ג'ורג' וולד (1906-1997)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

ג'ורג' וולד (George Wald) היה מדען אמריקאי שזכה ב-1967 בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על תגליותיו בתחום הראיה.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"די להתבונן בעוצמת המשימה, כדי להודות כי היווצרות ספונטאנית של יצור חי היא בלתי אפשרית".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שהיווצרות של החיים בתהליכים טבעיים בלתי אפשרית. המקור שהם נותנים לו הוא הכתבה "The Origin of Life" שפורסמה ב-1954 במגזין המדע פופולרי סיינטיפיק אמריקן ונכתבה על ידי ג'ורג' וולד. זה הציטוט בהקשרו:

אדם צריך רק להרהר בגודל המשימה כדי להודות שהיווצרות ספונטנית של אורגניזם חי היא בלתי אפשרית. עדיין הנה אנחנו כאן – כתוצאה, אני מאמין, מהיווצרות ספונטנית. יעזור לנו לסטות לרגע מהנושא שלנו ולשאול למה אדם מתכוון כשהוא אומר "בלתי אפשרי".

Wald, 1954

מהציטוט בהקשרו ברור שוולד לא סבר שבריאה אפשרית בלתי אפשרית. הוא השתמש במילה ככלי ספרותי. אחרי הדברים האלו וולד נותן הסבר שמבהיר בדיוק למה לדעתו היווצרות החיים בתהליכים טבעיים אפשרית לחלוטין.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-30.10.13.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "האבולוציה: תיאוריה המשבר", פורסם ב-27.10.13.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"כל כמה שהאירוע הזה (התחלת החיים עלי אדמות) או כל אחד הצעדים הכרוכים בו נראה בלתי סביר, אם ינתן די זמן כמעט בטוח שהוא יתקיים לפחות פעם אחת".

לרוב הציטוט הזה מלווה בטענה שקובעת שסיינטיפיק אמריקן פירסם מחדש ב-1979 את המאמר בו וולד אמר את המילים הללו והוסיף לו התכחשות, הבהרה או "הבהרה-התכחשות". זאת לשונה, על פי הבריאתנים:

"אף על פי שמאמר זה מעורר מחשבות, קרוב לודאי שהוא אחת הפעמים היחידות בחייו המקצועיים שוולד עשה טעות. אם תבחנו את התזה המרכזית שלו תיווכחו לדעת שכן הוא. האמנם נוכל ליצור תא ביולוגי אגב המתנה לצירופים מקריים של תרכובות אורגניות? בספרו שטף אנרגיה וביולוגיה חישב הרולד מורוביץ ומצא שכדי ליצור חיידק נדרש זמן הרבה יותר ממושך משיהיה אי פעם ביקום, אילו כוח הדחף היחיד ליצירתו היה צירופים מקריים של המולקולות שלו".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוטים האלו את הטענה שהיווצרות של החיים בתהליכים טבעיים בלתי אפשרית. המקור לציטוט הראשון הוא הכתבה "The Origin of Life" שפורסמה ב-1954 במגזין המדע פופולרי סיינטיפיק אמריקן ונכתבה על ידי ג'ורג' וולד. הציטוט הזה מציג בצורה נאותה את המסקנה אליה וולד הגיע . הטיעון של וולד מבוסס על חישוב סטטיסטי (Wald, 1954).

הציטוט השני לקוח ממקראה בשם Life: Origin and Evolution בה הודפסו מחדש מאמרים מתוך המגזין סיינטיפיק אמריקן שעסקו בנושאים הקשורים למוצא החיים ולאבולוציה. היא פורסמה ב-1979. לכל חלק בספר יש הקדמה מאת קלייר אדווין פולסום (Clair Edwin Folsome), שעל פי הספר כיהן בזמנו כפרופסור למיקרוביולוגיה באוניברסיטת הוואי במנואה. על פניו, הסיפור שסיינטיפיק אמריקן חזר בו מדברי גולד יפתיע את מי שקורא מגזינים, כתבי עת מקצועיים או עיתונים. בדרך כלל, גופים כאלו לא מפרסמים הכחשות או הבהרות במקראות, אלא בעיתון עצמו, במגזין עצמו או בכתב העת עצמו. נורות אדומות ידלקו מיד. כפי שהציטוט בהקשרו מבהיר, הן מוצדקות לחלוטין.

הנה הציטוט הבריאתני לקוח מאחת ההקדמות שכתב פולסום. הציטוט בהקשרו אומר:

ג'ורג' וולד, במאמרו "The Origin of Life", מניח שמרק קדמון של מולקולות אורגניות נוצר איכשהו. לאחר מכן הוא ממשיך להראות שבהינתן מספיק זמן, צירופים אקראיים של מולקולות עלולות ליצור קשרים רלוונטיים ביולוגית ולבסוף חיים. למרות שהוא מעורר מחשבה, המאמר הזה מייצג את אחת הפעמים הספורות בחייו של וולד בהן הוא טעה. בחנו את התזה המרכזית שלו ותווכחו בעצמכם. האם באמת נוכל ליצור תא ביולוגי על ידי המתנה לצירופים מקריים של מולקולות אורגניות? הארולד מורוביץ, בספרו Energy Flow and Biology, חישב שעל מנת ליצור בקטריה ידרוש יותר זמן מהזמן שהיקום יתקיים אם צירופים מקריים של מולקולות היו הכוח המניע היחיד. כפי שמאמרים מאוחרים יותר יראו, המאובנים העתיקים יותר מצביעים על כך שרוב התאים הפרימטיביים הופיעו מוקדם בהיסטוריה של כדור הארץ. לפיכך, זמן יחסית קצר היה זמין להיווצרות חיים המורכבים מתאים. גיל כדור הארץ הוא הוא כ-4.5 מיליארד שנים והמאובנים העתיקים ביותר מתאורכים ללפני כ-3 מיליארד שנים. היווצרות ליבת כדור הארץ והתפתחות מערכת אוקיינוסים יציבה וקרום מוצק [בכדור הארץ] דרשו כ-500 מיליון שנים, מה שמותיר פער של מיליאר שנים בלבד. בזמן הזה, מולקולות אורגניות קטנות היו צריכות להצטבר, פולימרים ביולוגיים [דנ"א, רנ"א וחלבונים] היו חייבים להיווצר, פרוטו-תאים [תאים ראשוניים] היו צריכים להופיע, ומערכת גנטית ומסנתזת חלבונים היתה צריכה להתפתח. האירועים האלו לא עולים בקנה אחד עם היפותזת הצירופים האקראיים של וולד. מאז שהמאמר של וולד נכתב, נמצא שמקרו-מולקולות ביולוגיות הן בעלות יכולות מדהימות של "הרכבה עצמית." […]

נראה שאת התכונה המופלאה הזאת יש לכל המקרו-מולקולות הביולוגיות, ורק לאחרונה גילינו אותה. ההרכבה האוטומטית של מולקולות גדולות הופכת את הארגון הספונטני של פרוטו-תאים מפולימרים פרימטיביים יותר עניין של הכרח פנימי מאשר של מקריות. אם נוסיף את הידע החדש הזה לטיעון של וולד, חייבים להסכים עם המסקנות שלו.

Folsome, 1979

חלק מהמונחים בציטוט הזה עלולים להיות לא ברורים לקורא שלא בקי בביולוגיה ובביוכימיה. עם זאת, כמה תובנות חשובות יהיו ברורות ממנו. פולסום בבירור מסכים עם המסקנה של וולד ולא סבור שהחיים לא יכלו להיווצר בתהליכים טבעיים. הוא מנמק למה לדעתו וולד טעה. לטענתו, החישוב של וולד להסתברות של היווצרות החיים הסתמך יותר מדי על הזמן הרב בו היתה לחיים זמן להיווצר. עם זאת, פולסום מבהיר שוולד טעה בפרטים, לא במסקנה שלו. הוא קובע שהמסקנה של וולד מוצדקת כאשר משלבים את החישובים ההסתברותיים של וולד עם ידע שהצטבר מאז שוולד פירסם אותו. בקיצור, פולסום לא משנה את המסקנה של וולד בכלל.

העובדה הברורה היא שהציטוט הזה אומר בפועל בדיוק ההפך ממה שבריאתנים טוענים בשמו. הסלקטיביות הזאת פשוט מדהימה. לא אכפת להם בכלל מה אמר וולד בפועל,לא מעניין אותם מה ידוע לחוקרי היווצרות החיים, המדע לא מרתק אותם והם לא מעוניינים להאיר את עיני הציבור בכתיבת מדע פופולרי. יש להם אג'נדה והם זורעים הרס וחורבן במקורות שלהם במטרה לשכנע את הציבור שיש להם תמיכה מדעית.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק א' – תיאוריית האבולוציה ובעיות יסודיות", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון א'", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

כותב לא ידוע, אתר "torahscience", "אביוגנזה", פורסם בתאריך לא ידוע.

מקורות

Folsome, C. E. (1979). II. Prebiotic Chemistry – Introduction. In C. E. Folsome (Ed.), Life: Origin and Evolution – Readings from Scientific American (pp. 34–35). San Francisco: W. H. Freeman and Company.

'George Wald, in "The Origin of Life," assumes that a primeval soup of organic molecules somehow originated. He then proceeds to show that given enough time, random combinations of molecules might form biologically relevant associations and, ultimately, life. Although stimulating, this article probably represents one of the very few times in his professional life when Wald has been wrong. Examine his main thesis and see. Can we really form a biological cell by waiting for chance combinations of organic compounds? Harold Morowitz, in his book Energy Flow and Biology, computed that merely to create a bacterium would require more time than the Universe might ever see if chance combinations of its molecules were the only driving force. As later articles will show, the oldest fossils indicate that the most primitive cells arose early in the history of the Earth. Thus relatively short spans of time were available for the origins of cellular life. The age of the Earth is some 4500 myr (million years), and the oldest known fossils are dated at about 3000 m yr. Formation of the Earth's core and the development of stable ocean systems and a solid crust required about 500 myr, leaving a gap of only 1000 myr. During this early era small organic compounds must accumulate, biological polymers must form, protocells must arise, and a genetic and protein-synthesizing system must evolve. These events are not consistent with the Wald hypothesis of random associations. Since Wald’s article was written, biological macromolecules have been found to possess the amazing ability to "self-assemble." The various proteins of a virus, when isolated and then remixed, spontaneously reaggregate to form intact virions. Subunits of enzymes, once separated, will aggregate again to form enzymatically active proteins. The separated two strands of the DNA molecule will reform to generate a duplex indistinguishable from the original. Dissociated membranes of cells will reunite to form boundaries identical to the original. And so on.

All biological macromolecules seem to possess this marvelous property, which we have only recently discovered. This automatic assembly aspect of large molecules makes the spontaneous organization of protocells from primitive polymers more a matter of internal necessity that of chance. If we add this newer knowledge to Wald's argument, we cannot but agree with his conclusions.'

Wald, G. (1954). The Origin of Life. Scientific American, 191(2), 44–53.

"One has only to contemplate the magnitude of this task to concede that the spontaneous generation of a living organism is impossible. Yet here we are— as a result, I believe, of spontaneous generation. It will help to digress for a moment to ask what one means by "impossible"."

רוברט גולדברגר ודיויד גרין

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

לא מצאתי מידע ביוגרפי מהימן.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"המעבר ממאקרו-מולקולות לתא חי, הוא בבחינת 'קפיצה פנטסטית' שאין לדמותה לאיזו שהיא פעולה ידועה הנעשית במעבדה, ולא לפעולה ביולוגית הניתנת לתצפית. כל סברה בנידון זה, אינו אלא השערה בעלמא, שכן אין הנתונים שבידינו יכולים לספק לנו בסיס להנחה, שתאים חיים הופיעו מעצמם בכוכב הלכת שלנו".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שנכשלו הניסיונות המדעיים להתחקות אחר מוצא החיים. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 406 בספר שפירסם ב-1967 רוברט גולדברגר יחד עם דיויד גרין, Molecular Insights into the Living Process.

