הכתבה הזאת מעט מורכבת. ניסיתי לפשט את הנושא עד כמה שיכולתי, אבל בכל זאת, תחזיקו ראש
למדתי בישיבה תיכונית, כך שידע ביהדות לא בדיוק חסר לי. קיימים דתיים, בייחוד בקרב חוזרים בתשובה, שמידת הידע שלי ביהדות עולה על שלהם. הוא טוב יותר משלהם לא רק בכמות, אלא גם באיכות. החינוך שלי בישיבה לימד אותי לא רק מה המקורות הדתיים אומרים, אלא גם הביא לי כלים ללמוד ידע דתי חדש. בגלל מחסור בכלים שכאלו, הצורה הסמכותית שבה מציגים מחזירים בתשובה את היהדות לציבור החוזרים בתשובה גורמת לעתים לנטיעת הבנה לא נכונה של מקורות דתיים בקרבם.
לעתים ההבנה השגויה של עקרונות היהדות משתרשת בגלל שהחוזרים בתשובה לא מבינים נכונה את דברי המחזירים בתשובה. אבל לעתים קרובות מדי, היא תוצר של בורות שכורים מחזירים בתשובה על ידי מניפולציות זולות. במילים אחרות, הרבנים הללו מנצלים, בידיעה או שלא בידיעה, את חוסר הידע של החוזר בתשובה כדי לגרום לו להאמין יותר.
יש כמה פרשנים תנ"כיים שעברו את ההתעללות הזאת, ואני אביא דוגמא אחת כזאת. רש"י, או בשמו המלא רבי שלמה בן יצחק (1040-1105), כתב פירוש פופולארי על התורה. יותר מפעם אחת במהלך חיי הקצרים שמעתי רב, בדרך כלל מתנועת ההחזרה בתשובה, מצטט אותו במישרין או בעקיפין כאומר שאין להבין את סיפור הבריאה כפשוטו. בדרך כלל מצוטטים דבריו של רש"י על בראשית, פרק א, פסוק א, אלו שמתייחסים למילים "בראשית ברא". הנה דוגמא אחת בה הרב אורי שרקי מדבר על הציטוט האמור מתוך רש"י. חתכתי את החלק הרלוונטי לנוחיותכם:
אראל סג"ל: [שואל האם לומדים מדע מספר בראשית]
הרב שרקי: תראה, זה עניין של עמדה. באופן עקרוני, אנחנו מקבלים דבריו של רש"י. רש"י אומר ש"אין המקרא הזה בא אלא לומר דורשני". זאת אומרת שהמקרא, למה מתכוון רש"י כשהוא אומר "המקרא", בוודאי מתכוון למקרא כולו, כל התנ"ך כולו הוא אומר דרשוני, הוא טקסט שדורש להידרש. וברגע שאתה ניגש אליו בצורה פשטנית, אתה עלול גם לפספס את הכוונה האמיתית שלו. למשל שנאמר "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". אז התפיסה העממית אומרת שהכתוב בא לספר לנו שאלוהים ברא את העולם ומכאן ואילך מהו סדר הבריאה, מה קדם למה וכדומה.רש"י, על המקום, דוחה את כל האפשרות להבין את זה כך. שאם כך היה צריך לומר "בראשית" – או בראשית מה? – לכן אומר רש"י שאין הכוונה של הכתוב שהאלוהים ברא את העולם, אלא להפך, בשביל מה הוא ברא. בראשית – בעבור ראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ.
אראל סג"ל: ואז זה מעביר אותנו בכלל לשטח של עניין של מוסר ושל…
הרב שרקי: של המשמעות.
אראל סג"ל: ושל משמעות.
הרב שרקי: בדיוק. הידיעה שהעולם נברא אמורה להיות נטועה אצל הקורא עוד לפני שהוא קורא את הטקסט. כלומר, הטקסט לא בא להגיד לך שאלוהים ברא את העולם.
אראל סג"ל: כלומר, עצם העובדה שנניח שיש אנשים שאומרים, הנה תראו המפץ הגדול והנקודה הסינגולרית…
הרב שרקי: ולא עוד אלא שבאמת רש"י שם אומר "הא למדת שלא בא הכתוב ללמד את סדר המוקדמים והמאוחרים כלום". כלומר, רש"י מיד פסל אפשרות של קריאה מדעית של הטקסט.
הרב שרקי טוען בקטע הזה שמהרש"י הזה לומדים ש"כל התנ"ך כולו" אומר לנו "דרשני". במילים אחרות, הרב שרקי טוען שכל התנ"ך הוא "טקסט שדורש להידרש" – כלומר, טקסט שצריך לא להבין בדרך פשטנית (הבנה בדרך פשטנית נקראית הבנת הפשט). הוא ממשיך וטוען ש"רש"י על המקום דוחה את כל האפשרות להבין" שסיפור הבריאה צריך להיות מובן כפירוט השלבים שבהם אלוהים ברא את העולם. הוא עושה זאת על ידי ציטוט המשפט "על כרחך לא לימד המקרא בסדר המוקדמים והמאוחרים כלום". כפי שאראה, רש"י לא אומר את שני הדברים הללו. אודה ואתוודה, זה היה עצוב לראות את הרב שרקי, אדם שכתבתי עליו מילים חמות בעבר, חוטא בהבנה כה שגויה של מאמר רש"י פשוט. דתיים מוזמנים לקחת את המאמר הזה כזיכוי הרבים. חילונים יכולים להחשיב אותו כעדות למניפולטיביות של תנועת ההחזרה בתשובה.
הפסוקים הרלוונטיים להבנת הרש"י הזה הם פסוקים א-ג בפרק א בבראשית:
א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.
הרש"י המדובר, דיבר המתחיל "בראשית ברא" מתחיל כך:
"אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) "רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ", ובשביל ישראל שנקראו (ירמיהו ב ג) "רֵאשִׁית תבואתו"."
רש"י אומר שהוא מפרש על דרך הדרש, כלומר, ההבנה של רש"י בחלק הזה לא תהיה המובן הפשוט של הפסוק. רש"י מסביר מה בדיוק המדרש. "בראשית ברא אלוהים" צריך להיות לפי רש"י "בשביל ראשית ברא אלוהים". רש"י מראה שהתורה נקראת "ראשית דרכו" ועם ישראל נקרא "ראשית תבואתו" במקורות שונים בתנ"ך. מכאן מסיק רש"י שהפסוק אומר למעשה "בשביל עם ישראל והתורה ברא אלוהים שמים וארץ". עד כאן הפירוש על דרך הדרש.
הרב שרקי ציטט מתוך הקטע הזה רק את תחילתו, "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני". הוא טען שזה אומר שהתורה כולה לא צריכה להילקח כפשוטה. מהקשר הדברים ברש"י ברור שהוא מדבר אך ורק על הפסוק הראשון. כפי שהוא אומר "אין המקרה הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל". מיד לאחר מכן הוא מביא הסבר מדרשי לפסוק הראשון ולפסוק הראשון בלבד. אני נאלץ להודות, להתראות לטענה הראשונה של הרב שרקי.
אם לפני כן רש"י אמר שצריכים למצוא "דרש" בפסוק א, עכשיו הוא עובר להבנה פשטנית (פשט):
"ואם באת לפרשו כפשוטו, כך פרשהו: "בראשית בריאת שמים וארץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר"."
במילים פשוטות, כל פסוקים א-ב בעצם באים לתאר את המצב הנוכחי לפני שאלוהים ברא את הדבר הראשון, אור. המצב הנוכחי כשאלוהים בא לברוא את השמים והארץ, לפני שהם נבראו, הוא ש"הארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים" (פסוק ב).
