קרל ווז (1928-2012)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

קרל ווז (Carl Woese) היה אחד המיקרוביולוגים החשובים ביותר של המאה ה-20. הוא היה מחלוצי הפילוגנזה המולקולרית, ענף שחקר עצים אבולוציוניים בעזרת רצפי דנ"א וחלבונים.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"לא עולה כל פילוגניה עקבית מתוך פילוגניות החלבון היחידניות הרבות שנוצרו עד כה. בכל נקודה בעץ האוניברסאלי ניתן למצוא חוסר התאמה ברמה הפילוגנית, החל משורשיו, דרך ההסתעפויות העיקריות בתוך ובין הקבוצות השונות, ועד להרכב של ההקבצות הראשיות עצמן"

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שעץ החיים קרס. כלומר, שהנתונים מראים שאבולוציה של החיים לא היתה בצורת עץ מתפצל, כפי שטוענת האבולוציה. המקור שהם נותנים לציטוט הזה הוא מאמר שכתב קרל ווז ופורסם ב-1998 בכתב העת המדעי האמריקאי Proceedings of the National Academy of Sciences. הציטוט בהקשרו מופיע בהקדמה של המאמר. זה לא מאמר פשוט להבנה למי שלא בקי במושגים בסיסיים באבולוציה בפרט וביולוגיה בכלל, ואעשה את המיטב כדי שההקשר בו מופיע הציטוט הזה יהיה ברור גם למי שלא.

ווז עוסק במאמר הזה בטבעו של האב הקדמון המשותף לכל היצורים החיים. הוא מתחיל בסקירת מה שחשבו חוקרים בעבר על האב הקדמון הזה. לדבריו,

×¢×¥ החיים חסר השורש שיצא מהשוואת רצפי רנ"א ריבוזומליים [רצפי רנ"א שקל מאד להסיק מהם קרבה בין מינים] סיפק את ההצצה הראשונה אל האב הקדמון האולטימטיבי שלנו, אף על פי שזאת היתה הצצה לא ישירה. מה שהוא לא ×”×™×”, מהישות המסתורית הזאת יצאו שלושה קבוצות שונות מאד של אורגניזמים – הארכיאה, הבקטריה והאיקריה – שכולם שיקפו את טבעו של האב הקדמון. עצים שהוסקו מכמה מולקולות אחרות שבזמנו ידעו את הרצפים שלהם איששו את החלוקה של החיים לשלושת הקבוצות הללו, ובאותו זמן איפיון ביוכימי שלהן העמיק עוד את היחודיות של כל קבוצה. עם זאת, מהעץ האוניברסלי ×”×–×”, אפשר רק להסיק שהאב הקדמון ×”×™×” "חומר קדמון" שלא מוגדר היטב ממנו איכשהו יצאו [שלושת הקבוצות האמורות].

Woese, 1998, p. 6845

לאחר מכן ווז סוקר איך הצליחו לאפיין מעט יותר את טבעו של אותו "חומר קדמון" כך שהוא יהיה מוגדר מעט יותר טוב. מיד אחרי זה, כשהוא דן בדרך בה אפיינו יותר טוב את טבעו של האב הקדמון המשותף לכל היצורים החיים, מגיע הציטוט הבריאתני:

תמונה ברורה של האב הקדמון התחילה להופיע רק כשריצפו עוד רצפים משלושת הקבוצות הללו. הרצפים יכולים להיראות כמניחים "בשר" פנוטיפי על ה"שלד" הפילוגנטי של האב הקדמון [בפישוט גס מאד, הרצפים הללו הוסיפו עוד מידע על מה שהעץ הקדמון יפשר לגלות על טבעו של האב הקדמון הזה]. עם זאת, התברר שהמשימה הזאת לא פשוטה כלל. למעשה, נראה שהיא תדרוש את פירוק ה"שלד" [כלומר, זניחת מה שהתגלה על ידי שימוש בעץ החיים שפותח לפני שהיו זמינים יותר רצפים שמייצגים את הארכיאה, הבקטריה והאיקריה]. לא עלתה כל פילוגניה עקבית מתוך כל פילוגניות החלבון האינדיבידואליות שהופקו עד כה [כלומר, כשהשוו את הרצף של חלבונים בין אורגניזמים שונים ששייכים לארכיה, לבקטריה ולאוקריה גילו שחלבונים שונים לא תמיד מניבים עץ זהה].

בכל נקודה בעץ האוניברסאלי ניתן למצוא חוסר התאמה ברמה הפילוגנית, החל משורשיו, דרך ההסתעפויות העיקריות בתוך ובין הקבוצות השונות, ועד להרכב של ההקבצות הראשיות עצמן. עם זאת, אין חלופה עקבית לפילוגנזה שמבוססת על רנ"א ריבוזומלי.

