן מעולם לא היה חלק מהראיות לתיאוריית האבולוציה. בפרק על מאובנים ב"מוצא המינים" דארווין הראה שתיעוד המאובנים חסר תועלת כדי לבדוק אם היתה אבולוציה או בריאה מכוונת, משום שהיו בו פערים רבים. אותו טיעון עדיין תקף. אלדריג' וגולד הראו שתיעוד המאובנים עלול להיות אפילו פחות שלם משחשב דארווין. […] בכל מקרה, שום אבולוציוניסט אמיתי, בין אם הוא [שייך לפליאונטולוגים שתומכים בקצב אבולוציוני הדרגתי] או [חושב כמו גולד ואלדריג'], לא משתמש בתיעוד המאובנים כראיה לטובת תיאוריית האבולוציה ונגד בריאה מכוונת. זה לא אומר שתיאוריית האבולוציה אינה מוכחת.
אז מהן הראיות שמינים עברו אבולוציה? מסורתית, יש שלוש סוגי ראיות, ועל אלו, ולא על "ראיות ממאובנים", צריכים המבקרים לחשוב. שלושת הטיעונים נלקחו מאבולוציה נצפית של מינים, מביוגיאוגרפיה ומהמבנה ההיררכי של הטקסונומיה.
Ridley, 1981
בשארית המאמר רידלי סוקר את שלושת קווי הראיות הללו.
כמה תובנות נובעות מהציטוט הזה בהקשרו. ראשית, רידלי לא מדבר במאמר הזה על קיומן או חסרונן של מאובני מעבר. הוא פשוט אומר (וצודק) שמאובנים לא היוו את עיקר הראיות לטובתה.
שנית, וזה ממה משעשע, יש הרבה אירוניה במה שעשו פה בריאתנים. הם חיים באשליה שמאובנים הם הראיה, בה"א הידיעה, לטובת תיאוריית האבולוציה. בלי מאובנים אין לתיאוריה ראיות. הם חיים בפנטזיה. המטרה של רידלי היתה לסקור את קווי הראיות העיקריים לטובת תיאוריית האבולוציה. הוא דורש מבריאתנים להתמודד איתם, ולא עם הפנטזיות שלהם. הוא דורש מהם לא להוציא ציטוטים מהקשרם, אלא להסתכל למציאות בעיניים. מה התגובה שלהם? להוציא את דבריו מהקשרם. חוסר היושרה צועק לשמים.
הבריאתנים הטועים
הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).
מקורות
Ridley, M. (June, 25, 1981). Who doubts evolution? New Scientist, pp. 830–832.
Some palaeontologists maintain that animals have evolved gradually, through an infinity of intermediate stages from one form to another. Others point out that the fossil record offers no firm evidence for such gradual change. What really happened, they suggest, is that any one animal species in the past survived more or less unchanged for a time, and then either died out or evolved rapidly into a new descendant form (or forms). […] The argument is about the actual historical pattern of evolution; but outsiders, seeing a controversy unfolding, have imagined that it is about the truth of evolution— whether evolution occurred at all. This is a terrible mistake; and it springs, I believe, from the false idea that the fossil record provides an important part of the evidence that evolution took place. In fact, evolution is proven by a totally separate set of arguments—and the present debate within palaeontology does not impinge at all on the evidence that supports evolution.
The paper that provoked the new debate was published in 1972 by two American palaeontologists, Niles Eldredge and Stephen Jay Gould. […]
The twist came when Eldredge and Gould's "facts" about the fossil record were picked up by the creationists and others, and used to fuel the wholly different controversy about whether evolution has ever occurred at all. […]
However, the gradual change of fossil species has never been part of the evidence for evolution. In the chapters on the fossil record in the Origin of Species Darwin showed that the record was useless for testing between evolution and special creation because it has great gaps in it. The same argument still applies. Eldredge and Gould pointed out the fossil record might be even less complete than Darwin had thought. Populations in the process of speciating are probably small and geographically separated from their ancestral population, so the full course of speciation would not be preserved at any one site of fossil deposition. What we would see is a series replaced by another, obviously related and yet with no gradual intermediate forms. In any case, no real evolutionist, whether gradualist or punctuationist, uses the fossil record as evidence in favour of the theory of evolution as opposed to special creation. This does not mean that the theory of evolution is unproven.