בכנות, הרב אורי שרקי הוא אחד הרבנים הבודדים שאהבתי מהיום שבו שמעתי לראשונה הרצאה שלו. כמובן שחלקתי עליו, אבל אהבתי בכל זאת את החמימות שבה הוא העביר את השיעור ואת הפתיחות שהוא הציג. הטענות שהוא העלה לא היו חדשות לי. שמעתי אותן בעבר בניסוחים שונים. הן יותר מראויות להתייחסות משום שהרב כותב היטב, בשפה ברורה ונעימה לקריאה, בניגוד לכמה אנשים… אהממ, דניאל בלס. למרות כמה דברים שהפריעו לי בדבריו, הוא עדיין טוב יותר מבלס.
לצורך המאמר הזה אני אשתמש במאמר שנכתב בחוברת שהופקה על ידי ארגון אורים בשם "שורשי החיים". אני אנתח את שני המאמרים הראשונים בספר, "תורה ומדע" ותורה מן השמים" בשני מאמרים נפרדים. המאמר הזה יעסוק במאמר הראשון בחוברת שנקרא "תורה ומדע". מטרתי היא להראות איך הרב שרקי כורה לעצמו בור אינטלקטואלי ענק.
תורה ומדע – תמצות לא תמציתי של הטיעון
נתחיל מהמאמר הראשון, תורה ומדע. אציג כאן את סיכום טענתו מתובל במספר ציטוטים מהחוברת עצמה. זה יהיה מעט ארוך, אך לא ארוך כמו בחוברת. הדברים שיכתבו אמורים לספק כל מי שירצה לדעת מה טוען הרב שרקי.
הרב שרקי מציג חמש שיטות להבנת היחס בין תורה ומדע. שתי הראשונות מניחות שיש סתירה שלא ניתן לפשר בין תורה ומדע. הגישה הראשונה מניחה שהתורה היא אמת ולכן דוחה את כל התגליות המדעיות. הגישה השניה מניחה שהמדע הוא אמת ולכן שוללת את נכונותה של התורה.
שתי השיטות הבאות הן מה שכל אחד שמכיר את דניאל בלס וחבר מרעיו למועדון תנועת ההחזרה בתשובה יזהה מיד. העיקרון של שתיהן הוא שאין סתירה בין תורה ומדע. הראשונה קובעת שאין סתירה משום שהמדע שוגה. השניה קובעת שאין סתירה משום שהיוצר של התורה ידע את מה שהמדע גילה רק לאחרונה ולכן עלינו לפרשן את התורה בראי המדע (בליווי ציטוטים מבארים מהתנ"ך וממקורות יהודיים אחרים).
בשיטה החמישית העסק מתחיל להתחמם. הרב שרקי מסביר שהמדע עוסק ב"תיאור המציאות ותפקודה, ובא לענות בעיקר על שאלות כגון 'ממה מורכב החומר?' או 'מהם החוקים שבהם החומר פועל?'" בעוד התורה עוסקת ב"משמעות המציאות מבחינה מוסרית, ובאה לענות שאלות כגון 'לאיזו תכלית עומד החומר?' או כיצד ראוי לנהוג?'" (עמ' 11). לפיכך, טוען הרב שרקי, ארבע השיטות הקודמות אינן נכונות.
השיטה החמישית היא למעשה שיטתו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ' שגורסת שקיימת חציצה ברורה בין תורה ומדע בדיוק מהסיבה שמצוינת למעלה. כפי שכותב הרב שרקי כשהוא מתאר את השיטה הזאת, "קביעת המדע שהאדם בא מהקוף וקביעת התורה שהאדם בא מן העפר שתיהן נכונות, אלא שהמדע מתאר את מקור האדם מבחינה ביולוגית, ואילו התורה מתארת את מקור האדם מבחינה מוסרית-ערכית". הוא מקשה על שיטתו של ליבוביץ' באומרו ש"מי שברא את המדע הוא גם זה שנתן את התורה, ואחדות זו אמורה להותיר רושם על שני התחומים" (עמ' 12).
הרב שרקי מסביר את השיטה בה הוא נוקט, שיטתו של הראי"ה קוק. בנושאים מדעיים רגילים כגון עובדות פיזיקאליות או מבנים ביולוגיים אין קשר בין תורה ומדע. עם זאת, מאחר ואלוהים ברא את הטבע, צריך להיות קשר עמוק יותר בין תורה ומדע.