האבסורד הראשון הוא שהציטוט הזה בא מספר שפורסם לפני כמעט 50 שנה. הבריאתנים כמובן לא נותנים שום סיבה לחשוב שמה שהציטוט הזה אומר עדיין רלוונטי היום. לא בוחנים את המצב העכשווי של תחום מדעי על ידי ציטוטים מתקופת אנטיוכוס.

הלוואי וזאת תהיה הבעיה העיקרית של הבריאתנים שמשתמשים בציטוט הזה. השגתי את הספר של גולדברגר וגרין. זה הציטוט בהקשרו. גולדברגר וגרין דנים במוצאו של התא הראשון שהיה אביהם הקדמון של כל החיים. בהקשר הזה הם אומרים:

המעבר ממקרו-מולקולות לתא הוא קפיצה פנטסטית בגודלה, שנמצאת מעבר להישג ידן של היפותזות בנות-בדיקה. בתחום הזה הכל הוא השערות. העובדות הידועות לא מספקות בסיס להניח שהתאים נוצרו על כוכב הלכת הזה. זה לא אומר שכוחות על-טבעיים יצרו את החיים. אנחנו רק רוצים להצביע על כך שאין ראיות מדעיות. פיזיקאים למדו להימנע מלפרט מתי התחיל הזמן ומתי נוצר החומר, ולעשות זאת רק כספקולציה כנה. נראה שגם מוצא התא הראשון שייך לקטגוריית הדברים שאי אפשר לדעת. זהו תחום עם אתגרים רעיוניים מרתקים, אך כעת העובדות לא יכולות להיות ידועות, ואולי לעולם לא.

Green and Goldberger, 1967, pp. 406-407

כמה תובנות עולות מהציטוט הזה. אתחיל מהתרגום הבריאתני של הציטוט לעברית. התרגום הבריאתני מוטה לחלוטין. גרין וגולדברגר לא אמרו ש"המעבר ממאקרו-מולקולות לתא חי, הוא בבחינת 'קפיצה פנטסטית' שאין לדמותה לאיזו שהיא פעולה ידועה הנעשית במעבדה, ולא לפעולה ביולוגית הניתנת לתצפית". הם אמרו ש"המעבר ממקרו-מולקולות לתא הוא קפיצה פנטסטית בגודלה, שנמצאת מעבר לטווח של היפותזות ברות-בדיקה". הם לא מדמים את ה"קפיצה הפנטסטית" הזאת למשהו, אלא קובעים שלא ניתן לבדוק היפותזות לגביו. הבריאתנים הנוצרים מארה"ב לפחות מצטטים מילים שגולדברגר וגרין באמת אמרו, גם אם הם מוציאים אותם מהקשרם.

שנית, גולדברגר וגרין לא טוענים שאין דרך אפשרית בה יכול היה להיווצר התא הראשון. הם ספציפיות מבהירים שהעובדה שאנחנו לא יודעים איך התא הראשון נוצר לא אומרת שהוא נוצר על ידי כוחות על-טבעיים.

חשוב מכל, הציטוט המלא מבהיר על מה גולברגר וגרין מדברים. הם מדברים על מה שאנחנו יכולים לדעת על ההיסטוריה של המעבר ממקרו-מולקולות לתא קדום. הם לא פוסלים את האפשרות למצוא תסריט להיווצרותו של תא קדום שמסתדר עם הידוע לנו על כדור הארץ העתיק. כלומר, הם מבהירים שאנחנו יכולים לענות על השאלה איך החיים יכלו להיווצר על כדור הארץ בתהליכים טבעיים לגמרי, גם אם אנחנו לא מסוגלים לענות על השאלה איך הם נוצרו בפועל.

האם אנחנו מסוגלים לענות על השאלה איך החיים יכלו להיווצר בתהליכים טבעיים לגמרי? האם אנחנו לפחות בכיוון הנכון? לזה הציטוט הבריאתני לא מתייחס בכלל, ולכן הוא פשוט לא עוזר לבריאתנים בכלל. סקירה כנה של ספרות המחקר בנושא, בריאתנים מנסים לעשות קיצורי דרך. זה לא עובד, גם בגלל שהציטוט בא ממקו עתיק, גם בגלל שהציטוט הבריאתני הוא גרסה מעוותת של דברי גרין וגולדברגר וגם בגלל מה שהם אמרו בפועל לא עוזר לבריאתנים כלל.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

דוויין גיש, "The Nature of Science and of Theories on Origins", עיתון Acts & Facts מס' 24(4), 1995.

מקורות

Green, D. E., and Goldberger, R. F. (1967). Biochemical Universals in Relation to Evolution. In Molecular Insights into the Living Process (pp. 400–408). New York, London: Academic Press.

"[T]he macromolecule-to-cell transition is a jump of fantastic dimensions, which lies beyond the range of testable hypothesis. In this area all is conjecture. The available facts do not provide a basis for postulating that cells arose on this planet.  This is not to say that some paraphysical forces were at work. We simply wish to point out the fact that there is no scientific evidence. The physicist has learned to avoid trying to specify when time began and matter was created, except within the framework of frank speculation. The origin of the precursor cell appears to fall into the same category of unknowables. It is an area with fascinating conceptual challenges, but at the present time, and perhaps forever, the facts cannot be known."

פרנסיס קריק (1916-2004)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

פרנסיס קריק (Francis Crick) היה אחד הביולוגים החשובים ביותר של המאה ה-20. הוא גילה יחד עם ג'יימס ווטסון את מבנה הדנ"א ותרם רבות לפיתוח הביולוגיה המולקולרית. על פועלו הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"מאחר שכל התיאוריות על ההתחלות הארציות על כדוה"א לוקות בחסר, יש לשקול את האפשרות של פנספרמיה ישירה (זריעה מכוונת של חיים על פני כדור הארץ)"

לציטוט הזה יש לפעמים גרסאות שונות, אך כולן דומות בתוכנן. לרוב נטען שקריק עצמו אמר את המילים הללו.

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחקר מוצא החיים הוא תחום בו אין תשובות. לעתים בריאתנים נעזרים בציטוט הזה על מנת להדגים את האבסורד אליו מוכנים להגיע חוקרי מוצא החיים. המקור של בריאתנים לציטוט הזה הוא כתבת פרופיל על קריק שפירסם ג'ון הורגן במהדורת פברואר, 1992 של מגזין המדע הפופולרי סיינטיפיק אמריקן.

יש כמה בעיות עם השימוש בציטוט הזה. כולן ברורות ברגע שמסתכלים על המקור שנותנים הבריאתנים ורואים את הדברים בהקשרם:

"אחד הדבהרים שהכי מפחידים אותי בעולם המערבי, ומדינה הזאת במיוחד, הוא מספר האנשים שמאמינים בדברים ששגויים מדעית," [קריק] אומר. אם מישהו אומר לי שגילו של כדור הארץ קטן מ-10,000 שנים, לדעתי הם צריכים לראות פסיכיאטר."

כמה מדענים אמרו את אותו דבר על קריק ב-1981 אחרי צאת ספרו Life Itself, ספר על מוצא החיים שהוא כתב יחד עם לזלי א. אורגל ממכון סאלק. הספר הציע שזרעי החיים נשלחו לכדור הארץ בספינת חלל ששוגרה על ידי יצורים מכוכב אחר. התיאוריה, המכונה פנסמרמיה מכוונת, התקבלה בלעג על ידי מדענים אחרים ואורגל עצמו תיאר אותה כ"סוג של בדיחה". עם זאת, קריק מתעק שבהינתן החולשות של כל התיאוריות שקובעות שהחיים נוצרו על כדור הארץ, פנספרמיה מכוונת עדיין נחשבת ל"אפשרות רצינית".

Horgan, 1992

ראשית, הציטוט הבריאתני הזה הוא כלל לא ציטוט אמיתי מתוך פיו של קריק. לכל היותר הציטוט הבריאתני קרוב לדרך בה הורגן, שכתב את כתבת הפרופיל הזה עבור סיינטיפיק אמריקן, מתאר את דעתו של קריק. כמובן, לכל התיאוריות בתחום היווצרות החיים יש חולשות. זה לא אומר שלמדענים אין מושג מהחיים שלהם. כדי לבסס דבר כזה, צריך לבצע סקירה יותר מקיפה של ספרות המחקר בנושא, משהו שבריאתנים לא עשו ולא עושים.

שנית, בריאתנים נשענים כאן לחלוטין על סמכותו של קריק ומתעלמים לגמרי מתגובת הקהילה המדעית לרעיון הפנספרמיה המכוונת שלו. בבירור, בעיני מדענים, אף על פי שקריק הוא מדען טוב, הוא היה זכאי לביקורת על התיאוריה הזאת והקהילה המדעית ששה לספק אותה. במקום לספר לקוראים על התגובה שקיבל קריק מהקהילה המדעית, בריאתנים מנסים לרתום אותה לצרכיהם הדמגוגיים. הם מחפשים להגחיך את הביולוגיה האבולוציונית, לא להבין את המציאות. חוסר ההוגנות שלהם בולט כאן.

יש מעט מאד בריאתנים שנותנים מקור אחר לציטוט הזה. מדובר בכתבה שפירסם פרנסיס קריק עם לזלי אורגל בכתב העת Icarus בשנת 1973. הציטוט לא מופיע כלשונו במאמר הזה כלל ולא מצאתי בו משהו שדומה לו (Crick and Orgel, 1973). אני חושב שהמאמר הזה מכניס בריאתנים לפלונטר גדול. הסיבה לכך פשוטה. מדגים מה בריאתנים צריכים לעשות כדי לשכנע את העולם שהם צודקים, ואת מה שהם כמובן לא עושים.

נקודת ההתחלה של קריק והבריאתנים דומה בדבר אחד. שניהם מקדמים טענה שלרוב המדענים נראית מנותקת מהנתונים עצמם. הנטל הגדול נמצא על הכתפיים שלהם. בריאתנים הגיבו לדרישה לתמוך בעמדה שלהם בשלל כלים שמראים שהם לא מעוניינים בדיון. ציטוטים שהוצאו מהקשרם הם דוגמא אחת. בואו נראה איך קריק ואורגיל עשוזאת. כשהם מציגים את התיאוריה שלהם הם כותבים:

כאן אנו רוצים לבחון צורה ספציפית של פנספרמיה מכוונת. האם החיים על כדור הארץ יכלו להתחיל כתוצאה מהדבקתו במיקרואורגניזמים שנשלחו לכאן במכוון על ידי חברה טכנולוגית מכוכב אחר על ידי ספינת חלל מיוחדת לא מאוישת שמסוגלת ליסוע למרחקים ארוכים? כדי להראות שזה לא בלתי אפשרי אנחנו ניעזר במשפט הרברסיבליות הקוסמית המפורטת; אם אנחו מסוגלים להדביק [בחיים] כוכב חסר חיים, אזי, בהינתן הזמן שהיה זמין, חברה טכנולוגית אחרת יכלה היתה להדביק [בחיים] את הכוכב שלנו כשהוא היה חסר חיים.

Crick and Orgel, 1973, p. 343

ראשית, שימו לב לצניעות. קריק ואורגל מודעים למגבלות שלהם. הם רק מנסים להראות במאמר הזה שפנספרמיה מכוונת אפשרית, לא שהיא קרתה. אחרי שקריק ואורגל שוטחים את הטיעונים שלהם לכך שפנספרמיה מכוונת אפשרית, הם כותבים:

הטיעונים שניתנו לעיל, יחד עם עיקרון הרברסיבליות הקוסמית, מדגימים את האפשרות שהודבקנו [בחיים על ידי חברה טכנולוגית מכוכב אחר], אך לא מאפשרים לנו להעריך את ההסתברות [שהודבקנו].

