תגית: אבולוציה

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ממצאי המאובנים שנתגלו אינם כוללים את צורות הביניים במעבר מקבוצת בעלי-חיים עיקרית אחת לאחרת"

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחסרים מאובני ביניים. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 77 בספרו של סטיבן מ. סטנלי The New Evolutionary Timetable, שפורסם 1981 בהוצאת Basic Books, Inc., Publishers, ניו יורק. זה ספר מדע פופולרי.

הציטוט הזה לא מופיע כלשונו בעמוד 77 בספר הזה. עם זאת, כפי שכל מי שקרא את הספר יראה, סטנלי מביע לאורך ולרוחב הספר דעה הפוכה לחלוטין ממה שהציטוט מייחס לו. למרבה האירוניה, הוא עושה את זה תוך כדי התייחסות מפורשת לקישקושים של בריאתנים. הוא כותב במפורש:

למרבה הצער, בריאתנים מודרניים מאורגנים מאד, ממומנים היטב, ו(באופן בלתי נמנע) קנאים. הם כותבים ספרים ומבצעים דיונים; הם מצטטים "מדענים מכובדים" מחוץ להקשר ומספרות מיושנת; הם מזכירים סתירות פנימיות לכאורה בתיאוריית האבולוציה; והם טוענים שאבולוציה לא מייצגת תיאוריה נכונה […]. בריאתנים מעמידים פנים שדיון מדעי על הפרטים של אבולוציה מעמיד בסימן שאלה את הרעיון של אבולוציה, אך זה תכסיס לא הוגן.

Stanley, 1981, p. 176-177

כמה אירוני שסטנלי עצמו נפל קורבן לטקטיקות הנלוזות של הבריאתנים.

הבריאתנים הטועים

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"מממצאי המאובנים עולה כי מין טיפוסי מתקיים במשך מאה אלף דורות, או אפילו מיליון דורות ויותר, בלי שיחולו בו שינויים […] לאחר הופעתם, רוב המינים כמעט שאינם עוברים התפתחות כלשהי לפני הכחדתם".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שמאגר המאובנים לא מראה שינוי אבולוציוני, אלא מינים שמופיעים בפתאומיות בתיעוד המאובנים, בלי להראות הדרגתיות בהיווצרותם. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד xv בספרו של סטיבן מ. סטנלי The New Evolutionary Timetable, שפורסם 1981 בהוצאת Basic Books, Inc., Publishers, ניו יורק. זה ספר מדע פופולרי.

הציטוט הזה מופיע כלשונו בעמוד xv, שמהווה חלק  מהמבוא של הספר. עם זאת, בריאתנים הוציאו אותו מהקשר ו לחלוטין. הציטוט המלא אומר:

תיאוריית האבולוציה לא רק מזדקנת, אלא גם משתפרת. כמו כל קונספט מדעי שעמד במבחן הזמן, הקונספט הזה סבל ממכשולים אך שוב ושוב הפך לעשיר וחזק יותר. בספר הזה אתאר ראיות שאבולוציה היא לא בדיוק מה שכמעט כולנו חשבנו שהיא היתה לפני עשור או שנים. הראיות הללו באות ברובן מתיעוד המאובנים […]. התיעוד כעת מגלה שמין אופייני שורד מאה אלף דורות, או אפילו מיליון דורות ויותר, בלי לעבור אבולוציה רבה. נראה שאנו מוכרחים להסיק שרוב האבולוציה מתרחשת במהירות, כשמינים נוצרים על ידי התפלגות אבולוציונית של אוכלוסיות קטנות מהמינים ההוריים שלהם. אחרי היווצרותם, רוב המינים עוברים מעט אבולוציה לפני שהם נכחדים.

Stanley, 1981, p. xv

יש הבדלים חדים בין הציטוט המקורי ובין הגרסה הבריאתנית שלו. בגרסה הבריאתנית מועלמת ההתייחסות של סטנלי לאופן בו מינים נוצרים ובמקומה מופיעות שלוש נקודות. כמו כן, התרגום הבריאתני לעברית החליף את המילים "בלי לעבור אבולוציה רבה" במילים "בלי שיחולו בו שינויים". על פי הציטוט המקורי, סטנלי סבר, על בסיס הראיות מתיעוד המאובנים, שמרבית השינוי האבולוציוני מתרחש כשמינים נוצרים ושמיעוט השינוי האבולוציוני מתרחש בזמן שהמין כבר קיים. במילים אחרות, סטנלי סבר שתיעוד המאובנים מראה דפוס מסוים של שינוי אבולוציוני, לא שתיעוד המאובנים לא מראה שינוי אבולוציוני.

השורה התחתונה היא שהבריאתנים עיוותו את דברי סטנלי לבלי היכרה. שינויים שהם ערכו בו מגמתיים לחלוטין, ולמעשה דוחפים לפיו של סטנלי דברים שהוא לא אמר. מסיבה זאת שווה לשים לב לאמירה מאד אירונית של סטנלי. כך הוא כותב בפרק שהוא הקדיש לבריאתנים ובריאתנות:

למרבה הצער, בריאתנים מודרניים מאורגנים מאד, ממומנים היטב, ו(באופן בלתי נמנע) קנאים. הם כותבים ספרים ומבצעים דיונים; הם מצטטים "מדענים מכובדים" מחוץ להקשר ומספרות מיושנת; הם מזכירים סתירות פנימיות לכאורה בתיאוריית האבולוציה; והם טוענים שאבולוציה לא מייצגת תיאוריה נכונה […]. בריאתנים מעמידים פנים שדיון מדעי על הפרטים של אבולוציה מעמיד בסימן שאלה את הרעיון של אבולוציה, אך זה תכסיס לא הוגן.

Stanley, 1981, pp. 176-177

הבריאתנים הטועים

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – עמידות ולא התפתחות", פורסם בתאריך לא ידוע.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ב' – פרשנות הממצאים", פורסם בתאריך לא ידוע.

Stanley, S. M. (1981). The New Evolutionary Timetable. New York: Basic Books, Inc., Publishers.

p. xv:

"THE THEORY of evolution is not just getting older, it ןs getting better. Like any scientific concept that has long with stood the test of time, this one has suffered setbacks but, time and again, has rebounded to become richer and stronger. What I describe in this book is evidence that evolution is not quite what nearly all of us thought it to be a decade or two ago. This evidence comes largely from the record of fossils – a record that until recently was not well scaled against absolute time. The record now reveals that species typically survive for a hundred thousand generations, or even a million or more, without evolving very much. We seem forced to conclude that most evolution takes place rapidly, when species come into being by the evolutionary divergence of small populations from parent species. After their origins, most species undergo little evolution before becoming extinct."

p. 114:

"Just as Darwin and many architects of the Modern Synthesis would have been confounded by the fossil evidence for the relative stability of most well-established species, they would have been shocked at how rapidly small population can diverge to form new genera."

p. 174:

"A frequent claim of creationists is that the fossil record contradicts that concept of evolution. One argument here is that there are no transitional forms between distinctive groups of animals or plants. This is not true, and what is most important is that evolutionists don't need dozens of examples to make their case. Even one or two may fly powerfully in the face of Genesis."

pp. 176-177:

"Unfortunately, modern creationists are well organized, well funded,and (inevitably) zealous. They write books and stage debates; they quote "respectable scientists" out of context and from outdated literature; they cite apparent contradictions within the corpus of evolutionary theory; and they claim that evolution does not represent a true theory (an irrelevant point; we are concerned with credibility, not categorization). Creationists pretend that scientific debate over the details of evolution calls into question the very idea of evolution, but this is an unfair ruse."

בקרב ביולוגים אבולוציוניים, סטיבן ג'יי גולד ידוע כהוגה של שלל חידושים בביולוגיה אבולוציונית. אחד מהחידושים הגדולים שלו הוא תיאוריית שיווי המשקל המקוטע. כתבתי בעבר בהרחבה על התיאוריה הזאת, אך כדאי לחזור על הדברים כדי להבין לעומק איך בריאתנים מנצלים לרעה את גולד.

תיאוריית שיווי המשקל המקוטע עוסקת בקצב ובעיתוי של שינוי אבולוציוני. רוב האנשים חושבים שהשינוי האבולוציוני מאד איטי. מקובל לחשוב שמין כלשהו משתנה באופן כמעט בלתי מורגש כל שנים ספורות. כשכל השינויים הקטנים הללו מצטברים לאורך מיליוני שנים, התוצאה היא מין חדש לחלוטין. כבר אי אפשר להבחין במין הקודם. למודל השינוי והקצב הזה קוראים הדרגתיות פילטית.

בשנת 1972, גולד ועמיתו נילס אלדריג' הציעו מודל אחר, המודל של תיאוריית שיווי המשקל המקוטע (Gould and Eldredge, 1972). במודל שלהם, לאורך רוב שנות קיומו מין לא משתנה בכלל או משתנה מעט מאד. רוב השינוי האבולוציוני שעובר עליו מתרחש בסמוך לזמן בו נוצר ממנו למין חדש. קצב השינוי מהיר מאד במונחים גיאולוגיים. הוא נמשך לכל הפחות מאות או אלפי שנים בודדות ולכל היותר כמה מאות אלפי שנים.

גולד יודע שהציבור הרחב עלול להתבלבל מהשימוש שלו במילה "מהירות". לכן, כשהוא כותב מדע פופולרי, הוא בדרך כלל מבהיר בדיוק למה הוא מתכוון. הוא מבהיר שהוא

מדבר כגיאולוג. התהליך עלול לקחת מאות ואפילו אלפי שנים; אולי לא תראו אם תבהו בדבורים על עץ שעוברות אבולוציה למין חדש. אך אלף שנים הם חלק זעיר מאחוז אחד מה-5-10 מיליון שנים, הזמן הממוצע שחיו רוב המינים המאובנים של חסרי חוליות. לעתים נדירות גיאולוגים יכולים "לראות" מרווחי זמן כה קצרים; אנחנו נוטים להתייחס אליו כאל רגע.

Gould, 1982b, p.184

המודל של שיווי המשקל המקוטע עורר מחלוקת בקרב חוקרי מאובנים. המחלוקת היא לא על השאלה האם מודל אחד נכון והשני שגוי. שני המודלים בבירור נכונים, במובן שידועים מינים שהתפתחו בהדרגתיות פילטית ואחרים שהתפתחו בשיווי משקל מקוטע. השאלה היא איזה מודל יותר נפוץ באבולוציה, איזה מודל היה אחראי להתפתחות של יותר מינים באבולוציה. כפי שגולד מבהיר, שהוא ועמיתיו

אף פעם לא טענו שהדרגתיות [פילטית] לא יכולה תיאורטית להתרחש, או לא מתרחשת בפועל. הטבע יותר מדי מגוון ומורכב כדי לאפשר כזאת אבסולוטיות. […] השאלה הבסיסית היא לא "האם בכלל", אלא "באיזה תדירות".

