לאחרונה אני חושב הרבה על העל-טבעי. זה תחום רחב עם הרבה שאלות שונות ומשונות, אך שאלה מרכזית אחת ניקרה בראשי: האם אני מכיר טענה על-טבעית שהתבררה כנכונה, או לפחות אחת שהראיות לטובתה גרמו לי לחשוב שאולי יש בה ממש? למרות שפשפשתי בזיכרוני שוב ושוב בשבועות האחרונים, לא הצלחתי לחשוב על אחת.
הניסיון הוביל אותי לשאלה אחרת, יותר יסודית, יותר בסיסית. איך תיראה טענה על-טבעית "טובה", כזאת שאפשר לומר עליה שהיא נכונה או לכל הפחות שהיא מבטיחה? בהעדר דוגמאות שכאלו מהעולם האמתי, קיוויתי שאמצא דוגמאות כאלו דווקא מעולם הסיפורת. למען האמת, לא ציפיתי שהחיפוש שלי יהיה כה פרודוקטיבי. העולם של הארי פוטר, כפי שתואר על ידי ג'יי. קיי רולינג, מתאים לצרכיי כמו כפפה ליד. לא מזיק שבתור פוטריסט מושבע, יש לי פינה חמה בלב עבורו.
ביקום הפוטרי קסם הוא אמתי. הוא שונה באופן רדיקלי מהקסם שמוגלגים כמונו מבצעים. קוסמים מוגלגים שכמונו, מסתמכים על זריזות ידיים, היסח הדעת של הקהל ונוכחות בימתית חזקה. זאת אחת הסיבות שמחוץ לסרטים ותוכניות קסמים מוקלטות, הטריקים שקוסמים מבצעים על הבמה אמנם מדהימים, נפלאים ודי מענגים (לפחות אותי), אבל לא בדיוק חורגים מהסדר הטבעי של היקום. אנחנו יכולים לראות, גם אם במעורפל, שהמנטליסט אכן יכול לנחש איזה מספר בחרנו בראשנו, שהמסור לא באמת חותך אדם לשניים ושהודיני יכול היה להשתחרר מהכבלים שריתקו אותו לקרקעית מיכל המים באמצעים טבעיים לגמרי.
האפשרות הזאת חסומה לחלוטין ביקום של הארי פוטר. באחת הסצנות הכי חזקות בספר החמישי, אלבוס דמבלדור מנהל דו-קרב אדיר עם לורד וולדמורט. דמבלדור הקים לתחייה פסלים מאבן וגרם לעשות את רצונו – להגן על הארי ולתקוף את וולדמורט. בתנועת שרביט, וולדמורט יצר נחש אש ענקי, יש מאין, וגרם לו לתקוף את דמבלדור. אלו תופעות שאין שני להן בעולם הטבע. לא מוכר שום תהליך באמצעותו שתי התופעות האלו יכלו לקרות. קנה המידה של התופעות הללו חורג מכל מה שידוע לנו. אם תופעות כאלו גרנדיוזיות היו מתרחשות ביקום שלנו, פיזיקאים, כימאים וביולוגיים היו נרגשים ונרעשים.
מנקודת מבט מדעית, מה שיותר מרהיב בכאלו תופעות הוא מידת הספציפיות שלהן. בית הספר הוגוורטס לכישוף וקוסמות מסוגל לזהות צעירים וצעירות בעלי כישרון לקוסמות. האנשים האלו, בתורם יכולים ללמוד לחשים שיבצעו פעולות ספציפיות. לדוגמא, הלחש "וינגרדיום לויוסה" עם תנועת השרביט המתאימה יגרום לעצמים לרחף. לרחף באופן ברור, חד-משמעי ולא ניתן לפירושים שונים. רון וויזלי גרם לאלה של טרול לרחף באוויר, ואז לנחות בחבטה על ראשו. זה לא היה טריק של פרספקטיבה, אשליה בלבד או הזיה. אף אחת מהפרשנויות הללו לא זמינה לאדם רציונלי. אם זאת היתה רק אשליה או שגיאה אופטית, היו צריכים לגרד את הארי, רון, והרמיוני מרצפת שירותי הבנות בהוגוורטס. הטרול היה הופך אותם לג'לי מעוך.
