מה חוקרת הביולוגיה האבולוציונית? מבוא למגוון ביולוגי

[1,040 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

בהכללה, הציבור חושב שביולוגים אבולוציוניים מנסים להסביר איך נוצרו החיים, מה מקורה של ה"מורכבות של התא", איך נוצרה התודעה, איך אנחנו בני האדם נוצרנו וכדומה. דרך הפילטר הסנסציוני של העיתונות, התחום מרודד לשאלות כאלו, שאלות בעלות "עניין לציבור". כן, כמובן, הביולוגיה האבולוציונית עוסקת בשאלות האלו. עם זאת, כולן מקרה פרטי של השאלה הרחבה שבה מתמקד התחום: איך נוצר המגוון הביולוגי?

אם תפתחו מחקר בביולוגיה אבולוציונית, כמעט בטוח שתמצאו איפשהו התייחסות למגוון ביולוגי. או שהמחקר מנסה להתחקות אחר מוצאו, או שהוא מודד אותו, או שהוא מנתח אותו, או שהוא משלב בין כל אלו. לכן, כדי להבין את הביולוגיה האבולוציונית חובה להבין מהו מגוון ביולוגי. להמשך הקריאה "מה חוקרת הביולוגיה האבולוציונית? מבוא למגוון ביולוגי"

מבוא לביולוגיה אבולוציונית: דברי פתיחה

[1,530 מילים]

רשומה זאת היא חלק מסדרת המבוא לביולוגיה אבולוציונית. לחצו כאן לתוכן העניינים של הסדרה.

למה אני כותב את הסדרה הזאת?

הסיבה העיקרית היא די אנוכית. אני חושב שכתיבת הסדרה הזאת יכולה להועיל לי, אישית. לנסח טיעונים, להסביר מושגים, להשיג נתונים ולהכין גרפים – כל אלו מאפשרים לחדד ולעדן את הכישורים שלי ואת האופן בו אני מבין את הביולוגיה האבולוציונית. אני לא בטוח שאי פעם אגמור לכתוב את הסדרה, אבל מה שהיא תיתן לי יישאר איתי לאורך זמן.

הסיבה השניה הרבה פחות חשובה בעיני. אני אוהב ביולוגיה אבולוציונית. ככל שהכרתי את התחום יותר כך הבנתי עד כמה נפוצות בציבור אי-הבנות לגביו. הן קיימות גם, אך בהחלט לא רק, בקרב מכחישי אבולוציה. לא מעט אנשים ניסו לתקן אותן. המאמצים הללו ראויים לשבח, אך קנה המידה שלהם קטן בעיני. הכתבות הללו בדרך כלל עוסקות בנושא נקודתי, ולא חושפות את הקורא לרוחב היריעה של התחום כתחום מחקרי עשיר. הסדרה הזאת יכולה להיות מזור לבעיה הזאת, במיוחד משום שהיא חינמית.

עדיין, אין שום סיכוי שהייתי מתחיל בפרויקט כזה בלי הסיבה האנוכית. לבלוג יש כמות קוראים זניחה בהשוואה לכמות מכחישי האבולוציה שיש בישראל. אני יכול רק לדמיין עד כמה כמות הקוראים שלי זניחה לעומת כמות האנשים שיש להם אי-הבנות לגבי הביולוגיה האבולוציונית. אני אדם מעשי. אין שום סיכוי שהייתי כותב סדרה כמזור לבעיה שהיא כנראה לא יכולה לפתור. הסיבה האנוכית היא העיקר, לטובה ולרעה. להמשך הקריאה "מבוא לביולוגיה אבולוציונית: דברי פתיחה"

איך המאובנים מוכיחים את האבולוציה

[1,490 מילים]

לפני יומיים, ב-20 לחודש, היה יום השנה לפטירתו של סטיבן ג'יי גולד, אחד מגדולי הביולוגים האבולוציוניים במאה ה-20. גולד היה חוקר מאובנים מבריק ותרם פיתוחים תאורטיים ומעשיים רבים לביולוגיה האבולוציונית. הוא היה כותב פורה, שלא בחל בכתיבת מדע פופולרי, למרות הסנוביות שהיתה נפוצה בקרב מדענים באותה תקופה.

הספרות העשירה הזאת הפכה אותו, בחייו וגם אחרי מותו, לקרבן של כריית ציטוטים. מכחישי אבולוציה אוהבים להוציא את דבריו מהקשרם, כך שמי שהיה האביר הגדול של הביולוגיה האבולוציונית מוצג כתומך בהכחשת אבולוציה. האבסורד מיידי לכל מי שמכיר את חייו ופועלו.