Gould and Eldredge, 1977

לפני שאגיע לציטוטים של הבריאתנים, חשוב להזכיר נקודה נוספת. תיאוריית שיווי המשקל המקוטע היא פיתוח תיאורטי שנובע מתיאוריה אחרת. הרעיון הכללי שלה נובע מתוך תיאוריה שעוסקת בכלל בתנאים הדרושים להיווצרות מינים חדשים. למה אני מדגיש את זה? בריאתנים מסוימים חיים באשליה (זה ממש כך) שתיאוריית שיווי המשקל המקוטע נועדה לתרץ למה אין מספיק מאובני מעבר. היא לא דרושה בשביל זה. מאז דארווין, ידוע שתיעוד המאובנים מאד חלקי. לא כל חיית ביניים שאי פעם חיה השתמרה בתיעוד המאובנים, בגלל כל מיני גורמים גיאולוגיים וביולוגיים. לכן, תיעוד המאובנים מאד חלקי וישאר כזה. תיאוריית שיווי המשקל המקוטע מספקת לתופעה הזאת הסבר נוסף. ההסברים הזה לא סותר את ההסבר הקודם, אלא מוסיף עליו.

ההסבר הנפוץ הוא בעיה עבור גולד, כי הוא מקשה על ביולוגים אבולוציוניים לקבל את הרעיון שלפעמים מינים בקושי משתנים. במקום לקבל אותו, הם מסבירים את המינים האלו כמינים שתיעוד המאובנים שלהם חלקי. לכן, אם תקראו דברים שגולד כתב על שיווי המשקל המקוטע, תגלו שהוא שוב ושוב מדגיש שצריך לבדוק מה ההסבר, שאסור להעדיף הסבר אחד על פני השני בלי להסתכל לעומק על הנתונים.

עכשיו, אחרי כל ההכנה הזאת, אפשר סוף סוף לגשת לציטוטים הבריאתניים. כרגיל, כולם הוצאו מהקשרם בצורה מחפירה. ראשון נמצא הציטוט הבא:

"העובדה שצורות הביניים לא נמצאו בין ממצאי המאובנים נשמרת כסוד מקצועי בקרב חוקרי המאובנים… אין כל ראיה במאובנים לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את כל ספרי הלימוד שלנו… הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".[1]

יש לו גרסה מעט שונה:

"חסרונן הכמעט מוחלט של צורות הביניים בממצאי המאובנים ממשיך להיות הסוד המקצועי של הפלאונטולוגים".[1]

מתוך הספר "המהפך 2: מיתוסים בקריסה" של הרב זמיר כהן, עמוד 191

ולעתים, נעשה שימוש רק בחלקו האחרון של הציטוט הבריאתני:

"לא קיימת במאובנים כל ראיה לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את ספרי הלימוד שלנו… הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".[1]

מתוך הספר "המהפך 2: מיתוסים בקריסה" של הרב זמיר כהן, עמוד 191

נשמע מכל הציטוטים האלו שגולד טוען שאין מאובני ביניים שמאששים את תיאוריית האבולוציה. יותר מזה, נשמע כאילו הוא טוען שציורי העצים האבולוציוניים מבוססים על כלום ושום דבר.

מצאתי בריאתנים שונים נותנים מקורות שונים לציטוט הזה. מקור אחד הוא המאמר Evolution's erratic pace שכתב גולד ופורסם במגזין המדע הפופולרי Natural History ב-1977. לא הצלחתי להשיג את המהדורה הזאת של Natural History. מקור שני הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים 150-151 לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני.

הספר הזה של גולד, כמו רבים מספריו האחרים, הוא אסופה של מאמרים. המאמר מ-Natural History מ-1977 מופיע שם בפרק 17 תחת הכותרת The Episodic Nature of Evolutionary Change. בפרק זה מופיע ציטוט דומה לציטוט הבריאתני:

דארווין טען שתיעוד המאובנים היה רחוק ממושלם – ספר שנותרו בו מעט דפים, מעט שורות בכל דף, ומעט מילים בכל שורה. אנחנו לא רואים שינוי אבולוציוני איטי בתיעוד המאובנים כי אנחנו חוקרים רק צעד אחד מתוך אלפים. השינוי נראה פתאומי בגלל ששלבי הביניים חסרים.

העובדה שמאובני ביניים נדירים מאד בתיעוד המאובנים ממשיכה להיות סוד מקצועי בפליאונטולוגיה. לעצים האבולוציוניים שמעטרים את ספרי הלימוד שלנו יש נתונים רק בקצות הענפים שלהם ובנקודות הפיצול שלהם; השאר הוא היסק, לא משנה עד כמה הוא מתקבל על הדעת, לא ראיות ממאובנים. עדיין, דארווין היה כה מסור לרעיון של הדרגתיות שהוא הימר על כל התיאוריה שלו על דחיית הפשט של תיעוד המאובנים:

תיעוד המאובנים מאד לא שלם והעובדה הזאת מסבירה חלק גדול מכך שאנחנו לא מוצאים זני ביניים המחברים יחד את כל צורות החיים שנכחדו ועדיין חיות על ידי צעדים הדרגתיים מאד. מי שידחה את הדעות האלו על טבעו של תיעוד המאובנים, ידחה בצדק את כל התיאוריה שלי.

הטיעון של דארווין הוא עדיין הבריחה המועדפת של רוב הפליאונטולוגים מהמבוכה של תיעוד מאובנים שמראה בצורה ישירה כה מעט אבולוציה. על ידי חשיפת שורשיה התרבותיים והמתודולוגיים, אני לא רוצה לקרוא תיגר על התוקף הפוטנציאלי של ההדרגתיות (מאחר ולכל הדעות הכלליות יש שורשים דומים). אני רוצה רק להצביע על כך שהוא מעולם לא "נצפה" בסלעים.

Gould, 1982b, p. 181

מהציטוט הזה עולות כמה תובנות. ראשית, בריאתנים מציגים את דברי גולד כאילו הוא אמר שלעצים האבולוציוניים אין ראיות משכבות הסלע. בפועל, גולד טוען שמה שלא נצפה מעולם בשכבות הסלע הוא הדרגתיות הפילטית – המודל של קצב אבולוציוני שהיה בשימוש על ידי דארווין ופליאונטולוגים רבים מאז זמנו. מאוחר יותר במאמר גולד מציג את תיאוריית שיווי המשקל המקוטע, החלופה שלו למודל ההדרגתיות. הבריאתנים הוסיפו שלוש נקודות ובכך שינו לחלוטין את דבריו של גולד, כך שיתאימו לצרכיהם. דמגוגים נאלחים.

שנית, גולד טוען שמאובני ביניים נדירים מאד, לא שהם לא קיימים, כפי שטוענים חלק מהגרסאות של הציטוט הבריאתני. נדיר הוא מושג יחסי. זכרו שגולד כותב כאן מאמר לקהל הרחב על מחלוקת מדעית מאד "כבדה". זכרו עוד שזאת מחלוקת על המודל הנפוץ של אבולוציה לאורך כל ההיסטוריה. מן הסתם, המידע שרלוונטי בה הוא מה שמגלים בכל תיעוד המאובנים. עם זאת, האם יש מאובני מעבר שיכולים לשמש כראיה לאבולוציה?

התשובה לשאלה הזאת באה ממקור מאד אירוני. גולד ידע שבריאתנים מנצלים לרעה את הציטוטים שלו וכתב על זה. אחת ההתבטאויות שלו בנושא מבהירה בדיוק מה הוא חשב:

מאז שהצענו [גולד ועמיתו נילס אלדריג'] את תיאוריית שיווי המשקל המקוטע כדי להסביר מגמות באבולוציה, כעסנו כשצוטטנו שוב ושוב על ידי בריאתנים – איני יודע אם הם עשו זאת במכוון או בשל טימטום – כמודים שתיעוד המאובנים לא כולל מאובני ביניים. מאובני ביניים חסרים בכלליות ברמת המין, אך הם נפוצים בקרב קבוצות גדולות יותר [במילים פשוטות, נפוץ למצוא מאובני מעבר בין קבוצות כמו דגים, דו-חיים, יונקים וזוחלים; יש מחסור כללי במאובני מעבר בין מינים בתוך כל אחת מהקבוצות הללו, לדוגמא בין שני מיני אדם, שני מיני קופים וכדומה].

Gould, 1983

היד הבריאתנית עוד נטויה. שני ה"ציטוטים" הבריאתניים הבאים מדגימים בדיוק את אותו עיוות:

"ההיסטוריה של המינים השונים כפי שהיא מתבטאת במאובנים, מורה על שתי עובדות העומדות בסתירה מוחלטת לרעיון ההתפתחות ההדרגתית: 1. העדר שינוי – מראה היצורים בזמן הופעתם הראשונה זהה לחלוטין לצורתם זמן רב אחרי זה. 2. הימצאות פתאומית – מין חדש אינו מתפתח בהדרגה; הוא מופיע לפתע בממצאי המאובנים כשהוא כבר בעל מבנה שלם ומוגמר"[2]

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שממצאי המאובנים לא מראים הדרגתיות, מה שמפריך את תיאוריית האבולוציה שמסתמכת על הדרגתיות. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים 150-151 לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני. בפרק 17 של הספר הזה, תחת הכותרת The Episodic Nature of Evolutionary Change, מופיע ציטוט כמעט זהה לציטוט הבריאתני.

הציטוט הבא קונספירטיבי-משהו. קונספירציית האבולוציוניסטים היא אשליה שמאד נפוצה בקרב בריאתנים. לא פלא שהם אוהבים לצטט את המשפט הבא:

"כל חוקרי המאובנים יודעים שממצאי המאובנים מראים מעט מזעיר הוכחות לגבי צורות ביניים".[3]

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחסרים מאובני ביניים כראיות לאבולוציה. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים אלו לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני. הציטוט עצמו מופיע בפרק 19 של The Panda's Thumb. זה הציטוט בהקשרו:

כל הפליאונטולוגים יודעים שתיעוד המאובנים כולל מעט צורות ביניים; מעברים בין קבוצות עיקריות הם פתאומיים בצורה אופיינית. תומכי הדרגתיות מוציאים את עצמם מהדילמה הזאת על ידי פניה לאי-המושלמות הרבה של תיעוד המאובנים – אם רק צעד אחד מתוך אלף שורד כמאובן, גיאולוגיה לא תראה שינוי המשכי.

Gould, 1982a

כאמור, העיוות בשני הציטוטים הללו זהה לעיוות בציטוטים הקודמים. אפילו המקור שלהם זהה. שוב, גולד מדבר כנגד הדרגתיות פילטית, מודל ספציפי של קצב ועיתוי השינוי האבולוציוני. שוב, הוא מציג כנגדו את המודל שלו, תיאוריית שיווי המשקל המקוטע. שוב, הוא מציג לציבור הרחב מחלוקת טכנית בין אבולוציוניסטים בה שני הצדדים לא מכחישים אף עיקרון של תיאוריית האבולוציה.