יותר מזה, כל התופעות הללו ניתנות לשחזור תחת תנאים מבוקרים. למעשה, זה קריטי. הארי, רון והרמיוני למדו את הלחש "וינגרדיום לויוסה" הם היו בתנאים מבוקרים, בכיתת לימוד בו מורה שיודע איך הלחש מתבצע עשה הכל כדי שהם ילמדו את הטכניקה היטב. גם בתנאים האלו, הרמיוני וחברי כיתה הצליחו לגרום לנוצה שלפניהם לרחף במקום. שוב, אין הסבר טבעי לתופעה הזאת. הנוצה לא עפה בגלל משב רוח ולאחר מכן שייטה בנינוחות לרצפה. היא ריחפה באוויר, פשוטו כמשמעו.
כנראה מה שהכי יענג אנשים שאוהבים מדע, הוא שקסם הוא תחום מחקר מסודר ביקום של הארי פוטר. בהוגוורטס לומדים קסם מספרי לימוד סטנדרטים, שמכילים, כך נראה, סקירה של הלחשים השונים והחומר התאורטי הרלוונטי. עולם הקסם מחולק למקצועות שונים כמו שינוי צורה, שיקויים, לחשים ואפילו היסטוריה של הקסם. קיימים כתבי עת בהם קוסמים יכולים לפרסם ממצאים חדשים. כל הדברים האלו מספקים מסגרת תאורטית ומסגרת חברתית לבצע מחקר בסטנדרטים גבוהים ולהכשיר חוקרים חדשים, בדיוק כמו באקדמיה בעולם שלנו.
אני יכול להמשיך לתאר עוד כל מיני תכונות מעניינות של היקום של הארי פוטר. אני מאוהב בסדרת הספרים הזאת. אך אכריח את עצמי לעצור ולהתמקד בנקודה שלי – טענות על-טבעיות בימינו לא מתקרבות לסטנדרט הזהב שמציב הארי פוטר.
כמעט באופן אוניברסלי טענות על-טבעיות מעורפלות מאד. לא ברור מה התוכן שלהן. חסרה להן ספציפיות. כל אלו דרכים שונות לומר את אותו דבר, כך שדוגמא שווה אלף מילים. מטפלים "הוליסטים" רבים טוענים שבגופנו יש "מרידיאנים", מעין "זרמים" של אנרגיית צ'י. מהי בדיוק אנרגיית צ'י, איך נראים מרידיאנים ואיך מזהים אותם – כל אלו שאלות שאתם מוזמנים לשאול. כשאני עשיתי זאת, קיבלתי תשובה שנשמעת, באופן שטחי, מאד טכנית ומאד מיודעת. בפועל, היא הייתה חסרת פשר לא פחות מהטענה המקורית.
דת מספקת שלל דוגמאות אחרות. לדוגמא, "אלוהים יצר את העולם" היא טענה מעורפלת לחלוטין. אף אחד לא יודע מה באמת התוכן שלה, גם לא דתיים שטוענים אותה. אחרי אלפי שנות תאולוגיה, אפשר רק לחלום על אפילו שלד של הגדרה לאלוהים. כל שכן שבלתי אפשרי להגדיר בצורה בהירה מהי "יצירה" אלוהית. כדי להמחיש את הקושי, אני מציע לדתיים לנסות לדמיין שני תסריטים. קודם כל, דמיינו עולם נוצר (באופן סביל). לאחר מכן, דמיינו עולם שאלוהים יוצר אותו (באופן פעיל). אם קשה לכם לדמיין עולם, נסו במקום לדמיין מגהץ נוצר ואז מגהץ שאלוהים יוצר אותו. התוצאה הסופית תישאר זהה. או שתדמיינו את אותו דבר בשני התסריטים, או שלא יהיה לכם מושג מה לדמיין. התוצאה הזאת די צפויה, שהרי אין לכם (וגם לי) שום מושג מהו אלוהים.