רש"י לא מסתפק בזה. ניתן לפרש את הפסוק "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" כאומר שהדבר הראשון שאלוהים ברא היה השמים והארץ. הפירוש במקרה הזה יהיה להחליף את המילה "בראשית" במילה "בראשונה". כלומר, הפסוק יהיה "בראשונה ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". רש"י מספק ראיות לטענתו שהמילה "בראשית" צריכה להתפרש כ"בתחילת" ולא כ"בראשונה". הוא מביא מספר מקורות בתנ"ך עצמו שמדגימים שהמשמעות של המילה "ראשית" היא התחלה של משהו. אצטט את כל דבריו:
"ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה, לומר שֶאֵלו קדמו; שאם בא להורות כך, היה לו לכתוב: "בראשונה ברא את השמים" וגו', שאין לך "ראשית" במקרא שאינו דבוק לתיבה של אחריו, כמו: (ירמיהו כו א) "בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים", (בראשית י י) "רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ", (דברים יח ד) "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ". אף כאן אתה אומר: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" וגו', כמו "בְּרֵאשִׁית ברוא". ודומה לו (הושע א ב) "תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ", כלומר: תחילת דיבורו של הקב"ה בהושע, "ויאמר ה' אל הושע" וגו'."
אני אעבור על שתיים מהדוגמאות שהוא מביא. ירמיהו, כו, א אומר:
בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר.
הכוונה היא כמובן "בתחילת ממלכות יהויקים".
דברים, יח, ד אומר:
רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ.
ראשית שוב מתפרש כדבר הראשון. הדגן, התירוש והיצהר הראשונים הם הדברים שניתנים.
בהמשך דבריו רש"י טוען שמכל זה נובע ש"בראשית ברא אלוהים את השמים והארץ" צריך להתפרש כ"בתחילת ברוא אלוהים את השמים ואת הארץ" (ברוא – ו"ו בצליל של האות O) ומשווה את זה לפרק א, פסוק ב בהושע שאומר:
תְּחִלַּת דִּבֶּר יְהוָה בְּהוֹשֵׁעַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי יְהוָה.
במילים קצרות, טענת רש"י פשוטה. ראשית מצביעה על התחלה של משהו. הצירוף של האות בי"ת בתחילת המילה מצביעה על כך שמה שבא אחרי המילה "ראשית" הוא תיאור זמן. הזמן הוא "תחילת בריאת השמים והארץ". כל מה שאחרי כן הוא תיאור המצב כמו שהוא בזמן שאלוהים התחיל לברוא את השמים והארץ. כך יוצאת הפרשנות שרש"י הציג בהתחלה "בראשית בריאת שמים וארץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר".
אני צריך להדגיש את זה שוב, כי זה חשוב. הפסוק המקורי אומר:
בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם
רש"י מבין שהפסוק רוצה לומר:
"בראשית בריאת השמים והארץ על ידי אלוהים, הארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים"
רש"י צריך להתמודד עם קושי נוסף. הוא טען שכדי שנוכל לפרש שפסוק א בא לומר שהשמים והארץ נבראו ראשונים, היה צריך להיות כתוב "בראשונה ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". אבל יש דרך אחרת להוציא מפסוק א את המשמעות שהשמים והארץ נבראו ראשונים. הוא כותב:
ואם תאמר: להורות בא שאלו תחילה נבראו, ופירושו: בראשית הכל ברא אלו
רש"י מציג טענה שעלולים לטעון נגדו. יכולים לבוא פרשנים שיטענו שמילה אחת לא כתובה כאן, "הכל". לטענתם הפסוק הזה למעשה צריך להיות מובן כ"בראשית הכל, כשלא היה כלום, ברא אלוהים שמים וארץ". הפסוק לדבריהם אומר משהו על סדר הבריאה. הוא לא תיאור הזמן והמצב שרש"י אומר שהוא.
רש"י מציג מקרים בתנ"ך שמראים שקיימים מצבים בהם מילה אחת שדרושה להבנת פסוק נשמטה:
"ויש לך מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת, כמו: (איוב ג י) "כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי", ולא פירש מי הסוגר, וכמו (ישעיהו ח ד) "יִשָּׂא אֶת חֵיל דַּמֶּשֶׂק", ולא פירש מי ישאנו, וכמו (עמוס ו יב) "אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים", ולא פירש "אם יחרוש אדם בבקרים", וכמו (ישעיהו מו י) "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית", ולא פירש "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית דבר אַחֲרִית דבר""
עמוס ו, ב אומר:
הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה.
לא מצוין מי יחרוש בבקרים. היה צריך להיות רשום "אם יחרוש אדם בבקרים".
ישעיהו, ח, ד אומר:
מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה.
הפסוק לא מפרש ראשית ואחרית של מה. כפי שרש"י כותב, היה צריך להיות כתוב "מגיד מראשית דבר אחרית דבר".
שימו לב איך הוא סותר את טענת האנשים הללו. כאן מגיע החלק הקריטי:
"אם כן תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב: "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם", ועדיין לא גילה המקרא בריית המים מתי היתה. הא למדת שקדמו המים לארץ."
רש"י מצביע על פסוק ב שם נאמר "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים". הוא מצביע על כך שלפני הפסוק הזה אין אזכור של בריאת המים. הוא ממשיך ואומר:
"ועוד, שהשמים מאש ומים נבראו."
בריאת השמים מתוארת בהמשך הפרק בפסוקים ו-ח. שימו לב מה כתוב:
ו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. ז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן. ח וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי.
הרקיע, השמים, הוא למעשה מה שמבדיל בין המים העליונים למים התחתונים. אם אין מים, אין לרקיע בין מה למה להבדיל. שתי עובדות עמדו לפני רש"י. לא כתוב לנו שהמים נבראו לפני שמתייחסים אליהם לראשונה בפסוק ב וצריכים מים כדי ליצור את השמים והארץ. הן גרמו לרש"י להבין שלא ניתן לפרש את פסוק א כ"בראשית הכל ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". שיטתו היא שהפסוקים הללו הם תיאור המצב של היקום בזמן תחילת תהליך הבריאה של היקום.
כאן אומר רש"י את מה שמצטט הרב שרקי בסרט:
"על כרחך לא לימד המקרא בסדר המוקדמים והמאוחרים כלום."
כאן אומר רש"י סך הכל שאין קייס לטוען שבראשית פרק א, פסוק א אומר שהשמים נבראו ראשונים לפני הכל. הרב שרקי טען שהוא אומר שכל סיפור הבריאה, ומהקשר דבריו כל התנ"ך כולו, לא מספר את הסדר של הבריאה או כל עובדה אחרת על הטבע, ולכן אי אפשר לקרוא את הטקסט ב"קריאה מדעית" (ביטוי של הרב שרקי). הבעיה היא כמובן שלא כל חוזר בתשובה יודע לקרוא ולהבין את שפת רש"י. לכן רבים מהם פגיעים למניפולציה הזולה שהפעיל הרב שרקי. בשביל זה אני פה.
יפה, החכמתי. שאלה – רש"י טוען שהשמים "מאש ומים נבראו". אלא שהפסוקים שתיארתי אינם מדברים על אש כלל, וקובעים רק שהרקיע נוצר בתוך המים, ולא שהוא נוצר מהם. האם רש"י מושפע כאן מהפילוסופיה של אריסטו, הרואה ביסוד השמימי (החמישי) מעין אש טהורה?
אני לא יודע מה אריסטו אומר, אבל אני יכול לומר לך מה אני חושב שרש"י אומר. תגיד לי אתה אם זאת השפעה אריסטוטיליאנית.
רש"י על בראשית, א, ח, אומר:
"ויקרא אלהים לרקיע שמים – שא מים, שם מים, אש ומים, שערבן זה בזה ועשה מהם שמים"
רש"י עוסק פה באטימולוגיה של המילה שמים. עד כמה שאני מבין את דבריו (ובמקרה הזה אני לא סגור על ההבנה שלי של ההתחלה), יש כאן שלושה מקורות שונים. הראשון הוא "שא מים" – הרקיע נושא עליו את המים העליונים. השני הוא "שם מים", שאומר ששם, ברקיע, גם יש מים (עד כמה שאני מבין). האחרון, זה שרלוונטי לענייננו, אומר שמים = אש ומים.
בפירושו האחרון, מכל מה שקראתי וגם מתחושה אישית, לדעתי רש"י מסתמך על מקור שאני אוהב לקרוא כשאני רוצה להזכיר לעצמי למה הרב שרקי טועה כשהוא אומר שסיפור הבריאה לא מספר כיצד העולם נוצר בפועל על ידי אלוהים.
בראשית רבה, פרשה ד אומר:
"רבי אבא בר כהנא אמר משום רב: נטל הקדוש ברוך הוא אש ומים ופתכן [עירבב אותם] זה בזה ומהן נעשו שמים."
