כשאלוהים עושה, איך זה נראה?

קיומו של אלוהים הוא אחד הרעיונות הכי מרכזיים בדת היהודית, אבל הוא למעשה לא החשוב בהם. חשוב יותר, מרכזי יותר וחיוני יותר הוא הרעיון שאלוהים מסוגל לעשות כל מיני דברים בעולם. אפילו יותר חשוב, מרכזי וחיוני הוא הרעיון שאלוהים עשה זאת בפועל. אלוהים מתואר כמי שברא את העולם, נתן לנו את התורה והתגלה לנביאים. בנוסף, הוא מתואר כמקשיב לתפילות, גוזר גזירות ומעניק שפע טוב. הרבה מנהגים דתיים מקבלים מכך את מרבית המשמעות שלהם. לדוגמא, בתקופת החגים ההולכת וקרבה, יהודים-דתיים עושים תשובה, מרבים בתפילות ובמעשים טובים. זאת התקופה בה אלוהים עושה חשבונות ומכריע מה יקרה להם השנה. ההחלטה שלו בבית דין של מעלה חשובה מאד. נניח שאלוהים לא באמת משקלל חשבונות, מודד מעשים טובים מול מעשים רעים ופוסק גזרי דין. במצב זה, נעלמת הפואנטה של הרבה, ולדעתי הרוב המוחלט, ממנהגי ההתעוררות הדתית לתשובה בחודש אלול, ראש השנה וימי כיפור.

עם זאת, יש עוד מצב בו אותו דבר בדיוק קורה – כשאין תוכן ברור למילים "אלוהים עשה". אם אין לנו מושג מה אנחנו אומרים כשאנחנו אומרים שאלוהים עושה דבר כזה או דבר אחר, כשלמילים הללו אין באמת תוכן ברור שעומד מאחוריהם, הרי שלא באמת תקשרנו רעיון ברור. זה דבר אחד לומר, לכתוב, לשמוע או לקרוא את המילים "אלוהים גזר את דינו של פלוני לטובה". זה דבר אחר להתייחס לאמירה הזאת כאמירה בעלת משמעות, כזאת שיש לה תוכן ברור שאנחנו מסוגלים להבין. כדוגמא, זה דבר אחד להיות מסוגל לומר, לכתוב, לשמוע או לקרוא את המילים "שלקלקלר הלך ברחוב". זה דבר אחר לחלוטין להתייחס לאמירה הזאת כאמירה בעלת משמעות. אולי יש אנשים שחושבים שהם הצליחו להבין את המשפט הזה, ובטח יש אנשים שחושבים שהם מבינים משפטים בהם כתוב שאלוהים עושה משהו. אני חושב שזה רושם מוטעה, שנובע מפספוס של האתגרים שעומדת לפניהם.

בעיית התמונה המנטלית

כדי להבין עד כמה האתגר גדול, נעצור לרגע ונחשוב על פעולות ופעולות אנושיות. כשאדם עושה משהו, איך זה נראה? יש לנו עולם שלם של תמונות, תסריטים ואסוציאציות שנוגע לפעולות אנושיות. אם אגיד לכם שהרמתי משקולות אתמול, תוכלו בקלות לפתח תמונה מנטלית של אדם מרים משקולות. אולי לא עשיתם את זה בעצמכם אף פעם. אולי כן. כנראה אין לכם מושג איך אני נראה. כך או כך, תעלה לכם בראש תמונה כלשהי של אדם מרים משקולות. לדוגמא, אדם שוכב על הגב ומניף מוט ארוך עליו תלויות משקולות או אדם עומד עם מוטות מתכת קצרים ביד ומעלה ומוריד אותם. אפשרי שהתמונות שתדמיינו יהיו שונות לחלוטין ממה שעשיתי בפועל, אבל הן יהיו "באזור", "קרובות" למה שעשיתי בפועל. אולי בתמונה המנטלית שלכם האדם עומד עם מוט משקולות על הכתפיים, ומכופף את ברכיו ואז מזדקף שוב. אני אמנם לא עושה אימוני רגליים, אבל אין ספק שזה "קרוב" למה שאני כן עושה.