נניח שעברנו את מחסום הערפל. לדוגמא, כי הצלחנו להבין מה התוכן של טענה על -טבעית, או כי נמאס לנו לנסות והחלטנו לדלג לשלב הבא. זה השלב בו ננסה למצוא ראיות שתומכות בהן. בשלב הזה, מניסיוני, כל הטענות העל-טבעיות מאבדות מעוף. הקשר בינן ובין הראיות שלכאורה תומכות בהן קלוש עד לא קיים. כך לדוגמא, ציידי רוחות נכנסים לבתים "רדופים" ומחפשים "נקודות קרות" – נקודות בחדרים הן הטמפרטורה צונחת. עובדות פיזיקליות ידועות יכולות להסביר כאלו דברים היטב ולא ברור למה שרוחות יגרמו לנקודות קרות. אלו שמאמינים בעולם הבא, מצטטים אנקדוטות של אנשים שעברו מוות קליני. הם לא מוטרדים מכך שרבים מהאלמנטים של חוויות סף-מוות ניתנים לשחזור בתנאים מבוקרים באמצעים טבעיים לגמרי. הם מסתמכים על ראיות אנקדוטליות, שידועות כראיות מוטות במידה עצומה. לסיכום, יש חוסר פרופורציה אדיר בין הטענה העל-טבעית ואיכות הראיות שתומכות בה. זה לא פער זעיר שנראה ניתן לגישור, אלא תהום.
מעל הכל, בולט השימוש בתירוצים. מדיומים, קוראים בקלפים ומתקשרים עם המתים למיניהם שהסכימו להיבדק בתנאים מבוקרים נכשלו באופן די מרהיב. באופן די אוניברסלי, הם טענו שמשהו היה לקוי בניסוי. לעתים קרובות, הם טענו שהכוחות שלהם "כבו" בנוכחות ספקנים או שהעובדה שהם התבקשו להפעיל את כוחותיהם בתנאים מבוקרים הבדיקה הרסה להם את המוג'ו. קשה לשפוט את המדיומים האלו יותר מדי לשלילה על הניסיון לחלץ את עצמם מהמסקנה המתבקשת. זה אנושי לרצות להמשיך להאמין במשהו שבוער בעצמותנו, גם כשקיימות ראיות סותרות. ועדיין, למרות הכבוד והסימפתיה שאני רוחש כלפיהם כאנשים, בסופו של יום הלוליינית המחשבתית הזאת היא בדיוק זה – לוליינות מחשבתית. אין סיבה לקחת אותה ברצינות.
גם הניסיון להפוך את העל-טבעי לתחום מחקר מסודר לא הניב פירות, בלשון המעטה. תומכי רפואה אלטרנטיבית, שחלק גדול ממנה ראוי לתווית "על-טבעי", הקימו שלל כתבי עת ועורכים לא מעט מחקרים שנועדו לאשש או להפריך תרפיות. לכתבי העת האלו יש מוניטין גרוע, ככתבי עת שמפרסמים פחות או יותר כל מחקר, לא משנה כמה איומה המתודולוגיה שלו. הם נראים, בעיקר, כניסיון להטיל הילה של יוקרה מדעית על תחום שלא הרוויח אותה ביושר. אחרי הכל, כתבי עת רפואיים רגילים יפרסמו בשמחה מחקרים על רפואה אלטרנטיבית. דרישות שלהם, בדרך כלל, גבוהות יותר.
תחומים אחרים לא פחות גרועים. הדוגמא שהכי מוכרת לי היא כמובן הבריאתנות. בספרות הבריאתנית יש מחסור כמעט מוחלט במחקר פעיל. במקום, בריאתנים לסוגיהם משתמשים בנתונים שאספו ופרסמו מדענים אמתיים. בדרך כלל, מה שהמדענים האלו אומרים מוכנס לפילטר שמקצהו השני יוצא חצאי-אמיתות, עיוותים ולפעמים שקרים גמורים. בפרפרזה על אמרה ידועה, אם נענה את הנתונים מספיק, הם יתוודו על רצח רבין. בצורה הזאת הצליחו בריאתנים להפיק ספרי לימוד ואפילו כתבי עת שנראים מאד "מדעיים".