יש איזשהי גמרא במקום שאני לא זוכר שבה נשאלת השאלה "מהם השמים?" והתשובה היא "אש ומים" איכשהו. לא זוכר איפה, מצטער.
תודה רבה!
נראה שאין כאן השפעה, או לפחות איני רואה ראיות לכך. הרקיע של אריסטו (הספירה הירחית) עשוי מהיסוד החמישי, האש השמימית, ולא מעירוב של מים ואש, ובכלל נראה שאין כאן הכוונה ליסוד החמישי אלא לאש רגילה (אחת מארבעת היסודות המסורתיים).
שוב תודה.
את דברי רש"י הבנת נכון (לא בטוח שנכון יותר מתלמידי ישיבה, אך עדיין נכון) – אולם, כרגיל, את דברי הרב שרקי ממש לא.
אין לי זמן לפרט את הבנתך המוטעית, אך עקרונית:
הרב ודאי מכיר את המשך פירוש רש"י שהבאת (אפילו בהכרות קצת יותר מעמיקה משלך, חותם לך על זה), ובכל זאת לא הביא אותה כדי להציג רעיון מסוים.
רש"י הציג גם את הגישה הפשטנית בקריאת המקרא, כדי שנוכל להתבונן בדברי תורה מרבדים שונים, שהרי 70 פנים לתורה. אם רש"י היה שומע טענות כפירה כשלך, כמובן שהיה מוחה בכל תוקף להבין את התורה על דרך הפשט – וזה מה שהציג הרב שרקי שנשאל "ישירות" על נושא ההשוואה בין דת ומדע (שרשי, בניגוד אליו, לא ניסה לענות על שאלה כזו בפירושו).
לקחת את דברי התורה ומפרשיה למקומות כפרניים, תמיד יהיה אפשר. הרי אפילו את משפט הייחוד המובהק ביותר:"ה' הוא האלהים" פירשו הנוצרים כ"שילוש הקדוש" ובכך פירקו אפילו את העיקרון במשפט הזה.
נסיים בדברי הקב"ה למשה באומרו "ואם יאמרו אומות-העולם..וכו'" : "כל הרוצה לטעות – יבוא ויטעה".
גם אתה, בין היתר, מוזמן לבוא ולטעות בהבנת המקרא ובהכרת האלוה.
רועי.
דברי הרש"י כדבריך הובנו כמו שצריך על ידי. קרא את המאמר, תתייחס לנקודות שבו ותביא ביקורת נורמאלית עליו. אני לא צריך להגיב למישהו שבעצם אומר לי "אני לא אוהב את מה שרש"י אומר ולכן אני תומך בעיוות שלו על ידי הרב שרקי". זה מה שרש"י אומר, תתמודד עם זה בדרך כלשהי שעדיין נאמנה לדבריו. בקצרה, דבר לנקודה.
אין שום רלוונטיות להתייחס לנקודות ספציפיות במאמר השגוי בתכליתו.
אחלה התחמקות. :)
אם הייתי רוצה להתחמק לא הייתי מגיב לך באריכות לשאר ההבלים שכתבת על הרב שרקי במאמרים שונים..עיין שם.
גם שם, על פי רוב, לא דיברת לנקודה, ואיפה שדיברת לנקודה, הגבתי.
א. עוד לא מצאתי תגובות שלך על דבריי במאמרים שפירסמת על הרב.
אם יש כאלה, שלח קישור בבקשה.
ב. כאשר אתה משחרר מאמרים בכזו קלות על רב שיצא לך לקרוא מס' מאמרים בודדים שלו ואולי עוד כמה הרצאות, לעומתי שכבר שנים לא מעטות שותה בצמא את דברי קודשו – יהיה קצת יומרני "לדבר לנקודה".
לשם ההשוואה, זה יהיה כמו לצפות מאסטרונום בכיר להגיב לתוכן דברי ילד בבי"ס יסודי שטוען שהעולם הוא שטוח.
ברגע שהאזנת למינימום הדרוש, בוא נגיד 1,000 הרצאות של הרב, עדכן אותי, ואולי אז נוכל "לדבר על הנקודה".
ואם לרגע, רק לרגע, עוברת במוחך המחשבה, שאיני יכול להגיב לך על כל אחד מהמאמרים שפירסמת על הרב במאמר שיסתור כמעט כל מילה שכתבת – אתה טועה ובגדול.
איך האתאיסטים אוהבים לומר על המחזירים בתשובה – "זה לא רציני".
לכן, אצפה גם ממך שתלמד את המינימום הדרוש קודם.
עד שמצאתי אתר כפירה נורמלי, אנא אל תתן לי גם למחוק אותו מהמועדפים..
א. http://athologica.com/?p=1005&cpage=1#comment-594
ב. אם אתה לא רוצה להגיב לנקודה, זאת זכותך, אבל אל תצפה מאף אחד לקחת אותך ברצינות.
ולקחת אותך ברצינות שגם אתה לא בדיוק מדבר לנקודה לרוב כשמדובר על דניאל בלס,, צריך?
אין ספק שבלס לא מדייק בדבריו לא פעם, בדיוק כפי שאתה רחוק מלדייק בכל הקשור להבנת דברי הרב שרקי.
אם כן, מדוע לקחת אותך ואת מאמרייך ברצינות?
אם דעתך עליה היא כזאת, אז אל תיקח אותם ברצינות. לא ממש ברורה לי מטרת השיחה הזאת. אני אומר "אוקיי, אל תביא את הביקורת שלך, זאת זכותך" ואתה אומר שוב "לא, אתה לא מבין את דבריו". מה אתה רוצה שאגיד? "אתה גאון, אני מאמין לך, אני טועה"? D:
זה לא עניין של דעה, עניין של נימה.
הנק' היא שכשם שאתה יודע למתוח ביקורת, תלמד גם לקבל אותה במקום הצורך.
איני מצפה ממך לתשבחות כלל וכלל, אני מצפה ממך שתדבוק באמת עד הסוף ותודה בטעויותיך באם ישנם, וישנם.
אין זו גבורה לצאת במסע הכפשות במסווה של מבקר דגול ולסחוף בדרך הדמגוגיה הזולה ריקים ופוחזים שאינם בקיאים בעובדות כמוך.
אם חושבים על זה, זה בדיוק הצד השני של המתרס מול המחזירים בתשובה – המסיתים לכפירה.
לגישה כזו הייתי מצפה מירון ידען, אתרי חופש ושאר זיבולי מח ללא תכלית, אך לא מאתר שבאמת ייחסתי לו מקום של כבוד בהתרשמות ראשונית.
כבר ציינתי זאת קודם ואיני מתבייש לציין זאת שוב – אתר זה הוא כמעט היחיד שיצא לי להיתקל בו ובאמת לייחס חשיבות כלשהי לטענות הכפירה שבו.
אולם אם ככותב המאמרים אינך בקיא בעובדות ועדיין מרשה אתה לעצמך לפרסמם ובפרט לא להודות בכך שטעית, על מה לנו להתדיין?!
תסתכל על השיחה הזאת. כל מה שאתה אומר זה "אתה טועה". אני שואל למה, ואתה אומר לי "כי אתה טועה". אני שואל למה שוב, ואתה שוב מחזיר לי במה שאפשר לסכם ב"אתה טועה". באף אחת מההודעות שלך כאן לא הצבעת על הכשלים בהבנתי, לא אמרת מה שגוי בה, לא ביססת את דבריך, פשוט אמרת שאני טועה. לכן, אני שואל שוב, מה המטרה של השיחה הזאת? אם אתה רוצה שהיא תהיה פרודקטיבית, יש לך דרך מאד פשוטה להפוך אותה לכזאת: חזור למקורות הראשוניים שלך ותסביר, במטותא ממך, איפה אני טועה ולמה.
מטרת המאמר הזה היא להעלות את הטענה שהרב שרקי עושה quote-mining לרש"י. האם הגבת לה? לא. רק אמרת שהרב שרקי מכיר את המשך הרש"י. בבירור הוא מכיר אותה, אחרת הוא לא היה יכול לעשות לה quote-mining. אמרת שרש"י לא יסכים עם הפרשנות הפיזית שלי לסיפור בראשית. גם זה, למרות שניתן לדון בזה, לא יענה למה שהמאמר מדגים. אלו לא הנקודות לדיון.