Crick and Orgel, 1973, p. 344

מיד אחרי כן, הם מנסים להראות איך הרעיון שלהם, הפנספרמיה המכוונת, יכול להסביר עובדות ביולוגיות ידועות. לרוב, כשבריאתנים עושים את זה ה"עובדות" הן לא בדיוק עובדות, אלא סילופים חצי-אפויים שהועתקו מאביו הקדמון אי שם בשנות ה-60. קריק ואורגל שוב מראים צניעות. במקום לבדות כאלו עובדות הם אומרים:

תיאוריות הדבקה למוצא החיים יכולות להילקח יותר ברצינות אם הן היו מסבירות היבטים של הביוכימיה או הביולוגיה שהיה קשה להבין בצורה אחרת. אין לנו טיעון חזק מסוג זה, אך יש לנו שתי עובדות שיכולות להיות רלוונטיות.

Crick and Orgel, 1973, p. 344

הניסוח שלהם מבהיר שוב שכמו מדענים טובים קריק ואורגל היו מודעים לחלוטין לחולשות ההצעה שלהם והשתדלו לא לחרוג מהם. אחרי כן הם סוקרים תופעות ביולוגיות אמיתיות ומסבירים מה עלינו לצפות לגלות לגביהן אם הפנספרמיה המכוונת נכונה.

בחלק האחרון במאמר שלהם, החלק בו הם דנים במסקנות שלהם, קריק ואורגל כותבים את הדברים הבאים:

[…] אי אפשר כיום לדחות את הרעיון של פנספרמיה מכוונת על ידי טיעון פשוט. הוא שונה באופן קיצוני מהרעיון שהחיים התחילו כאן [בכדור הארץ] מראשיתם בלי הדבקה ממקום אחר. לפיכך, יש לו שתי תיאוריות שונות מאד אחת מהשניה למוצא החיים על כדור הארץ. האם אנחנו יכולים לבחור בינם?

כיום נראה שהראיות הניסויות חלות מדי מכדי להכריע בשאלה הזאת. קשה מדי להימנע מדעה קדומה, לכיוון זה או אחר, אך לדעות קדומות כאלו אין תמיכה מדעית בעלת משקל כלשהו. לכן חשוב מאד שיעקבו [במחקר] אחרי שתי התיאוריות. עבודה על ההצעה שמוצא החיים בכדור הארץ מתבצעת במעבדות רבות. לפנספרמיה מכוונת אנחנו יכולים להציע כמה כיווני מחקר די מגוונים.

Crick and Orgel, 1973, p. 345

שימו לב היטב למה שהם עושים כאן. הם לא מתייחסים לדעה שלהם כמוכחת. לאורך כל המאמר הם שומרים על ההשערה שלהם מחוברת לקרקע. הם לא ממציאים מושגים חדשים שאיש לא שמע עליהם. חלליות, יכולות לשנע מטענים בחלל והנדסה גנטית הם לא מושגים שזרים לנו. הם לקוחים ישירות מהעולם האנושי שלנו. קריק ואורגיל גיבשו אותם יחד להשערה מסודרת ומאורגנת, הציגו אותה כהשערה וסקרו בפירוט איך אפשר לבדוק אם ההשערה הזאת או מי מהמתחרות שלה נכונה. זה תהליך הליך מדעי טוב.

השוו זאת למה שעושים בריאתנים. שוב ושוב הם מסלפים את המציאות, ממציאים ציטוטים, לעקם את המציאות, להביא "מקורות" מדעיים שלא אומרים את מה שהם טוענים בשמם, להתעלם מדקויות ולהוציא דברים מהקשרם. הם לא עורכים מחקרים מסודרים, אין להם תוכנית מחקר, הם לא מציעים דרך תקפה לבחון את ההשערות שלהם וההשערות עצמן מנותקות מכל דבר שקיים במציאות היומיומית שלנו (מתי ראיתם בריאה אלוהית יש-מאין מתרחשת מולכם?). מנקודת מבט מדעית, הם חסרי תועלת. גם אם התברר בסוף שהמסקנה של קריק שגויה, המאמר שלו תרם יותר לחקר האמת מחבורת הבריאתנים שמנסה לנצל אותו לרעה.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק א' – תיאוריית האבולוציה ובעיות יסודיות", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון א'", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

ג'ראלד שרודר, "המדע והאל", עמוד 127, פורסם בשנת 2001 בתרגום נילי לנדסברגר.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ראשיתם של החיים היא כמעט נס, מאחר שדרושים תנאים רבים כל כך להיווצרות חיים מחומר דומם".

הבריאתן היחיד שמצאתי שנותן את הציטוט הזה הוא נתן אביעזר. הוא כותב עליו:

"כאשר חתן פרס נובל זה, הידוע כאדם המשולל כל רגש דתי, מוצא לנכון להשתמש בביטוי 'כמעט נס' בתארו את ראשיתם של החיים, מוכח בעליל שאין כל הסבר מדעי הזוכה להסכמה בקהילייה המדעית בדבר היווצרותם של החיים מחומר חסר-חיות".

לא ברור איך, אפילו אם קריק אמר את הדברים, נובע מהם ש"אין כל הסבר מדעי הזוכה להסכמה בקהילייה המדעית בדבר היווצרותם של החיים מחומר חסר-חיות". אביעזר היה צריך לסקור את דעת קהיליית החוקרים בתחום, לא את דעתו של מדען אחד שאפילו בכלל לא מדבר על דעת הקהילייה, אלא אומר דבר מה על ראשית החיים.

מצבו של אביעזר גרוע מזה. המקור שאביעזר נותן לציטוט הזה הוא כתבה שפורסמה במגזין המדע הפופולרי סיינטייפק אמריקן בפברואר, 1991 ונכתבה על ידי ג'ון הורגן. לפני מתן הציטוט של קריק, אביעזר כתב:

"דיון מפורט בכל הבעיות הקשורות לראשית החיים פורסם לאחרונה בכתב-העת Scientific American. במאמר (שכותרתו 'בראשית…') הודגש כי לפי שעה (1991), לאחר יובל שנים של מחקר מעמיק שעסקו בו חוקרים רבים בתחום הביולוגיה המולקולרית, לא נותר אלא לתמוה על האפשרות שהחיים יכולים להיווצר באופן ספונטני מחומר חסר חיות. פרופסור פרנסיס קריק (Crick), שזכה בפרס נובל על תרומתו לפיענוח המבנה של DNA, סיכם את המצב במילים הבאות".

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 82

לאחר מכן נתן אביעזר את הציטוט שהוזכר לעיל. להלן הציטוט בהקשרו המלא בכתבה בסיינטיפיק אמריקן:

 לפני כעשור, אורגל וקריק הצליחו להתגרות בציבור ובקולגות שלהם כשהעלו את הספקולציה שזרעי החיים נשלחו לכדור הארץ בספינת חלל על ידי יצורים תבוניים שחיים בכוכב אחר. אורגל אמר שההצעה, שהיתה ידועה בשם פנספרמיה מכוונת, היתה "סוג של בדיחה." עם זאת, הוא מציין שהיתה לה מטרה רצינית: להצביע על הליקויים בכל ההסברים בהם מוצא החיים הוא בכדור הארץ. כפי שקריק כתב פעם: "מוצא החיים נראה כמעט כנס, כל כך רבים הם הנאים שצריכים לעמוד בהם כדי שהם יתחילו."

Horgan, 1991

בכתבה הזאת מסיינטיפיק אמריקן לא ניתן המקום בו הורגן מצא את הציטוט הזה של קריק וברור ממנה שהוא נלקח ממשהו הוא כתב. רציתי למצוא את המקור שלו בשביל לראות את ההקשר של הציטוט. עשיתי מאמץ לנסות לאתר אותו, אך מצאתי רק ציטוט שמאד דומה לו. ב-1981 קריק פירסם ספר בשם Life Itself. בעמוד 88 של ספר זה הוא כותב:

אדם ישר, המצויד בכל הידע המדעי הזמין לנו היום, יוכל רק לציין שמוצא החיים נראה במובן מסוים כנס, כה רבים התנאים הצריכים להתקיים כדי שיווצרו החיים. עם זאת, זה לא אומר שיש סיבות טובות להאמין שהחיים לא יכלו להתחיל על כדור הארץ על ידי רצף מתקבל לחלוטין על הדעת של תגובות כימיות רגילות. העובדה הפשוטה היא שהזמן שהיה זמין [להיווצרות החיים] היה רב מדי, המיקרו-סביבות על שטח כדר הארץ מגוונות מדי, האפשרויות הכימיות רבות מדי והידע והדמייון שלנו חלשים מדי מכדי לאפשר לנו לחשוף בדיוק איך זה קרה לפני כל כך הרבה זמן, במיוחד כשאין לנו ראיות ניסויות מהתקופה הזאת לבדוק מולם את הרעיונות שלנו. אולי בעתיד נוכל לדעת מספיק כדי לנחש בצורה מושכלת, אך כעת אנחנו רק יכולים לומר שאנחנו לא יודעים אם מוצא החיים על כדור הארץ היה אירוע מאד לא סביר או כמעט וודאות – או כל אפשרות בין שתי דעות הקיצון הללו.

Crick, 1981, p.88. דגש במקור.

לא וודאי שזה המקור לציטוט שמופיע בכתבה בסיינטיפיק אמריקן. אני די בטוח שמכאן לקוח הציטוט שהופיע בסיינטיפיק אמריקן. גם אם זה לא המקור, דבר אחד ברור. קריק לא היה אוהב את השימוש שעושה בו נתן אביעזר. בעיני קריק, שאלת מוצא החיים היא אמנם שאלה מדעית פתוחה, אך לדעתו אין שום סיבה לחשוב שהחיים לא נוצרו על ידי תהליכים טבעיים לחלוטין. הוא אומר זאת בצורה חד-משמעית. אביעזר הוא עוד בריאתן שלא בדק את מקורותיו כראוי ולבצע את הבירורים הדרושים. למה לעשות את זה כאפשר לצאת בהצהרות על סמך שורה וחצי מתוך מגזין מדע פופולרי?

הבריאתנים הטועים

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 82, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"אדם ישר המצויד בכל הידע המדעי היום, יוכל רק לקבוע שמוצא החיים נראה במובן מסוים כנס, כה רבים התנאים הצריכים להתקיים כדי שיוצרו החיים".

מתוך המאמר "תיאוריית האביוגנזה – התיתכן ברירה ספונטנית?" מאת ערן בן ישי, אתר "הדוס"

קיימת לציטוט הזה גרסה נוספת. ההתחלה שלה זהה להתחלה של הגרסה הראשונה והיא מכילה תוספות:

"אדם ישר המצויד בכל הידע המדעי הקיים היום, יוכל רק לקבוע שמוצא החיים נראה, במובן מסוים, כנס. כה רבים התנאים הצריכים להתקיים כדי שיווצרו החיים, עד כי אין מנוס מכאן והוכחה מדעית שהעולם נברא על ידי בורא רוחני בעל כוחות שמפעיל את העולם כולו".

מתוך המאמר "חידת העולם בלב האדם" שפורסם באתר "הידברות". מופיע גם בספר "המהפך" של הרב זמיר כהן, עמוד 307.

נראה שבריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה, על שתי גרסאותיו, את הטענה שהחיים נוצרו כאילו בנס. במילים אחרות, שהאלוהים שלהם היה זה שיצר או היחיד שהיה יכול ליצור את החיים. לא מצאתי בריאתן שנותן מקור לגרסה השניה של הציטוט. מצאתי בריאתנים שנותנים מקור לגרסה הראשונה. אחד משני מקורות בדרך כלל ניתן. האחד הוא כתבה שפורסמה בסיינטיפיק אמריקן בפברואר 1992. לא מופיע בכתבה הציטוט הזה וגם לא משהו שאפילו קרוב אליו (Horgan, 1992).