Woese, 1998, p. 6845

בנקודה הזאת ווז נותן דוגמא נאה לשיחזור עצים אבולוציוניים שמניב עצים שונים כשמשתמשים בחלבונים שונים. לאחר מכן, מגיעים המילים הקריטיות הבאות:

חריגות מהעץ שהופק על ידי רנ"א ריבוזומלי תדירות מספיק וחזקות סטטיסטית כך שלא ניתן להתעלם מהן או לפטור אותן בטריוויאליות מסיבות מתודולוגיות. יחדיו, ההיסטוריות הסותרות של הגנים הללו כה מפותלות שהעברת גנים אופקית היא ההסבר המתקבל על הדעת היחיד להן.

Woese, 1998, p. 6845

זאת היתה פיסת מידע חשובה ביותר שלא מופיעה בציטוט הבריאתני. על פי ווז, יש רצפים מולקולריים ידועים שמפיקים עצים שונים מהעץ שמפיק רנ"א ריבוזומלי. עם זאת, לדעתו של ווז יש הסבר מתקבל על הדעת להן. מעבר גנים אופקי. מעבר גנים אופקי היא תופעה ידועה בביולוגיה, במיוחד בקרב מיקרו-אורגניזמים, יצורים שצריך מיקרוסקופ כדי לראות אותם. במעבר גנים "רגיל" (או "אנכי") החומר התורשתי עובר מהורה לצאצא. במעבר גנים אופקי החומר התורשתי עובר בין ממיקרו-אורגניזמים שלא קשורים אחד לשני "משפחתית". רצפי דנ"א יכולים לעבור כך אפילו בין מיקרו-אורגניזמים ממינים שונים לחלוטין. רצף דנ"א שבא ממין אחר ישקף את ההיסטוריה האבולוציונית של המין האחר, לא של המין בו הוא נמצא עכשיו. בגלל שיש הרבה העברת גנים אופקית במיקרו-אורגניזם, יש גם הרבה גנים שלא מציגים את אותו עץ אבולוציוני.

בקיצור, ווז נותן הסבר מאד ברור לגנים הללו. בגלל שזאת דעתו, לא מפתיע, שהוא כלל לא מתייחס אל העצים הללו כקושיה על תיאוריית האבולוציה. הסיבה היחידה שהוא בכלל מזכיר את הנושא היא כדי להסביר למה בעיניו העברת גנים אופקית מאד חשובה באבולוציה. זה מכין את הקוראים שלו למה שמחכה להם בהמשך המאמר. מעבר גנים אופקי משחק תפקיד מרכזי במודל שהוא מציע לאב הקדמון המשותף לכל החיים.

למה בריאתנים מביאים ציטוט שמדבר לכאורה על בניית עצים אבולוציוניים מתוך מאמר שלא באמת עוסק בנושא? למה הם לא הביאו ציטוט מתוך איזה מחקר או ספר שעוסק בבניית עצים אבולוציוניים? זאת ההתנהגות הרגילה שלהם. הם מחפשים בנרות בכל מיני מאמרים ציטוטים שיכולים לתרום למטרתם. כך לא מתנהג מישהו שחותר להגיע להבנת האמת.

לסיום, חשוב לזכור שווז כתב את המאמר ×”×–×” ב-1998. ב-15 השנים שעברו מאז הידע שלנו על העברת גנים אופקית במיקרו-אורגניזמים עלה פלאים. ×–×” קרה תודות לפיענוח של עוד ועוד גנומים של מיקרו-אורגניזמים ופיתוח כלים שמאפשרים לנתח אותם היטב. המידע שנאסף מאז מבהיר שהאבולוציה של מיקרו-אורגניזמים היא לא בליל של המון מעברי גנים אופקיים, ממין אחד למשנהו. הנתונים מראים מגמה מאד דומיננטית של אבולוציה בעלת אופי מובהק של "×¢×¥" (לדוגמא, Puigbò and Koonin, 2010). איסוף נתונים שיטתי וניתוח מדוקדק שלהם הובילו ביולוגים אבולוציוניים להבנה עמוקה יותר של ההיסטוריה האבולוציונית של החיים. בריאתנות – לא כל כך.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "מדע או מיתוס – פרק א'  – הוכחה או הפרכה?", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות". עותק מאורכב זמין כאן.

הרון יחיא, "תרמית האבולוציה", פרק שלושה עשר: טיעונים אבולוציוניסטים והעובדות המדעיות.

הרון יחיא, "Darwinism Refuted", הפרק The Myth of Homology.

