איליה פריגוז'ין (1917-2003)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

איליה פריגוז'ין (Ilya Prigogine) היה כימאי בלגי שזכה בנובל, בין השאר, על עבודותיו על מערכות מורכבות.


אעסוק בשני ציטוטים של פריגוז'ין. זה הראשון:

"ההסתברות, שבאופן ספונטאני ייווצרו מבנים אורגאניים ותגובות מותאמות ביותר, המאפיינות מערכות חיים – הינה אפסית".[1]

זה השני:

ההסתברות שבטמפרטורות רגילות כמה מולקולות מתקבצות יחד ובכך גורמות להופעת תפקודים המתואמים המאפיינים אורגניזמים חיים, היא כמעט אפסית. לכן הרעיון של ראשית ספונטנית של החיים בצורתם העכשווית הוא לא סביר, אפילו בסדר גודל של מיליארדי שנים.[2]

הציטוטים הללו מראים, לשיטת הבריאתנים, שבלתי אפשרי שהחיים נוצרו החיים באופן טבעי. המקור שלהם הוא מאמר שפירסם איליה פריגוז'ין בשנת 1972 בכתב העת Physics Today. המאמר הוא החלק הראשון מסדרת מאמרים בת שני חלקים שסוקרת את הקשר בין אבולוציה לתרמודינמיקה (Prigogine et al., 1972a, 1972b).

ראשית, לא ברור למה בריאתנים מייחסים את הציטוט הזה דווקא לפריגוז'ין. הוא רק אחד משלושת הכותבים של סדרת המאמרים הזאת. אפשרי שהם חושבים שהעובדה שהוא זכה בפרס נובל תיתן יותר סמכות לדברים שהם דוחפים לפיו.

שנית וחשוב מזה, במאמר מופיע ציטוט דומה, אבל ההקשר הורס לבריאתנים את המסיבה. כרגיל. זה הציטוט בהקשרו. המאמר מתחיל בסקירת כמה מושגים בסיסיים בתרמודינמיקה. לאחר מכן, עדיין במסגרת דברי הפתיחה של סדרת המאמרים הזאת, פריגוז'ין ועמיתיו כותבים את הדברים הבאים:

ההסתברות שבטמפרטורות רגילות מספר מקרוסקופי של מולקולות יורכב כך שיווצרו המבנים המסודרים מאד ושהם יהיו בעלי התפקוד המתואם של אורגניזמים חיים היא קטנה מאד. הרעיון של היווצרות ספונטנית של החי בצורתו הנוכחית הוא לפיכך מאד לא סביר, אפילו במיליארדי השנים בהם התרחשה אבולוציה כימית.

המסקנה שיש להוציא מהניתוח ×”×–×” היא שהסתירות לכאורה בין סדר ביולוגי וחוקי הפיזיקה – בייחוד החוק השני של התרמודינמיקה – לא יכולות להיפתר כל עוד ננסה להבין מערכות חיות בעזרת השיטות המוכרות של מכניקה סטטיסטית של שיווי משקל או תרמודינמיקה.

Prigogine et al., 1972a, p. 23-24

הציטוט הזה לקוח מפתיחת המאמר הראשון. שימו לב למה שכתוב בפסקה השניה. המסקנה של פריגוז'ין ועמיתיו היא שלא נוכל להשתמש ב"שיטות המוכרות של מכניקה סטטיסטית של שיווי משקל או תרמודינמיקה". לא משנה מה זה בדיוק. מה שחשוב זה שמדובר בגישת מחקר מאד ספציפית. בגלל שגישת המחקר הזאת כושלת בעיניהם, פירוגוז'ין ועמיתיו משתמשים בגישה אחרת, תרמודינמיקה של מערכות שאינן בשיווי משקל.

לסיכום, כל מה שפריגוז'ין ועמיתיו אומרים מסתכם ב"הגישה הזאת לא עובדת, אז אנחנו משתמשים באחת אחרת". אין פה שום אמירה כללית על ההסתברות של היווצרות החיים. בריאתנים פשוט עיוותו את המאמרים הללו עד לבלי היכר. ×–×” אבסורד כמו לטעון שכל פעם שה-GPS שלי אומר לי "מתכנן מסלול מחדש" הוא בעצם אומר שאין שום דרך להגיע לתל אביב. הסילוף בעל כיוון מאד ברור – לטובת הפנטזיות הבריאתניות. שוב, בריאתנים מראים שלא אכפת להם מה מדענים אומרים בפועל. הם רק רוצים להיראות כאילו הם צודקים, לא להיות צודקים.

הבריאתנים הטועים

ציטוט [1]

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-27.10.13.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "האבולוציה: תאוריה המשבר", פורסם ב-27.10.13.

ציטוט [2]

ג'ראלד שרודר, "המדע והאל", עמוד 164, פורסם בשנת 2001 בתרגום נילי לנדסברגר.

מקורות

Prigogine, I., Nicolis, G., and Babloyantz, A. (1972a). Thermodynamics of evolution. Physics Today, 25(11), 23–28.

"The probability that at ordinary temperatures a macroscopic number of molecules is assembled to give rise to the highly ordered structures and to the coordinated functions characterizing living organisms is vanishingly small. The idea of a spontaneous genesis of life in its present form is therefore highly improbable, even on the scale of the billions of years during which prebiotic evolution occurred.

The conclusion to be drawn from this analysis is that the apparent contradiction between biological order and the laws of physics – in particular the second law of thermodynamics – cannot be resolved as long as we try to understand living systems by the methods of the familiar equilibrium statistical mechanics and equally familiar thermodynamics."

Prigogine, I., Nicolis, G., and Babloyantz, A. (1972b). Thermodynamics of evolution. Physics Today, 25(12), 38–44.