אנחנו מסוגלים גם לדמיין אנשים עושים פעולות מנטליות. לדוגמא, אדם חושב. יש שלל פוזות והבעות פנים שמוכרות לנו מחיי היום יום שאנשים לעתים קרובות "לובשים" כשהם חושבים. הפסל של האדם החושב נקרא כך בדיוק בגלל שהוא מדגמן את הפוזה המתאימה והבעת הפנים הנכונה. גם בהעדר תמונה ויזואלית, כולנו מכירים את התחושה של "לדבר עם עצמנו" בראש בזמן שאנחנו מנתחים מצב, עובדים על בעיה וכדומה. אתם יכולים לדמיין בקלות את "הקול בראש" של אנשים אחרים. אולי הקול שתדמיינו יהיה דומה לקול של עצמכם, אבל הוא יהיה יחסית "קרוב". השורה התחתונה היא שאם אגיד לכם שאדם עשה פעולה כלשהי, פעולה שיש לכם רמה כלשהי של היכרות איתה, קרוב לוודאי שתהיו מסוגלים ליצור תמונה מנטלית כלשהי של ה"עשייה" הזאת.

זה השלב בו אני מסב את תשומת לבכם למשהו שנראה ברור מאליו, אבל הרבה אנשים מפספסים. התמונה המנטלית שאתם מפתחים היא לא תמונה מנטלית של הפעולה בפני עצמה. לא נדמיין "הרמת משקולות". נדמיין אדם מרים משקולות. אדם עם רגליים, ידיים, ראש ושאר איבריו. התמונה המנטלית שלנו היא תוצר של ההיכרות שלנו עם בני אדם. בלי היכרות, אין תמונה מנטלית. האם אתם מסוגלים לדמיין שלקלקלר מרים משקולות? אין לכם מושג מהו שלקלקלר. זאת מילה מומצאת שאני משתמש בה כל פעם שאני צריך מילה חסרת משמעות. לכן, מה בדיוק תדמיינו? במציאות, כלום. מה שלא דמיינתם – זה לא שלקלקלר מרים משקולות.

עם זה בראש, האם אתם מסוגלים לגבש תמונה מנטלית של אלוהים גוזר את דינם של אנשים? אני לא. קל לי לדמיין שופט אנושי גוזר את דינו של אדם שהורשע בפשע, אבל אין לי מושג מה עומד מאחורי המילים "אלוהים גוזר את דינו של אדם". התוכן מאחורי אותה פעולה בדיוק כשאדם עושה אותה מאד ברור לי. התוכן מאחורי הפעולה הזאת כשאלוהים עושה אותה – לא ברור לי בכלל. כשאלוהים עושה משהו, איך זה נראה? אין לי מושג, ואני חושב שלאף אחד אין מושג.

בעיית הרקע

מנטלית, אנחנו מאד גמישים. זה מתבטא, בין השאר, ביכולת שלנו ליצור תמונה מנטלית של דברים שבני אדם לא מסוגלים לעשות. לדוגמא, אתם כנראה יכולים ליצור תמונה מנטלית של צ'ק נוריס ממוטט את הר אוורסט עם הבעיטה המסובבת שלו. אתם יכולים לראות את צ'ק, עומד בתחתית ההר מכין את עצמו למכה, ואז מנחית אותה, בסיבוב מושלם של 180 מעלות. אתם גם יכולים לראות בעין הנפש שלכם את הרגל שלו נוגעת בהר ואת הפיצוץ האדיר שהיא יוצרת. התמונה המנטלית הזאת נראית אבסורדית, כי אנחנו יודעים שהיא פשוט לא יכולה לקרות בפועל. ועדיין, יש לה תוכן ספציפי.

איך אנחנו מסוגלים ליצור כזאת תמונה מנטלית? בגלל שאנחנו מכירים בני אדם, הרים ופיצוצים. התמונה המנטלית הזאת פשוט חיברה יחד את דברים שאנחנו יודעים עליהם. אם לא היינו יודעים דבר על הרים, על בני אדם, על בעיטות ועל פיצוצים – לא היינו מסוגלים ליצור את התמונה הזאת. העיקרון הזה כללי. אנחנו מסוגלים ליצור תמונה מנטלית של פעולות אנושיות רק בזכות ההיכרות שלנו עם בני אדם והדברים שאיתם הם מקיימים יחסי גומלין. במובן הזה, פעולות אנושיות שומרות על קשר עם מה שבני אדם אדם עושים בפועל בעולם האמתי. אנחנו לא יוצקים איזה תוכן שבא לנו אל המילים "אדם מרים משקולות". התוכן שאנחנו יוצקים נקבע על ידי מה שאנחנו יודעים על בני אדם בפועל. במילים אחרות, הוא נקבע על ידי ידע שנמצא ברקע של המילים שאנחנו מוציאים מהפה. האנשים שלהם אנחנו אומרים את המילים הללו בדרך כלל חולקים איתנו את ידע הרקע הזה, ולכן מסוגלים להבין פחות או יותר את המילים הללו.