כדי להדגיש עוד יותר את האבסורד, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה. נניח שהמחלוקת נפתרה והתגלה שגולד צודק. האם זה עוזר לבריאתנים שרוב השינוי האבולוציוני מתרחש בסביבות הזמן בו מין חדש נוצר והתקופה בה הוא מתרחש אורכת עשרות אלפי שנים? זה כמובן לא עוזר להם בכלל. בקיצור, סדרת הציטוטים הבריאתניים הללו מדגימה שבריאתנים הם מעוותים בני מעוותים. לא אכפת להם בכלל מה גודל באמת אמר, מה ההקשר שבו הוא אמר את הדברים. הם קוראים את מה שביולוגים אבולוציוניים אומרים בחיפוש אחרי הדבר שיראה הכי טוב מחוץ להקשר. זאת הונאה, כנראה גם הונאה עצמית. מה שבטוח, לא מדובר בחתירה כנה לאמת.

הבריאתנים הטועים

ציטוט [1]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב ד"ר מיכאל אברהם, "אלוהים משחק בקוביות: מה באמת אומרת לנו האבולוציה?", עמודדים 197-199 ועמוד 474-475, פורסם ב-2011.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "רשמים על השיח בין הבריאתנות לדת האבולוציה", פורסם ב-5.5.2012. המאמר הוסר מאתר "הדוס".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

דוויין גיש, Evolution: The Challenge of the Fossil Record, מהדורת 1985, עמ' 240.

ציטוט [2]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 66, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "רשמים על השיח בין הבריאתנות לדת האבולוציה", פורסם ב-5.5.2012. המאמר הוסר מאתר "הדוס".

הרון יחיא, Darwinism Refuted, פרק The True Origins of Species.

דוויין גיש, Evolution, the fossils say no!, מהדורת 1978, עמ' 164.

ציטוט [3]

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

ציטוט [4]

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב זמיר כהן, אתר "הידברות", "צו השעה: מעבר לבתי ספר תורניים", פורסם ב-26.6.14.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "מדע או מיתוס – פרק ג' – האקסיומות של התיאוריה", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ג' – מדיניות המחקר של התיאוריה", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 67, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

מקורות

Gould, S. J. (1982a). Return of the Hopeful Monster. In The Panda’s Thumb (p. 189). New York: W. W. Norton.

"All paleontologists know that the fossil record contains precious little in the way of intermediate forms; transitions between major groups are characteristically abrupt. Gradualists usually extract themselves from this dilemma by invoking the extreme imperfection of the fossil record—if only one step in a thousand survives as a fossil, geology will not record continuous change."

Gould, S. J. (1982b). The Episodic Nature of Evolutionary Change. In The Panda’s Thumb (pp. 179–185). New York: W. W. Norton.

Darwin argued that the geologic record was exceedingly imperfect – a book with few remaining pages, few lines on each page, and few words on each line. We do not see slow evolutionary change in the fossil record because we study only one step in thousands. Change seems to be abrupt because the intermediate steps are missing.

The extreme rarity of transitional forms in the fossil record persists as the trade secret of paleontology. The evolutionary trees that adorn our textbooks have data only at the tips and nodes of their branches; the rest is inference, however reasonable, not the evidence of fossils. Yet Darwin was so wedded in gradualism that he wagered his entire theory on a denial of this literal record.

The Geological record is extremely imperfect and this fact will to a large extent explain why we do not find interminable varieties, connecting together all the extinct and existing forms of life by the finest graduated steps. He who rejects these views on the nature of the geological record, will rightly reject my whole theory.

Darwin's argument still persists as the favored escape of most paleontologists from the embarrassment of a record that seems to show so little of evolution directly. In exposing its cultural and methodological roots, I wish in no way to impugn the potential validity of gradualism (for all general views have similar roots). I wish only to point out that it was never "seen" in the rocks.

[…]

For several years, Niles Eldredge of the American Museum of Natural History and I have been advocating a resolution of this uncomfortable paradox. We believe that […] the operation of Darwinian processes should yield exactly what we see in the fossil record. It is gradualism that we must reject, not Darwinism.

The history of most fossil species includes two features particularly inconsistent with gradualism:

1. Stasis. Most species exhibit no directional change during their tenure on earth. They appear in the fossil record looking much the same as when they disappear; morphological change is usually limited and directionless.

2. Sudden appearance. In any local area, a species does not arise gradually by the steady transformation of its ancestors; it appears all at once and "fully formed".

 […]

(In describing the speciation of peripheral isolates as very rapid, I speak as a geologist. The process may take hundreds, even thousands of years; you might see nothing if you stared at speciating bees on a tree for your entire lifetime. But a thousand years is a tiny fraction of one percent of the average duration for most fossil invertebrate species—5 to 10 million years. Geologists can rarely resolve so short an interval at all; we tend to treat it as a moment.)'

Gould, S. J. (1983). Evolution as Fact and Theory. In Hen’s Teeth and Horse's Toes (p. 260). W. W. Norton.

'Since we proposed punctuated equilibria to explain trends, it is infuriating to be quoted again and again by creationists—whether through design or stupidity, I do not know—as admitting that the fossil record includes no transitional forms. Transitional forms are generally lacking at the species level, but they are abundant between larger groups.'

Gould, S. J., and Eldredge, N. (1972). Punctuated equilibria: an alternative to phyletic gradualism. Models in Paleobiology, 82–115.

Gould, S. J., and Lewontin, R. C. (1979). The Spandrels of San Marco and the Panglossian Paradigm: A Critique of the Adaptationist Programme. Proceedings of the Royal Society of London. Series B. Biological Sciences, 205(1161), 581–598.

"Since Darwin has attained sainthood (if not divinity) among evolutionary biologists, and since all sides invoke God’s allegiance, Darwin has often been depicted as a radical selectionist at heart who invoked other mechanisms only in retreat, and only as a result of his age’s own lamented ignorance about the mechanisms of heredity. This view is false. Although Darwin regarded selection as the most important of evolutionary mechanisms (as do we), no argument from opponents angered him more than the common attempt to caricature and trivialize his theory by stating that it relied exclusively upon natural selection."

Gould, S. J., and Eldredge, N. (1977). Punctuated Equilibria: The Tempo and Mode of Evolution Reconsidered. Paleobiology, 3(2), 115–151.

We never claimed either that gradualism could not occur in theory, or did not occur in fact (Eldredge 1971; Eldredge and Gould 1974, p. 307). Nature is far too varied and complex for such absolutes […] The funda- mental question is not "whether at all" but "how often."כ

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"מדוע אפוא, לא נמצאו אותן צורות ביניים בשום שכבה גיאולוגית? … אולי זוהי הטענה הבולטת והחמורה ביותר שאפשר להעלות נגד התיאוריה שלי. אני מאמין שההסבר טמון בעובדה שעדיין לא התגלו רוב רובם של הממצאים הגיאולוגיים".[1]

לפעמים בריאתנים משתמשים בגרסה חלקית שלו. בכל מקרה, בעיני בריאתנים, הציטוט הזה מציג את דעתו של דארווין על מאובני מעבר. היעדרם של מאובני מעבר מהווה בעיה עבור התיאוריה שלו. לכן, לפי הבריאתנים דארווין ממליץ כאן לחכות שימצאו מאובני מעבר נוספים שיתמכו בתיאוריה שלו.

קראתי את "מוצא המינים" של דארווין כמה פעמים. הספר מציג עבודה נאה לתקופתה שייסדה תחום חדש לחלוטין בביולוגיה. ל"מוצא המינים" היו שש מהדורות. אני אצטט רק מהראשונה. הציטוט הבריאתני לא מופיע  בשום מקום בספר. ציטוט דומה לו, אך שונה בצורה מהותית דווקא כן מופיע:

מדוע אפוא לא מלאות שכבות הסלע בחוליות ביניים? גיאולוגיה לא מגלה לנו שרשרת הדרגתית מאד; זאת כנראה ההתנגדות הכי ברורה מאליה וחמורה שאפשר להעלות נגד התיאוריה שלי. ההסבר טמון, אני מאמין, בחוסר המושלמות הקיצוני של התיעוד הגיאולוגי.

Darwin, 1869a, p. 280

ההבדל המהותי ביותר בין הציטוט בפועל והציטוט הבריאתני נמצא בסוף. הבריאתנים שמים בפיו של דארווין את הטענה "שעדיין לא התגלו רוב רובם של הממצאים הגיאולוגיים". בפועל הוא אומר שלדעתו התיעוד הגיאולוגי מאד לא מושלם. זה הרמז לכך שבריאתנים הטו את הציטוט הזה. נשאלת השאלה, מה לדעתו צריכות להיות הציפיות שלנו מתיעוד המאובנים?

לפני שאענה על השאלה הזאת, כדאי להזכיר עוד ציטוט בריאתני נפוץ:

"כל הדוחה את הטענה שצורות הביניים קיימות אלא שעדיין לא נתגלו, חייב לדחות את התיאוריה כולה".[2]

לפי בריאתנים, גם בציטוט הזה דארווין טוען שצריך רק לחכות, ומאובני המעבר נמצאים מעבר לפינה.  הציטוט הבריאתני לא מופיע  בשום מקום בספר. ציטוט דומה לו, אך שונה בצורה מהותית דווקא כן מופיע:

מי שדוחה את הדעות האלו על טבעו של התיעוד הגיאולוגי ידחה בצדק את כל התיאוריה שלי.

Darwin, 1869b, p. 342

שוב, בדיוק כמו ה"ציטוט" הבריאתני הקודם, גם כאן מה שדארווין אמר שונה ממה שהבריאתנים ייחסו לו. חשוב מזה, הם ייחסו לו את אותה טענה – הטענה שצורות הביניים קיימות באדמה ורק מחכות שנגלה אותן. בדרך כלל, אחרי צמד הציטוטים הללו בריאתנים אוהבים לתת עוד ערימה של ציטוטים. אלו לכאורה ציטוטים של מדענים בני זמננו ש"מוכיחים" שדארווין טעה ומאובני המעבר לא התגלו. כל הציטוטים הללו כמובן הוצאו מהקשרם.

אז מה בעצם אמר דארווין? מה הוא ציפה לראות בתיעוד המאובנים? כדי להבין עד כמה מנותקים הבריאתנים מהמציאות, כדאי להסתכל על ההקשר הרחב של הציטוט הזה. הוא לקוח מצמד פרקים בספר "מוצא המינים" בהם דארווין סוקר את מצב תיעוד המאובנים. בכלליות, שני הפרקים מסתכמים בטענה שהנסיבות בהן אורגניזמים מתאבנים מאד נדירות וגם אחרי שאורגניזם מתאבן נדיר שהמאובן שורד את הפעילות הגיאולוגית של כדור הארץ. במילים אחרות, על פי דארווין, אפשר לחפש עוד 500 שנה באדמה, אבל לא ימצאו אינספור מאובני המעבר שכל אחד מהם שונה במעט מהקודם לו. הם פשוט לא נמצאים באדמה.