חופן הדוגמאות שהזכרתי כאן מספיק כדי להמחיש את הנקודה. הטענות העל-טבעיות שיש לנו בעולם הזה שונות לגמרי מאלו שבעולם של הארי פוטר. בעולם שיצרה ג'יי. קיי. רולינג, העל-טבעי מוגדר היטב ומתפקד היטב בתנאים מבוקרים. הטענות העל-טבעיות בעולם הפוטרי גרנדיוזיות ולא ניתן לפרש אותן כתוצאה של איזשהו תהליך טבעי "בנלי" לחלוטין. אפשר לחקור אותן בצורה מסודרת, ואכן עשו זאת. אם כך היו נראות הטענות העל-טבעיות שבפנינו היום, היה אפילו יותר מרגש להיות פה מדען. בפועל, בעולם שלנו, טענות על-טבעיות מעורפלות, הראיות לטובתן חסרות כל פרופורציה לגודלן וניתנות להסבר על ידי תהליכים טבעיים רגילים לחלוטין בלי כל קושי.
יותר מזה, מנקודת המבט של מי שחותר לאמת, הפרקטיקות שמאמצים אלו שמקדמים אותן פשוט רעות. התירוצים שמציעים המדיומים לכישלונותיהם, ההתעקשות של תומכי רפואה אלטרנטיבית להנמיך את סטנדרט הראיות ברפואה וההסתמכות הכמעט מוחלט של תומכי החיים שאחרי המוות על אנקדוטות של חולים שעברו חוויות סף מוות – כל אלו אופייניים לסוג ה"מחקר" שתומכי העל-טבעי רוצים, מקדמים וחורתים על דגלם. הם רוצים מחקר שנעשה בסטנדרטים הכי נמוכים. בין אם הם מודעים לזה ובין אם לא, התוצאה היא שה"מחקר" שלהם חסר תועלת. זה מה שיוצר את חוסר הפרופורציה בין הגרנדיוזיות של הטענות לראיות שתומכות בהן.
זה הזמן להעלות מודעות לנושא הזה, ובהקשר הזה הארי פוטר כל כך שימושי. סדרת הספרים הזאת פופולרית מאד. אנשים זוכרים את הסיפור שלה, זוכרים את העולם המקסים שרולינג יצרה. בפעם הבאה שאתם עומדים לטעון טענה על-טבעית כלשהי או אפילו שומעים כזאת טענה ורוצים לשקול אותה ברצינות, שאלו את עצמכם את השאלות הבאות. עד כמה הטענה הזאת דומה לעולם העל-טבעי של הארי פוטר? האם היא מעורפלת או ספציפית? האם היא מרחיקת לכת או שאפשרי שיש לה הסבר טבעי ו"בנלי" לגמרי? מה יהווה ראיה שהטענה הזאת נכונה? האם האופן בה אני עונה על השאלות הללו תמנע ממני לטעות, או עלולה להגדיל את הסיכוי שאטעה? אולי תגלו שהדמיון מאד שטחי, שהקסם שהיה בטענה העל-טבעית התפוגג לחלוטין. זה עלול לאכזב. בתור נחמה, ולו קטנה ביותר, דעו שבאותו הרגע רק גדל הקסם של הארי פוטר.