זאת בעיה עבור פעולות אלוהיות. אף אחד לא יודע שום שום דבר על אלוהים, לפחות לא דברים שיאפשרו לו ליצוק תוכן אל פעולות אלוהיות. אנחנו יודעים מעט מאד עליו ועל אופיו ויודעים אפילו פחות על יחסי הגומלין שלו עם העולם הזה ופחות משום דבר על יחסי הגומלין שלו עם העולם הבא, בהנחה שהוא קיים. אלוהים נמצא במצב דומה לשלקלקלרים. אנחנו לא יודעים על שלקלקלרים ועל אלוהים משהו שיאפשר לנו ליצוק תוכן אל טענות מסוג "אלוהים עשה" או "שלקלקלר עשה" כך שהתוכן הזה יהיה קשור למה שקורה בעולם האמתי.

הדוגמא איתה פתחתי את הרשומה הזאת מתאימה כאן מאד. התחלתי המרעיון שמאד פופולרי בקרב דתיים: הם עומדים למשפט אלוהי בין ראש השנה ליום כיפור וגזר דינם נחרץ בתקופה הזאת. איזה תמונה מנטלית זה מעורר אצלנו? אצלי – כלום. אין לי שום ידע רקע שמאפשר לי לגבש משמעות למילים הללו ששומרת על קשר למציאות.

למרות זאת, אפשר כמובן יצוק תוכן כרצוננו. לדוגמא, אפשר לדמיין מעין בית משפט אנושי בשמים, בו אדם בעל כנפיים לבנות הוא הסנגור ואדם בעל כנפיים שחורות הוא הקטגור, וחבר מושבעים של כרובים יושב למשפט. השופט הוא לא יותר מנוצה מרחפת מעל קלף. אנחנו יכולים לדמיין את זה, אם אנחנו רוצים. אנחנו יכולים לדמיין הרבה תמונות מנטליות אחרות. אין גבול לדמיון האנושי, אבל כל מה שתמונה מנטלית כלשהי אומרת היא שאנחנו מאד כישרוניים בליצוק תוכן למילים שאנחנו לא מבינים. עם זאת, אנחנו לא מחפשים תמונה מנטלית כלשהי. מה שחסר לנו הוא תוכן ששומר על קשר למציאות, תוכן שנובע מטבעו של אלוהים וממה שאנחנו יודעים על יחסי הגומלין שלו עם העולם. בקושי יש לנו כזה ידע רקע, אך זה בדיוק מה שדרוש כדי להיות מסוגלים לצקת משמעות למילים כמו "אלוהים עשה".

חשוב לי להדגיש משהו. אני לא מצפה שדתי כלשהו יצליח ליצוק תוכן למילים "אלוהים גוזר את דינם של אנשים" כך שהמשפט שיתקבל יהיה תיאור מדויק של המציאות. זה לא מה שחסר לו. אחרי הכל, "צ'ק נוריס מוטט את הר אוורסט עם הבעיטה המסובבת שלו" הוא לא תיאור מדויק של המציאות. צ'ק נוריס מעולם לא עשה זאת וגם לא מסוגל לעשות זאת. עם זאת, הוא תיאור בעל תוכן מאד ברור, תוכן שלקוח מתוך ידע הרקע שלנו על אנשים, בעיטות מסובבות, הרים ופיצוצים. זה מה שחסר לדתי – ידע רקע, שמקשר בין מה שאנחנו יודעים על אלוהים ויחסי הגומלין שלו עם העולם. שבלעדיו מילים כמו "אלוהים גוזר את דיני" או, כמו שנראה עוד רגע, "אלוהים פועל דרך חוקי הטבע" הן פשוט חסרות משמעות.

"אלוהים פועל דרך חוקי הטבע"

הגיע הזמן לקצת תרגול מעשי. ני שומע את הטענה שבכותרת הרבה. כל המודלים המדעיים של היווצרותם של כל מיני דברים – המפץ הגדול, האבולוציה של היקום, האבולוציה של מערכת השמש שלנו, מוצא החיים והאבולוציה של החיים – כולם עושים שימוש כבד בחוקי הטבע. אם מדענים צודקים, אין באמת צורך באלוהים. יש לדתיים כמה תשובות לזה. אחת מהן, היא הטענה שבכותרת. אלוהים לא מיותר. למעשה, הוא פועל "דרך" חוקי הטבע במובן כלשהו.