שוב, אתה רוצה שיחה פרודקטיבית? גם אני. תענה לנקודה ותהיה לנו אחת כזאת. לא תענה לנקודה, מה אתה מצפה ממני? להגיד לך, "אתה אמרת, אני מאמין"? תגיד למה אתה צודק, וננהל דיון, ננהל דיאלוג. עד אז, אני שואל שוב, מה מטרת השיחה הזאת?
כשאומרים כ"כ הרבה שטויות קצת קשה לגעת בנק' ספציפיות, ובכל זאת אם כבר ביקשת, כמה טעימות:
(נכון לעכשיו רק מהמאמר הנוכחי בלי להתייחס למאמרים הקודמים על הרב שרקי)
1. "הרב שרקי טוען בקטע הזה שמהרש"י הזה לומדים ש"כל התנ"ך כולו" אומר לנו "דרשני". במילים אחרות, הרב שרקי טוען שכל התנ"ך הוא "טקסט שדורש להידרש" – כלומר, טקסט שצריך לא להבין בדרך פשטנית (הבנה בדרך פשטנית נקראית הבנת הפשט)." – כרגיל, הוצאת דברים מהקשרם וחוסר הבנת גישת הרב. אם הייתה בידך בקיאות מינימלית בגישת הרב, היית מוצא שבעשרות מקומות (עיין בין היתר בהרצאותיו בארכיון מכון מאיר, נושאים במחשבת ישראל – תורה מן השמיים, הרצאות בספר הכוזרי מאמר ראשון ועוד) הרב מסביר לתלמידיו שבחלק מהמקומות בתנ"ך יש להבין על דרך הפשט ובחלק מן המקומות על דרך הדרש וכו'.
למה, אם כן, ציין הרב והבין את דברי רש"י כך שיש להבין את כל המקרא על דרך הדרש?
תשובה: כדי להמחיש את הנושא הספציפי שעליו מדברים – מעשה בראשית.
לכל הדעות התורניות עד ימינו (שבימינו משום מה עיוותו קצת את דעת התורה) מעשה בראשית יובן רק בדרך הדרש ובשום פנים ואופן אין להבין כפשוטו וק"ו להשליך ממנו לבריאה החומרית של העולם כפי ששוגים כיום.
גם גישת רש"י בנק' זו היא ספציפית בהתייחס למעשה בראשית.
למה השליכו רש"י והרב שרקי על כלל התורה? פשוט מאד.
כי אפילו בחלקי התורה שיש להבין על דרך הפשט, יש צורך בהבנה בסיסית.
לשם ההבנה, ה"פשט" של בור ועם הארץ או של אתאיסט הוא ממש לא ה"פשט" עליו מדברים תלמידי חכמים.
"פשט" בו עוסקים הוא הבנה בסיסית שמלמדים תשב"ר לצורך העניין.
לכן הרב אומר "טקסט הדורש להדרש" – משום שגם הרבדים הפשוטים שלו דרושים דרישה והבנה כלשהי שרק ביחס לדרך הדרש היא פשוטה.
לא זו בלבד, אלא שאם היית מבין את ההקשר, ואת ידיעותיו של הרב, היה ברור לך שהצגת דברי רש"י בנק' זו והשלכתם על כלל התורה היא רק גישה אחת שרלוונטית לשאלה שנשאלה.
האם הרב לא מכיר את דברי חז"ל (רס"ג,רמב"ם ועוד רבים) שנתנו קריטריונים ברורים להיכן בתורה יש לקרוא פשט והיכן דרש? ודאי שיודע וניתן למצוא זאת ברבים משיעוריו. פשוט בהקשר אין זה רלוונטי להכניס את הדעות הללו שלא יתרמו כלום להמחשת הנקודה שמציגה בדיוק את העיקרון ההפוך.
דוגמא זו, היא אחת מיני רבות, המראות עד כמה אין לך מינימום של בקיאות בגישתו ובדבריו.
2. א) "הוא ממשיך וטוען ש"רש"י על המקום דוחה את כל האפשרות להבין" שסיפור הבריאה צריך להיות מובן כפירוט השלבים שבהם אלוהים ברא את העולם. הוא עושה זאת על ידי ציטוט המשפט "על כרחך לא לימד המקרא בסדר המוקדמים והמאוחרים כלום". כפי שאראה, רש"י לא אומר את שני הדברים הללו." – הבה ונראה.
ב) "אודה ואתוודה, זה היה עצוב לראות את הרב שרקי, אדם שכתבתי עליו מילים חמות בעבר, חוטא בהבנה כה שגויה של מאמר רש"י פשוט." –
וחוצפה תיסגה. ללא ספק עקבתא דמשיחא.
ג) […] "רש"י אומר שהוא מפרש על דרך הדרש, כלומר, ההבנה של רש"י בחלק הזה לא תהיה המובן הפשוט של הפסוק. רש"י מסביר מה בדיוק המדרש. "בראשית ברא אלוהים" צריך להיות לפי רש"י "בשביל ראשית ברא אלוהים". רש"י מראה שהתורה נקראת "ראשית דרכו" ועם ישראל נקרא "ראשית תבואתו" במקורות שונים בתנ"ך. מכאן מסיק רש"י שהפסוק אומר למעשה "בשביל עם ישראל והתורה ברא אלוהים שמים וארץ". עד הפירוש על דרך הדרש." – עד כאן תלמיד חכם.
ד) "הרב שרקי ציטט מתוך הקטע הזה רק את תחילתו, "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני". הוא טען שזה אומר שהתורה כולה לא צריכה להילקח כפשוטה." – כאן אתה מתחיל לזייף. על אותו משקל בסעיף 1, מקווה שהובנה השגיאה.
ה) "מהקשר הדברים ברש"י ברור שהוא מדבר אך ורק על הפסוק הראשון. כפי שהוא אומר "אין המקרה הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל". מיד לאחר מכן הוא מביא הסבר מדרשי לפסוק הראשון ולפסוק הראשון בלבד. אני נאלץ להודות, להתראות לטענה הראשונה של הרב שרקי" – או שלא.
ו) […] "במילים קצרות, טענת רש"י פשוטה. ראשית מצביעה על התחלה של משהו. הצירוף של האות בי"ת בתחילת המילה מצביעה על כך שמה שבא אחרי המילה "ראשית" הוא תיאור זמן. הזמן הוא "תחילת בריאת השמים והארץ". כל מה שאחרי כן הוא תיאור המצב כמו שהוא בזמן שאלוהים התחיל לברוא את השמים והארץ. כך יוצאת הפרשנות שרש"י הציג בהתחלה "בראשית בריאת שמים וארץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר"." – והטעות הנגררת ממשיכה וממשיכה במאמר חסר משמעות. ולכן נגיע למפשט הסיכום המוחץ…
ז) "כאן אומר רש"י סך הכל שאין קייס לטוען שבראשית פרק א, פסוק א אומר שהשמים נבראו ראשונים לפני הכל. הרב שרקי טען שהוא אומר שכל סיפור הבריאה, ומהקשר דבריו כל התנ"ך כולו, לא מספר את הסדר של הבריאה או כל עובדה אחרת על הטבע, ולכן אי אפשר לקרוא את הטקסט ב"קריאה מדעית" (ביטוי של הרב שרקי). הבעיה היא כמובן שלא כל חוזר בתשובה יודע לקרוא ולהבין את שפת רש"י. לכן רבים מהם פגיעים למניפולציה הזולה שהפעיל הרב שרקי. בשביל זה אני פה." – אכן אין קייס לטוען כך. לעומתו, לרב שרקי יש קייס ועוד איך – ידע תורני נרחב שממנו הסיק את מסקנותיו לגבי מעשה בראשית (ראה הקדמת הרמב"ן על התורה וכלל חז"ל בנושא). אכן אין שום דרך פשטנית להבין את מעשה בראשית, מה לעשות.
אז שוב, מדוע הרב לא מציין את הקדמת הרמב"ן ומפנה אותנו למקורות הרלוונטיים? כי אין לו עסק עם הבלים ודקויות. הרב עוסק בתוכנם האמיתי והמוסרי של הדברים בהנחה שתלמידיו עברו את השלב הכפרני והסירו מעליהם את הקליפות של הכביכול "ספקות" שאתה מציג.