אני מפנה אותך לאתר "חשיבה חדה" של גלעד דיאמנט. נראה לי ששניכם חושבים דומה
היי, קודם כל אני רוצה להודות לך על הנוסטלגיה :)
עכשיו, לפי דעתי אני טועה טעות חמורה, ואני אסביר. מבחינתך על טבעי כמו שהוא צריך להיות הינו העל טבעי המופיע בהארי פוטר. הבעיה היא שבעולם ההארי-פוטרי ה"על טבעי" המדובר איננו על טבעי כלל. ריחוף למשל הינו דבר טבעי שקורה באופן קבוע, ותחת חוקיות קבועה. הוא דבר מדיד, צפוי וניתן לשיחזור בתנאי מעבדה. אם כן, מדוע הוא על טבעי? "טבעי" בהגדרתו הוא הטבע- זאת אומרת הטבע הרגיל, הצפוי, והמדיד. בעולם ההארי פוטרי קסמים הינם חוקים פיזיקליים והם חלק אינטגרלי מהטבע. נכון שרוב האנושות איננה יודעת על קיומם של חוקים אלה, אך זה דומה לכך שלפני כמה מאות שנים דברים כמו אטומים, קוונטים וכוח משיכה היו מדע בדיוני בעיני האנושות דאז. אם בזמן המדובר היה מופיע מדען מהעתיד ומראה את יכולות המדע של ימינו: מטוס, סמארטפון משוכלל או כל דבר אחר, כיצד היו האנשים שם מגיבים? ככל הנראה הם היו חושבים שמדובר בכישוף. האמנם זה כך בגלל חוסר ידיעתם? ברור שלא. לכן גם בעולם ההארי-פוטרי קסמים הינם חוקים פיזיקליים לכל דבר- גם אם ה"מוגלגים" יפערו פיות לנוכחותם. תאר לך שהיה אפשר לרחף בעולמינו לאחר אמירה של כמה מילים. כיצד המדענים היו מגיבים? הם היו יוצרים כוח עם שם מפוצץ שהוא חלק מהטבע כמובן. ממש כמו ש"כוח" המשיכה גורם לחפצים דוממים לזוז וכמו ש"אנרגיה קינטית" גורמת לאבן שזרקתי להמשיך לנוע. מבחינתך, "על טבעי" הוא דבר שאינך רגיל בו- לא משנה באיזה עולם מדומה הוא יהיה, וכאן טעותך. תאר לך שבעולם תיאורטי חסר הכוחות הללו היו מספרים על עולם בו חפצים יכולים לזוז בזכות כוחות שבני אדם מפעילים בעזרת ידיהם- פשוט קסום. כעת ברשותך אני אגדיר מהו "על טבעי": על טבעי הינה תופעה מיוחדת, בלתי צפויה, בלתי מדידה, ושאינה יכולה להיבדק בביקורתיות. מדובר בתופעה שסותרת את חוקי הטבע הרגילים במציאות בה היא מתקיימת. כדי שהיא לא תוגדר כ"טבע" היא צריכה להיות חד פעמית, או לכל היותר נדירה במיוחד (ועל כן בלתי מדידה ובלתי ניתנת לבדיקה מבוקרת). שים לב שבכך גם סתרתי את דברי המיסטיקנים למיניהם. הם טוענים שה"כוחות" שלהם הינם קבועים- תמיד שמוציאים נקודה קרה היא מעידה על שד, ושיש כאב ראש הוא חוסר באנרגיית ג'י שזורמת וכו' וכו'. הם בפועל טוענים שהמיסטיקה היא חלק מהטבע, ועל כן הם נכנסים לתחום המדע. מכיוון שכך אפשר לבדוק אותם בבדיקה מדעית ולראות האם אמת בדברם: אם הם צודקים, אז מדובר במשהו טבעי, ואם הם טועים אז הם יתגלו כשרלטנים (מה שתמיד קורה). שים לב שהיהדות למשל איננה מאמינה במיסטיקה, ואנשים כמו הרמב"ם למשל טוענים שאסור לומר שהטבע איננו קבוע. מה שכן היהדות טוענת שיש אפשרות לעל טבעי, אך כהגדרתו: נס חד פעמי שאיננו חלק אינטגרלי מהטבע.
עוד שני דברים ששכחתי:
1. למה שהצגתי יש דמיון רב לדבריו של דוקינס על רפואה אלטרנטיבית. הוא טען שהיא פיקציה, מכיוון שאו שהיא איננה נכונה, או שהיא נכונה. ואם היא נכונה ועובדת אז היא רפואה קונבנציונלית.
2. שים לב שלא באתי להוכיח את קיומן של תופעות על-טבעיות. רק באתי לציין את הגדרתן על פי דעתי, ולציין שאין דרך לבדוק את אמיתותן בתנאים מדעיים. בסופו של דבר זה נשאר עניין של אמונה.
@חגי: שמח על הנוסטלגיה ותודה על התגובה המעניינת.
יש הרבה דיון על השאלה מהו על-טבעי, האם זאת קטגוריה שימושית ועוד. אני חושב שהרשומה הזאת עוקפת את כל השאלות הללו. היא עוסקת בנושא אחד: על מנת שאפשר יהיה לומר על הטענה העל-טבעית שלפנינו שהיא נכונה, עם מידה טובה של צדק, או שיש לה פוטנציאל להיות נכונה – איך טענה כזאת צריכה להיראות? השאלה הזאת אדישה לשאלה איך נגדיר על-טבעי.