זה פשוט מדהים בעיני. עמוד אחרי עמוד דארווין סוקר עוד ועוד סיבות ללמה המאובנים לא אמורים בכלל להגיע לאדמה. איך בריאתנים הצליחו להוציא מהאמירות המאד ברורות שלו את הטענה שלדעתו אם רק נחכה, נמצא את כל המאובנים? חוסר היושרה והסטנדרטים הירודים שלהם שלהם צועק כאן מכל פינה.

בהינתן שזה מה שדארווין טען, לא פלא שבפסקאות החותמות של הפרק הוא אמר בדיוק ההפך ממה שבריאתנים דחפו לפיו:

אם יש מידה מסוימת של אמת בהערות האלו, אין לנו זכות לצפות למצוא במבנים הגיאולוגיים שלנו, מספר אינסופי של צורות ביניים שההבדל בינן קטן מאד, שעל פי התיאוריה שלי חיברו את כל המינים מאותה קבוצה שהיו ושהינם כעת אל שרשרת חיים מסתעפת אחת ארוכה. עלינו לחפש רק מספר קשרים [כלומר, צורות ביניים שמקשרות בין מינים שונים], חלקם קרובים יותר ואחרים יותר רחוקים אחד מהשני; והקשרים האלו, אפילו אם הם קרובים מאד אחד לשני, אם הם נמצאים בשלבים שונים של אותו מבנה גיאולוגי, יסווגו על ידי מרבית הפליאונטולוגים כמינים שונים.

Darwin, 1869a, pp. 301-302

קשה להיות יותר ברור מזה. דארווין אומר כאן בדיוק את ההפך ממה שבריאתנים מכניסים לפיו. לשיטתו, אנחנו אמורים למצוא מעט מאובני מעבר. מאובני המעבר האלו יהיו כה שונים אחד מהשני עד שהם יסווגו כמינים שונים על ידי חוקרי מאובנים. לא במפתיע, זה הדפוס הכללי שנגלה לעיני חוקרי מאובנים.

הבריאתנים הטועים

ציטוט [1]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 64, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 190, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ב' – פרשנות הממצאים", פורסם בתאריך לא ידוע.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

ציטוט [2]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 190, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ב' – פרשנות הממצאים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

מקורות

Darwin, C. (1869a). On the Imperfection of the Geological Record. In On the Origin of Species (1st ed., pp. 279–311). London: W. Clowes and Sons.

"Why then is not every geological formation and every stratum full of such intermediate links? Geology assuredly does not reveal any such finely graduated organic chain; and this, perhaps, is the most obvious and gravest objection which can be urged against my theory. The explanation lies, as I believe, in the extreme imperfection of the geological record.

[…]

If then, there be some degree of truth in these remarks, we have no right to expect to find in our geological formations, an infinite number of those fine transitional forms, which on my theory assuredly have connected all the past and present species of the same group into one long and branching chain of life. We ought only to look for a few links, some more closely, some more distantly related to each other; and these links, let them be ever so close, if found in different stages of the same formation, would, by most palæontologists, be ranked as distinct species."

Darwin, C. (1869b). On the Geological Succession of Organic Beings. In On the Origin of Species (1st ed., pp. 312–345). London: W. Clowes and Sons.

"He who rejects these views on the nature of the geological record, will rightly reject my whole theory."

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ביסודה, בהרבה מקומות, התיאוריה היא בקושי השערה, וכמעט בכל מצב אמיתי בו מנסים להשתמש בה צצות שאלות לגביה"

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שתיאוריית האבולוציה היא השערה לא מבוססת שיש בה קושיות רבות. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 6 בספרו של ארנסט מאייר, Populations, Species, and Evolution.

הספר הזה פורסם לראשונה ב-1963, לפני יותר מ-50 שנה. מדוע רלוונטית היום דעתו של חוקר אחד, חשוב מאד ומפורסם ככל שיהיה, שנכתבה בספר אבולוציה לפני יותר מ-50 שנה? בריאתנים לא מספקים סקירה של מצב המחקר בביולוגיה האבולוציונית היום, כך שהתשובה לשאלה הזאת לא ברורה מאליה. הלוואי וזאת תהיה הבעיה העיקרית של הבריאתנים שמשתמשים בציטוט הזה. השגתי את הספר, ומצאתי את מה שנראה כמקור הציטוט. להלן הקשרו:

עיקרי התיאוריה המודרנית [של אבולוציה] עולים בקנה אחד עם העובדות מגנטיקה, סיסטמטיקה וחקר המאובנים במידה כזאת שאדם בקושי יכול לחלוק על נכונותם. המסגרת הבסיסית של התיאוריה היא שאבולוציה היא תופעה דו-שלבית: היווצרות שונות וברירת היצורים השונים על ידי הברירה הטבעית. עם זאת, הסכמה על התזה הבסיסית לא אומרת שעבודתו של האבולוציוניסט גמורה. התיאוריה הבסיסית היא בהרבה מקרים בקושי יותר מהשערה והיישום שלה מעלה שאלות רבות בכמעט כל מקרה קונקרטי. הדיונים לאורך הספר הזה הם עדות לאמיתות המשפט הזה.

מחקר מודרני מכוון מתבצע בעיקר בתחומים הבאים: תופעות אבולוציוניות שלא מוסברות היטב על ידי התיאוריה הסינתטית [= שם נרדף לתיאוריה המודרנית] […]; חיפוש פקטורים משניים, שאף על פי שאינם בולטים לעין בבדיקה מרפרפת, גורמים ללחצי סלקציה; ואולי חשוב מכולם, הקשר בין גנים ובין גנוטיפים לסביבתם שמניב את הפנוטיפ, מה שנמצא תחת השפעת הברירה הטבעית.

רוב הויכוחים העכשוויים נוגעים לחשיבות היחסית של שלל פקטורים שנמצאים באינטראקציה אחד עם השני. אדם יקבל תשובות שונות מאד אם ישאל כמה אבולוציוניסטים בני זמננו את השאלות הבאות:

כמה חשובים אירועים אקראיים באבולוציה?

כמה חשובה היברידיזציה באבולוציה?

מה ההשפעה של זרימת גנים בן אוכלוסיות?

כמה מהמוטציות החדשות הן מיטיבות?

כמה מהשונות הגנטית היא תוצר של פולימורפיזם יציב?

תחומים אחרים בהם יש חילוקי דעות רחבים הם החשיבות של פלסטיות פנוטיפית, המסלולים לאדפטציות, מכניזמים אבולוציוניים באורגניזמים עילאיים וירודים, מקור הזוויגים [החלוקה לזכר ונקבה], ומוצא החיים. יש להדגיש, לטובת אלו שאינם אבולוציוניסטים, שאף לא אחד והויכוחים הללו לא נוגע בעיקרנות הבסיסיים של התיאוריה הסינתטית. אלו היישומים של התיאוריה שלעתים נמצאים במחלוקת, לא התיאוריה עצמה. בנוגע ליישומים יש לנו עדיין כברת דרך להתקדם. יש תחומי מחקר עצומים בביולוגיה המודנית, לדוגמא ביוכימיה וחקר ההתנהגות, בהם היישום של עקרונות אבולוציוניים עדיין נמצא בחיתוליו.

Mayr, 1970

חלקים מהציטוט הזה עלולים להיות לא מובנים למי שלא בקי בז'רגון המקצועי של ביולוגים. מה שברור ממנו לכל אדם הוא שמאייר לא אומר שתיאוריית האבולוציה היא השערה. להפך. הוא טוען שקשה להכחיש את נכונות עיקרי התיאוריה בגלל שהיא עולה בקנה אחד עם עובדות הידועות מתחומים אחרים. עם זאת, עבודתו של האבולוציוניסט לא נגמרה, כפי שאומר מאייר. יש עדיין מחקר לבצע. כמו בכל תחום מדעי, יש שלל ויכוחים בין ביולוגים אבולוציוניים על שאלות ספציפיות. בהתייחסו למחלוקות הללו בין מדענים, מאייר אמר את משפט שקרוב מאד לציטוט הבריאתני. על ידי השמטת ההקשר הבריאתנים הפכו משפט שמתייחס לויכוחים על שאלות פתוחות ופרטים בביולוגיה אבולוציונית למשפט שלכאורה יוצא כנגד התיאוריה האבולוציונית כולה.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 290, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב זמיר כהן, אתר "הידברות", "צו השעה: מעבר לבתי ספר תורניים", פורסם ב-26.6.14.

מקורות

Mayr, E. (1970). 1. Evolutionary Biology. In Populations, Species, and Evolution: An Abridgment of Animal Species and Evolution (pp. 6–7). Belknap Press of Harvard University Press.

"The essentials of the modern theory are to such an extent consistent with the facts of genetics, systematics, and paleontology that one can hardly question their correctness. The basic framework of the theory is that evolution is a two-stage phenomenon: the production of variation and the sorting of the variants by natural selection. Yet agreement on this basic thesis does not mean that the work of the evolutionist is completed. The basic theory is in many instances hardly more than a postulate and its application raises numerous questions in almost every concrete case. The discussions throughout this volume are telling testimony of the truth of this statement.

Modern research is directed primarily toward three areas: evolutionary phenomena that do not yet appear to be adequately explained by the synthetic theory, such as stagnant or explosive evolution; the search for various subsidiary factors that, although inconspicuous on casual inspection, exercise unexpected selection pressure; and, perhaps most important, the interplay among genes and between genotypes and environment resulting in the phenotype, the real target of natural selection.

Most contemporary arguments concern the relative importance of the various interacting factors. One will get highly diverse answers if one asks a number of contemporary evolutionists the following questions:

How important are random events in evolution?

How important is hybridization in evolution?

What is the effect of interpopulation gene flow?

What proportion of new mutations are beneficial?

What proportion of genetic variability is due to balanced polymorphism?

Other areas in which there is still wide divergence of opinion are the importance of phenotypic plasticity, the pathway to adaptation, evolutionary mechanisms in higher and lower organisms, the origin of sexuality, and the origin of life. It must stressed, for the benefit of nonevolutionists, that none of the arguments going on in these areas touches upon the basic principles of the synthetic theory. It is the application of the theory that is sometimes controversial, not the theory itself. And with respect to application we still have a long way to go. There are vast areas of modern biology, for instance biochemistry and the study of behavior, in which the application of evolutionary principles is still in the most elementary stage."