כפי שניחשתם, הרב שרקי טוען שקשר כזה קיים. אני חייב לצטט פסקה שלמה כאן:
"דוגמא מרכזית להתגלות רצון הבורא בדרך המדע היא תורת האבולוציה. חכמי הקבלה תיאור תמיד את התפתחותו הרוחנית של העולם בתור תהליך הדרגתי, השתלשלות, אולם מחשבה זו היתה קיימת רק בקרב יחידי סגולה ואילו המון העם היו רגילים לחשוב שהעולם הגיח באופן פתאומי, כלשהו הפסוק (בראשית, א,ג): "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור". דווקא תורת האבולוציה, שהרגילה את נפש ההמון למחשבת ההתפתחות ההדרגתית, פתחה פתח למפגש של ההמון עם האלוהות המתגלה בטבע ובהיסטוריה. כל זאת, בלי קשר לשאלת נכונותה המדעית של תורה זו, שצריכה להישאר נחלת חוגי המחקר" (עמ' 14)
כדוגמא נוספת, הרב שרקי מביא את הסדר שבו גילויים מדעיים קרו כהוכחה לקשר הזה. "זאת ועוד – היות שיש לבורא כוונה לגלות חלק מרצונו דווקא דרך המדע, יהיה סדר בהופעת הגילויים המדעיים שנובע במישרין מכוונה זו", הוא כותב. הוא נותן כדוגמא את השתלשלות העניינים הבאה. קודם גילינו שכדור הארץ עגול ונע בחוסר יציבות בחללוסברנו שהוא במרכז היקום, אחרי כן שהוא לא במרכז היקום, ורק לבסוף שהוא חלק קטן וזעיר מיקום ענק ואדיר. הסיבה להדרגתיות המוסרית של האנושות היא ההקבלה שלה לעליה במוסר האנושי. ככל שהמוסר האנושי עלה, כך האלוהים חשף בפנינו עוד טפח.
הרב מוסיף עוד ראיה אחת אחרונה לקשר העמוק בין תורה ומדע, השאיפה לאחדות. לאחר שהרב מצטט את "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" הוא כותב "המדע לא טוען אמנם ש'ה' אחד' היא הנוסחה הכוללת של כל המציאות, אבל ניתן לראות שיש במדע שאיפה להגיע לתיאוריה פיסיקאלית אחת שתתן הסבר כולל לתופעות השונות, כגון 'תורת השדה המאוחד'".
עד כאן הטיעון. כעת נעבור לדון במה שגוי בו לדעתי.
הסיבה החסרה
הטיעון הראשון שלי הוא פשוט ביסודו: הרב שרקי פוסל את חמשת השיטות האחרות להבנת הקשר בין תורה ומדע על ידי שימוש בטיעון טיפשי. במקרה של ארבעת השיטות הראשונות, הוא טוען שהתורה והמדע עוסקים בשני דברים שונים. הדבר לא נכון לגמרי. דברים שכתובים בתנ"ך מתנגשים בצורה ישירה עם עובדות מדעיות.
קחו לדוגמא את סיפור המבול. בעזרת כלים מדעיים ניתן לנסות לקחת את סיפור תיבת נוח ולנסות לראות אם הוא אכן קרה. לדוגמא, אם כל האנושות הושמדה וכולנו צאצאיו של אדם אחד, נוח, אנחנו אמורים לראות סימנים לזה בקוד הגנטי שלנו. אותו דבר נכון על כל החיות שעלו לתיבת נוח. אנו צריכים לראות כשכבות גיאולוגיות ראיות להצפה כלל עולמית.
כדי לתמצת את הטענה שלי, אמנם התורה מדברת בעיקר על מוסר, אבל היא גם מספרת היסטוריה שמשולבים בה פרטים שהמדע יכול לגלות. הלכך, סתירות בין התורה והנ"ך ותחומי מחקר מדעיים צצות בפועל, בין אם הרב שרקי רוצה בהן או לא.
יהיו כאלו שיטענו שאני נוטה לגישה מילולית מאד להבנת התנ"ך. אני לא מבין את הטענה הזאת. אני לא הבאתי כדוגמא סיפור שעליו נאמר שיש בו "סוד" כמו סיפור מעשה בראשית. בכוונה תחילה בחרתי בסיפור המבול. אם הסיפור הוא רק משל, איזה תוכן יש להבטחה שבסופו? הוא מכיל פרטים רבים שניתן לוודא, וכשמסתכלים עליו מנקודת מבט מדעית, לא סביר שהוא קרה ואין ביסוס ראייתי שהוא אכן קרה. יש אפילו ראיות נגדו.