"ומהקשר דבריו כל התנ"ך כולו" – זהו משפט המפתח שיפתור לבר-הדעת את כל הסוגיא:
לקחת משפט שנכון ספציפית לנקודה שמנסים להציג (ו"נופח" ע"י הבנת הרב במכוון בכדי להמחיש) ולבנות עליו הרים וגבעות וליצור סתירה כ"כ עלובה במאמר יעני מבוסס.
ואין מנוס מלומר את הטעות הכללית לאחר שעסקנו נקודתית בהבלים:
אל לו למשכיל להסתמך על חצאי דברים ואמיתות ומתוך כך להתחיל לסתור.
כשמדובר ברב בעל ידע נרחב כ"כ ששאב את תורתו מגדולי עולם כראי"ה והרצי"ה, "לא יהיה זה רציני" להקשות עליו באי הבנה של רש"י פשוט, או שמא אתה גדול מכל אלה?
עשה שיעורי בית ידידי, האזן לכמה אלפי הרצאות בהם תרחיב ידיעותייך, ואז, אולי אז, תוכל לפצות את פיך.
לסיום, כאדם דתי מבטן ומלידה, אני יכול לומר לך שפגשתי, למדתי והכרתי לא מעט רבנים בחיי. האחרון שאוכל לומר עליו "מניפולטיבי" (כדברייך), הוא הרב שרקי.
רב התומך בתאוריית האבולוצייה וטוען אולי את הטענות הכי לא מקובלות בקרב הרבנים הוא אחד שהולך אחר האמת האבסולוטית והשכל הישר, מניפולטיבי הוא לא.
לעומתו, יש לא מעט מחזירים בתשובה אחרים מניפולטיביים, והגרוע מכל, אתאיסטים מניפולטיביים שחושבים שמכירים את רש"י טוב יותר מקדושי עליון ומהם יש צורך להזהיר את עם ישראל. זו הסיבה היחידה שראיתי לנכון להקדיש 10 דק' מזמני למאמר שכזה, בשביל זה אני פה.
רועי.
סוף סוף, למרות שעדיין לא באמת ענית לנקודה של המאמר הזה.
1. מהקשר הרש"י עולה ש*חצי* המשפט "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני" מדבר על פסוק א' בבראשית בלבד. אתה הודאת בזה בעצמך. עם זאת, הרב שרקי אומר שהוא מדבר על כל פסוק ופסוק בתנ"ך. כן, אני בכיף אספוג את ההאשמה שלא ייצגתי נכונה את העמדה של הרב שרקי בהבנת התנ"ך. אני הצגתי אותה *כפי שהרב שרקי מציג אותה בקטע הזה*. עם זאת, הוא משתמש בקטע האודיו הזה ברש"י הנ"ל כביסוס לעמדה שאתה היטבת ממני לתאר, כך מסתבר, ומההקשר עולה שהרש"י לא תומך בה כלל. כך שיוצא, בסופו של דבר, שעדיין לא הסברת למה הוא משתמש ברש"י בצורה שמוציאה אותו כל כך רחוק מהקשרו. כשתסביר את ההתנהגות הזאת, סוף סוף תענה על הנקודה של המאמר הזה.
2. ה. או שלא? שוב אתה פשוט אומר שאני טועה בלי לומר למה. והרי זאת כל הנקודה לדיון, הלא כן?
2. ז. הנושא לדיון הוא לא הראיות שיש לרב שרקי לגישתו. אני בקלילות אודה שיש טיעונים לטובת אתאיזם שאני לא אעמוד מאחוריהם. זאת הסיבה שאני לא אשתמש בהם. אין לי בעיה להסכים שלרב שרקי יכולות להיות ראיות אחרות לשיטתו. השאלה שלי היא אחת, ועליה עדיין לא ענית: למה הרב שרקי הוציא את דברי הרש"י הזה מהקשרו? האם הרב שרקי משתמש במה שהרש"י הזה באמת אומר כדי לתמוך בגישה שלו או שמשמעותו עוותה על ידי הרב שרקי? אם הרב שרקי עיוות את משמעותו, איך אתה מצדיק את השימוש בטיעון לא לגיטימי ולא נכון כדי להצדיק את עמדתו?
בקיצור, לא ממש ענית לי. כתבת הרבה על המסביב, הצבעת על אי-דיוקים ועל זה תודתי נתונה לך, אבל לא ענית על הטיעון המרכזי של המאמר.
אני חייב לציין שאני נהנה לקרוא את השפה הצינית שלך. זאת לא ציניות. אני באמת נהנה ממנה.
אנחנו מתקדמים, וזה יפה.
Step-by-Step
א) "מהקשר הרש"י עולה ש*חצי* המשפט "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני" מדבר על פסוק א' בבראשית בלבד. אתה הודאת בזה בעצמך." – נכון מאד.
ב) "עם זאת, הרב שרקי אומר שהוא מדבר על כל פסוק ופסוק בתנ"ך." – שוב, נכון מאד. ואין כאן כל סתירה. ההשלכה של הרב שרקי מדברי רש"י שנאמרו רק על פס' א' בבראשית נבעה מידע תורני כללי נוסף מהרש"י (רמב"ם במשנה תורה, רמב"ן הקדמה על התורה, ראב"ע, אור החיים ואכמ"ל) הספציפי הבא לשמש את הפואנטה.
לרב שרקי מנהג די מעניין ומאד נדיר במחוזותינו – הוא לא סופר ממטר לא דוסים ולא אפיקורסים. בדומה לרמב"ם הוא סופר דבר אחד בלבד – את האמת.
מהסיבה הזו, אין לו עניין בלהציג את המקורות למסקנותיו מרחיקות הלכת (שוב, בהשוואה מופלאה לרמב"ם בכל כתביו ובעיקר בקודקס משנה תורה שכמעט ולא מציג ביסוסים מדברי חז"ל).
לשני החכמים האלה טכניקה מאד פשוטה: "אני מטיל עליך פצצה, לא מסביר יותר מדי. אתה מסתקרן ואוכל את עצמך איך אני מסוגל להגיד כזה דבר? לך תלמד. אם לא הבנת עדיין – שאל אותי."
שוב, להגיע למסקנות שאני כותב לך כאן, דרושה בקיאות בגישה ובתכנים המובאים, זוהי נק' המוצא שמובילה אותך למסקנות שגויות.
ודאי שעם הארץ שיקרא את המאמר שכתבת + הקטע הקצר והחביב יתרשם ויחשוב שדברייך מתקבלים על הדעת (כמו תגובות שקדמו לי בפוסט הנוכחי) אך ודאי שכל אחד מתלמידי הרב ויודעי גישתו יגחכו על הנאמר.
ואם נתייחס יותר ספציפית (שלא אחטא ולא אדבר לנק' ח"ו) – בקצרה: רש"י דיבר נקודתית, אני אתה והרב יודעים זאת. ולמרות זאת, השליך הרב בעזרת ידע תורני שברשותו (שלא ציין מהו עקב גישתו) לכל התנ"ך את הכלל שהמקרא דורש להדרש, שגם את ה"כלל" הזה יש צורך להבין בהקשרו ובמשמעותו הנכונה ולא כפי שהבנת.
ג) "כן, אני בכיף אספוג את ההאשמה שלא ייצגתי נכונה את העמדה של הרב שרקי בהבנת התנ"ך. אני הצגתי אותה *כפי שהרב שרקי מציג אותה בקטע הזה*." – כדאי שתתחיל במלאכת הספיגה. נכון, הצגת את הדעה "כפי שהרב מציג בקטע הזה" – זאת בדיוק הטעות שלך. כמעט כל דבר שנאמר בעולמינו שנרצה להסיק ממנו מסקנות הגיוניות יובן ע"פ הקשרו. ודאי שתוכל לחיות באשליה של "אני ספקן דגול" ולומר לא מעניין אותי "נגעת, נסעת רבינו, אני מבין רק את מה שאומרים לי בשטח ולא מסרים סמויים ולא הקשרים" אבל אתה משקר את עצמך ואת החבר'ה שאין להם מושג במה הם עוסקים.