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"דארווין התבייש בממצאי המאובנים, כי הם לא היו כמו שהוא ציפה שיהיו… ובכן, אנו 120 שנה אחרי דארווין, ואוסף הממצאים והידע שלנו גדל מאד… אבל המצב [באשר לחוליות החסרות בשרשרת בעלי החיים] לא השתנה בהרבה… לנו יש אפילו מספר קטן יותר של דוגמאות לאבולוציה מאשר בזמנו של דאווין".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחסרים מאובני ביניים ולפיכך תיאוריית האבולוציה חסרת ראיות ממאובנים. המקור שהם נותנים לו הוא מאמר שפירסם דיויד ראופ ב-1979 בכתב העת Chicago Field Museum of Natural History Bulletin. זה הציטוט בהקשרו:

תיאוריית הברירה הטבעית של דארווין תמיד קושרה חזק לראיות ממאובנים, וכנראה מרבית האנשים מניחים שמאובנים מספקים חלק חשוב מאד מהטיעון הכללי שנעשה לטובת פרשנות דארוויניסטית להיסטוריה של החיים. לצערנו, זה לא נכון לגמרי. אנחנו חייבים להבדיל בין העובדה של אבולוציה – המוגדרת כשינוי באורגניזמים לאורך זמן – וההסבר של השינוי הזה. התרומה של דארווין, דרך התיאוריה של הברירה הטבעית שלו, היתה להציע איך שינוי אבולוציונית התרחש. הראיות שאנחנו מוצאים בתיעוד המאובנים לא תומכות בברירה הטבעית הדארוויניסטית כפי שאנחנו רוצים שהן יהיו. דארווין היה מודע לכך לחלוטין. הוא הובך על ידי תיעוד המאובנים משום שהוא לא נראה כפי שהוא חזה שהוא יראה, וכתוצאה מכך, הוא הקדיש חלק ארוך בספרו "מוצא המינים" לניסיון להסביר ולנמק את ההבדל. היו מספר בעיות, אך העיקרית שבהן היתה שתיעוד המאובנים לא הניב אז וגם לא מניב היום שרשראות הדרגתיות מאד של אבולוציה איטית והדרגתית. במילים אחרות, לא היו מספיק צורות ביניים. היו מקרים מועטים מאד בהם אדם יכול למצוא מעבר הדרגתי ממין אחד לאחר ומקרים מועטים מאד בהם אדם יכול להסתכל על חלק מתיעוד המאובנים ולראות שמאובנים שאורגניזמים משתפרים במובן שהם הופכים להיות מותאמים יותר לסביבתם.

במקום למצוא את ההתפתחות ההדרגתית של החיים, מה שמוצאים גיאולוגים בזמנו של דארווין וגיאולוגים כיום זה תיעוד מאובנים מאד לא חלק וקופצני; זאת אומרת, מינים מופיעים ברצף המאובנים מאד בפתאומיות, מראים מעט שינוי או לא בכלל במהלך קיומם בתיעוד המאובנים, ואז בפתאומיות נעלמים מהתיעוד. ולא תמיד ברור, למעשה נדיר שזה ברור, שהצאצאים הותאמו לסביבתם יותר מהקודמים להם. במילים אחרות, קשה למצוא שיפור ביולוגי.

Raup, 1979

בשלב זה ראופ עובר לדון בדוגמאות לכך ממאובנים. לאחר מכן הוא אומר:

הפתרון הכללי של דארווין לאי-ההתאמה של הראיות ממאובנים והתיאוריה שלו היה לומר שתיעוד המאובנים לא מאד שלם – זאת אומרת, הוא מלא בפערים, ושעדיין יש לנו הרבה ללמוד. בפועל, הוא אמר שאם התיעוד היה שלם והיה לנו ידע טוב יותר לגביו, היינו יכולים לראות השרשראות ההדרגתיות מאד של אבולוציה שהוא חזה. וזה היה הטיעון העיקרי שלו כדי להפחית בערכן של הראיות מתיעוד המאובנים.

ובכן, אנחנו עכשיו 120 שנים אחרי דארווין והידע על תיעוד המאובנים הורחב מאד. יש לנו כיום רבע מיליון מינים מאובנים אך המצב לא השתנה בהרבה. התיעוד של אבולוציה עדיין מאד קופצני ולמרבה האירוניה, יש לנו אפילו פחות דוגמאות למעברים אבולוציוניים משהיו לנו בזמנו של דארווין. אני מתכוון שכמה מהמקרים הקלאסיים שינוי אבולוציוני בתיעוד המאובנים, כמו לדוגמא האבולוציה של הסוס בצפון אמריקה, היו צריכים להידחות או להשתנות כתוצאה ממידע יותר מפורט – מה שנראה כמו התפתחות פשוטה כשמעט נתונים היו זמינים נראה כיום יותר מורכב והרבה פחות הדרגתי. אם כך הבעיה של דארווין לא נפתרה ב-120 השנים האחרונות ועדיין יש לנו תיעוד מאובנים שמראה שינוי אך לא אחד שאפשר להסתכל עליו כתוצאה הכי מתקבלת על הדעת של הברירה הטבעית. […]

כעת תנו לי ללכת צעד אחורה מהבעיה ולדון מאד בכלליות בברירה הטבעית ומה שידוע לנו עליה. אני חושב שבטוח לומר שאנחנו יודעים בודאות שהברירה הטבעית, כתהליך, כן עובדת. יש הר של ראיות ניסוייות ותצפיתיות, הרבה ממנו קדם למדע הגנטיקה, שמראה שהברירה הטבעית כתהליך עובדת. הראיה הכי חזקה של דארווין לטובת ברירה למעשה באה מקיומם של מגדלי בעלי חיים וצמחים שהשתמשו בברירה מלאכותית כדי להפיק אבולוציה על ידי זיווג בעלי חיים. וברירה, בין אם היא טבעית או מלאכותית, בבירור יכולה להוביל ליצירת טיפוסים מותאמים יותר לסביבתם באמצעות סדרה של דורות ובאמצעות שינוי הדרגתי של אוכלוסיה.

אז הברירה הטבעית כתהליך היא בסדר. אנחנו גם די בטוחים שהיא מתרחשת בטבע אם כי דוגמאות טובות נדירות בצורה מפתיעה. הראיות הטובות ביותר באות ממקרים רבים בהם הראו שמבנה ביולוגי עבר אופטימיזציה– זאת אומרת, המבנים שמייצגים את הפתרונות ההנדסיים הטובים ביותר לבעיות שיש לחיה באכילה או בהימלטות מטורפים או בכלליות בתפקוד בסביבתה. התכנון הנהדר של זוחלים מעופפים ועיני הטרילוביטים הן דוגמאות. קיומם של המבנים הטובים ביותר הללו לא מוכיחה שהן הפתחו באמצעות הברירה הטבעית, כמובן, אך הוא מספק טיעון נסיבתי חזק.

כשאנחנו מסתכלים על תיעוד המאובנים, אנחנו בהחלט רואים שינוי. אם כל אחד מאיתנו היה עובר לנוף של תקופת הקרטיקון [תקופה גיאולוגית שהסתיימה לפני כ-65 מיליון שנים] נראה מיד את ההבדלים. חלק מהצמחים והחיות יהיו מוכרים לנו א רובם יראו שונה וחלק מהסוגים יהיו שונים לחלוטין מאלו שחיים היום. זמן השהות הממוצע של מין על כדור הארץ הוא 10 מיליון שנים. לאורך 600 מיליון שנים יש תיעוד המאובנים של חיים עשירים ממש, כך שהיה שינוי שלם בעולם הביולוגי פעמים רבות. התיעוד של שינוי מדגים די בבירור שאבולוציה התרחשה אם אנחנו מגדירי אבולוציה בפשטות כשינוי; אך היא לא מסבירה לנו איך השינוי הזה התרחש, וזאת באמת השאלה. אם אנחנו מתחשבים בכך שהברירה הטבעית עובדת, כפי שאנחנו כמעט חייבים לעשות, תיעוד המובנים לא אומר לנו שהיא היתה אחראית ל-90 אחוז מהשינוי שנחנו רואים, או 9 אחוז, או 0.9 אחוז.

מתוך Raup, 1979

מהציטוטים הנרחבים האלו עולות התובנות הבאות. ראשית, ראופ מכיר כבר בתחילת הדברים שהבאתי שמאובנים תומכים בטענה שהיתה אבולוציה, אך לא תומכים בטענה שהשינוי התרחש על ידי הברירה הטבעית. הוא לא אומר שמאובנים מפריכים את הברירה הטבעית, רק שהם לא תומכים בה.  שנית, ראופ סבור שיש ראיות מעולות לטובת תיאוריית הברירה הטבעית של דארווין. הן פשוט לא באות ממאובנים.

ברור מכאן שבריאתנים מציגים אמירה שמאגר המאובנים לא מספק תמיכה לאלמנט מסוים בביולוגיה אבולוציונית, הברירה הטבעית, בצורה שמסתירה את הסיבות שבגללן האמירה הזאת של ראופ בכלל לא מסייעת להם. זה כמו לומר שמגדלי עזריאלי מרחפים באוויר בגלל שהיסודות של הבית שלי לא נמצאים תחתיו. ההיסק הזה שגוי, בגלל שלמגדלי עזריאלי יש יסודות משלהם. וגם לברירה הטבעית יש ראיות משלה.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

מקורות

Raup, D. M. (1979). Conflicts Between Darwin and Paleontology. Chicago Field Museum of Natural History Bulletin, 50(1), 248.

Darwin's theory of natural selection has always been closely linked to evidence from fossils, and probably most people assume that fossils provide a very important part of the general argument that is made in favor of darwinian interpretations of the history of life. Unfortunately, this is not strictly true. We must distinguish between the fact of evolution — defined as change in organisms over time — and the explanation of this change. Darwin's contribution, through his theory of natural selection, was to suggest how the evolutionary change took place. The evidence we find in the geologic record is not nearly as compatible with darwinian natural selection as we would like it to be. Darwin was completely aware of this. He was embarrassed by the fossil record because it didn't look the way he predicted it would and, as a result, he devoted a long section of his Origin of Species to an attempt to explain and rationalize the differences. There were several problems, but the principal one was that the geologic record did not then and still does not yield a finely graduated chain of slow and progressive evolution. In other words, there are not enough intermediates. There are very few cases where one can find a gradual transition from one species to another and very few cases where one can look at a part of the fossil record and actually see that organisms were improving in the sense of becoming better adapted.

Instead of finding the gradual unfolding of life, what geologists of Darwin's time, and geologists of the present day actually find is a highly uneven or jerky record; that is, species appear in the sequence very suddenly, show little or no change during their existence in the record, then abruptly go out of the record. And it is not always clear, in fact it's rarely clear, that the descendants were actually better adapted than their predecessors. In other words, biological improvement is hard to find.

[…]

Darwin's general solution to the incompatibility of fossil evidence and his theory was to say that the fossil record is a very incomplete one — that it is full of gaps, and that we have much to learn. In effect, he was saying that if the record were complete and if we had better knowledge of it, we would see the finely graduated chain that he predicted. And this was his main argument for downgrading the evidence from the fossil record.