ג'ונתן וולס, "Icons of Evolution: Science or Myth? Why Much of What We Teach About Evolution Is Wrong", Regnery Publishing, 2002, p. 50.

מקורות

Puigbò, P., Wolf, Y. I., & Koonin, E. V. (2010). The Tree and Net Components of Prokaryote Evolution. Genome Biology and Evolution, 2, 745–756.

Woese, C. (1998). The universal ancestor. Proceedings of the National Academy of Sciences, 95(12), 6854–6859.

The unrooted universal phylogenetic tree that emerged from ribosomal RNA (rRNA) sequence comparisons provided the first glimpse of our ultimate ancestor, albeit an indirect one. Whatever it was, this cryptic entity had spawned three remarkably different primary groupings of organisms (domains)—the Archaea, the Bacteria, and the Eucarya–and these necessarily reflected the ancestor’s nature. Phylogenies derived from the few other molecules that then had been sequenced confirmed the three predicted groupings, and concurrent biochemical characterizations further developed their uniqueness. But, from this first universal tree, one could infer only that the ancestor was some ill-defined “urstoff” from which three primary lines of descent somehow arose.

[…]

A discrete picture of the ancestor began to emerge only when many more sequences representing all three phylogenetic domains became available. These sequences could be seen as putting phenotypic flesh on an ancestral phylogenetic skeleton. Yet that task has turned out to be anything but straightforward. Indeed, it would seem to require disarticulating the skeleton. No consistent organismal phylogeny has emerged from the many individual protein phylogenies so far produced.

Phylogenetic incongruities can be seen everywhere in the universal tree, from its root to the major branchings within and among the various taxa to the makeup of the primary groupings themselves. Yet there is no consistent alternative to the rRNA phylogeny, and that phylogeny is supported by a number of fundamental genes. […] Exceptions to the topology of the rRNA tree such as these are sufficiently frequent and statistically solid that they can be neither overlooked nor trivially dismissed on methodological grounds. Collectively, these conflicting gene histories are so convoluted that lateral gene transfer is their only reasonable explanation."

2 תגובות לרשומה “קרל ווז (1928-2012)”

  1. אתה שוב ושוב מצטט מאמרים ונותן לי נקים שלא עובדים
    בעצם אתה זה שמביא ציטוטים בלי אסמכתא
    לא מצאתי שום מאמר שמביא את הציטוט הזה

  2. @יעקוף: הלינקים לאתר הידברות לא עובדים כי המאמרים אליהם הם הופנו הוסרו מאתר הידברות. אני מניח שזה בגלל שאתר הידברות עבר עיצוב מחדש. ברגע שהמאמרים יועלו מחדש, הלינקים אליהם יתוקנו. מתי זה יקרה תלוי רק בעורכי האתר הידברות.

    לעניין הציטוט ווז – חיפוש מאד מהיר בגוגל איתר לי בקלות מקורות בעברית שנותנים אותו:
    http://bit.ly/1nE5xUX
    http://bit.ly/1mVM4ns
    והכי טוב, הגוגל הפשוט הזה איתר גם עותק ארכיב של המאמר המקורי מפרויקט "האקדמיה ליהדות" של יהושע או שוקי ענבל:
    http://archive.today/NdnQQ
    זה אותו מאמר שפורסם בהידברות, פשוט באתר אחר. גם אם אתה בספק שזה אותו מאמר, זה לא משנה. שלושת המקורות הללו מבהירים שזה באמת ציטוט שנמצא בשימוש בספרות הבריאתנית בישראל.

    גם במקורות בריאתניים באנגלית הציטוט הזה גם מצוי בשפע:
    http://bit.ly/1sx4GNN (כאן נתקלתי בו לראשונה לפני כמה וכמה שנים)
    http://bit.ly/1jEH5HU
    http://bit.ly/1qNGhzo
    ועוד היד נטויה.

    אני מוכן לחפור שעות בספרות של אנשים שאני לא מסכים איתם, לפני שאני מפרסם משהו שמבקר אותם. אתה לא מוכן אפילו לעשות גוגל פשוט לפני שאתה יוצא בהאשמות. זה מדהים בעיני.

    תן לי יותר קרדיט. בכלליות, בציטוטים שבפרויקט נעשה שימוש נרחב בספרות הבריאתנית, גם בארץ וגם מחוץ לה. יוצאי דופן מעטים הם ציטוטים שאיתרתי רק בספרות הבריאתנית הישראלית, ועד כמה שגיליתי פשוט נבדו מאפס. עם קצת מוכנות ורצון טוב, היית מסוגל למצוא בעצמך את המקורות שנתתי למעלה.

סגור לתגובות