זה כמו שחוקר משטרה יבוא להפליל אדם על ששמע אותו אומר לאשתו "אני ארצח אותך".
הרי בתור ספקן, לא תיתכן האפשרות שאם נשמע את ההקלטה כמה דקות קודם נשמע את המשפט הבא שאומר הבעל לאשתו:"אשתי היקרה, משנכנס אדר נהפוך הוא. ומאחר ואנחנו בר"ח אדר, נדבר האחד לשנייה הפוך משנרצה". ובזכות ההקשר הזה בלבד, נבין במוחנו המצומצם, שהבעל המסכן התכוון לומר לאשתו "אני אוהב אותך" בכלל. (להמחשה בלבד)
ד) "עם זאת, הוא משתמש בקטע האודיו הזה ברש"י הנ"ל כביסוס לעמדה שאתה היטבת ממני לתאר, כך מסתבר, ומההקשר עולה שהרש"י לא תומך בה כלל." – "רש"י לא תומך בה כלל" זה יהיה ההגדרה המדויקת. אולם אין זה רלוונטי בכלל אם זוהי גישת רש"י או לא משום שהרב שרקי כיוון לגישות פרשנים אחרים בהכללתו למקרא כולו.
ה) "כך שיוצא, בסופו של דבר, שעדיין לא הסברת למה הוא משתמש ברש"י בצורה שמוציאה אותו כל כך רחוק מהקשרו. כשתסביר את ההתנהגות הזאת, סוף סוף תענה על הנקודה של המאמר הזה." – פליז, תגיד שהבנת, אזל לי הלקסיקון..
ו) "או שלא? שוב אתה פשוט אומר שאני טועה בלי לומר למה. והרי זאת כל הנקודה לדיון, הלא כן?" – ועכשיו?
ז) "הנושא לדיון הוא לא הראיות שיש לרב שרקי לגישתו. אני בקלילות אודה שיש טיעונים לטובת אתאיזם שאני לא אעמוד מאחוריהם. זאת הסיבה שאני לא אשתמש בהם." – מה הסיבה? סליחה על הבורות.
ח) "אין לי בעיה להסכים שלרב שרקי יכולות להיות ראיות אחרות לשיטתו." – וטוב שכך.
ט) "השאלה שלי היא אחת, ועליה עדיין לא ענית: למה הרב שרקי הוציא את דברי הרש"י הזה מהקשרו? האם הרב שרקי משתמש במה שהרש"י הזה באמת אומר כדי לתמוך בגישה שלו או שמשמעותו עוותה על ידי הרב שרקי? אם הרב שרקי עיוות את משמעותו, איך אתה מצדיק את השימוש בטיעון לא לגיטימי ולא נכון כדי להצדיק את עמדתו?" – אז בפעם האחרונה, בתקווה, התשובה שלי היא אחת: הרב שרקי הוציא את הרש"י מהקשרו בכדי להמחיש את הטעות הנפוצה והכסילית בימינו שכל ילד בן 15 עם חצ'קונים שקרא השען העיוור ועוד איזה מאמר בביקורת המקרא עלול להעלות בדעתו – שאפילו פשט המקרא – נדרש להדרש! בכדי לייצג את העמדה הזו, משתמש הרב בתחילה בציטוט רש"י על הפסוק הראשון ובאמצעות פרשנים אחרים שלא מציין מסיבות קונספטואליות, משליך כלפי שאר המקרא בהנחה שהמאזין מבין שלא באמת כוונתו שאת "כל המקרא" נדרוש במובן המילולי של המילה.
טיפ להמשך: אם תרצה "לתפוס" את הרב שרקי על אי אילו אי-דיוקים תוך הבנת דבריו כאשר אינך בקיא בגישתו, אומר לך בפה מלא – תוכל לעשות זאת כמעט על אחת מהרצאותיו הקיימות. אולם ברגע שיבוא אחד שבאמת מבין במי ובמה מדובר (או הרב בעצמו) ויסביר לך לשם מה נאמרו הדברים ויציג לך את מקורותיהם (מה שהרב לא מרבה לעשות), הכל יתבהר.
נכנה את זה כתופעה בלתי מוסברת נכון לימינו: רב נונ-קונפורמיסט, מהפכן בדעותיו שאחרי שנים שבהם אני שותה בצמא את דבריו, משום מה מקדים את כולנו בכמה צעדים…
עריכה לחלקים בהם חסרות מילים קריטיות להבנת הנאמר:
(קרא את הסעיפים המעודכנים כאן במקום אלא שפורסמו בתגובה הקודמת)
ג) "כן, אני בכיף אספוג את ההאשמה שלא ייצגתי נכונה את העמדה של הרב שרקי בהבנת התנ"ך. אני הצגתי אותה *כפי שהרב שרקי מציג אותה בקטע הזה*." – כדאי שתתחיל במלאכת הספיגה. נכון, הצגת את הדעה "כפי שהרב מציג בקטע הזה" – זאת בדיוק הטעות שלך. כמעט כל דבר שנאמר בעולמינו שנרצה להסיק ממנו מסקנות הגיוניות יובן ע"פ הקשרו. ודאי שתוכל לחיות באשליה של "אני ספקן דגול" ולומר לא מעניין אותי "נגעת, נסעת רבינו, אני מבין רק את מה שאומרים לי בשטח ולא מסרים סמויים ולא הקשרים" אבל אתה משקר את עצמך ואת החבר'ה שאין להם מושג במה הם עוסקים.
זה כמו שחוקר משטרה יבוא להפליל אדם על ששמע אותו אומר לאשתו "אני ארצח אותך".
הרי בתור ספקן, ודאי שתיתכן האפשרות שאם נשמע את ההקלטה כמה דקות קודם נוכל לשמוע למשל את המשפט הבא שאומר הבעל לאשתו:"אשתי היקרה, משנכנס אדר נהפוך הוא. ומאחר ואנחנו בר"ח אדר, נדבר האחד לשנייה הפוך משנרצה". ובזכות ההקשר הזה בלבד, נבין במוחנו המצומצם, שהבעל המסכן התכוון לומר לאשתו "אני אוהב אותך" בכלל. (להמחשה בלבד)
ט) "השאלה שלי היא אחת, ועליה עדיין לא ענית: למה הרב שרקי הוציא את דברי הרש"י הזה מהקשרו? האם הרב שרקי משתמש במה שהרש"י הזה באמת אומר כדי לתמוך בגישה שלו או שמשמעותו עוותה על ידי הרב שרקי? אם הרב שרקי עיוות את משמעותו, איך אתה מצדיק את השימוש בטיעון לא לגיטימי ולא נכון כדי להצדיק את עמדתו?" – אז בפעם האחרונה, בתקווה, התשובה שלי היא אחת: הרב שרקי הוציא את הרש"י מהקשרו בכדי להמחיש את הטעות הנפוצה והכסילית בימינו שכל ילד בן 15 עם חצ'קונים שקרא השען העיוור ועוד איזה מאמר בביקורת המקרא עלול להעלות בדעתו – שאת המקרא *כולו* עלינו להבין כפשוטו, שזוהי שטות גמורה ודאי.
אפילו פשט המקרא –דרוש הבנה שאותה מכנה הרב בביטוי "דרושה להדרש" ולאו דווקא במובן הפשטני של המילה "דרש".
בכדי לייצג את העמדה הזו, משתמש הרב בתחילה בציטוט רש"י על הפסוק הראשון ובאמצעות פרשנים אחרים שלא מציין מסיבות קונספטואליות, משליך כלפי שאר המקרא בהנחה שהמאזין מבין שלא באמת כוונתו שאת "כל המקרא" נדרוש במובן הפשוט של המילה.
מכאן, שמשמעות דברי רש"י ודאי שלא עוותה לרגע, הטיעון הוא לגיטימי לגמרי ואינו בא להצדיק עמדה, הוא בא להציג רעיון ובמקרה הנוכחי – לנפץ מוסכמה, אה כן, וגם לענות על שאלה שנשאל..על הדרך.
טיפ להמשך: אם תרצה "לתפוס" את הרב שרקי על אי אילו אי-דיוקים תוך הבנת דבריו כאשר אינך בקיא בגישתו, אומר לך בפה מלא – תוכל לעשות זאת כמעט על אחת מהרצאותיו הקיימות. אולם ברגע שיבוא אחד שבאמת מבין במי ובמה מדובר (או הרב בעצמו) ויסביר לך לשם מה נאמרו הדברים ויציג לך את מקורותיהם (מה שהרב לא מרבה לעשות), הכל יתבהר.