בהקשר הזה, בוא נסתכל על ההגדרה שהצעת לעל-טבעי. הנה היא:
אני לא עומד להיכנס לדיון סמנטי על השאלה האם זאת ההגדרה ה"נכונה" (בה"א הידיעה). לא נראה לי שבכלל יש כזאת הגדרה "נכונה". אני כן מפקפק ברלוונטיות ובשימושיות של ההגדרה שהצעת.
ראשית, רלוונטיות. גם אם זה לא מפורש בניסוח שבחרת, אתה מגדיר את העל-טבעי כקבוצה של תופעות שלעולם לא יראו כמו הטענות העל-טבעיות שמופיעות במאמר. אז כן, אם ככה אתה מגדיר על-טבעי, הוא לעולם לא יענה על הדרישות במאמר הזה. לא הייתי מתגאה בזה יותר מדי, ובטח שלא הייתי מציג זאת כ"טעות" במאמר. תוספת מעניינת ומדכאת עבור כל מי שרוצה להאמין בעל-טבעי, לא?
שנית, שימושיות. מנקודת מבט מעשית לחלוטין, במה עוזרת לנו קטגוריה שלעולם לא נוכל לדעת שום דבר עליה, מלבד שאנחנו מסוגלים להגדיר אותה? איך היצירה שלה בשפה עוזרת לנו? הרי לעולם לא נוכל לומר על משהו *שבאמת* קיים שהוא "על-טבעי", בהגדרה. שפה אמורה להיות שימושי למשהו. נשמע שחבל לבזבז את הזמן על קטגוריה כזאת.
לסיכום, תגובה מעניינת שמושכת את תשומת לבנו לערפל המושגי מאחורי הביטוי "על-טבעי", אבל מעבר לזה, הגישה שלך עלולה להגדיל את כובד הבעיות שיש לטענות על-טבעיות.
@אתולוגיקה: ארחיב מעט את דבריי.
במאמר הנוכחי אתה מציג כיצד לדעתך אפשר לאמת טענה על טבעית, או "כיצד טענה על טבעית צריכה להיראות". לפני שדנים בכך, ישנה חובה להגדיר קודם כל מהו על טבעי. השאלה עצמה אדישה להגדרת העל טבעי, אך היא איננה אפשרית לפני שהגדרנו את המושג. הרי לא נשאל למשל כיצד אפשר לדעת שרכב עובד עוד לפני שהוגדר מהו רכב.
מסתבר מהמאמר שאתה מגדיר על טבעי כדבר שאינך רגיל בו. אתה לא רגיל לעולם של קסמים וריחוף, על כן הם בשבילך דברים על טבעיים בכל מצב, בכל זמן, ובכל מציאות מדומיינת שתהיה. על כך אני חולק (ומכיוון שאני חולק על ההגדרה הבסיסית, ברור שהקריטריונים שהצבת במאמר אינם רלוונטים להגדרה שלי, אבל העניין קשור למהותו של המאמר). אני לא מבין את ההיגיון. מה שונה ריחוף בעולם של הארי פוטר מכל תופעת טבע אחרת? אמרתי כבר: מדובר בדבר מדעי, מדיד, וקבוע בדיוק כמו כל תופעת טבע אחרת. על כן אין היגיון להגדיר זאת כעל טבעי. אולי להגדיר את העל טבעי זה די קשה ומעורפל, אך אני די בטוח שההגדרה היוצאת בין שורות המאמר- היא לפחות איננה נכונה.