מילות המפתח הן "במובן כלשהו". ראשית, נסו לפתח תמונה מנטלית של איך זה נראה כשאלוהים "פועל דרך חוקי הטבע" כדי ליצור משהו. נניח, נסו לדמיין איך אלוהים יצר את המפץ הגדול דרך "חוקי הטבע" (אני רציני. עצרו עכשיו ונסו). כשאני מנסה את זה, אני מצליח רק לחשוב על נקודה זעירה שהולכת ומתרחבת. זה פחות או יותר מה שטירון פיזיקה כמוני ידמיין אם יבקשו ממנו סתם לדמיין את המפץ הגדול, בלי שום קשר לאלוהים. נסו לדמיין איך זה נראה כשאלוהים יוצר מוטציה חדשה בדנ"א (אני לגמרי רציני. נסו לדמיין את זה). בתחום הזה אמנם יש לי הכשרה, אבל אני עדיין מדמיין בדיוק את מה שהייתי מדמיין אם היו מבקשים ממני לדמיין היווצרות מוטציה חדשה בדנ"א, בלי שום קשר לאלוהים.

חוסר ההצלחה שלי די ייאש אותי. מתוך יאוש, פניתי למקומות השראה קצת מוזרים. נער הייתי גם זקנתי, ובילדותי שיחקתי ב-Black and White, משחק מחשב בו השחקן מקבל את התפקיד של אלוהים. העכבר במשחק לבש צורת אצבע. ניסיתי לדמיין את האצבע האלוהית הזאת "מדגדגת" את גדילי הדנ"א. הניסיון הזה כמובן לא בכיוון. אם עשיתם את התרגיל הזה בבית, אתם אולי שותפים ליאוש שהרגשתי. בעיית התמונה המנטלית היא בעיה עצומה. קשה לי אפילו למצוא משהו לא-ויזואלי לדמיין. אני חושב שזה כמו לנסות לדמיין שלקלקלר מרים משקולות. אין לי מושג מה אני אמור לדמיין, איך זה נראה, מה זה בעצם אומר. יש לי אפס ידע רקע על שלקלקלרים. ידע הרקע שלי על אלוהים מאד דל ולכן לא מפתיע אותי שהוא מוביל לאותה תוצאה.

להערכתי היאוש הזה ימשיך. אנחנו מאד רחוקים מצמצום פער הידע הזה. אני לא יודע מאיפה בכלל למצוא השראה טובה. התורה בפרט והתנ"ך בכלל הם המקורות הכי ברורים מאליהם, אבל התיאורים שבהם אפילו לא קרובים לדרוש. הם פשוט לא אומרים שום דבר שיעזור לנו ליצוק תוכן ברור למילים "אלוהים יוצר מוטציה חדשה בדנ"א" בפרט או למילים "אלוהים פועל דרך חוקי הטבע". למעשה, אני בספק גדול אם הם מספקים לנו תוכן לטענה "אלוהים עשה" כלשהי. השורה התחתונה היא ש"אלוהים פועל דרך חוקי הטבע" הוא ביטוי שגורם להרבה אנשים להרגיש כאילו הם טענו משהו בעל משמעות, אבל בפועל לא נראה שאפילו הם יודעים מה הם אמרו.

סוף דבר

כל פעם שאני שומע מישהו אומר שאלוהים עשה משהו אני עובר את התהליך הבא. ראשית, אני שואל את עצמי מהו בעצם התוכן של המילים בהם הוא השתמש. האם אני מסוגל ליצוק אל המילים הללו תוכן שקשור בצורה כלשהי לידע הרקע שלי על אלוהים? לא זכור לי מקרה בו עניתי כן. שנית, אני שואל את עצמי מה יקרה אם אחליף את המילה אלוהים במילה שלקלקלר. האם המשפט איבד מן התוכן שלו? שוב, לא זכורה לי אפילו פעם אחת בה זה קרה.

כל זה מעלה את השאלה למה אנשים חושבים שיש תוכן לטענות כאלו. מינקות ומילדות כולנו, כולל חילונים מלידה, מדברים על אלוהים כעל מישהו או משהו שעונה לתפילות, מקשיב לתפילות, עוקב אחרי הנעשה בעולם, בורא את העולם ועוד. בפועל, לא ברור מה התוכן של התיאורים של אלוהים כמישהו או משהו ש"עושה" דברים. נראה לי שהרגל לשוני הוא המקור של האשליה שאמרנו משהו בעל משמעות ספציפית. בפועל, כשמנסים לחשוב על זה, אין אפילו מובן מעורפל בו המילים הללו אומרות משהו, לא בדת היהודית בכל אופן.

בבירור, אפשר לכתוב עוד הרבה על המקורות לתוכן של מילים. בטח אפשר להעלות התנגדויות לכל מה שכתוב כאן. עם זאת, ספק בעיני אם הם ישנו את התמונה הרחבה. כרגיל, דתיים שחושבים אחרת, מוזמנים להשיב בתגובות.