המקור השני שנותנים בריאתנים הוא עמוד 88 בספר Life Itself: Its Origin and Nature שנכתב על ידי קריק ופורסם בשנת 1981. בעמוד זה מופיעים הדברים הבאים:

אדם ישר, המצויד בכל הידע המדעי הזמין לנו היום, יוכל רק לציין שמוצא החיים נראה במובן מסוים כנס, כה רבים התנאים הצריכים להתקיים כדי שיווצרו החיים. עם זאת, זה לא אומר שיש סיבות טובות להאמין שהחיים לא יכלו להתחיל על כדור הארץ על ידי רצף מתקבל לחלוטין על הדעת של תגובות כימיות רגילות. העובדה הפשוטה היא שהזמן שהיה זמין [להיווצרות החיים] היה רב מדי, המיקרו-סביבות על שטח כדר הארץ מגוונות מדי, האפשרויות הכימיות רבות מדי והידע והדמייון שלנו חלשים מדי מכדי לאפשר לנו לחשוף בדיוק איך זה קרה לפני כל כך הרבה זמן, במיוחד כשאין לנו ראיות ניסויות מהתקופה הזאת לבדוק מולם את הרעיונות שלנו. אולי בעתיד נוכל לדעת מספיק כדי לנחש בצורה מושכלת, אך כעת אנחנו רק יכולים לומר שאנחנו לא יודעים אם מוצא החיים על כדור הארץ היה אירוע מאד לא סביר או כמעט וודאות – או כל אפשרות בין שתי דעות הקיצון הללו.

Crick, 1981, p.88. דגש במקור.

בבירור, בהינתן ההקשר הזה, ברור שקריק, מודל 1981, לא היה אוהב את השימוש שעושים בריאתנים בדבריו. לא וודאי שזה המקור לציטוט שמופיע בכתבה בסיינטיפיק אמריקן. אני די בטוח שמכאן לקוח הציטוט שהופיע בסיינטיפיק אמריקן. גם אם זה לא המקור, דבר אחד ברור. קריק לא היה אוהב את השימוש שעושה בו נתן אביעזר. בעיני קריק, שאלת מוצא החיים היא אמנם שאלה מדעית פתוחה, אך לדעתו אין שום סיבה לחשוב שהחיים לא נוצרו על ידי תהליכים טבעיים לחלוטין. הוא אומר זאת בצורה חד-משמעית.

יתרה מזאת, הגרסה השניה של הציטוט מבוססת על פנטזיה. קריק לא כותב דבר שאפילו קרוב ל"אין מנוס מכאן והוכחה מדעית שהעולם נברא על ידי בורא רוחני בעל כוחות שמפעיל את העולם כולו". זה פשוט ציטוט בדוי. קריק כתב בדיוק את ההפך. לדעתו, אין סיבה לחשוב שהחיים הם לא תוצר של ריאקציות כימיות רגילות.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך", עמוד 307, פורסם בינואר 2006 (קופירייט 2005).

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

צוות מנוף, אתר "מנוף", "חידת העולם בלב האדם", 25.6.2009.

הרב שמואל אליהו, אתר "כיפה", שו"ת מדע ואמונה, פורסם בתאריך לא ידוע, כנראה בסביבות שנת תשס"ב.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון א'", פורסם בתאריך לא ידוע. הדף הוסר מאתר "הידברות".

מקורות

Crick, Francis Harry Compton. (1981). The Primitive Earth. In Life Itself: Its Origin and Nature (pp. 73–89). New York: Simon and Schuster.

"An honest man, armed with all the knowledge available to us now, could only state that in some sense, the origin of life appears at the moment to be almost a miracle, so many are the conditions which would have had to have been satisfied to get it going. But this should not be taken to imply that there are good reasons to believe that it could not have been started on earth by a perfectly reasonable sequence of fairly ordinary chemical reactions. The plain fact is that the time available was too long, the many microenvironments on the earth's surface too diverse, the various chemical possibilities too numerous and our own knowledge and imagination too feeble to allow us to be able to unravel exactly how it might or might not have happened such a long time ago, especially as we have no experimental evidence from that era to check our ideas against. Perhaps in the future we may know enough to make a considered guess, but at the present time we can only say that we cannot decide whether the origin of life on earth was an extremely unlikely event or almost a certainty – or any possibility in between these two extremes."

Crick, F H C, and Orgel, L. E. (1973). Directed panspermia. Icarus, 19(3), 341–346.

Here we wish to examine a very specific form of Directed Panspermia. Could life have started on Earth as a result of infection by microorganisms sent here deliberately by a technological society on another planet, by means of a special long-range unmanned spaceship? To show that this is not totally implausible we shall use the theorem of detailed cosmic reversibility; if we are capable of infecting an as yet lifeless extrasolar planet, then, given that the time was available, another technological society might well have infected our planet when it was still lifeless.

[…]

The arguments given above, together with the principle of cosmic reversibility, demonstrate the possibility that we have been infected, but do not enable us to estimate the probability.

[…]

Infective theories of the origins of terrestrial life could be taken more seriously if they explained aspects of biochemistry or biology that are otherwise difficult to understand. We do not have any strong arguments of this king, but there are two week facts that could be relevant.

[…]

Thus the idea of Directed Panspermia cannot at the moment be rejected by any simple argument. It is radically different from the idea that life started here ab inito without infection from elsewhere. We have thus two sharply different theories of the origin of life on Earth. Can we choose between them?

At the moment it seems that the experimental evidence is too feeble to make this discrimination. It is difficult to avoid a personal prejudice, one way or the other, but such prejudices find no scientific support of any weight. It is thus important that both theories should be followed up. Work on the supposed terrestrial origin of life is in progress in many laboratories. As far as Directed Panspermia is concerned we can suggest several rather diverse lines of research.

Horgan, J. (February, 1991). In the beginning… Scientific American, 116–125.

"About a decade ago Orgel and Crick managed to provoke the public and their colleagues by speculating that the seeds of life were sent to the earth in a spaceship by intelligent beings living on another planet. Orgel says the proposal, which is known as directed panspermia, was "sort of a joke." But he notes that it had a serious intent: to point out the inadequacy of all expla­ nations of terrestrial genesis. As Crick once wrote: "The origin of life appears to be almost a miracle, so many are the conditions which would have had to be satisfied to get it going.""

Horgan, J. (February, 1992). PROFILE: FRANCIS H. C. CRICK. Scientific American, 16–17.

"One of the most frightening things in the Western world, and this country in particular, is the number of people who believe in things that are scientifically false," he says. "If some- one tells me that the earth is less than 10,000 years old, in my opinion he should see a psychiatrist."

Some scientists said the same of Crick in 1981 after the appearance of Life Itself, a book on the origin of life that he co-authored with Leslie E. Orgel of the Salk Institute. The book proposed that the seeds of life were sent to the earth in a spaceship launched by beings on another planet. Called directed panspermia, the theory met with derision from other scientists, and Orgel himself described it recently as "sort of a joke." But Crick insists that given the weaknesses of all theories of terrestrial genesis, directed panspermia should still be considered "a serious possibility."

מארק רידלי (1956-)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

מארק רידלי (Mark Ridley) הוא זואולוג בריטי והכותב של אחד מספרי הלימוד האקדמאיים הפופולריים ביותר על אבולוציה.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"בכל אופן, שום אבולוציוניסט אמיתי, בין אם הוא מהאסכולה הקלאסית או מתומכי שיטתו של גולד, לא משתמש במאגר המאובנים כהוכחה לתמיכה בתיאוריית האבולוציה ונגד תיאוריית הבריאה המכוונת".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שלא התגלו מאובני מעבר. המקור שהם נותנים לו הוא כתבה שפורסמה ב-1981 על ידי רידלי במגזין המדע הפופולרי New Scientist.

זה הציטוט בהקשרו:

כמה פליאונטולוגים סוברים שחיות התפתחות בהדרגתיות, דרך אינספור שלבים מאחת לשניה. אחרים מצביעים על כך שתיעוד המאובנים לא מראה ראיות לשינוי הדרגתי כזה. מה שבאמת קרה, הם מציעים, הוא שכל מין של חיה שרד פחות או יותר בלי שינויים לזמן מה, ולאחר מכן נכחד או עבר אבולוציה מהירה לצורה-בת (או צורות-בנות) חדשה. […] הויכוח [בין פליאונטולוגים האוחזים בשתי הדעות הללו] הוא על הדפוס ההיסטורי של אבולוציה; אך אנשים מבחוץ, הרואים את המחלוקת מתגלעת, דמיינו שהיא על האמת של אבולוציה – האם אבולוציה קרתה בכלל. זאת טעות נוראית; והיא צומחת, אני מאמין, מהרעיון השגוי שתיעוד המאובנים מספק חלק חשוב מהראיות שאבולוציה התרחשה. למעשה, אבולוציה מוכחת על ידי סט אחר לחלוטין של טיעונים  – והדיון הנוכחי בפליאונטולוגיה לא נוגע ללראיות התומכות באבולוציה.

המאמר שפתח את הדיון החדש פורסם ב-1972 על ידי שני פליאונטולוגים אמריקאים, נילס אלדריג' וסטיבן ג'יי גולד. […]

הטוויסט הגיע כשה"עובדות" של אלדריג' וגולד על תיעוד המאובנים נקלטו על ידי בריאתנים והשתמשו בהן במחלוקת אחרת לחלוטין על האם אבולוציה בכלל קרתה. […]

עם זאת, השינוי ההדרגתי של מין מאובן מעולם לא היה חלק מהראיות לתיאוריית האבולוציה. בפרק על מאובנים ב"מוצא המינים" דארווין הראה שתיעוד המאובנים חסר תועלת כדי לבדוק אם היתה אבולוציה או בריאה מכוונת, משום שהיו בו פערים רבים. אותו טיעון עדיין תקף. אלדריג' וגולד הראו שתיעוד המאובנים עלול להיות אפילו פחות שלם משחשב דארווין. […] בכל מקרה, שום אבולוציוניסט אמיתי, בין אם הוא [שייך לפליאונטולוגים שתומכים בקצב אבולוציוני הדרגתי] או [חושב כמו גולד ואלדריג'], לא משתמש בתיעוד המאובנים כראיה לטובת תיאוריית האבולוציה ונגד בריאה מכוונת. זה לא אומר שתיאוריית האבולוציה אינה מוכחת.

אז מהן הראיות שמינים עברו אבולוציה? מסורתית, יש שלוש סוגי ראיות, ועל אלו, ולא על "ראיות ממאובנים", צריכים המבקרים לחשוב. שלושת הטיעונים נלקחו מאבולוציה נצפית של מינים, מביוגיאוגרפיה ומהמבנה ההיררכי של הטקסונומיה.

Ridley, 1981

בשארית המאמר רידלי סוקר את שלושת קווי הראיות הללו.

כמה תובנות נובעות מהציטוט הזה בהקשרו. ראשית, רידלי לא מדבר במאמר הזה על קיומן או חסרונן של מאובני מעבר. הוא פשוט אומר (וצודק) שמאובנים לא היוו את עיקר הראיות לטובתה.

שנית, וזה ממה משעשע, יש הרבה אירוניה במה שעשו פה בריאתנים. הם חיים באשליה שמאובנים הם הראיה, בה"א הידיעה, לטובת תיאוריית האבולוציה. בלי מאובנים אין לתיאוריה ראיות. הם חיים בפנטזיה. המטרה של רידלי היתה לסקור את קווי הראיות העיקריים לטובת תיאוריית האבולוציה. הוא דורש מבריאתנים להתמודד איתם, ולא עם הפנטזיות שלהם. הוא דורש מהם לא להוציא ציטוטים מהקשרם, אלא להסתכל למציאות בעיניים. מה התגובה שלהם? להוציא את דבריו מהקשרם. חוסר היושרה צועק לשמים.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

מקורות

Ridley, M. (June, 25, 1981). Who doubts evolution? New Scientist, pp. 830–832.

Some palaeontologists maintain that animals have evolved gradually, through an infinity of intermediate stages from one form to another. Others point out that the fossil record offers no firm evidence for such gradual change. What really happened, they suggest, is that any one animal species in the past survived more or less unchanged for a time, and then either died out or evolved rapidly into a new descendant form (or forms). […] The argument is about the actual historical pattern of evolution; but outsiders, seeing a controversy unfolding, have imagined that it is about the truth of evolution— whether evolution occurred at all. This is a terrible mistake; and it springs, I believe, from the false idea that the fossil record provides an important part of the evidence that evolution took place. In fact, evolution is proven by a totally separate set of arguments—and the present debate within palaeontology does not impinge at all on the evidence that supports evolution.