Well, we are now about 120 years after Darwin and the knowledge of the fossil record has been greatly expanded. We now have a quarter of a million fossil species but the situation hasn't changed much. The record of evolution is still surprisingly jerky and, ironically, we have even fewer examples of evolutionary transition than we had in Darwin's time. By this I mean that some of the classic cases of darwinian change in the fossil record, such as the evolution of the horse in North America, have had to be discarded or modified as a result of more detailed information — what appeared to be a nice simple progression when relatively few data were available now appears to be much more complex and much less gradualistic. So Darwin's problem has not been alleviated in the last 120 years and we still have a record which does show change but one that can hardly be looked upon as the most reasonable consequence of natural selection. […]

Now let me step back from the problem and very generally discuss natural selection and what we know about it. I think it is safe to say that we know for sure that natural selection, as a process, does work. There is a mountain of experimental and observational evidence, much of it predating genetics, which shows that natural selection as a biological process works. Darwin's strongest evidence for selection actually came from the experience of plant and animal breeders who were employing artificial selection to produce evolution by breeding. And selection, be it natural or artificial, can clearly lead to better adapted types through a series of generations and through gradual transformation of a population.

So natural selection as a process is okay. We are also pretty sure that it goes on in nature although good examples are surprisingly rare. The best evidence comes from the many cases where it can be shown that biological structures have been optimized — that is, structures that represent optimal engineering solutions to the problems that an animal has of feeding or escaping predators or generally functioning in its environment. The superb designs of flying reptiles and of trilobite eyes are examples. The presence of these optimal structures does not, of course, prove that they developed through natural selection but it does provide strong circumstantial argument.

Now with regard to the fossil record, we certainly see change. If any of us were to be put down in the Cretaceous landscape we would immediately recognize the differences. Some of the plants and animals would be familiar but most would have changed and some of the types would be totally different from those living today. The average duration of a species on the earth is less than 10 million years. And the record of really abundant life goes back at least 600 million years, so there has been complete turnover in the biological world many times. This record of change pretty clearly demonstrates that evolution has occurred if we define evolution simply as change; but it does not tell us how this change took place, and that's really the question. If we allow that natural selection works, as we almost have to do, the fossil record doesn't tell us whether it was responsible for 90 percent of the change we see, or 9 percent, or .9 percent.

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"האנושות כבר סבלה מספיק מהתיאוריה הדארוויניסטית המופרכת מעיקרה… הגיע הזמן להכריז: המלך הוא עירום".

בעיני בריאתנים, הציטוט הזה מדגים שתיאוריית האבולוציה הופרכה על ידי מדענים ושהאמונה בה גרמה לסבל רב לאנושות. המקור שבריאתנים נותנים לציטוט הזה הוא תגובה של קנת הסו לביקורת עליו שפורסמה בכתב העת המדעי Geology בפברואר, 1987 (Hsü, 1987b). הציטוט הזה לא מופיע שם בכלל. ציטוט מאד דומה לו מופיע במאמר עליו זכה הסו לביקורת, שפורסם ביוני, 1986 באותו כתב עת (Hsü, 1986a).

הציטוט נלקח מהמשפט האחרון במאמר הזה. התוכן של המאמר הזה מבהיר היטב שבריאתנים לא ביצעו בדיקת מקורות נאותה. בחרתי מתוכו כמה ציטוטים שמבהירים מה היה הרעיון המרכזי שמציג הסו במאמר הזה:

לתיאוריה הדארוויניסטית של אבולוציה יש שני רעיונות מרכזיים: מוצא משותף וברירה טבעית. בריאתנים בחרו מטרה שגויה כשהם מטילים ספק במוצא משותף, שמגובה היטב בראיות מדעיות. השגיאות של דארווין היו בדגש שהוא שם על תחרות ביוטית [כלומר, תחרות בין יצורים חיים] במהלך הברירה הטבעית.

למדנו אבולוציה בבית הספר, יחד עם פתגמים על המאבק לקיום, הברירה הטבעית, אדפטציה, והישרדות המתאים. מעטים מאיתנו חשבו שזה הכרחי לבחון את הבסיס המדעי לתיאוריה הדארוויניסטית. אני לא טרחתי לקרוא את "מוצא המינים" עד שהתחלתי לכתוב ספר על ההכחדה שהיתה בסוף תקופת הקרטיקון [שם של תקופה גיאולוגית שבסופה, כאמור, היתה הכחדה של מינים רבים]. רק אז הבנתי כמה שגה דארווין בכמה נושאים קריטיים וכמה מצער זה שהטעויות שלו נוצלו לרעה על ידי אידאולוגים למטרות פרופגנדה. המאמר הזה מנסה להצביע על השגיאות הללו ופניה להוקעת הדארוויניזם החברתי.

[…]

דארווין ביצע את הטעות הראשונה שלו כשביטל את התיעוד הגיאולוגי שהראה היסטוריה של החיים שמקוטעת על ידי הכחדות רחבות היקף חוזרות ונשנות.

[…]

הטעות השניה של צ'ארלס דארווין היתה להשוות את הטרנד של העליה במגוון המינים לעליה בגודל האוכלוסיה.

[…]

דארווין עשה את הטעות השלישית שלו כשטען שגורמים ביוטיים [כלומר, יצורים חיים] היו הפקטור החשוב ביותר שהשפיע על מהלך האבולוציה.

[…]

סבלנו שתי מלחמות עולם והיינו תחת איום של ארמגדון [סוף העולם]. היה לנו מספק מהכשל הדארוויניסטי. הגיע הזמן להכריז: "המלך הוא עירום".

Hsü, 1986a

הציטוט בהקשרו מבהיר שני דברים. ראשית, הסו מתנגד במפורש לבריאתנים ומצהיר שהם טועים. הוא אבולוציוניסט בעצמו. הוא בבירור לא מגדיר "דארוויניזם" כביטוי נרדף עם "תיאוריית האבולוציה". עבורו הביטוי מייצג אסופה של דעות לגבי פרטים ספציפיים באבולוציה. אסופת הדעות הזאת שגויה, היא ה"כשל הדרוויניסטי", לא תיאוריית האבולוציה כולה. בריאתנים העלימו את העובדה שהסו הוא אבולוציוניסט מושבע מהקוראים שלהם.

שנית, אני לא קונה את הדעות של הסו. אני לא לבד. חלק מהדברים שאני מצאתי כבעייתיים בטיעוניו נאמרו כבר אז, בשנות ה-80 של המאה הקודמת (מקורות למי שמעוניין להרחיב: Hsü, 1986a, 1987a, 1987b; Schoch, 1987; Van Valen, 1987). ההתנגדות היתה רחבה ומקיפה. הסו היה פחות או יותר לבד במערכה.

הסו פשוט חסר תועלת עבור בריאתנים. גם אם ניתן להם להעמיד פנים שהסו מייצג את הקונצנזוס המדעי, כל מה שהוא אומר מסתכם בשינוי כמה פרטים בתיאוריית האבולוציה. בריאתנים לא מקבלים את תיאוריית האבולוציה של הסו יותר מאת תיאוריית האבולוציה שהוא תוקף. עם זאת, אם הם יהיו כנים, וזאת כמובן לא אפשרות מבחינתם, אין להם אפילו את זה. לא היה קונצנזוס על דברי הסו. למה בריאתנים מצטטים אותו?

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

מקורות

Hsü, K. J. (1986a). Darwin’s three mistakes. Geology, 14(6), 532–534.

'The Darwinian theory of evolution has two themes: common descent and natural selection. Creationists are barking up the wrong tree when they question common descent, which is amply documented by scientific evidence. Darwin's mistakes were in his emphasis on biotic competition in natural selection.

We learned evolution in school, along with aphorisms about the struggle for existence, natural selection, adaptation, and survival of the fittest. Few of us have found it necessary to check the scientific basis of the Darwinian theory. I did not bother to read Origin of Species until I started to write a book on the terminal Cretaceous mass extinction. Only then did I realize how wrong Darwin was on some critical issues and how unfortunate it is that his mistakes have been misused by ideologists for their propaganda. This essay is an attempt to point out those mistakes and an appeal to renounce social Darwinism.

[…]

Darwin made his first mistake when he all but dismissed the geologic record of a history of life punctuated by repeated mass extinctions.

[…]

Charles Darwin's second mistake was to compare the trend of increased species diversity to that of a population growth.

[…]

Darwin made a third mistake when he claimed that biotic causes were the most critical factor influencing the course of evolution.

[…]

We have suffered through two world wars and are threatened by an Armageddon. We have had enough of the Darwinian fallacy. It is about time that we cry: "The emperor has no clothes."'

Hsü, K. J. (1986b). Sedimentary petrology and biologic evolution. Journal of Sedimentary Petrology, 56, 729–732.

'The rising tides of modern creationism may have been inspired by a reaction against the philosophy of social Darwinism. But creationists are barking up the wrong tree. We have plenty of evidence in the geologic record for the Darwinian theory of common descent. The root of the evil is not the postulate of evolution, but the Darwinian emphasis on natural selection as a consequence of biotic interactions.

We all have heard of The Origin of Species, although few of us have had time to read it; I did not secure a copy until two years ago. A casual perusal of the classic made me understand the rage of Paul Feyerabend (1975). He considers science an ideology. Feyerabend wrote that "all ideologies must be seen in perspective. One must read them like fairy tales which have lots of interesting things to say but which contain wicked lies." I do not want to follow his lead to lend "three cheers to the fundamentalists in California who succeeded in having a dogmatic formulation of the theory of evolution removed from the textbooks and an account of Genesis included” (p. 163). Nevertheless, I agree with him that Darwinism contains "wicked lies"; it is not a "natural law" formulated on the basis of factual evidence, but a dogma, reflecting the dominating social philosophy of the last century.

[…]

The fact is that the recent discoveries are changing our view of biologic evolution. In Lyell and Darwin’s world, natural selection is the key phrase and "survival of the fittest" the slogan. The world changed gradually and slowly, the uniformitarians thought, and there should have been enough time for adaptation to achieve the evolutionary goal of progress. The recent discoveries made us think differently. Environmental conditions could have changed suddenly and drastically, and mass extinctions ensued. And when a catastrophe comes, "it strikes at random or by rules that transcend the plans and purposes of any victim" (Gould 1985). This survival of the luckiest (Hsii et al. 1982), not the fittest.'

Hsü, K. J. (1986c). The Great Dying (pp. 87–88). New York: Harcourt Brace Jovanovich, Publishers.

"Magnetostratigraphic investigations in the last few years have certainly dealt the final blow o Lyell's and Darwin's postulate of a great chasm in time between the last record of the Mesozoic and the fist record of the Cenozoic. The time of transition is laid out as a stripe on the seafloor, and as a layer in both oceanic and continental sediments. It has width, it has depth. C-29-R is real.

Therefore, we must believe our eyes. If many life forms make their last appearance in C-29-R, and never appear again, then they became extinct suddenly and simultaneously world-wide 65 million years ago."

Hsü, K. J. (1987a). Comments and Replies on “Darwin’s three mistakes”: REPLY. Geology, 15(2), 175–176.

Hsü, K. J. (1987b). Comments and Replies on “Darwin’s three mistakes”: REPLY. Geology, 15(2), 177–178.

Schoch, R. M. (1987). Comments and Replies on “Darwin’s three mistakes”: COMMENT. Geology, 15(2), 175.