אדגיש שוב את הגדרתי לעל טבעי. לא יכול להיות שמדובר במשהו קבוע, גם אם הוא נראה מוזר זה רק לנו ולעולם אליו אנו רגילים. לא יכול להיות שמדובר בסתם תופעה חסרת חוקיות מכיוון שיש הרבה דברים כאלה בחיים שלא נגדיר אותם כעל טבעיים (קוונטים למשל). כדי שמהו יוגדר כעל טבעי הוא צריך להיות משהו שסותר את חוקי הטבע, ובו זמנית אין בו חוקיות קבועה. שים לב ש"סותר את חוקי הטבע" זה דבר חמקמק, מכיוון שאנחנו לא יכולים להתיימר להכיר את כל חוקיות הטבע, ואולי מדובר בתופעה שעוד לא התגלתה (ממש כמו מטוס וסמארטפון בימי הביניים). לכן אומר שיש על טבעי המוגדר באופן אובייקטיבי- מה שבאמת סותר את חוקי הטבע (העל טבעי ה"אמיתי"), ועל טבעי סובייקטיבי- מה שנראה לאנושות ברגע הנתון כדבר הסותר את הטבע. לעולם לא נוכל לדעת את הדבר האובייקטיבי (כמו תמיד) אך הסובייקטיבי מספיק. שים לב שאפילו להגדרה זו טכנולוגיה משוכללת בעידנים פרימיטיביים לא הייתה מוגדרת כעל טבעית (כי היא בעלת חוקיות קבועה בסופו של דבר). לכן מדובר בהגדרה ברורה וקשיחה שלא תשאיר לנו יותר מדי מקום לטעויות. אתה רשאי לחלוק על הגדרתי, אך חובתך להביא הגדרה אחרת במקום זאת.
לאחר שהגדרנו כך את העל טבעי, ברור שהמדע איננו יכול לחקור אותו- מדובר במשהו אקראי לחלוטין (אגב, וויקיפדיה מגדירה את העל טבעי כ"דברים שהמדע אינו יכול להסביר"- על פי הפרשנות שלי: דברים שהמדע אינו יכול להסביר *באופן מהותי* כמדע). אם זה כך, אז כיצד נוכל להוכיח את קיומו של העל טבעי? כפי שניחשת מן הסתם, לא נוכל. כפי שציינתי בהודעתי הקודמת, מדובר באמונה נטו. האם אני מקשה על חובבי העל טבעי? לא בטוח. מצד אחד הם לא יכולים להוכיח את טענתם, אך מצד שני אי אפשר לשלול להם אותה. ואגב, הקושי על אמונתם (או על כל אמונה שהיא) לא אמור להזיז לטענות פילוסופיות. שנית, אנחנו בהחלט יכולים לדבר על דברים מופשטים ולא מובנים בעזרת שפתינו. ממש כמו שאפשר לדבר על אלוהים. אולי אי אפשר לפרט, אך בהחלט אפשר להציב את המושג. וגם אם לא- לא נשנה הגדרה של משהו "לא שימושי" להגדרתך בגלל שזה לא כל כך מסתדר לנו. שים לב שגם לפי הגדרה זו האנושות יכולה לחוות חוויות על טבעיות. אדם יכול להיפגש עם רוח רפאים למשל, אך הוא לעולם לא יוכל להוכיח שראה אותה (כי עדות אנושית לא נחשבת מדעית, וכי כל תמונה או סירטון יוקעו כמזויפים פוטנציאליים. בנוסף לכל אלה, חוסר החוקיות ימנע בדיקה מדעית מבוקרת).
זה קצת כמו "הכשל הטבעי" – לא במשמעות "טבעי = טוב" אלא ההתייחסות למה שאנחנו כבני אדם עושים כ"לא טבעי" אלא אם גם בעלי חיים אחרים עושים זאת, רק כי אנחנו (למשל) משתמשים בכלים מתוחכמים יותר (אף שיש בע"ח המשתמשים בכלים). כלומר נובע מכך שאנחנו מלאכותיים, או שאולי בעצם אם אנחנו עושים את זה זה אוטומטית טבעי…
או במילים אחרות, כפי שלרפואה שהוכיחה את עצמה במחקרים (כלומר מבוססת מדע) קוראים פשוט "רפואה", אפשר לומר שאם זה חלק מהעולם שלנו ואפשר להתייחס לזה בכלים מדעיים, זה "טבעי" כי זה חלק מהטבע (כמו הקסמים ב"הארי פוטר") ואם לא, זה כנראה לא אמיתי ונשען על בורות / רמאות / דמיון אך לא "על טבעי" אין דבר שנמצא "מעל לטבע" (שאינו אמונה). נדמה לי שזה מה שחגי ניסה לומר.