אם בכל זאת יטען כנגדי שסיפור המבול הוא משל, אשמח לדעת על פי איזה קריטריון בוחרים המאמינים לקטלג סיפור אחד כמשלי וסיפור אחר כלא משל. עד היום לא קיבלתי קריטריון אחד ברור, אבל אני פתוח לרעיונות חדשים.
כשהרב שרקי פוסל את השיטה החמישית הוא מגיע לאיזור הכשלים הלוגיים. ראשית, תיקון. אלוהים לא ברא את המדע. אלוהים ברא את בני האדם ונתן להם בחירה חופשית. הם יצרו את השיטה המדעית. לאלוהים מיוחסת בריאת היקום. הטיעון הזה נכון אך ורק אם מניחים שהאלוהים שברא את היקום אכן נתן את התורה. הטיעונים של הרב שרקי בנושא הזה יפורטו במאמר הבא שיעסוק בפרק השני בחוברת, "תורה מן השמים". יהיה זה מספיק לומר בינתיים שהטיעונים שלו בנושא הזה לא עומדים משחק מחשבתי קטן בראש.
מכל מה שנכתב כאן נובע שאין הצדקה להעדיף את השיטה של פרופסור ליבוביץ' או את שיטתו של הרב שרקי. הטיעון שהרב שרקי מעמיד נגד ארבע השיטות הראשונות שגוי מיסודו. לצורך הדיון, בואו נמשיך הלאה ונניח שהטיעון הזה עומד על כנו. החלקים הבאים יהיו קצרים יותר.
הקבלה החסרה (?)
הרב שרקי מצטט בעקיפין את חכמי הקבלה ומסביר שתיאוריית האבולוציה מגשימה את מה שהם טוענים. כדי שהטענה הזאת תהיה נכונה, בראש ובראשונה נדרש שהתורה תהיה באמת מן השמים. אם התורה אינה מן השמים, תורת הקבלה פשוט ריקה מתוכן. כפי שאנסה להראות במאמר הבא על החוברת, הרב שרקי לא מבסס את הטענה הזאת.
הסיבה השגויה
הרב שרקי הביא דוגמא לסדר שבו התגלו עובדות מדעיות. הסיבה לכך שהסדר היה בדיוק כפי שהוא היה היא העלייה במוסריות האנושית, שהכינה אותנו לקבל את האמיתות הללו. עם זאת, בדוגמא שהציג הרב הסיבה היא אחרת לגמרי. ראיות והיגיון.
גילינו שכדור הארץ עגול משום ששמנו לב לאפקט של ספינות בים שבאות מהאופק, והעובדה שבזמן ליקוי ירח כדור הארץ מופיע ככדור על הירח. חשבנו שאנחנו במרכז היקום משום שבניסיוננו להכין מודל של תנועת הכוכבים היינו צריכים להסביר מה שומר את כל הכוכבים במסלולם ואיך האנשים שבקצה התחתון של הכדור לא נופלים ממנו. על ידי ההנחה שכל הדברים נמשכים למרכז היקום הצלחנו לפתח מודל יחסית טוב לחזיית תנועת הכוכבים. ניקולאוס קופרניקוס ויוהנס קפלר פיתחו מודל טוב יותר שבו כדור הארץ לא היה במרכז היקום, וחזה בצורה מדויקת יותר את תנועת הכוכבים. לאחר שניוטון פיתח את התיאוריה שלו על ידי מתמטיקה וניסויים מבריקים גילינו את חוקי הגרביטציה והסרנו את המכשול האחרון בפני המודל ששם את השמש במרכז מערכת השמש.
בשורה התחתונה, אין צורך הכניס לכאן את אלוהים כלל וכלל. הסדר הזה מוסבר בצורה מושלמת על ידי התפתחות הדרגתית של ידע והבניה של דורות של מדענים על עבודתם של הדורות הקודמים.
