קטגוריה: מדע ופסוודו-מדע

[1,205 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

עד עכשיו בפרק הזה נתתי דוגמאות של מגוון גנטי תוך-מיני – מגוון גנטי בקרב קבוצה של פרטים ששייכים לאותו מין. ראינו מגוון גנטי תוך-מיני בקרב אוכלוסיה של יהודים וראינו נתוני מגוון ביולוגי רחבי-היקף, כאלו שדגמו חלק ניכר מעולם החי. לפני שאתחיל לדבר על מגוון גנטי בין-מיני, מגוון בין מינים שונים, עלי להשלים חסר מסוים. על מנת לזהות מגוון בין רצפים ביולוגיים ממינים שונים, עלי להסביר איך מאתרים את נקודות הדמיון והשוני בין רצפים ביולוגיים. במילים אחרות, עלי להסביר איך משווים בין רצפים של חלבונים או חומצות גרעין. להמשך הקריאה "מגוון גנטי: איך משווים רצפים ביולוגיים"

[1,040 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בחלק הקודם התחלנו לעסוק במגוון תוך-מיני. למדנו מהו פולירמופיזם וראינו דוגמא שלו. טכנית, דוגמאות שלו, יותר מ-500 אלף אתרי פולימורפיזמים בקרב יהודים. זאת דוגמא נחמדה, אבל מוגבלת במובן מסוים. היא מתמקדת רק בפולימורפיזמים בקרב קבוצה אחת – בני אדם. החלק הזה נועד לתת לכם תחושה לגבי פולימורפיזם לאורך ולרוחב עולם החי. הוא גם מספק לי הזדמנות לתת לכם הצצה להיסטוריה של המחקר בביולוגיה אבולוציונית. להמשך הקריאה "מגוון גנטי: מגוון תוך-מיני (חלק ב)"

[1,150 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בשני החלקים הקודמים נתתי לכם קצת רקע הכרחי בביולוגיה. הכרתם בקטנה את מבנה ה-DNA, מבנה הגנום, מבנה החלבונים ואת הקוד הגנטי. גם נתתי המחשה ראשונה של מגוון ביולוגי – המגוון באורך הגנום בקרב זוחלים ועופות. כעת, אתחיל עם המטרה העיקרית של הפרק הזה, לתת לכם דוגמאות מייצגות של מגוון ביולוגי. אתחיל עם דוגמאות של מגוון גנטי, שלצרכינו יוגדר כמגוון ברצף הגנום. להמשך הקריאה "מגוון גנטי: מגוון תוך-מיני (חלק א)"

[1,390 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בחלק הקודם עסקנו במבנה ה-DNA, ה-RNA והחלבונים. נתתי לכם תיאור מפושט, אך מספיק קרוב לאמת, כדי שתבינו איך הם בנויים. עם זאת, לא ממש הסברתי מה הם "עושים" בתא. בזה אעסוק עכשיו. להמשך הקריאה "מבוא מאד מזורז לביולוגיה (חלק ב)"

[1,040 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בהכללה, הציבור חושב שביולוגים אבולוציוניים מנסים להסביר איך נוצרו החיים, מה מקורה של ה"מורכבות של התא", איך נוצרה התודעה, איך אנחנו בני האדם נוצרנו וכדומה. דרך הפילטר הסנסציוני של העיתונות, התחום מרודד לשאלות כאלו, שאלות בעלות "עניין לציבור". כן, כמובן, הביולוגיה האבולוציונית עוסקת בשאלות האלו. עם זאת, כולן מקרה פרטי של השאלה הרחבה שבה מתמקד התחום: איך נוצר המגוון הביולוגי?

אם תפתחו מחקר בביולוגיה אבולוציונית, כמעט בטוח שתמצאו איפשהו התייחסות למגוון ביולוגי. או שהמחקר מנסה להתחקות אחר מוצאו, או שהוא מודד אותו, או שהוא מנתח אותו, או שהוא משלב בין כל אלו. לכן, כדי להבין את הביולוגיה האבולוציונית חובה להבין מהו מגוון ביולוגי. להמשך הקריאה "מה חוקרת הביולוגיה האבולוציונית? מבוא למגוון ביולוגי"

[1,530 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

למה אני כותב את הסדרה הזאת?

הסיבה העיקרית היא די אנוכית. אני חושב שכתיבת הסדרה הזאת יכולה להועיל לי, אישית. לנסח טיעונים, להסביר מושגים, להשיג נתונים ולהכין גרפים – כל אלו מאפשרים לחדד ולעדן את הכישורים שלי ואת האופן בו אני מבין את הביולוגיה האבולוציונית. אני לא בטוח שאי פעם אגמור לכתוב את הסדרה, אבל מה שהיא תיתן לי יישאר איתי לאורך זמן.