גולד עשה הרבה בחייו כדי לקדם את הבנת האבולוציה בקרב הציבור הרחב. זה בדיוק מה שהרשומה הזאת תנסה לעשות, בקטנה. היא מוקדשת לו בהערכה רבה. להמשך הקריאה "איך המאובנים מוכיחים את האבולוציה"

מיתוסים נפוצים על הביולוגיה האבולוציונית

יש כמה מיתוסים על הביולוגיה האבולוציונית ששווה לדבר עליהם במפורש. אני לא מתכוון בהכרח למיתוסים שנפוצים בקרב מתנגדיה. גם לשוחרי מדע יש לפעמים אי-הבנות לגביה. לאורך השנים נתקלתי בהרבה אנשים עם כוונות טובות ואי-הבנות רעות. אודה ואתוודה, כמו שתראו עוד רגע, אני לא חף משגיאות, אבל צדק רבי ישראל סלנטר כשאמר "כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן". ברוח הזאת, בואו נתקן. להמשך הקריאה "מיתוסים נפוצים על הביולוגיה האבולוציונית"

מעט חינוך אבולוציוני: איך המאובנים מראים שמינים השתנו והרבה (חלק ט)

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

תיאוריית שיווי המשקל המקוטע של סטיבן ג'יי גולד תמיד ריתקה אותי. קודם כל, בגלל האישיות שמאחוריה. כביולוג אבולוציוני גולד נחשב לתיאורטיקן פורה שתרם רבות לתיאוריית האבולוציה. הוא לא היסס לעסוק בהיסטוריה של המדע על מנת להשיג תובנות חדשות. חשוב מכל בעיני, הוא לא נשאר במגדל השן האקדמאי וכתב הישר לציבור הרחב. הטורים שלו במגזין Natural History אוגדו בכמה מקראות, שכמה מהן ראו אור גם בעברית. כמדען הוא היה קצת פרובוקטור, אך לפחות הפרובוקציות שלו היו פורות.

גולד נפטר בשנת 2002, אבל זכה לחיי נצח בספרות המדעית. גם היום, יותר מעשור אחרי פטירתו, ממשיכים ביולוגים אבולוציוניים להתדיין על תיאוריית שיווי המשקל המקוטע שלו, לפתח אותה ולעדן אותה. זה מוביל אותי לסיבה השניה שהתיאוריה שלו מעניינת אותי כל כך: היא עוררה מחלוקת מדעית שמסרבת למות כבר יותר מ-40 שנים, מחלוקת מאד אינפורמטיבית ופורה.

על מה המחלוקת? להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: איך המאובנים מראים שמינים השתנו והרבה (חלק ט)"

מעט חינוך אבולוציוני: אבולוציה נגד סרטן (חלק ו')

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

נפוץ לחשוב על הביולוגיה האבולוציונית כרלוונטית רק לחקר ההיסטוריה של התפתחות החיים על פני כדור הארץ. אחת האסוציאציות הנפוצות שעולות בראש למשמע המילה אבולוציה היא הדינוזאורים. הזוחלים הללו הם סמל אבולוציוני מוכר לא רק בגלל שהם היו חביבים על סטיבן ספילברג, אלא גם בגלל שהסיפור שלהם הוא אפוס היסטורי. הזוחלים הללו הפכו מהיצורים הנפוצים ביותר בתקופתם ללא קיימים. הם מלכים אבולוציוניים שירדו מגדולתם, ניסוי אבולוציוני אחד מני רבים שהסתיים בהכחדה. גם הדרך בה התגלתה הדרמה ההיסטורית הזאת בעלת אלמנט היסטורי. העצמות שלהם היו צריכות לשרוד את התזזיתיות הגיאולוגית של כדור הארץ במשך עשרות ומאות מיליוני שנים כדי שנוכל לגלות שהם בכלל היו קיימים. דינוזאורים הם עתיקות עם סיפור מעניין וככאלו מושכים את הרגש והדמיון האנושי.

דינוזאורים הם לא האסוציאציה ההיסטורית היחידה שמעלה המילה אבולוציה. ממותות, המסתורין של מוצא החיים, עצים אבולוציוניים שמראים את הקשרים ההיסטוריים בין מינים שקיימים היום, מרחבי זמן עצומים שנמדדים במיליוני ומיליארדי שנים ושכבות גיאולוגיות עתיקות – כל אלו הן אסוציאציות היסטוריות שקופצות לראש הרבה לפני אלגוריתמים גנטיים, תובנות אבולוציוניות ברפואה או השימוש הרב בעקרונות אבולוציוניים שעושה כיום כמעט כל ביולוג במהלך מחקר. לתיאוריית האבולוציה יש המון ישומים מעשיים לא-היסטוריים. בניסיון לשים יותר דגש על הפן הזה של התיאוריה, היום אראה איך היא עזרה לגלות תובנה בעלת פוטנציאל לסייע בפיתוח תרפיות נגד סרטן. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: אבולוציה נגד סרטן (חלק ו')"

מעט חינוך אבולוציוני: אבולוציה מול עיניך (חלק ה')

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

אבולוציה לוקחת זמן רב. גם לשיטתו של סטיבן ג'יי גולד, על פיה מירב השינוי האבולוציוני מתרחש קרוב לזמן בו נוצר מין חדש, היצירה של חידוש אבולוציוני היא תהליך שאורך מספר דורות רב, בדרך כלל בין כמה מאות לכמה אלפי דורות. לכן, לנו, בני תמותה שבמקרה הטוב מאריכים חיים למאה שנה, יש מעט הזדמנויות לחזות במו עינינו בהתפתחות של חידושים אבולוציוניים ביצורים שזמן הדור שלהם ארוך. יש לנו כאלו דוגמאות ואפילו דוגמאות ליצירה של מינים חדשים לחלוטין בטבע, אך הן מועטות.