The paper that provoked the new debate was published in 1972 by two American palaeontologists, Niles Eldredge and Stephen Jay Gould. […]

The twist came when Eldredge and Gould's "facts" about the fossil record were picked up by the creationists and others, and used to fuel the wholly different controversy about whether evolution has ever occurred at all. […]

However, the gradual change of fossil species has never been part of the evidence for evolution. In the chapters on the fossil record in the Origin of Species Darwin showed that the record was useless for testing between evolution and special creation because it has great gaps in it. The same argument still applies. Eldredge and Gould pointed out the fossil record might be even less complete than Darwin had thought. Populations in the process of speciating are probably small and geographically separated from their ancestral population, so the full course of speciation would not be preserved at any one site of fossil deposition. What we would see is a series replaced by another, obviously related and yet with no gradual intermediate forms. In any case, no real evolutionist, whether gradualist or punctuationist, uses the fossil record as evidence in favour of the theory of evolution as opposed to special creation. This does not mean that the theory of evolution is unproven.

קלייר פרייזר (1955-)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

קלייר מ. פרייזר (Claire M. Fraser) היא מיקרוביולוגית וראש המרכז למדעי הגנום באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים מנסה לסמך את הטענה שעץ החיים האבולוציוני לא נתמך על ידי המידע הגנטי שאספו מדענים. על פי הציטוט, שמיוחס לקלייר פרייזר:

"שום דבר אינו יכול להיות רחוק יותר מהאמת… במקום לספק תמיכה, ההשוואות הניבו גרסאות רבות של עץ החיים שחולקות על עץ הרנ"א הריבוזומלי (rRNA)  ואף עומדות בסתירה זו לזו."

המקור שניתן הוא מאמר של המיקרוביולוג קרל ווז שפורסם ב-1998 בכתב העת המדעי האמריקאי Proceedings of the National Academy of Sciences. הציטוט לא נמצא שם (Woese, 1998). הוא נמצא במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Science ב-1999. המאמר הזה אינו מחקר, אלא כתבת מדע פופולרי שפורסמה במהדורה כחדשות מדע. בכל מהדורה של Science יש כאלו כתבות שנתבות על ידי כתבים שמועסקים על ידי כתב העת.

הציטוט בהקשרו אומר:

ביולוגים אבולוציוניים רבים סברו שהם יכולים בערך לראות את ההתחלה של שלושת ממלכות החיים: הבקטריה הרגילה; הארכיאה, שהם המיקרובים שידועים הכי טוב ככאלו שחיים בסביבות קשות; והאיקריות, שהם כל האורגניזמים, משמרים לבני אדם, שלתאים שלהם יש גרעין. השוואת גנים שמקודדים לרנ"א הריבוזומלי של מינים מיקרוביים – הרנ"א שמרכיב את הריבוזומים, המבנים התאיים בהם חלבונים מיוצרים – הצביעה על כך שבתחילת החיים הם היו בקטריה פרימטיבית. הבקטריות הללו התפצלו לשני ענפים, האחת הובילה לבקטריה המודרנית והשניה הניבה את הארכיאה, ולאחר מכן התפצלה שוב על מנת להפיק את האיקריוטים. כשרצפי דנ"א מלאים פתחו את הדרך להשוואת סוגים אחרים של גנים, חוקרים ציפו שהם יוסיפו פרטים לעץ הזה. אך "שום דבר לא יכול היה להיות רחוק יותר מהאמת", אומרת קלייר פרייזר, ראש המכון למחקר גנומי ברוקוויל, מרילנד.

במקום, ההשוואות [של רצפי הגנום המלאים] הניבו גרסאות רבות של עץ החיים ששונות מהעץ שהופק בעזרת רנ"א ריבוזומלי וגם סותרות אחת את השניה. […] התגובות של מיקרוביולוגים לבילבול הזה שונות כמו העצים […].

חלק מצביעים לראיות שהמיקרובים החליפו גנים בחופשיות לאורך ההיסטוריה האבולוציונית, [ו]אומרים שהגנים הללו הם מדריך שגוי להיסטוריה האבולוציונית. עם זאת, אחרים חושבים שהגיע הזמן לעקור את העץ הישן ומציעים מועמדים לעצים חדשים שמבוססים על תכונות של הגנום ומבנה התא. אחרים דואגים שהחלפת הגנים הפכה את עץ החיים לשיח קוצני מסובך שקשה להבחין בשושלות שלו.

הציטוט בהקשרו חושף כמה דברים. בתור התחלה, פרייזר אמרה רק את תחילת הציטוט. השאר נלקח מדבריה של כתבת כתב העת Science. חשוב מזה, המאמר מתמקד במיקרו-אורגניזמים והאבולוציה של שלושת ממלכות החיים הידועות, הארכיה, הבקטריה והאיקריה. המאמר סוקר את הקושיות שבשיחזור עץ החיים של המיקרו-אורגניזמים. הוא סוקר ממצאים שהתגלו באותה תקופה ואת הבעיות שהן יצרו לביולוגים אבולוציוניים בהבנת נושא ספציפי באבולוציה. כבר בתחילתו, הוא מציג כמה גישות שונות להסברת הממצאים הללו, אך הוא לא מכריע בינם. בבירור, היה מדובר בדיון פעיל בין מדענים ב-1999.

חשוב להדגיש שאף אחד מהמדענים שהיה מעורב מעורבים בדיון הזה לא מתווכח על העובדה שמיקרו-אורגניזמים התפתחו אבולוציונית. הדון סובב על פרט בתוך התיאוריה, על השאלה מה ההשלכות של הממצאים שאותרו על הדרך בה אנחנו מבינים שלב ספציפי באבולוציה תוך התמקדות במיקרו-אורגניזמים. זה יותר מכל מבהיר שהציטוט הזה בבירור מנוצל לרעה על ידי בריאתנים על ידי הוצאה מוחלטת שלו מהקשרו.

על זה עלי להוסיף עוד עובדה. המאמר הזה פורסם ב-1999. ב-15 השנים שעברו מאז, צברנו עוד הרבה ידע על החלפת גנים בין מיקרו-אורגניזמים. המידע שנאסף מאז מבהיר שעדיין רואים עץ אבולוציוני ברור כשבוחנים את האבולוציה שלהם (לדוגמא, Puigbò and Koonin, 2010). בריאתן עם הוגנות היה מנסה לסקור את מה שהתחדש בתחום מאז 1999. לבריאתנים לא אכפת מדברים כמו הוגנות. מבחינתם הספרות המדעית היא לא יותר ממכרה ציטוטים, מקום לאתר בו מישהו שאמר משהו שאפשר להוציא מהקשר כדי שיתמוך בדעתם.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "מדע או מיתוס – פרק א'  – הוכחה או הפרכה?", פורסם בתאריך לא ידוע. הדף הוסר מאתר הידברות.

הרון יחיא, "תרמית האבולוציה", פרק שלושה עשר: טיעונים אבולוציוניסטים והעובדות המדעיות.

מקורות

Pennisi, E. (1999). Is It Time to Uproot the Tree of Life? Science, 284(5418), 1305–1307.

'Many evolutionary biologists had thought they could roughly see the beginnings of life's three kingdoms: the ordinary bacteria; the Archaea, which are microbes best known for living in extreme environments; and the eukaryotes, which are all organisms, from yeast to people, whose cells have distinct nuclei. Comparisons of the genes encoding microbial species' ribosomal RNAs—the RNAs that make up the ribosomes, the small cellular structures where proteins are synthesized—suggested that life began with some sort of primitive bacteria. These then diverged into two branches, one leading to the modern bacteria and the other producing the Archaea and later branching again to produce the eukaryotes. When full DNA sequences opened the way to comparing other kinds of genes, researchers expected that they would simply add detail to this tree. But “nothing could be further from the truth,” says Claire Fraser, head of The Institute for Genomic Research (TIGR) in Rockville, Maryland.

Instead, the comparisons have yielded many versions of the tree of life that differ from the rRNA tree and conflict with each other as well. […] And microbiologists' response to this confusion is equally varied […].

Some, pointing to evidence that microbes have swapped genes wantonly over evolutionary history, say that many of these genes are an unreliable guide to evolutionary history and the old RNA-based tree is still basically sound. But others think that it's time to uproot the old tree and are proposing candidates for new trees based on specific features of the genome and cell structure. And still others worry that gene swapping has turned the tree of life into a tangled briar whose lineages will be next to impossible to discern.'

Puigbò, P., Wolf, Y. I., & Koonin, E. V. (2010). The Tree and Net Components of Prokaryote Evolution. Genome Biology and Evolution, 2, 745–756.

Woese, C. (1998). The universal ancestor. Proceedings of the National Academy of Sciences, 95(12), 6854–6859.

איליה פריגוז'ין (1917-2003)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

איליה פריגוז'ין (Ilya Prigogine) היה כימאי בלגי שזכה בנובל, בין השאר, על עבודותיו על מערכות מורכבות.


אעסוק בשני ציטוטים של פריגוז'ין. זה הראשון:

"ההסתברות, שבאופן ספונטאני ייווצרו מבנים אורגאניים ותגובות מותאמות ביותר, המאפיינות מערכות חיים – הינה אפסית".[1]

זה השני:

ההסתברות שבטמפרטורות רגילות כמה מולקולות מתקבצות יחד ובכך גורמות להופעת תפקודים המתואמים המאפיינים אורגניזמים חיים, היא כמעט אפסית. לכן הרעיון של ראשית ספונטנית של החיים בצורתם העכשווית הוא לא סביר, אפילו בסדר גודל של מיליארדי שנים.[2]

הציטוטים הללו מראים, לשיטת הבריאתנים, שבלתי אפשרי שהחיים נוצרו החיים באופן טבעי. המקור שלהם הוא מאמר שפירסם איליה פריגוז'ין בשנת 1972 בכתב העת Physics Today. המאמר הוא החלק הראשון מסדרת מאמרים בת שני חלקים שסוקרת את הקשר בין אבולוציה לתרמודינמיקה (Prigogine et al., 1972a, 1972b).

ראשית, לא ברור למה בריאתנים מייחסים את הציטוט הזה דווקא לפריגוז'ין. הוא רק אחד משלושת הכותבים של סדרת המאמרים הזאת. אפשרי שהם חושבים שהעובדה שהוא זכה בפרס נובל תיתן יותר סמכות לדברים שהם דוחפים לפיו.

שנית וחשוב מזה, במאמר מופיע ציטוט דומה, אבל ההקשר הורס לבריאתנים את המסיבה. כרגיל. זה הציטוט בהקשרו. המאמר מתחיל בסקירת כמה מושגים בסיסיים בתרמודינמיקה. לאחר מכן, עדיין במסגרת דברי הפתיחה של סדרת המאמרים הזאת, פריגוז'ין ועמיתיו כותבים את הדברים הבאים:

ההסתברות שבטמפרטורות רגילות מספר מקרוסקופי של מולקולות יורכב כך שיווצרו המבנים המסודרים מאד ושהם יהיו בעלי התפקוד המתואם של אורגניזמים חיים היא קטנה מאד. הרעיון של היווצרות ספונטנית של החי בצורתו הנוכחית הוא לפיכך מאד לא סביר, אפילו במיליארדי השנים בהם התרחשה אבולוציה כימית.

המסקנה שיש להוציא מהניתוח הזה היא שהסתירות לכאורה בין סדר ביולוגי וחוקי הפיזיקה – בייחוד החוק השני של התרמודינמיקה – לא יכולות להיפתר כל עוד ננסה להבין מערכות חיות בעזרת השיטות המוכרות של מכניקה סטטיסטית של שיווי משקל או תרמודינמיקה.