Van Valen, L. M. (1987). Comments and Replies on “Darwin’s three mistakes”: COMMENT. Geology, 15(2), 176–177.

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"המקור של הקוד הגנטי ומנגנון השכפול העצמי שלו. אכן, זו אינה בעצם בעיה אלא חידה אמיתית".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שהיווצרות החיים מחומר דומם לא אפשרית. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 268 בספרו של הביוכימאי מייקל דנטון, Evolution: Theory in Crisis. דנטון הוא מכחיש אבולוציה ידוע. בספרו מובאת גרסה ארוכה יותר של הציטוט. להלן הגרסה הזאת בהקשר בה שם אותה דנטון:

כשחושבים על מוצא מערכת התרגום, נראה שתיאוריית האבולוציה הגיעה ליריב מושבע ונקמני, מאחר ולכל דבר ועניין הבעיה היא בלתי פתירה במונחים של הידע הביוכימי המודרני. מונו הודה שעומק בעיית מוצא מערכות התרגום מתח את תיאוריית האבולוציה לנקודת שבירה:

"התפתחות המערכת המטבולית שכשהתדלדל מרק [הכימיקלים] הראשוני "למדה" להניע את הפוטנציאל הכימי ולסנתז את מרכיבי התא מעמידה בעיות עצומות. כך גם הופעת ממברנה סלקטיבית שבלעדיה לא יכול להיות תא חי. אך הבעיה המרכזית היא מוצא הקוד הגנטי ומנגנון התרגום שלו. אכן זאת לא ממש בעיה, אלא יותר חידה אמיתית."

Denton, 1985

ברור מלשון הציטוט שהבריאתנים הארצישראלים ביצעו בדיקת מקורות לקויה. הציטוט בו הם משתמשים לא נאמר על ידי דנטון. לכל היותר אפשר לומר שדנטון מצטט את מונו כאומר משהו ברוח הדברים שהבריאתנים הארצישראלים "מצטטים".

עדיין נותרת השאלה מאיפה דנטון השיג את הציטוט של מונו. המקור שהוא נותן לציטוט הזה הוא עמוד 135 של התרגום לאנגלית של הספר Chance and Necessity, שכתב ז'אק מונו בצרפתית. דנטון מצטט מתוך המהדורה שיצאה ב-1972 בהוצאת Collins, לונדון. הצלחתי להניח ידי רק על מהדורת 1971 שיצאה בהוצאת Knopf, ניו יורק. שתי המהדורות תורגמו על ידי אותו אדם.

במהדורה שבידי אין כל זכר לציטוט הזה בעמוד 135, העמוד שמתוכו דנטון מצטט. זה לא מפתיע, כי השתמשתי במהדורה שונה משלו. חיפוש בספר הבעלה שציטוט כמעט זהה מופיע בעמוד 142-143. הציטוט לקוח מפרק בו מונו סוקר את חזית המחקר בביולוגיה אבולוציונית. החזית הראשונה, לדבריו, היא "מוצא המערכות החיות הראשונות" (Monod, 1971, p.139).

כאמור, בפרק הזה, מונו מתייחס למוצא החיים כשאלה פתוחה שנמצאת בחזית המחקר בביולוגיה אבולוציונית, לא כקושיה על תיאוריית האבולוציה. הוא בהחלט לא סבור כמו דנטון שהבעיה הזאת "בלתי פתירה במונחים של הידע הביוכימי המודרני" ולא רומז שלדעתו בעיית מוצא מערכות התרגום "מתח את תיאוריית האבולוציה לנקודת שבירה". להפך. מיד אחרי הציטוט שדנטון מביא מדבריו, מונו מעלה שתי היפותזות שונות למוצא הקוד הגנטי וסוקר את היתרונות, החסרונות והראיות להן. דנטון עשה ספין על הציטוט הזה. הוצאתו מהקשרו הופכת סקירה של שאלה פתוחה, לאמירה אנטי-אבולוציונית.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון ב'", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק א' – תיאוריית האבולוציה ובעיות יסודיות", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

כותב לא ידוע, אתר "torahscience", "אביוגנזה", פורסם בתאריך לא ידוע.

מקורות

Denton, M. (1985). The Enigma of Life’s Origin. In Evolution: A Theory in Crisis (p. 268). Burnett Books.

In considering the origin of the translational system, evolution theory seems to have reached a sort of nemesis, for the problem is to all intents and purposes insoluble in terms of modern biochemical knowledge. That the profundity of the problem of the origin of translational systems has stretched the evolutionary framework to breaking point is conceded by Monod:

The development of the metabolic system which as the primordial soup thinned must have "learned" to mobilize chemical potential and to synthesise the cellular components poses Herculean problems. So does the emergence of a selectively permeable membrane without which there can be no viable cell. But the major problem is the origin of the genetic code and of its translational mechanism. Indeed it is not so much a problem as a veritable enigma.

Monod, J. (1971). The Frontiers. In Chance and Necessity: An Essay on the Natural Philosophy of Modern Biology (pp. 138–159). New York: Knopf.

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"די להתבונן בעוצמת המשימה, כדי להודות כי היווצרות ספונטאנית של יצור חי היא בלתי אפשרית".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שהיווצרות של החיים בתהליכים טבעיים בלתי אפשרית. המקור שהם נותנים לו הוא הכתבה "The Origin of Life" שפורסמה ב-1954 במגזין המדע פופולרי סיינטיפיק אמריקן ונכתבה על ידי ג'ורג' וולד. זה הציטוט בהקשרו:

אדם צריך רק להרהר בגודל המשימה כדי להודות שהיווצרות ספונטנית של אורגניזם חי היא בלתי אפשרית. עדיין הנה אנחנו כאן – כתוצאה, אני מאמין, מהיווצרות ספונטנית. יעזור לנו לסטות לרגע מהנושא שלנו ולשאול למה אדם מתכוון כשהוא אומר "בלתי אפשרי".

Wald, 1954

מהציטוט בהקשרו ברור שוולד לא סבר שבריאה אפשרית בלתי אפשרית. הוא השתמש במילה ככלי ספרותי. אחרי הדברים האלו וולד נותן הסבר שמבהיר בדיוק למה לדעתו היווצרות החיים בתהליכים טבעיים אפשרית לחלוטין.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-30.10.13.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "האבולוציה: תיאוריה המשבר", פורסם ב-27.10.13.

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"כל כמה שהאירוע הזה (התחלת החיים עלי אדמות) או כל אחד הצעדים הכרוכים בו נראה בלתי סביר, אם ינתן די זמן כמעט בטוח שהוא יתקיים לפחות פעם אחת".

לרוב הציטוט הזה מלווה בטענה שקובעת שסיינטיפיק אמריקן פירסם מחדש ב-1979 את המאמר בו וולד אמר את המילים הללו והוסיף לו התכחשות, הבהרה או "הבהרה-התכחשות". זאת לשונה, על פי הבריאתנים:

"אף על פי שמאמר זה מעורר מחשבות, קרוב לודאי שהוא אחת הפעמים היחידות בחייו המקצועיים שוולד עשה טעות. אם תבחנו את התזה המרכזית שלו תיווכחו לדעת שכן הוא. האמנם נוכל ליצור תא ביולוגי אגב המתנה לצירופים מקריים של תרכובות אורגניות? בספרו שטף אנרגיה וביולוגיה חישב הרולד מורוביץ ומצא שכדי ליצור חיידק נדרש זמן הרבה יותר ממושך משיהיה אי פעם ביקום, אילו כוח הדחף היחיד ליצירתו היה צירופים מקריים של המולקולות שלו".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוטים האלו את הטענה שהיווצרות של החיים בתהליכים טבעיים בלתי אפשרית. המקור לציטוט הראשון הוא הכתבה "The Origin of Life" שפורסמה ב-1954 במגזין המדע פופולרי סיינטיפיק אמריקן ונכתבה על ידי ג'ורג' וולד. הציטוט הזה מציג בצורה נאותה את המסקנה אליה וולד הגיע . הטיעון של וולד מבוסס על חישוב סטטיסטי (Wald, 1954).

הציטוט השני לקוח ממקראה בשם Life: Origin and Evolution בה הודפסו מחדש מאמרים מתוך המגזין סיינטיפיק אמריקן שעסקו בנושאים הקשורים למוצא החיים ולאבולוציה. היא פורסמה ב-1979. לכל חלק בספר יש הקדמה מאת קלייר אדווין פולסום (Clair Edwin Folsome), שעל פי הספר כיהן בזמנו כפרופסור למיקרוביולוגיה באוניברסיטת הוואי במנואה. על פניו, הסיפור שסיינטיפיק אמריקן חזר בו מדברי גולד יפתיע את מי שקורא מגזינים, כתבי עת מקצועיים או עיתונים. בדרך כלל, גופים כאלו לא מפרסמים הכחשות או הבהרות במקראות, אלא בעיתון עצמו, במגזין עצמו או בכתב העת עצמו. נורות אדומות ידלקו מיד. כפי שהציטוט בהקשרו מבהיר, הן מוצדקות לחלוטין.

הנה הציטוט הבריאתני לקוח מאחת ההקדמות שכתב פולסום. הציטוט בהקשרו אומר:

ג'ורג' וולד, במאמרו "The Origin of Life", מניח שמרק קדמון של מולקולות אורגניות נוצר איכשהו. לאחר מכן הוא ממשיך להראות שבהינתן מספיק זמן, צירופים אקראיים של מולקולות עלולות ליצור קשרים רלוונטיים ביולוגית ולבסוף חיים. למרות שהוא מעורר מחשבה, המאמר הזה מייצג את אחת הפעמים הספורות בחייו של וולד בהן הוא טעה. בחנו את התזה המרכזית שלו ותווכחו בעצמכם. האם באמת נוכל ליצור תא ביולוגי על ידי המתנה לצירופים מקריים של מולקולות אורגניות? הארולד מורוביץ, בספרו Energy Flow and Biology, חישב שעל מנת ליצור בקטריה ידרוש יותר זמן מהזמן שהיקום יתקיים אם צירופים מקריים של מולקולות היו הכוח המניע היחיד. כפי שמאמרים מאוחרים יותר יראו, המאובנים העתיקים יותר מצביעים על כך שרוב התאים הפרימטיביים הופיעו מוקדם בהיסטוריה של כדור הארץ. לפיכך, זמן יחסית קצר היה זמין להיווצרות חיים המורכבים מתאים. גיל כדור הארץ הוא הוא כ-4.5 מיליארד שנים והמאובנים העתיקים ביותר מתאורכים ללפני כ-3 מיליארד שנים. היווצרות ליבת כדור הארץ והתפתחות מערכת אוקיינוסים יציבה וקרום מוצק [בכדור הארץ] דרשו כ-500 מיליון שנים, מה שמותיר פער של מיליאר שנים בלבד. בזמן הזה, מולקולות אורגניות קטנות היו צריכות להצטבר, פולימרים ביולוגיים [דנ"א, רנ"א וחלבונים] היו חייבים להיווצר, פרוטו-תאים [תאים ראשוניים] היו צריכים להופיע, ומערכת גנטית ומסנתזת חלבונים היתה צריכה להתפתח. האירועים האלו לא עולים בקנה אחד עם היפותזת הצירופים האקראיים של וולד. מאז שהמאמר של וולד נכתב, נמצא שמקרו-מולקולות ביולוגיות הן בעלות יכולות מדהימות של "הרכבה עצמית." […]

נראה שאת התכונה המופלאה הזאת יש לכל המקרו-מולקולות הביולוגיות, ורק לאחרונה גילינו אותה. ההרכבה האוטומטית של מולקולות גדולות הופכת את הארגון הספונטני של פרוטו-תאים מפולימרים פרימטיביים יותר עניין של הכרח פנימי מאשר של מקריות. אם נוסיף את הידע החדש הזה לטיעון של וולד, חייבים להסכים עם המסקנות שלו.