השאיפה להבנה
ובכן, הדוגמא האחרונה לקשר בין מדע ותורה שמציג שמציג הרב שרקי שגויה מסיבה אחת פשוטה: היא מפשטת את המדע. בתהליך המדעי אכן קיימת שאיפה להציג כמה שפחות הסברים שונים לאותה בעיה, וליצור הסבר עקרוני אחד שניתן ליישם על כל מיני תופעות שונות. לצורך הדוגמא, זה נכון שבפיזיקה קיימת שאיפה ליצור תיאוריה אחת שתסביר את הכל. אבל "הכל" אומר בהקשר הזה את כל התופעות הפיזיקאליות. איש לא טוען שהתיאוריה הזאת תסביר איך התפתחו יצורים חיים. את התפקיד הזה ממלאת תיאוריית האבולוציה ששייכת למדע הביולוגיה. לטעון שהאחדות המדעית אפילו מתקרב לאחדות של ה' יהיה שגוי. אך ורק בתוך תחומים מוגדרים מאד ישנה שאיפה כזאת, ואין שאיפה לתיאוריה כוללת שתסביר את הכל כולל הכל.
סיכום
לא השתכנעתי כלל ששיטתו של שרקי עדיפה מסיבות אובייקטיביות על פני השיטות האחרות שהוא מציג. כמו כן, היחס העמוק שהוא מציג בין תורה ומדע שגוי לדעתי. יש עדיין צורך להיפטר מטענות הרב בנושא "תורה מן השמים" על מנת להשלים את התמונה. אעשה זאת במאמר הבא.
כרגיל, אני יותר מאשמח לשמוע את דעתכם וללבן את הנושא איתכם. אתם מוזמנים להגיב או לשלוח מייל. אשמח לתיקונים אם מצאתם שגיאות, הן לשוניים, הן עובדתיים והן לוגיים.
נהניתי מאוד לקרוא את דבריך. הכל פה נאמר בכבוד, ומתוך ניסיון אמיתי לבירור הדברים. בצורה פתוחה להקשבה ולדיון. דברים לעניין. בקיצור, מאמר טוב.
אתה עוד רואה תגובות כאן, עוד מגיב? האמת היא שאני נוטה להעדיף דיון פרטי ולא פומבי. ברגע שכותבים דברים בפני כולם, עלול להיות שאנשים יקראו חצאי דברים ויבינו ממני דברים הפוכים מכוונתי; לתקן ולהסביר את עצמי לאדם אחד זה הרבה יותר פשוט מאשר לתקן ולהסביר את עצמי לכ-ל מי שטעה בדברי (זה קורה לא מעט, פעמים רבות אני לא ממש מצליח להסביר את עצמי בצורה ברורה, ואז אנשים מבינים ממני את ההיפך ממה שהתכוונתי).
לא היה לי כוח לקרוא את התגובות, אני מקווה שזה בסדר, ושאני לא חוזר *יותר מדי* על דברים שנאמרו. כשיש 50 תגובות קשה להאמין שלא אמרו שום דבר ממה שאכתוב, ככה שלחלום רחוק שכזה קשה לי לקוות.
למדתי המון מהרב שרקי, ואני חושב שאני גם יכול לומר שלמדתי הרבה על האופן שבו הוא חושב, על האופן שהוא מלמד תורה (אני חושב שהפצת את החוברת "שורשי החיים" נחשבת אצלו ללמד תורה), על המגמות שלו בזמן שהוא מלמד. כמובן, אינני הרב שרקי בעצמו, ולכן לא אוכל לייצג אותו בצורה מוחלטת. אבל מה שביכולתי, אשתדל בע"ה.
בכל אופן, גם אם לא ירדתי לסוף דעתו של הרב שרקי ולא הבנתי אותו נכון, אני עצמי מאמין בדברים שאכתוב בע"ה, אז יש אדם אחד לפחות שחושב ככה.
תחילה אדגיש נקודה מסוימת. 4 השיטות הראשונות שהביא הרב שרקי לא שואלות את עצמן האם יש טעם להתמודד עם סתירות בין תורה למדע. הן פשוט מניחות שיש טעם, ומתמודדות. הרב שרקי שואל את עצמו האם יש טעם בכך, והוא מגיע למסקנה שאין טעם בכך, ושזוהי הטעות של 4 השיטות הראשונות. אינני בטוח שהרב מתכוון להוכיח מבחינה אובייקטיבית שאין טעם להתמודדות, הוא רק מנסה להסביר מדוע לדעתו אין טעם.