נכנה את זה כתופעה בלתי מוסברת נכון לימינו: רב נונ-קונפורמיסט, מהפכן בדעותיו שאחרי שנים שבהם אני שותה בצמא את דבריו, משום מה מקדים את כולנו בכמה צעדים…
* אלה
כפי שכבר אמרתי, אני מודה שיכולים להיות לרב שרקי סימוכין אחרים לגישתו להבנת סיפור בראשית בפרט והתורה בכלל. עם זאת, מדבריך נראה שלא האזנת לדבריו. מדבריו בבירור עולה שהוא טוען שהרש"י שבו המאמר הזה עוסק תומך בגישתו. הוא לא פונה למקורות אחרים, הוא אומר שהרש"י הזה, הספציפי הזה שבו עסק המאמר שלי תומך בשיטתו. הוא בשיטתיות מעוות את דברי הרש"י בדבריו.
אני עומד להביא כמה מדבריך עם דגשים מסוימים שמספרתי. אחריהם יבואו דברי הרב שרקי מתומללים עם דגשים ממוספרים. המספרים מסמנים נקודות להשוואה. תשווה בין דבריך לדברי הרב שרקי ותבין מדוע טענותיך שגויות.
דבריך:
"הרב שרקי הוציא את הרש"י מהקשרו בכדי להמחיש את הטעות הנפוצה והכסילית בימינו שכל ילד בן 5 עם חצ'קונים שקרא השען העיוור ועוד איזה מאמר בביקורת המקרא עלול להעלות בדעתו – שאת המקרא *כולו* עלינו להבין כפשוטו, שזוהי שטות גמורה ודאי.
אפילו פשט המקרא –דרוש הבנה שאותה מכנה הרב בביטוי "דרושה להדרש" ולאו דווקא במובן הפשטני של המילה "דרש".
בכדי לייצג את העמדה הזו, משתמש הרב בתחילה בציטוט רש"י על הפסוק הראשון ובאמצעות פרשנים אחרים שלא מציין מסיבות קונספטואליות, משליך כלפי שאר המקרא בהנחה שהמאזין מבין שלא באמת כוונתו שאת "כל המקרא" נדרוש במובן הפשוט של המילה.
מכאן, שמשמעות דברי רש"י ודאי שלא עוותה לרגע, הטיעון הוא לגיטימי לגמרי ואינו בא להצדיק עמדה, הוא בא להציג רעיון ובמקרה הנוכחי – לנפץ מוסכמה, אה כן, וגם לענות על שאלה שנשאל..על הדרך. "
. "רש"י דיבר נקודתית, אני אתה והרב יודעים זאת. ולמרות זאת, השליך הרב בעזרת ידע תורני שברשותו (שלא ציין מהו עקב גישתו) לכל התנ"ך את הכלל שהמקרא דורש להדרש, שגם את ה"כלל" הזה יש צורך להבין בהקשרו ובמשמעותו הנכונה ולא כפי שהבנת."
3. ד) "עם זאת, הוא משתמש בקטע האודיו הזה ברש"י הנ"ל כביסוס לעמדה שאתה היטבת ממני לתאר, כך מסתבר, ומההקשר עולה שהרש"י לא תומך בה כלל." – "רש"י לא תומך בה כלל" זה יהיה ההגדרה המדויקת. אולם אין זה רלוונטי בכלל אם זוהי גישת רש"י או לא משום שהרב שרקי כיוון לגישות פרשנים אחרים בהכללתו למקרא כולו.
דברי הרב שרקי:
אראל סג"ל: [שואל האם לומדים מדע מספר בראשית]
הרב שרקי: תראה, זה עניין של עמדה. באופן עקרוני, אנחנו מקבלים דבריו של רש"י. רש"י אומר ש"אין המקרא הזה בא אלא לומר דורשני". זאת אומרת שהמקרא, למה מתכוון רש"י כשהוא אומר "המקרא", בוודאי מתכוון למקרא כולו, כל התנ"ך כולו הוא אומר דרשוני, הוא טקסט שדורש להידרש. וברגע שאתה ניגש אליו בצורה פשטנית, אתה עלול גם לפספס את הכוונה האמיתית שלו. למשל שנאמר "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". אז התפיסה העממית אומרת שהכתוב בא לספר לנו שאלוהים ברא את העולם ומכאן ואילך מהו סדר הבריאה, מה קדם למה וכדומה. רש"י, על המקום, דוחה את כל האפשרות להבין את זה כך. שאם כך היה צריך לומר "בראשית" – או בראשית מה? – לכן אומר רש"י שאין הכוונה של הכתוב שהאלוהים ברא את העולם, אלא להפך, בשביל מה הוא ברא. בראשית – בעבור ראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ.
אראל סג"ל: ואז זה מעביר אותנו בכלל לשטח של עניין של מוסר ושל…
הרב שרקי: של המשמעות.
אראל סג"ל: ושל משמעות.
הרב שרקי: בדיוק. הידיעה שהעולם נברא אמורה להיות נטועה אצל הקורא עוד לפני שהוא קורא את הטקסט. כלומר, הטקסט לא בא להגיד לך שאלוהים ברא את העולם.
אראל סג"ל: כלומר, עצם העובדה שנניח שיש אנשים שאומרים, הנה תראו המפץ הגדול והנקודה הסינגולרית…
הרב שרקי: ולא עוד אלא שבאמת רש"י שם אומר "הא למדת שלא בא הכתוב ללמד את סדר המוקדמים והמאוחרים כלום". כלומר, רש"י מיד פסל אפשרות של קריאה מדעית של הטקסט.
[מכאן השיחה עוזבת את רש"י]
ועכשיו לסיכום שלי:
תשווה את הנקודות המודגשות בדבריך עם מה שהרב שרקי באמת אומר. אתה מאשים אותי בשיטתיות באי הבנת דברי הרב שרקי. עכשיו תורך לספוג את ההאשמה הזאת. קרא את המאמר שלי שוב. קרא את דברי הרב שרקי שוב. תסתכל על הדברים שאתה אמרת שוב. חזור אלי אחרי שתעשה את כל אלו.
כדי להימנע מדו-שיח של חרשים, על אף התגובה המושקעת, אבקש ממך לתמצת בתגובה אחת, את הסתירות שמצאת בין דברי הרב שרקי ובין הבנתי אותם.
דוגמא לתגובה שאליה אני ממתין ממך:
סתירה #1:
הרב שרקי: יש אלוהים.
רועי: הרב שרקי טוען שאין אלוהים.
סתירה #2: […]
וכך הלאה.
ערב טוב ומבורך.
סתירה 1:
רועי: הרב משתמש בתחילה בציטוט רש"י על הפסוק הראשון ובאמצעות פרשנים אחרים שלא מציין מסיבות קונספטואליות, משליך כלפי שאר המקרא.
הרב שרקי: מבסס את דבריו בבירור על הרש"י תוך כדי עיוות שלו.
סתירה 2:
רועי: מצפה שעידו יקרא בשבילו.
עידו: מצפה מרועי להקדיש מעט זמן לקרוא בעצמו אם הוא רוצה להמשיך בדיון.
רועי, יותר ברצינות, אנחנו ילדים בגן? תקרא את הטקסט המודגש ותוציא מסקנות בעצמך. המילים מדברות בשם עצמם.
עידו היקר,
באמת צר לי להגיע למצב של ויכוחי סרק שכאלה.
נראה שעדיין לא השתכנעת שההכרות שלי עם הרב שרקי וגישתו הייחודית קצת יותר מעמיקה מההכרות שלך אתו, מה שמשליך מיידית על כך שההבנה שלך את דבריו בקטע המובא ובכלל מוטעית לחלוטין (וכבר ציינו זאת כמה קודמים כמו יחיאל ועוד שהם כמוני תלמידים של הרב מס' שנים) ומתוך ההבנה המוטעית שלך נובעות כל המסקנות מרחיקות הלכת שהסקת במאמר כולל הכותרת ההזויה "עקום עד הסוף: גם מקורות דתיים מחזירים בתשובה מעוותים".