Prigogine et al., 1972a, p. 23-24

הציטוט הזה לקוח מפתיחת המאמר הראשון. שימו לב למה שכתוב בפסקה השניה. המסקנה של פריגוז'ין ועמיתיו היא שלא נוכל להשתמש ב"שיטות המוכרות של מכניקה סטטיסטית של שיווי משקל או תרמודינמיקה". לא משנה מה זה בדיוק. מה שחשוב זה שמדובר בגישת מחקר מאד ספציפית. בגלל שגישת המחקר הזאת כושלת בעיניהם, פירוגוז'ין ועמיתיו משתמשים בגישה אחרת, תרמודינמיקה של מערכות שאינן בשיווי משקל.

לסיכום, כל מה שפריגוז'ין ועמיתיו אומרים מסתכם ב"הגישה הזאת לא עובדת, אז אנחנו משתמשים באחת אחרת". אין פה שום אמירה כללית על ההסתברות של היווצרות החיים. בריאתנים פשוט עיוותו את המאמרים הללו עד לבלי היכר. זה אבסורד כמו לטעון שכל פעם שה-GPS שלי אומר לי "מתכנן מסלול מחדש" הוא בעצם אומר שאין שום דרך להגיע לתל אביב. הסילוף בעל כיוון מאד ברור – לטובת הפנטזיות הבריאתניות. שוב, בריאתנים מראים שלא אכפת להם מה מדענים אומרים בפועל. הם רק רוצים להיראות כאילו הם צודקים, לא להיות צודקים.

הבריאתנים הטועים

ציטוט [1]

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-27.10.13.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "האבולוציה: תאוריה המשבר", פורסם ב-27.10.13.

ציטוט [2]

ג'ראלד שרודר, "המדע והאל", עמוד 164, פורסם בשנת 2001 בתרגום נילי לנדסברגר.

מקורות

Prigogine, I., Nicolis, G., and Babloyantz, A. (1972a). Thermodynamics of evolution. Physics Today, 25(11), 23–28.

"The probability that at ordinary temperatures a macroscopic number of molecules is assembled to give rise to the highly ordered structures and to the coordinated functions characterizing living organisms is vanishingly small. The idea of a spontaneous genesis of life in its present form is therefore highly improbable, even on the scale of the billions of years during which prebiotic evolution occurred.

The conclusion to be drawn from this analysis is that the apparent contradiction between biological order and the laws of physics – in particular the second law of thermodynamics – cannot be resolved as long as we try to understand living systems by the methods of the familiar equilibrium statistical mechanics and equally familiar thermodynamics."

Prigogine, I., Nicolis, G., and Babloyantz, A. (1972b). Thermodynamics of evolution. Physics Today, 25(12), 38–44.

מנפרד איגן (1927-)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

מנפרד איגן (Manfred Eigen) הוא ביופיזיקאי וחתן פרס נובל לכימיה על עבודתו בתחום קצב הריאקציות הכימיות.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ייתכן שבאותה תקופה הופיע גן קדמוני שהמסר שלו היה הציווי המקראי פרו ורבו… ייתכן שהדבר היה אפשרי רק במקרה של מקור שמחוץ לכדור הארץ".

לא ברור מה רוצים בריאתנים לסמך על ידי הציטוט הקריפטי הזה. אפשר רק לשער. אולי הם מנסים למצוא לגיטימציה לסיפור הבריאה המקראי במילותיו של איגן. אולי הם מנסים להדגים שרק גורם חיצוני לכדור הארץ היה יכול ליצור כאן את החיים. מי יודע. המקור שנותנים בריאתנים לציטוט הזה הוא מאמר שפירסם איגן בכתב העת המדעי Science ב-12 למאי, 1989.

מנפרד איגן אכן פירסם מחקר במהדורת ה-12 למאי, 1989 של כתב העת המדעי Science. הוא לא היה הכותב היחיד, אלא כתב אותו יחד עם כמה מעמיתיו (Eigen et al., 1989). לפיכך, אם הציטוט הבריאתני היה מופיע במחקר הזה, אין שום סיבה לייחס אותו רק לאיגן. רק מנקודת מבט של דמגוג כדאי לעשות זאת, כי ציטוט מפיו של חתן פרס נובל נשמע מרשים יותר מציטוט ממאמר שכתב חתן פרס נובל עם כותבים אחרים.

הבעיה המרכזית היא שבמחקר הזה לא מופיע משהו שאפילו מתקרב לציטוט הבריאתני. הוא אפילו לא עוסק בנושא שמתקרב לגן עדן, פרו ורבו או מקור החיים. הוא עוסק בתארוך ההיווצרות של הקוד הגנטי, ובוחן את השאלה הזאת מנקודת מבט ביוכימית (ומשעממת בטירוף, ואני אומר את זה כסטודנט לביוכימיה). זה מקרה נוסף של בדיקת מקורות קלוקלת של בריאתנים.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון א'", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר הידברות.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק א' – תיאוריית האבולוציה ובעיות יסודיות", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

כותב לא ידוע, אתר "torahscience", "אביוגנזה", פורסם בתאריך לא ידוע.

ערן בן-עזרא, "ספר ההוכחות שיש בורא לעולם והתורה אמת", מהדורה רביעית, 2012, עמ' 491.

מקורות

Eigen, M., Lindemann, B. F., Tietze, M., Winkler-Oswatitsch, R., Dress, A., and Von Haeseler, A. (1989). How old is the genetic code? Statistical geometry of tRNA provides an answer. Science, 244(4905), 673–679.

וורן וויבר

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

לא מצאתי מידע ביוגרפי מהימן.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"רבים ישתוממו לגבי הידיעה, שמבחינה מעשית, כל הגנים הידועים שעברו מוטציה הינם מזיקים".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שמוטציות לא יכולות ליצור מידע גנטי שיטיב עם האורגניזם שנושא אותם. המקור שהם נותנים לו הוא מאמר שפורסם בכתב העת המדעי Science ב-1956 וכותרתו "האפקטים הגנטיים של קרינה אטומית". כשקראתי את המאמר הזה, גיליתי שהוא מובאה מתוך תמצית הדו"ח של "הועדה לאפקטים הגנטיים של קרינה אטומית", שוורן וויבר היה אחד מחבריה. כפי ששמה מרמז, מטרת הועדה הזאת היתה לסקור את מה שהיה ידוע באותה תקופה על ההשפעה הגנטית של קרינה אטומית. וויבר לא היה החבר היחיד בועדה הזאת, ולכן אין סיבה לייחס רק לו את הכתוב במאמר הזה. יותר מזה, במה רלוונטי מקור מדעי משנות ה-50 למצב הידע המדעי כיום? על פניו, הניסיון להשתמש בציטוט הזה נראה מגוחך.

איתרתי את הציטוט. הוא כן מופיע במאמר הזה ב-Science. עם זאת, קריאת ההקשר בו הוא מופיע מבהירה היטב שדברי הועדה לאפקטים הגנטיים של קרינה אטומית לא מסייע לבריאתנים כלל. גרוע מזה, הם סותרים אותם לחלוטין:

רבים ישתוממו לגבי הידיעה, שמבחינה מעשית, כל הגנים הידועים שעברו מוטציה הינם מזיקים. הרי מוטציות הן חלק הכרחי בתהליך האבולוציה. איך אפקט טוב – אבולוציה לצורות חיים עילאיות – יכול לצאת ממוטציות שמעשית כולן מזיקות?

ראשית לכל, אלו לא המוטציות אשר בעצמן מפיקות אבולוציה, אלא הפעולה של הברירה הטבעית על הקומבינציה של הגנים הקיימים. הרבה מההתקדמות האבולוציונית תלויה כנראה בשינויים בתוך התחום של שונות נורמלית של גנים, ולכן תלויה בגנים שההשפעתם נמוכה […]. לפיכך, אבולוציה מתרחשת כתוצאה משינוי מורכב בתפוצה של גנים כאלו, בשילוב תהליך המשכי של אלימינציה של מוטציות מזיקות ומדי פעם שילוב של מוטציות מיטיבות אל האוכלוסיה.

הטבע היה מאד אכזר בתהליך הזה. נסבלו אלפים רבים של מוטציות חסרות מזל והנכים שהן יצרו, על מנת שימצא שימוש למוטציה מיטיבה אחת, אחת לזמן רב, כך שמירוץ [החיים] יוכל לעלות רמה בהתאמה [של החיים] לתנאי [המחיה] הקיימים שלהם. היצור הנדיר עם הקומבינציה המיטיבה של גנים הותאם יותר טוב לשרוד ולהחליף את עמיתיו שגורלם שפר עליהם פחות וכך אבולוציה פעלה, למרות שהיו אלפי טרדגיות לפני כל הצלחה.

Weaver et al., 1956, p. 1159

בתמצות, חברי הועדה סברו שמרבית המוטציות מזיקות, אך לעתים נדירות מתרחשת מוטציה מיטיבה באחד הפרט מאוכלוסיית המין. המוטציה הנדירה הזאת הופכת לנפוצה יותר באוכלוסיה של המין בגלל הברירה הטבעית שפועלת לטובתה. בהקשרה המלא, ברור שמה שאמרו המדענים הללו לא תומך במאום בדעת הבריאתנים.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית המוטציה ב' – מקור האינפורמציה", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

הרון יחיא, "תרמית האבולוציה", פרק שלישי: מנגנונים דמיוניים של אבולוציה.

מקורות

Weaver, W., Beadle, G. W., Crow, J. F., Demerec, M., Failla, G., Glass, H. B., … Wright, S. (1956). Genetic Effects of Atomic Radiation. Science, 123(3209), 1157–1164.

"Many will be puzzled about the statement that practically all known mutant genes are harmful. For mutations are a necessary part of the process of evolution. How can a good effect—evolution to higher forms of life—result from mutations practically all of which are harmful?

First of all, it is not mutations which, of themselves, produce evolution, but rather the action of natural selection on whatever combinations of genes occur. Much of the evolutionary progress probably depends on changes within the range of normal variability, and thus depends on genes of very small effect, and of the type mentioned in the previous section which are favorable or unfavorable depending on what other genes are present. Thus evolution consists of a complex shifting of frequencies of such genes, accompanied by the continuous process of elimination of detrimental mutations and the occasional incorporation into the population of a favorable mutation.

Nature had to be rather ruthless about this process. Many thousands of unfortunate mutations, with their resulting handicaps, were tolerated, just so long as an advantageous mutation could be utilized, once in a long while, for inching the race up slightly higher to a better adjustment to the existing conditions. The rare creature with an advantageous combination of genes was better fitted to survive and displace his less favored companions, and thus evolution was served, even though there were thousands of tragedies for every success."

עיתונות רעה: על איזון מזויף וה"מדע" של הרב זמיר כהן

בכלליות, עיתונאים גרועים בדיווח על מדע. לעתים קרובות הם נותנים הייפ חסר פרופורציות למחקרים ראשוניים, מפשטים כל כך מחקרים חדשים עד שהדיווח שלהם כבר לא מהימן למקור ונכשלים בלהבדיל בין מדע לפסוודו-מדע – משהו שנשמע מדעי, אבל לא באמת כזה. הנושא הזה זכה לתשומת לב ממדענים שונים ומחקרים עליו מתפרסמים חדשות לבקרים (לדוגמאות עיינו ב-[1-3]). למרות שלפעמים יש פנינים עיתונאיות של דיווח מדעי, לרוב הציבור מקבל דיווח ירוד כמו פירסומים של מחזירים בתשובה במדורי מדע (למה לא במדור יהדות?) ושלל מאמרים מקדמים קישקושים של רפואה אלטרנטיבית לסוגיה (אין לי כוח לתת דוגמאות. פשוט קראו קבוע ב-YNET בריאות). בסיכום הכולל, העיתונות הישראלית פוגמת יותר מאשר תורמת לידיעת המדע של הציבור. היא נוטה להציג פסוודו-מדע כמדע מהימן.