יצורים שזמן הדור שלהם קצר הם סיפור אחר לחלוטין. שלל מיקרואורגניזמים, יצורים מיקרוסקופיים דוגמת חיידקים, הם משתתפים חשובים בחגיגת האבולוציה הניסויית. קצב הגידול שלהם מדהים. דור חדש שלהם גדל תוך שעות ספורות, לא שנים כמו רוב בעלי החוליות. הגמישות האבולוציונית שלהם מדהימה והודגמה לי היטב בניסוי בסיסי במעבדת סטודנטים בו אני ועמיתיי למעבדה בודדנו זן חיידקים שעמיד לאנטיביוטיקה על ידי הפעלת סלקציה. אבולוציה בצלחת פטרי היא דבר מקסים לעשות, ובצורה שהפתיעה אותי מאד גם קלה לביצוע. מה שאנחנו עשינו הוא משחק ילדים מדעי בהשוואה לתוצאות שהתפרסמו לאחרונה משני ניסויים באבולוציה של מיקרואורגניזמים. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: אבולוציה מול עיניך (חלק ה')"

לימודי אבולוציה בארץ הקודש

זה פוסט אורח מאת שלומי ישראל. פורסם גם באתר "הידען".

באתר "הידען" דווח בפברואר האחרון שבמערכת החינוך הישראלית, שמשרתת יותר ממיליון תלמידים, רק כ-15 אלף נחשפים לתיאוריית האבולוציה. מתוכם, בשנת 2011, רק 515 תלמידים נבחנו על תיאוריית האבולוציה במסגרת הבגרות בביולוגיה, וזאת בהשוואה ליותר מ-100,000 התלמידים שבוגרים בכל שנה ממערכת החינוך. סקירה של תוכניות הלימודים מבית הספר היסודי ועד התיכון מגלה שהחשיפה של תלמידי ישראל לתיאוריית האבולוציה הינה רק כמקצוע בחירה ודומה למצב במדינות היותר שמרניות בחגורת התנ"ך בארה"ב. כתיאוריה מרכזית במדעי החיים, אבולוציה היא עיקרון המאחד כמות עצומה של עובדות מדעיות ונתמכת על ידי הר של ראיות מתחומים שונים, כולל ביולוגיה, גיאולוגיה ואנתרופולוגיה. הותרתה מחוץ לתוכנית לימודי החובה מונעת מתלמידי ישראל פיסת ידע מרכזית על העולם הטבעי. להמשך הקריאה "לימודי אבולוציה בארץ הקודש"

מעט חינוך אבולוציוני: גוּלד שווה גוֹלד (חלק ד')

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

הפוסט הזה מוקדש לזכרו של הפליאונטולוג והביולוג האבולוציוני סטיבן ג'יי גולד שביום ראשון שעבר, ה-20 למאי, מלאו עשר שנים למותו. גם SilentMike כתב, עם מעט יותר רגש ממני, על גולד ופועלו.

ב-1972 רעש וגעש עולם הפליאונטולוגיה. שני פליאונטולוגים מוכרים ומכובדים, סטיבן ג'יי גולד מאוניברסיטת הרווארד וניילס אלדריג' מהמוזיאון האמריקאי להיסטוריה טבעית, הציעו תיאוריה שלטענתם תאמה טוב יותר את ממצאי המאובנים, תיאוריית שיווי המשקל המקוטע (punctuated equilibrium). בכדי להבין על מה היתה כל המהומה, יש להבין מה בדיוק אומרת התיאוריה ומהן השלכותיה. אנסה להציג כאן הסבר כמה שיותר פשוט שלה כפי שגולד ואלדריג' הציגו אותה. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: גוּלד שווה גוֹלד (חלק ד')"

מעט חינוך אבולוציוני: שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ (משלי ל) (חלק ג')

הודעה כללית: לצערי הרב, עקב מחסור חמור בזמן, לא פירסמתי כאן זמן רב. אני מקווה שאחרי הפוסט הזה אספיק לפרסם עוד רבים אחרים. תהנו ויום עצמאות שמח!

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

בריאתנים אוהבים לבלבל, ולא רק את המוח. הם אוהבים לבלבל בין מוטציות לברירה הטבעית, בין טיעונים מסמכות לראיות ובין תחילתו של ציטוט להקשרו. אלו שלא יודעים טוב יותר נופלים בידיהם כפרי בשל ויורשים מהם את אי-ההבנה והבילבול כאילו היו מקוריים שלהם. הבילבול שזור לאורכם ורוחבם של טיעונים בריאתניים, ואני מקווה שבהמשך הסדרה הזאת אספיק לסקור עוד כמה מהם. בינתיים, נסתפק בבלבול שהכי מעצבן אדם בעל אוריינטציה מדעית כמוני: בילבול שאלות.

שתי שאלות ניצבות בפני אדם שרוצה לבדוק את הראיות לתיאוריית האבולוציה. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ (משלי ל) (חלק ג')"