אתה שומע את עצמך? שים לב כמה הבלים אתה אומר רק בכותרת:
1. "עקום עד הסוף: גם מקורות דתיים" – אני משער, בהתייחס לכתבה, שכוונתך ב'מקורות דתיים' היא לרב שרקי. כפי שכבר אמרתי, באמת נראה לך שדתל"ש כמוך או בכלל תלמיד ישיבה ממוצע, יכול להשתוות ולו לרגע בידיעותיו לידע התורני של הרב שרקי?! האינך חושב שהרב שרקי לא נפגש עם מאות או אלפים כמוך במהלך שנות חייו הלא קצרים וביניהם שנים לא מועטות כמרצה בכיר ליהדות בטכניון ושמע טענות כפירה הרבה יותר מוצקות מהטענות העלובות שאתה מציג כאן?! לא העלת בדעתך עד כה שרב קהילה בישראל שמההכרות אתו יודע לצטט כמעט כל רש"י על כל פסוק בתנ"ך בע"פ לא מחובר לאמת במקור ישיר, ואתה, כן אתה עידו, מחובר לדברי רש"י יותר ממנו?! אז מי אתה שתשחרר כך מאמרים בעזות מצח שלא תאמן ועוד תאמר על הרב שהוא "מעוות את המקורות"?!
בפעם האחרונה, אבל באמת האחרונה, אתה חייב להבין – זה שאין לך מושג בגישת הרב ממש לא מוכיח שהוא מעוות את דברי רש"י.
2. "מחזירים בתשובה מעוותים" – הרב שרקי מחזיר בתשובה?! שוב הבלים ע"ג הבלים.
ואם עדיין לא הובנו הדברים, הנה פתרון ה"סתירה":
כאשר הסברתי את דברי הרב שרקי, התכוונתי להסביר דברים שלתלמיד שלו ייראו כמובנים מאליהם, אך כנראה שלמתבונן מהצד זה ממש לא נראה כך.
אם עדיין לא השתכנעת שזוהי גישתו ופירוש דבריו הוא כפי שאני הסברתי וודאי לא כפי שאתה הבנת, אתה מוזמן לשאול אותו בעצמך: harav.uri.sharki@gmail.com
לגבי הסתירה השנייה: אתה חייב להבין שאם לא תסביר את עצמך כפי שביקשתי ורק תצטט את דבריי ואת דבריי הרב, לא תתעורר אצלי שום סתירה – כי אין כזו!
לכן, ביקשתי שתסביר על שום מה הסתירות שאתה מציג.
ולסיכום, די נראה שמיצינו את הויכוח.
למעשה, אני עוד מתחיל לחשוב שאפילו אם תשלח מייל לרב ותשאל אותו מי מבינינו הבין את גישתו נכונה – אתה או אני? והוא ישיב לך שאני, עדיין תדבוק איכשהו בצדקתך. אז אולי נצטרך לחכות לתחיית המתים שרש"י בעצמו יאיר את עינינו ויאמר שאתאיסט נחמד הבין את דבריו וכל השאר מגבבים שטויות? (אה, אבל אין בכלל תחיית המתים..בעיה..)
נותר לי רק לאחל שתזכה לראות את האור האמיתי בעודך בעוה"ז כדי שלא יהיה מאוחר,
רועי.
אחח, שוב אני נדחף לוויכוח באיחור זניח של כמה חודשים…(מקודם זה היה כאן – http://athologica.com/?p=1005#comment-1676)
אז רועי – לצערי גם כאן במקום לענות לעניין אתה מרבה בדברי שבח (מוצדקים כשלעצמם) לרב שרקי ודברי תוכחה (מרגשים כשלעצמם) לעידו.
ועידו – אתה חוטא בניפוח-יתר של דברי הרב שרקי במטרה להגיע למסקנה שהוא "חוטא בהבנה כה שגויה של מאמר רש"י פשוט", ועוד להעליל עליו שהוא חלק מתנועת ההחזרה בתשובה…
1) לגבי ה"אקסטרפולציה" מדברי רש"י על הפסוק הראשון והחלתם על כל התורה –
ברור שהרב שרקי השתמש ברש"י כפראפראזה, אבל עם נימוק פשוט – אם הפסוק הראשון בתורה כבר "אומר דרשוני", יש סברה לומר שכל התורה אומרת זאת, זה הכל.
2) לגבי ה"אקסטרפולציה" השנייה "הא למדת שלא בא הכתוב ללמד…" –
כאן אתה הוא הטועה בדברי רש"י פשוטים, כי הסתירות בסיפור הבריאה הן רבות, לא רק קדימת השמיים לארץ או ההיפך, וכאן ברור שרש"י רק נותן דוגמה ומסיק ממנה ש"לא בא הכתוב ללמד בסדר המוקדמים והמאוחרים (בלשון רבים!) כלום" – כלומר, זהו כלל, ולא דוגמה פרטית.
ובמחשבה שנייה, עידו – יש תחושה לא נוחה מכל הפוסט הטרחני הזה, שיש לך איזושהי "אובססיה" להראות (לעצמך?) שהנה – הרב שרקי טועה ולמרות שהוא מאוד משכנע אותי בסתר לבי, יש לי תירוץ טוב לא להתרגש…
אברם, תגובה באיחור, אך תגובה בכל זאת.
לגבי שיוך הרב שרקי לתנועת ההחזרה בתשובה:
מאחר והרב שרקי הוא הרב של מספר רב של חוזרים בתשובה שאני מכיר והיה זה שדרך הרצאותיו הם חזרו בתשובה ומאחר ולומר שהוא לא רואה את החזרה בתשובה שלהם כדבר טוב זה פשוט שגוי, לא להתייחס אליו כאל חלק מתנועת ההחזרה בתשובה יהיה שגוי. אם תטען שבניגוד לרב זמיר כהן ולרב אמנון יצחק הוא לא מכוון לקהל חילוני, אני ממליץ לך לבוא להרצאות של שני האנשים הללו יותר או לצפות בהם ברשת. רובן מול קהל דתי.
לגבי ניפוח היתר – שפוט לפי תגובתי להמשך התגובה שלך. בכל מקרה, זאת לא טענה שאני יכול להגיב לה בצורה ברת משמעות.
1. מה שברור לך, לא נאמר על ידו, ואף נסתר על ידו. כשמישהו אומר ש"למה מתכוון רש"י כשהוא אומר "המקרא", בוודאי מתכוון למקרא כולו, כל התנ"ך כולו הוא אומר דרשוני", אין הדבר כמו הסקה מהצורה "אם הפסוק הראשון בתורה כבר "אומר דרשוני", יש סברה לומר שכל התורה אומרת זאת, זה הכל". הוא שם מילים בפי רש"י שרש"י לא אמר. הוא לא משתמש בו כביסוס לשום דבר שניתן להסיק מדברי הרש"י. כמו כן, ההיסק הלוגי הזה שגוי לחלוטין. ראשית דבר לא מעיד על סופו ולכן גם אם הפסוק הראשון נדרש, אין זה אומר שכל שאר הפסוקים נדרשים. העובדה שיש לי סריטה ביד ימין לא אומרת שיש לי סריטה בכל הגוף ויכולתי לתת עוד דוגמאות.
2. רש"י מתמודד בדיבר הזה עם הטענה שהפסוקים הראשונים בבראשית א מתארים בריאה של דברים לפני הבריאה של הדברים שמתוארים בפסוקים הבאים (צמחים, חיות, מאורות וכו'). למה שהוא ישתמש בלשון יחיד? הוא טוען נגד הטענה שבריאת דברים, ברבים, קדמה לבריאת דברים אחרים, ברבים. זה מובן היטב כשקוראים את לשונו, "בראשית הכל". לא ברורה לי ההתנגדות.
לגבי ה"אובססיה": אני אוהב את הפרשנויות הפסיכואנליטיות שזורקים למאמרים שלי. דבר עם רועי. לדעתו אני פגוע טראומה דתית. אולי שניכם תתחילו אסכולה חדשה של איבחון פסיכולוגי דרך האינטרנט. זה לא טיעון רציני ולכן הוא גם לא יזכה ליחס רציני. תימנע בבקשה מטיעונים מהסוג הזה בעתיד.