נראה שהלך הדברים הזה איפשר את פירסומה של הכתבה "הרב שמשתמש במדע וטכנולוגיה להחזיר בתשובה" במגזין G של גלובס. הכתבה סוקרת את פועלו של המחזיר בתשובה הרב זמיר כהן בהאבסת הציבור הרחב בפסוודו-מדע המוחלט שלו במסגרת מאמצו להחזיר בתשובה נפשות טועות. אין ספק שהרב זמיר כהן נעזר במשימתו בשלל עזרים טכנולוגיים, אבל ה"מדע" שהוא מציג לציבור הרחב לא קיים. פעם אחרי פעם, הוא מסמך את דעתו על ציטוטים של מדענים שהוצאו מהקשרם, מראה בורות משוועת בנושאים מדעיים בסיסיים בפיזיקה, ביולוגיה וגיאולוגיה ומכחיש באופן פעיל את ממצאיהם של תחומים מדעיים שעומדים על יסודות מוצקים, כולל תיאוריית האבולוציה וגיל כדור הארץ והיקום. אין בטיעונים שלו משהו מדעי. להפך. להמשך הקריאה "עיתונות רעה: על איזון מזויף וה"מדע" של הרב זמיר כהן"

תכתובת בין האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים וישי ו.

הקדמה (נכתבה על ידי ישי ו.)

לפני מספר שבועות, החליט מנהל דף הפייסבוק של האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים לחסום מספר משתמשים ולמחוק את תגובותיהם. התגובה המשמעותית הראשונה לאירועים הללו בה נתקלתי הייתה הפוסט באתר זה שעורר הדים ופורסם גם במקומות נוספים. אני בחרתי להגיב על ידי התכתבות עם האגודה דרך המייל הרשום באתר שלה.

חדי-העין ישימו לב שלא נקטתי במהלך ההתכתבות עמדה כלשהי לגבי הנושא של ניסויים בבעלי חיים. עשיתי זאת בכוונה, משום שזה לא היה הדיון הרלוונטי בעיני. די ברור לי מה היא עמדתה של האגודה בנושא, ואני לא תופס מעצמי אדם חשוב מספיק בכדי שדעתי תעניין את האגודה.

הפרשנות היחידה שאני מבקש להכניס כאן, היא שלדעתי האגודה חושפת טפח מספק כדי לקבוע שאין טעם לדבר איתה על נושא הניסויים בבע"ח, משום שמדובר בגוף שתדלני ירוד וחובבני במיוחד ותו לו. הדבר האחרון שיקדם את המטרה הנכונה והצודקת של קידום שימוש מזערי, מבוקר ואחראי ככל הניתן בבעלי חיים בתעשיות השונות הוא לכרות ברית עם גופי תעמולה דמגוגיים המעדיפים להתבשם במוסריות שלהם בעיני עצמם. הייתי רוצה לראות יותר אנשים נכנסים לזירה הזאת והופכים אותה למה שהיא ראויה להיות: דיון מתורבת ואיכותי, גם אם קשה, על ערכים וסדרי עדיפויות, שהמידע שמוצג בו הוא אמין ואיכותי ככל האפשר.

למען הסר ספק, אינני טוען שאנשי האגודה ו/או תומכיהם הם אנשים רעים, שמערכת הערכים שלהם פגומה או שהם פשעו כנגד מישהו. אני כן טוען שהאגודה כארגון, כפי שמצטייר מהתנהלותה ומאופן התבטאויותיה היא בית גידול לצדקנות צועקת ומתלהמת ועצלנות אינטלקטואלית, ושיש להוקיע אותה מהשיח הציבורי על כך.

וכאן הגענו לתכתובת המקורית, כפי שהעתקתי ישירות מתיבת המייל שלי. השגיאות למיניהן במקור, שמו של המשיב מטעם האגודה סומן כ-XXX, וכל ההדגשות שלי. לשיפוטכם.

מייל ראשון לאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים (13.7.2012)

שלום רב,

ברצוני לשאול לתגובתה של האגודה על האופן שבו מתנהל עמוד הפייסבוק שלכם.

ביממה האחרונה, הוסרו תגובות ונחסמו מתדיינים שלפחות חלקם (ואני בינהם) לא בחרו להשתמש בשפה לא הולמת, אלא רק איתגרו את הטיעונים שמנהל הדף משתמש בהם בבואו לפנות לציבור ולשכנע אותו במסר אותו האגודה מציגה. למרבה האירוניה, השימוש הנ"ל בכלי הצנזורה השיג בדיוק את האפקט המצופה מאקט אלים כזה – בין המורחקים יש גם כאלה שדווקא מסכימים עם העמדות המוסריות אותם אתם טוענים להיות הגוף הארצי שמקדם.

עלי לציין כי מדובר בעיני בהתנהלות מצערת ומאוד לא מכובדת לכם כאירגון, וגרוע מכך, חוטא למטרות חשובות וראויות לקידום.

כמובן שאינני מבין את הגישה הזאת, אך ברור לי שבמגרש הביתי שלכם אתם קובעים את הכללים, ולכן ברצוני לשאול כיצד ניתן לבוא עם נציגיכם בדיון ביקורתי אודות טענות עובדתיות באופן שלא יוביל לחסימתי או חסימת חברי בעתיד, וכמו כן האם החסימה קבועה?

בנוסף, אשמח לדעת מדוע היה צורך למחוק תגובות בהן לא נפרצו גבולות תרבות הדיון?

בברכת סופ"ש נעים ופתוח לדיון,

ישי

תשובת האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים (20.7.2012)

ישי שלום!

דף הפייסבוק של האגודה, הינו הבמה שלה לקשר עם תומכיה, קריאות לפעולה והעברת מסרים.

לאחרונה הותקף הדף ע"י פרובוקטור, אשר מעיד על עצמו שבחר לעזוב את לימודיו ולהשקיע למעלה משעה בתגובה על פוסט שפירסמה האגודה.

במסגרת התגובה של אותו הפרובוקטור, הוצאו דברי האגודה מהקשרם. על מנת להוכיח כי כוונותיו זדוניות הן וכי לא הגיע למטרת דיון, נציין כי בחר אותו מגיב להגיע מראש עם חבורת תומכים.

כל תגובת נגד שלנו, היתה, קרוב לודאי, גוררת תגובת נגד שלו, וכן הלאה וכולי, דבר אשר היה מפריע לנו ביותר להמשיך לנהל את הדף, ובך, מהווה ניצחון שלו ופגיעה במאבק.

הפוסטים שבהם בחר להתנגח, נבדקו שנית, והוכרזו כתקינים ואמינים.

לא פעם מגיעים לדף שלנו תומכי ניוסיים ומתנהלים איתם דיונים, ללא מחיקות וחסימות. למעשה, ככל הידוע לי, עד הפעם הזו, מעולם לא נחסם משתמש.

המקרה הפעם היה שונה, כי המגיב (וחבריו) היה פרובוקטור מכוון.

ברוב שיעמומו, הוא בחר להמשיך לטנף את שם האגודה תחת כל סרפד קמל, ומדי פעם מגיע אדם ומבקש מאיתנו להתייחס לאותו מסמך כזבים.

רוב האנשים שנפנפו במסמך זה נמצאו בקשר זה או אחר עם הפרובוקטור, וממשיכי דרכו, ובשל כך נחסמו.

אנו מתנצלים מראש אם אינך מכיר אותו ונחסמת לריק, נשמח לשחרר את החסימה. התייחסות למאמר התלוש, לא יהיו, ולו רק בשל העבודה כי המאמרים אינם מתייחסים לפרסומים שלנו, אלא מתייחסים לדברים שהושמו בפינו על ידו.

לסיכום: זו הבמה שלנו, זה הקשר שלנו עם תומכינו ולא במה ציבורית, לדיונים אינסופיים, כדבריך, אנחנו קובעים את הכללים אצלינו במגרש, ולעיתים אף נשמח לדון, אך יש דרך.

בברכה

XXX

מייל שני לאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים (21.7.2012)

XXX שלום,

אני מודה כי תגובתך גירתה אצלי מספר רב של שאלות, תהיות וכד', ולכן תשובתי מנוסחת בצורה של סעיפים. צר לי על מראית העין התוקפנית שנוצרת מכך, לא זאת הכוונה. 2 השאלות הראשונות אכן מתייחסות לאותו "פרובוקטור", אבל עם זאת חשוב לי להבהיר שאינני כותב בשליחותו ולא גוייסתי על ידו או כל דבר אחר.

1. אפתח בגילוי נאות: אני מכיר את עידו חדי (אני מניח שהוא ה"פרובוקטור" המדובר) מזה כ-3 שנים, ואני מעריך מאוד את פועלו האינטרנטי, ובעיקר את האיכות יוצאת הדופן שבה הוא "נובר" בנושא. צר לי שאתה רואה דבר זה כטרחנות/חוסר חיים. אני אכן הגעתי להגיב באותם הדיונים משום שתגובותיו הופיעו בפיד שלי ומשכו אותי לדיון (לא, ממש לא התארגננו מראש או גוייסתי ע"י עידו להשתתפות בדיון). לשם הדיון, מבחינתי עידו חדי יכל להיות גם בני סלע, האחים קורידו ויגאל עמיר מרוכזים באדם אחד, וזה עדיין לא היה אומר שהתגובות לטענותיו, הן בדף האגודה בפייסבוק והן במכתבך אלי, שמתבססות אקסקלוסיבית על מתקפת אד-הומינם ועל טיעונים עמומים מתוך סמכות ("בדקנו, ונמצא תקין"), הן תגובות מספקות. אם בדקתם את טענותיו של עידו ומצאתם כי הפוסט תקין, מדוע לא להסביר את תהליך הבדיקה, בדיוק כפי שעידו טרח לעשות? האם זאת לא הזדמנות להראות קבל-עם ועדה את מידת הרצינות של האגודה במחקר אודות פרסומיה? האם זאת לא הזדמנות להכיר לאנשים מקורות מידע ולפאשר להם להעמיק בחקר הנושא בעצמם?

2. הפוסט בבלוג של עידו, שזכה לפרסום גם במקומות אחרים, מעלה שאלות לגיטימיות. "לטנף", למיטב הבנתי, מתייחס לביקורת שהוא הפנה כלפיכם, בהתחלה בהקשר של הניסיון לטעון טענות מדעיות, ובהמשך גם לגבי אופן ההתנהלות של מנהל דף האגודה. עכשיו כשהאמת לא נעימה, אמירתה לא נעימה, וזה לא נקרא "לטנף". כיצד האופן שבו עידו הציג את דבריו אינו מייצג נאמנה את הדברים כפי שקרו?

3. ההסבר בתשובתך כי דברים הוצאו מהקשרם נשמע תמוה בעיני, אבל אני חייב לשאול, האם משמעות הדבר היא שאגודה לא טענה בפומבי (דף פייסבוק פתוח הוא אכן "פומבי") ש:

א. פטריות שיטאקי הן תרופה טבעית לסרטן בעכברים, אך לא בבני אדם ולכן זו דוגמא לחוסר היעילות של ניסויים בבע"ח.

ב. חברת ג'ננטק פעלה למען הפסקת השימוש בתרופה יעילה של חברה אחרת, לטובת קידום תרופה שלה, ללא קשר לטענות אודות יעילות מוגברת של אותה תרופה (אחרת האישום אודות "תאוות בצע" לא לגיטימי).

כיצד דברים אלה מהווים הוצאה מההקשר? ואם כך, מה הוא ההקשר המקורי?

4. מעבר לעידו, אני עצמי לא זכיתי לשמוע את עמדת האגודה לגבי שאלה שלי. לאור ההכרזה של משתמש האגודה בדיון אודות פטריות השיטאקי, בהקשר של ניסויים בבע"ח, ש"בראש ובראשונה אנחנו מתנגדים לזה מוסרית", ובהמשך גם ש"לא רואה שום נתון בעולם שיגרום לי מוסרית לתמוך בניסויים על בסיס גזעי/ביולוגי". כעת מגך נגזרות כמה שאלות:

א. הטענה הזאת יוצרת אוקסימורון מוזר. אם מדובר בהתנגדות ע"ב מוסר בלבד, ומנוסחת כעצמאית לחלוטין מנתונים/תיאורים עובדתיים אודות המציאות, מה הטעם בלטעון איעונים מדעיים מלכתחילה?