הסיבה השניה הרבה פחות חשובה בעיני. אני אוהב ביולוגיה אבולוציונית. ככל שהכרתי את התחום יותר כך הבנתי עד כמה נפוצות בציבור אי-הבנות לגביו. הן קיימות גם, אך בהחלט לא רק, בקרב מכחישי אבולוציה. לא מעט אנשים ניסו לתקן אותן. המאמצים הללו ראויים לשבח, אך קנה המידה שלהם קטן בעיני. הכתבות הללו בדרך כלל עוסקות בנושא נקודתי, ולא חושפות את הקורא לרוחב היריעה של התחום כתחום מחקרי עשיר. הסדרה הזאת יכולה להיות מזור לבעיה הזאת, במיוחד משום שהיא חינמית.

עדיין, אין שום סיכוי שהייתי מתחיל בפרויקט כזה בלי הסיבה האנוכית. לבלוג יש כמות קוראים זניחה בהשוואה לכמות מכחישי האבולוציה שיש בישראל. אני יכול רק לדמיין עד כמה כמות הקוראים שלי זניחה לעומת כמות האנשים שיש להם אי-הבנות לגבי הביולוגיה האבולוציונית. אני אדם מעשי. אין שום סיכוי שהייתי כותב סדרה כמזור לבעיה שהיא כנראה לא יכולה לפתור. הסיבה האנוכית היא העיקר, לטובה ולרעה. להמשך הקריאה "מבוא לביולוגיה אבולוציונית: דברי פתיחה"

[1,100 מילים]

לביולוגיה האבולוציונית יש היסטוריה של יותר ממאה וחמישים שנים של מחקר פעיל. בספירת המלאי של הידע שהצטבר בתחום ניתן למנות אינספור ניסויים, תצפיות וממצאים מהשטח מתחומים כמו ביולוגיה, כימיה, גאולוגיה, פיזיקה ורבים אחרים. גוף המחקר הענק הזה הוביל למסקנה שמנגנונים אבולוציוניים כמו הברירה הטבעית והסחף הגנטי מספקים הסבר מעולה להיווצרות של המגוון הביולוגי שקיים היום. יותר מזה, הוא גם אפשר לביולוגים אבולוציוניים לשחזר סקיצה טובה של ההיסטוריה של החיים על כדור הארץ.

הדברים האלו לא נמצאים במחלוקת בקרב אלו שדעתם רלוונטית. התחום נמצא עמוק בקונצנזוס המדעי. המומחים מסכימים. עם זאת, הציבור הרחב לא מסכים. רבים בציבור הכללי לא מאמינים שהאבולוציה התרחשה. בכלליות, יש לי לא מעט ניסיון בקריאת מכחישי אבולוציה ובשיחות עם מכחישי אבולוציה. הוא גורם לי לחשוב שרובם המוחלט הם הם נאמני הדת היהודית, בין אם הם דתיים לכל דבר ועניין או רק חילונים לשם שמים.

ביי ניסיון, שלום נתונים

אני לא אוהב להסתמך על הניסיון האישי שלי. להסתמך על הניסיון שלי עם מכחישי אבולוציה זה להסתמך על הרשמים עליהם שהצטברו בזכרוני. הזיכרון האנושי הפכפך ומושפע במיוחד מההטיות שלנו. לכן, בהעדר נתונים רלוונטיים, אתייחס אליו כלא יותר מנקודת ההתחלה שלי, השערה עם מעט תמיכה ששווה להתחיל ממנה, אך אחפש נתונים אמינים יותר, הרבה יותר. להמשך הקריאה "הרוב המכריע של דתיים בארץ מכחיש אבולוציה והבעיה עמוקה"

[2,952 מילים]

השאלה שבכותרת נשמעת מרתקת ומפעימה. היא נשאלת שוב ושוב בכל מיני הקשרים. להרבה אנשים היא כרוכה בשאלה איך נוצר היקום. היא גם מרכזית לכל מיני דיונים בנושא קיומו של אלוהים. ועדיין, למרות החשיבות החברתית שלה, אני חושב שזאת שאלה חסרת משמעות, כמעט שאלת נונסנס. למה? על זה אנסה לענות ברשומה הזאת. להמשך הקריאה "מדוע יש משהו במקום לא-כלום?"