תראה, הן התורה והן המדע, אלו לא רק דברים כתובים, ואלו לא רק גישות או דעות על העולם והחיים. יש בתורה עולם שלם של לימוד תורני, התעסקות עם שאלות ובעיות תורניות והלכתיות, וכדו'. יש במדע עולם שלם של מחקר מדעי, התעסקות עם שאלות ובעיות מדעיות ומחקריות, וכדו'. התורה היא עולם שלם, המדע הוא עולם שלם.
מתוך היכרותו עם עולם התורה, הרב שרקי טוען שהחיים של עולם התורה סובבים סביב השאלה המוסרית, שאלת ה"מה לעשות עם העולם ולמה". מתוך היכרותו עם עולם המדע, הרב שרקי טוען שהחיים של עולם המדע סובבים סביב השאלה הטכנית, שאלת ה"איך עובד העולם" (אגב, מתוך היכרותך עם עולם המדע, שאני משוכנע שהיא היכרות עמוקה בהרבה מההיכרות שלי איתו, האם תוכל לאשש, או להפריך, את הנקודה האחרונה – שהעניין שמעסיק את המדע וסביבו סובב העולם המדעי הוא השאלה הטכנית?).
אם אמת הדבר, הרי שאין טעם להנגיד ביניהם. איש מדע יוכל להתגמש על שאלות ה"מה לעשות" וה"למה", כי הן לא תסתורנה דברים עקרוניים אצלו (לפחות לא דברים עקרוניים שנובעים מהעולם המדעי. יכול להיות שהוא לא יתגמש, אבל זה לא יהיה בגלל העולם התורני שלו, אלא בגלל דברים אחרים. אדם הוא יצור מורכב, הוא יכול להכיל כמה עולמות). איש תורה יוכל להתגמש על שאלות ה"איך", כי הן לא תסתורנה דברים עקרוניים אצלו.
(טוב, בעצם עד כאן לכאורה רק חזרתי על דברים שנאמרו במאמר עצמו. סליחה אם אני מאריך מדי או אם זה לא נראה לעניין… ואולי זה גם באמת לא לגמרי לעניין)
אז נכון, גם לעולם התורה יוצא לעסוק בדברים שהם לא חלק מהעניין המרכזי שלו, וגם לעולם המדע יוצא לעסוק בדברים שהם לא חלק מהעניין המרכזי שלו. ולפעמים גם קורה שיש לתורה/למדע אמירה מסוימת, שהיא לא חלק מהעניין המרכזי שלה/שלו, אבל היא נובעת ישירות מאמירות שהן כן חלק מהעניין המרכזי. ולכן – נכון, עלולה להיווצר סתירה בין אמירות בעולם התורה לבין אמירות בעולם המדע. אבל אלו הן סתירות נקודתיות, ולא כל-כך מהותיות. נוכל להסתדר איתן, הן המדע והן התורה. נוכן לחיות ביחד. ונוכל אפילו להיות גם איש מדע וגם איש תורה.
כל זה נכון באופן כללי, אבל לא מספיק עונה על הדוגמה של המבול. לא יוצא לי להיפגש הרבה עם הרב, אבל אם ייצא לי מתישהו, אשתדל בלי נדר לשאול אותו על השאלה ההיסטורית, כיצד צריך להתייחס לסתירות בין ההיסטוריה כפי שהיא מתוארת על-ידי המדע להיסטוריה כפי שמתוארת על-ידי התורה. אגב, וזה באמת ממש אגב, אני לא חושב שיש הרבה כאלה, אבל השאלה חשובה.
אני יכול לומר משהו מעצמי, ופה אינני מייצג כלל את הרב שרקי, כי אינני יודע כלל מה דעתו בשאלה הספציפית הזו: בעולם התורה, כשעוסקים בשאלה היסטורית, לא מתעניינים בזה מצד מה שהיה בעבר, בשביל לדעת את העובדות היבשות. המטרה היא לדעת כיצד זה משפיע עלינו, כיצד זה קשור אלינו. שים לב – אפילו אם דיון שלם יסוב סביב שאלה עובדתית, ולא תהיה בו שום התייחסות לשאלה כיצד העובדות משפיעות עלינו; ואפילו אם כשהדיון ייגמר אף-אחד לא ישאל את עצמו, אפילו לא בלב, איך העובדות האלה משפיעות עלינו – כי באמת לא תהיה תשובה על זה – אפילו ככה, אני עדיין חושב שזו תהיה הסיבה העיקרית שבגללה התחיל דיון בכלל, שבגללה המסקנות יעניינו את עולם התורה (אם יעניינו). העניין של עולם התורה בעובדות איננו לדעת אותן בגלל שמעניין/חשוב/מסקרן/וכדו' לדעת מה היו העובדות, אלא משום שהעובדות האלה הן עובדות שאפשר לעשות בהן משהו, כי עם כל עובדה אפשר, או יהיה אפשר מתישהו, לעשות משהו. אני לא בטוח שהסברתי את עצמי כראוי, הבנת אותי, או שהפיסקה הזו מבולבלת מדי?