Folsome, 1979

חלק מהמונחים בציטוט הזה עלולים להיות לא ברורים לקורא שלא בקי בביולוגיה ובביוכימיה. עם זאת, כמה תובנות חשובות יהיו ברורות ממנו. פולסום בבירור מסכים עם המסקנה של וולד ולא סבור שהחיים לא יכלו להיווצר בתהליכים טבעיים. הוא מנמק למה לדעתו וולד טעה. לטענתו, החישוב של וולד להסתברות של היווצרות החיים הסתמך יותר מדי על הזמן הרב בו היתה לחיים זמן להיווצר. עם זאת, פולסום מבהיר שוולד טעה בפרטים, לא במסקנה שלו. הוא קובע שהמסקנה של וולד מוצדקת כאשר משלבים את החישובים ההסתברותיים של וולד עם ידע שהצטבר מאז שוולד פירסם אותו. בקיצור, פולסום לא משנה את המסקנה של וולד בכלל.

העובדה הברורה היא שהציטוט הזה אומר בפועל בדיוק ההפך ממה שבריאתנים טוענים בשמו. הסלקטיביות הזאת פשוט מדהימה. לא אכפת להם בכלל מה אמר וולד בפועל,לא מעניין אותם מה ידוע לחוקרי היווצרות החיים, המדע לא מרתק אותם והם לא מעוניינים להאיר את עיני הציבור בכתיבת מדע פופולרי. יש להם אג'נדה והם זורעים הרס וחורבן במקורות שלהם במטרה לשכנע את הציבור שיש להם תמיכה מדעית.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק א' – תיאוריית האבולוציה ובעיות יסודיות", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון א'", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

כותב לא ידוע, אתר "torahscience", "אביוגנזה", פורסם בתאריך לא ידוע.

מקורות

Folsome, C. E. (1979). II. Prebiotic Chemistry – Introduction. In C. E. Folsome (Ed.), Life: Origin and Evolution – Readings from Scientific American (pp. 34–35). San Francisco: W. H. Freeman and Company.

'George Wald, in "The Origin of Life," assumes that a primeval soup of organic molecules somehow originated. He then proceeds to show that given enough time, random combinations of molecules might form biologically relevant associations and, ultimately, life. Although stimulating, this article probably represents one of the very few times in his professional life when Wald has been wrong. Examine his main thesis and see. Can we really form a biological cell by waiting for chance combinations of organic compounds? Harold Morowitz, in his book Energy Flow and Biology, computed that merely to create a bacterium would require more time than the Universe might ever see if chance combinations of its molecules were the only driving force. As later articles will show, the oldest fossils indicate that the most primitive cells arose early in the history of the Earth. Thus relatively short spans of time were available for the origins of cellular life. The age of the Earth is some 4500 myr (million years), and the oldest known fossils are dated at about 3000 m yr. Formation of the Earth's core and the development of stable ocean systems and a solid crust required about 500 myr, leaving a gap of only 1000 myr. During this early era small organic compounds must accumulate, biological polymers must form, protocells must arise, and a genetic and protein-synthesizing system must evolve. These events are not consistent with the Wald hypothesis of random associations. Since Wald’s article was written, biological macromolecules have been found to possess the amazing ability to "self-assemble." The various proteins of a virus, when isolated and then remixed, spontaneously reaggregate to form intact virions. Subunits of enzymes, once separated, will aggregate again to form enzymatically active proteins. The separated two strands of the DNA molecule will reform to generate a duplex indistinguishable from the original. Dissociated membranes of cells will reunite to form boundaries identical to the original. And so on.

All biological macromolecules seem to possess this marvelous property, which we have only recently discovered. This automatic assembly aspect of large molecules makes the spontaneous organization of protocells from primitive polymers more a matter of internal necessity that of chance. If we add this newer knowledge to Wald's argument, we cannot but agree with his conclusions.'

Wald, G. (1954). The Origin of Life. Scientific American, 191(2), 44–53.

"One has only to contemplate the magnitude of this task to concede that the spontaneous generation of a living organism is impossible. Yet here we are— as a result, I believe, of spontaneous generation. It will help to digress for a moment to ask what one means by "impossible"."

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"המעבר ממאקרו-מולקולות לתא חי, הוא בבחינת 'קפיצה פנטסטית' שאין לדמותה לאיזו שהיא פעולה ידועה הנעשית במעבדה, ולא לפעולה ביולוגית הניתנת לתצפית. כל סברה בנידון זה, אינו אלא השערה בעלמא, שכן אין הנתונים שבידינו יכולים לספק לנו בסיס להנחה, שתאים חיים הופיעו מעצמם בכוכב הלכת שלנו".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שנכשלו הניסיונות המדעיים להתחקות אחר מוצא החיים. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 406 בספר שפירסם ב-1967 רוברט גולדברגר יחד עם דיויד גרין, Molecular Insights into the Living Process.

האבסורד הראשון הוא שהציטוט הזה בא מספר שפורסם לפני כמעט 50 שנה. הבריאתנים כמובן לא נותנים שום סיבה לחשוב שמה שהציטוט הזה אומר עדיין רלוונטי היום. לא בוחנים את המצב העכשווי של תחום מדעי על ידי ציטוטים מתקופת אנטיוכוס.

הלוואי וזאת תהיה הבעיה העיקרית של הבריאתנים שמשתמשים בציטוט הזה. השגתי את הספר של גולדברגר וגרין. זה הציטוט בהקשרו. גולדברגר וגרין דנים במוצאו של התא הראשון שהיה אביהם הקדמון של כל החיים. בהקשר הזה הם אומרים:

המעבר ממקרו-מולקולות לתא הוא קפיצה פנטסטית בגודלה, שנמצאת מעבר להישג ידן של היפותזות בנות-בדיקה. בתחום הזה הכל הוא השערות. העובדות הידועות לא מספקות בסיס להניח שהתאים נוצרו על כוכב הלכת הזה. זה לא אומר שכוחות על-טבעיים יצרו את החיים. אנחנו רק רוצים להצביע על כך שאין ראיות מדעיות. פיזיקאים למדו להימנע מלפרט מתי התחיל הזמן ומתי נוצר החומר, ולעשות זאת רק כספקולציה כנה. נראה שגם מוצא התא הראשון שייך לקטגוריית הדברים שאי אפשר לדעת. זהו תחום עם אתגרים רעיוניים מרתקים, אך כעת העובדות לא יכולות להיות ידועות, ואולי לעולם לא.

Green and Goldberger, 1967, pp. 406-407

כמה תובנות עולות מהציטוט הזה. אתחיל מהתרגום הבריאתני של הציטוט לעברית. התרגום הבריאתני מוטה לחלוטין. גרין וגולדברגר לא אמרו ש"המעבר ממאקרו-מולקולות לתא חי, הוא בבחינת 'קפיצה פנטסטית' שאין לדמותה לאיזו שהיא פעולה ידועה הנעשית במעבדה, ולא לפעולה ביולוגית הניתנת לתצפית". הם אמרו ש"המעבר ממקרו-מולקולות לתא הוא קפיצה פנטסטית בגודלה, שנמצאת מעבר לטווח של היפותזות ברות-בדיקה". הם לא מדמים את ה"קפיצה הפנטסטית" הזאת למשהו, אלא קובעים שלא ניתן לבדוק היפותזות לגביו. הבריאתנים הנוצרים מארה"ב לפחות מצטטים מילים שגולדברגר וגרין באמת אמרו, גם אם הם מוציאים אותם מהקשרם.

שנית, גולדברגר וגרין לא טוענים שאין דרך אפשרית בה יכול היה להיווצר התא הראשון. הם ספציפיות מבהירים שהעובדה שאנחנו לא יודעים איך התא הראשון נוצר לא אומרת שהוא נוצר על ידי כוחות על-טבעיים.

חשוב מכל, הציטוט המלא מבהיר על מה גולברגר וגרין מדברים. הם מדברים על מה שאנחנו יכולים לדעת על ההיסטוריה של המעבר ממקרו-מולקולות לתא קדום. הם לא פוסלים את האפשרות למצוא תסריט להיווצרותו של תא קדום שמסתדר עם הידוע לנו על כדור הארץ העתיק. כלומר, הם מבהירים שאנחנו יכולים לענות על השאלה איך החיים יכלו להיווצר על כדור הארץ בתהליכים טבעיים לגמרי, גם אם אנחנו לא מסוגלים לענות על השאלה איך הם נוצרו בפועל.

האם אנחנו מסוגלים לענות על השאלה איך החיים יכלו להיווצר בתהליכים טבעיים לגמרי? האם אנחנו לפחות בכיוון הנכון? לזה הציטוט הבריאתני לא מתייחס בכלל, ולכן הוא פשוט לא עוזר לבריאתנים בכלל. סקירה כנה של ספרות המחקר בנושא, בריאתנים מנסים לעשות קיצורי דרך. זה לא עובד, גם בגלל שהציטוט בא ממקו עתיק, גם בגלל שהציטוט הבריאתני הוא גרסה מעוותת של דברי גרין וגולדברגר וגם בגלל מה שהם אמרו בפועל לא עוזר לבריאתנים כלל.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

דוויין גיש, "The Nature of Science and of Theories on Origins", עיתון Acts & Facts מס' 24(4), 1995.

מקורות

Green, D. E., and Goldberger, R. F. (1967). Biochemical Universals in Relation to Evolution. In Molecular Insights into the Living Process (pp. 400–408). New York, London: Academic Press.

"[T]he macromolecule-to-cell transition is a jump of fantastic dimensions, which lies beyond the range of testable hypothesis. In this area all is conjecture. The available facts do not provide a basis for postulating that cells arose on this planet.  This is not to say that some paraphysical forces were at work. We simply wish to point out the fact that there is no scientific evidence. The physicist has learned to avoid trying to specify when time began and matter was created, except within the framework of frank speculation. The origin of the precursor cell appears to fall into the same category of unknowables. It is an area with fascinating conceptual challenges, but at the present time, and perhaps forever, the facts cannot be known."