קשה מאוד לדעת על-פי איזה קריטריון קובעים איזה סיפור הוא משל ואיזה סיפור הוא איננו משל. לדוגמה, כבר בגמרא יש מחלוקת האם ספר איוב הוא סיפור שהתרחש, או משל. אני לא חושב שיש קריטריון ברור אחד, אבל יש כמה נסיונות להגדיר קריטריונים כאלה. אגב, אין שום הכרח לומר שיש רק קריטריון אחד. מה שכן, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שהקריטריון איננו "מה יגיד עולם המדע", לעולם התורה יש חיים משל עצמו, והוא לא זקוק לאישורים מעולם המדע. אגב, לצערי הרב יש אנשי תורה שדווקא לא מספיק מרגישים בטוחים בעולם התורה שלהם, ולכן הם כן מזקיקים את עצמם לאישורים מעולם המדע. טוב, בדיוק נגד 3 שיטות כאלה הרב שרקי כבר יצא, לא? גישות כאלה יכולות להעיד רק על מי שאומר אותן, שהוא לא מספיק בטוח בעולם התורה כפי שהוא תופס אותו; הן לא יכולות להעיד על עולם התורה עצמו, שאיננו בוטח בעצמו.
עכשיו אנחנו מסתבכים. הצגת טיעון כבד. אני מצטט, "ראשית, תיקון. אלוהים לא ברא את המדע. אלוהים ברא את בני האדם ונתן להם בחירה חופשית. הם יצרו את השיטה המדעית." הרב שרקי בהחלט לא יקבל את הטענה הזו, אבל עצם השאלה, "האם אלוקים ברא את המדע" או לא, היא שאלה קשה וסבוכה. הרב שרקי לא התייחס אליה בשיעור הזה (שמעתי שיעור שנראה לי זהה למאמר, את המאמר לא קראתי – כל התגובה הזו היא על-פי מה שהבנתי מהשיעור או משיעורים אחרים שלו), ואני לא חושב ששמעתי ממנו אי-פעם התייחסות לשאלה הזו. את השאלה הזו אני לא עומד לשאול אותו אם אפגוש אותו, כי היא דורשת שיעור/מאמר שלם. אולי אגלה פעם איזה שיעור/מאמר שלו על זה. אם תמצא, אשמח אם תפנה אותי.
אנסה לתת התייחסות משלי. היא תהיה שווה הרבה פחות, כי אני בסה"כ בחור צעיר, ולכן היקף הידיעות שלי ורוחב המחשבה שלי הם עדיין צרים הרבה יותר משל הרב, אבל אנסה בע"ה.
כשנוצר האדם (ולמען האמת, זה נכון גם אם הוא לא נוצר על-ידי א־לוהים), הוא אמנם נוצר עם בחירה חופשית, אבל החופשיות שלו מוגבלת בתוך גדרים מסוימים. האמת היא שיוצא לי דבר מופרך, אם היא מוגבלת אז היא לא חופשית; טוב, אתייחס לזה בהמשך בע"ה. כשאני אומר שהבחירה מוגבלת, אני מתכוון למוגבלת בגבולות שהם כל-כך ברורים לנו, שאנחנו בכלל לא חושבים עליהם כגבולות. כלומר, הבחירה שלנו מגבילה אותנו מהאפשרות להגיע לשמים בקפיצה (ללא אמצעי עזר). היא מגבילה אותנו לתפקד עם גוף בלי ראש. וכדו' מדברים מוגזמים כאלה. אבל גבולות מוגזמים כאלה הם לא רק פיזיים: אנחנו מוגבלים גם ברגשות ובמחשבות. אדם שחי במשך שנתיים בדיכאון ומעולם לא ניסה לצאת מזה, לא יכול בהחלטה של רגע לצאת מזה. אדם שלא יודע שום דבר במדע, לא יכול ללמוד את תורתו של איינשטיין בלילה אחד.
הגבולות האלה לא נקבעו על-ידינו, אלא אנחנו חיים בתוכם. בתוכם יש אינסוף אפשרויות, כפי שבין המספר 0 למספר 1 יש אינסוף מספרים אי-רציונליים, ולכן בכל זאת יש מימד רב של חופשיות בבחירה שלנו, מספיק בשביל לקרוא לזה בחירה חופשית. אבל בסופו של דבר, הגבולות האלה נותנים מסגרת לכל מה שנעשה. כשא־לוהים ברא את האדם, או האבולוציה יצרה את האדם, הגבולות שבהם האדם הוכנס הכילו את האפשרות ליצור מדע.
מגמות חברתיות פועלות בעולם, מזיזות דברים. המדע נוצר בלא ספק מתוך מגמות חברתיות אנושיות. גם למגמות האלה יש יסודות וגבולות מוחלטים, שאינם תלויים בבחירתו של האדם. מגמות חברתיות בלא ספק מנוהלות על-ידי בחירתו של האדם, אבל לא *רק* על-ידי בחירתו. ישנם גם יסודות וגבולות מוחלטים, שבהחלט אפשר לומר שא־לוהים הוא שיצר אותם. וכך בהחלט אפשר לומר שא־לוהים ברא את המדע.
נראה לי מספיק בינתיים, הנקודה הזו תתפתח בע"ה מתוך הדיון, אני לא חושב שאצליח להרחיב יותר בלי דיון.
הטיעון תחת הכותרת "הקבלה החסרה" הוא נכון לגמרי. ולכן צריך לברר האם הקבלה ריקה מתוכן או לא. כפי שאתה מציין, זה דיון אחר, וצריך לעשות אותו בנפרד. אולי אגיע מתישהו לכתוב תגובה גם על המאמר השני שלך, אבל האמת היא שאינני בטוח שתגובה אחת, או אפילו דיון ארוך, יגיעו למסקנה בשאלה הזו; אז נוכל לסכם זאת ככה – אם הקבלה היא בעלת-תוכן, הדוגמה של הקבלה היא דוגמה טובה. אם הקבלה ריקה מתוכן, אין תוכן לדוגמה מהקבלה. מוסכם?
אני חושש שלא הבנת את מה שהרב שרקי ניסה לומר במאמר הזה. כך, לפחות, מראות הפיסקאות תחת הכותרת "הסיבה השגויה". הוא ניסה לגרום לאנשים להבין את דברי התורה (שזה אומר, בעצם, גם את מה שהוא כותב במאמר הזה) בצורה אחרת. להפסיק לקרוא את התורה כאילו היא מתארת תיאור עובדתי של מה שקרה מבחינה טכנית. הרב שרקי בלא ספק יסכים לגמרי לתיאור העובדתי שלך של התקדמות המדע. הרי מדובר בעובדות, אין מה להתווכח עליהן. הרב שרקי הוא מהאחרונים שיתכחש לעובדות. אבל גם לעובדות אפשר לתת משמעות. גם לתהליך טבעי יכולים להצטרף, בנוסף לסיבות הטבעיות, סיבות "רוחניות", אם נקרא לזה כך. אין להכחיש שישנה התקדמות במוסר האנושי ושישנה התקדמות במדע. הרב שרקי גם הראה שקיים קשר של דימיון בין מצב המוסר למצב המדע: יש דימיון בין האופן שבו האדם תופס את הסביבה שלו בצורה טכנית ועובדתית, לבין האופן שבו אדם תופס את המוסר. ולכן הוא טען שיש קשר בין ההתפתחות המדעית להתפתחות המוסרית. שוב, הוא לא בא להגיד שכל הסתכלות אחרת היא עיוורות אובייקטיבית. זו דעתו, והיא נשמעת לי עמוקה מאוד וחכמה מאוד. לך לא?
את הראיה האחרונה לקשר בין תורה ומדע אני לא זוכר מהשיעור ולא מכיר, והתמצות שלך לא הספיק לי כדי להבין אותה לאשורה, ולכן לצערי אינני יכול להתייחס אליה.
מקווה לתשובתך.