ב. מדוע האדם המנסח טיעונים מדעיים בשמה של האגודה הוא אחד המתנסח באופן כ"כ לא מקצועי – מה זה "ניסויים על בסיס גזעי" או "ניסויים על בסיס ביולוגי"? אלה אינם חלק מטרמינולוגיה מקצועים כלשהי ומצטיירים בעיקר כמכבסת מילים, הלא כך?

5. אם דף האגודה הוא מפגש מעריצים ולא במת דיון ציבורית, מדוע דבר זה אינו מצויין במקום ברור, כך שאנשים המעוניינים לקיים דיון יבינו שזה לא המקום בשבילם?

6. אני עדיין אינני מבין כיצד ניתן לזהות מתי פוסט בדף האגודה מיועד למפגן אהדה ומתי הוא במה פוטנציאלית לדיון. בנוסף, כיצד ניתן לומר את הדברים בצורה מקובלת יותר משאני אמרתי אותם – הרי בכ"ז אני זכיתי להיחסם (מצ"ב צילום המסך של דיון השיטאקי, אני Yishay W).

שבוע טוב,

ישי

תשובת האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים (20.7.2012)

נראה לי שנח יותר לענות בצורת סעיפים

1. ישי, עם כל הרצון הטוב, מדובר בזמן, הידוע כמשאב מתכלה. לענות לעידו, שבבדיקת רקע עליו, מתגלה כבפרובקטור מקצועי, כלומר נוהג להסתובב במקומות בהם הוא לא רצוי (דפים של חרדים או דפי זב"ח), ולהטריד, מעבר לשלב מסוים, זה חסר טעם ופוגע במטרה שלי והיא עצירת ניסויים בבעלי חיים. עניתי לו פעם, עניתי פעמיים. כשהבנתי שיותר מדי זמן הולך פה לכיוון אדם שלעולם לא יקשיב או אפילו ינסה להקשיב, הדיון נחתך. פשוט. לא היה דיון, לא היה דו שיח. היה אדם (שמאוחר יותר אף התוודה כי בא להציק), שבא במטרה אחת, להטריד. ברגע שאחיל להתדיין איתו, זה יבוא על חשבון זמן יקר שאין לי. תשובה, שתיים שלוש. זהו. יש גבול כמה אפשר להשקיע בתשובות לאדם אחד, ועוד אדם שלא באמת בא להקשיב, אלא בא לתקוף.

בדקנו את הפוסט שלנו וראינו שהוא תקין. הפוסט התייחס למאמר מסוים, ההתייחסות היתה לכתוב בלבד, לא מעל ולא מעבר, מבחינתינו לא היה טעם לתקן או לשנות. מקסימום, אם זה נורא חשוב, אוכל להוסיף הערה שהפוסט מתייחס לכתוב כמשמעו.

2. הבנת נכון את משמעות הטינופת. האמת נעימה ומחניפה, רק מה לעידו ולאמת? בשלב כלשהו דיברנו על ניסוי כלשהו מעבר למה שהצגנו? הסקנו מסקנות מעבר לאמור? ציינו חומר זה או אחר?

דברים קרו בצורה שונה לחלוטין מדבריו של עידו. ולפרוטוקול: בתחילה הוא נענה, עד שהבנתי מי המתדיין, טרדן מקצועי, ובזאת נחתך הדיון, על שלל מעריציו.

3. א. הובא ציטוט כי פטריות שיטאקי הביאו להחלמה של 100% מסרטן, בעכברים, אך עובדתית אינה משמת כתרופה לסרטן אנושי.

ב. שתי התרופות שייכות לג'ננטק, הראשונה והשניה. כלומר הם התעצבנו כי קונים את התרופה הזולה שלהם ולא את היקרה. אתה מתעלם מהתרעמות ארגוני רופאי העיניים של ארה"ב ואנגליה על מחירי הלוסנטיס ובחירתם לדבוק באווסטין.

ת'אמת? אני אפילו לא זוכר למה עידו נחסם בפוסט האווסטין, אבל תודה שלא היית משאיר את בני סלע עם זוגתך, גם אם הוא היה מבטיח להתנהג יפה. עידו פסל את עצמו בהתנהגות קודמת, ונהגנו כ"מי שנכווה ברותחין, נזהר בפושרין".

4. לא קיבלת תגובה אישית, אני משער כי דבריך שויכו להמון המתלהם, וחברותך עם עידו וסמיכות ואופי השאלות, בטח לא גרמו לנו להתייחס אליך אישית.

א. לא ברור לי מה גורם לך לטעות. איפה בביטוי "בראש ובראשונה" אתה רואה בלעדיות? האם כתבנו מוסר בלבד?

ב. לא פעם נכתב כי לא כל הטורים נכתבים ע"י מדען. אני חושב שגם אם אין טרמינולגיה מוכרת של הביטויים הנ"ל, הם לא שגויים. אנו חיים בקרב עם שחי את טראומת השואה, ולכן אנשי האגודה ישתדלו להמנע מביטויים העלולים להקשר בדרך זו או אחרת לשואה, כגון תורת גזע.

5. אני חושב ששם האגודה "האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים" יכול להעיד בדרך זו או אחרת על טיבה. אני חושב שלבוא לדף של אנסטסיה מיכאלי ולומר שאני מחפש לעצמי בן זוג שרירי לחיים, עלול להתפס כפרובוקציה, אפילו אם לא מצוין בפרוש כי אין לדון במין הומוסקסואלי בדף. ישי, אני נוטה לראות בחלקכם אנשים לא טיפשים. חסרי לב ומוסר, אבל לא טיפשים. אין טעם לגלגל עיניים ולתהות למה לא מצוין כי בדף האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים, לא יתקבלו בברכה דברי שבח לניסויים.

6. ייתכן וכשתשקוט מעט הסערה (הרי לא באמת נמתין עד שעידו ימצא חיים), נשחרר חלק מהחסימות. מאחר ואיני יודע מה מגבלות החסימה, אם זה רק כתיבה או רק קריאה, אני מתקשה לומר איך תפתח את כישורי ההבחנה בין מפגן אהדה ובין במה פוטנציאלית לדיון.

בהמשך לנאמר בסעיף אחד: זמני מוגבל ובנוסף לך, לדאבוני, אני מתדיין עם עוד אנשים.

אשמח לענות לך , אך אנא, השתדל לא להגיע למצב בו אנו טוחנים מים, ונסה להבין, או לפחות לראות את נקודת מבטי, על מנת להמנע מבזבוז זמן יקר.

שבוע טוב ומוסרי

XXX

אגב, שמעת כי נסגרה חווה לגידול כלבי ביגל לניסויים באיטליה?

בקרוב מזור!

מייל שלישי לאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים (21.7.2012)

מתגובתך אני מבין שאתה הוא מנהל המשתמש של האגודה בדף הפייסבוק, ולכן אני מייחס בתגובתי את אמירותיו ומעשיו אליך, אם הבנתי לא נכון, עימך הסליחה.

בשמירה על רצף הנקודות:

1. הקלות שבה ניתן לבדוק את המקורות שהובאו ב-2 הפוסטים הנ"ל בפרט, ולהראות שלפחות חלק מהפרשנות בפוסטים שלך בדף האגודה אינה סבירה, עובדתית או כהיקש לוגי, גורמת לכך שבעיניים ספקניות ההתנהלות שלך כמנהל הדף חובבנית ומפוקפקת לכל הפחות. עכשיו אתה בוחר להמשיך לבצע מתקפת אד-הומינם על עידו, ומשתמש בכך למתן לגיטימציה לכך שאינך עונה על שאלותיו. קראתי את הדיונים ההם. התשובות שלך לא מספקות בעיני (ובעיני נוכחים נוספים, שכאמור לא הגיעו להתרעם עליך כהמון זועם ומאורגן, אלא נמשכו לדיון משום שנאמרו בו דברים מעוררי תהייה ונשאלו שאלות מעניינות). אם אתה רוצה לשכנע את המשוכנעים, תמשיך ככה, אם אתה רוצה לחולל שינוי מתוך עמדת מיעוט אתה צריך להציג קייס הרבה יותר מוצק, אמין ועובדתי משאתה טורח לעשות. עכשיו היות ואני כן סקרן לשמוע את תגובתה של האגודה לשאלות אלה, מעבר ל"ירידות" אישיות על עידו חדי, האם יקל עליך לקבל את אותן השאלות בדיוק ממני? אם כן, אני אפילו מוכן לנסח אותן בצורה נקודתית כפי שברור שלשנינו יותר נוח להתכתב בה.

2. התחמקת משאלתי. אני מאתגר אותך למצוא היכן עידו ו/או אני נתנו פרשנות עודפת/שגויה לדברים שנאמרו על ידך כדובר מטעם האגודה, בלי להכיר בטעות כשעומתנו מולה  (להשאיר אותנו לנחש למה התכוונת לא נחשב לעמת אותנו מול טעות).

3. א. אז אנחנו מסכימים היטב על מה אמרה האגודה, ולכן חשוב לי לדעת כיצד המאמר הנ"ל (קישור) מתיישב עם האמירה שלך בנושא, כמו גם מהיכן הקביעה שהמידע מהמחקרים ההם לא ישמש תשתית לתגליות עתידיות בנושא (ולכן לא יהיה ניתן לומר שאלה תוצאות חסרות שימוש/משמעות)? חשוב לי גם לשאול מדוע אתר של חברת מזון אורגנית היא מקור מהימן בעיניך למידע על מחקרים מתחום האונקולוגיה?

ב. קראתי את הקישורים שצירפת לפוסט האווסטין שוב, ואינני מבין מה אתה מנסה לטעון. האם אווסטין היתה יעילה ובטוחה ב-100% מהמקרים? לא. האם היא תמיד מביאה לתוצאה תרפוייטית אופטימלית? לא. האם ניסיון לפתח תרופה משופרת היא "תאוות בצע" ו-"לעג לרש" כפי שטענת בפוסט? לא. האם בחינת הבטיחות והיעילות של תרופה  חדשה היא אקט לא סביר או לא מקצועי? לא. האם חברה פרטית שפיתחה מוצר חדש וטוענת שהוא יעיל יותר אמורה לא לנסות לשווק אותו? לא (וזה בלי לומר ששתדלנות כזו תמיד מתנהלת באופן נקי, אבל זה בכלל לא הדיון, כי מה לזה ולניסויים?). ה"תרעומת" שאתה מדבר עליה אינה מוכיחה דבר, כך מתנהל העולם המקצועי הזה, קיים תהליך מתמיד של טענות וביקורות. כלכלה רפואית היא תחום מרתק ועצוב, וכולל ויכוח מתמיד על עלות ורווח גם בהיבט יחסי. אם זאת, לדיון המקצועי שהתנהל סביב הסוגיה הזאת אין דבר וחצי דבר עם הטוויסט שאתה נתת לו לצורך הטענה שלך.

4. א. זה היה מה שהשתמע משרשור התגובות. בהמשך אותו הדיון גם אמרת שאין תיאור עובדתי (קרי: ממצא מחקרי) שיוכל לגרום לך לתמוך בניסויים בבע"ח. דבר זה מוביל אותי להבין שאתה בוחר להשתמש רק במסקנות המחקריות שמחזקות את טענתך, וזה לא מהווה שימוש סביר בטיעון האמפירי.

ב. אין טרמינולוגיה מוכרת? מה דעתך על "מודל בבע"ח"? שאלתי סבא של חבר, זה לא מעליב אותו כניצול שואה. אבל ברצינות, זה שאתה הדיוט בנושא מסויים לא נותן לך רישיון לירות לאוויר ואח"כ לומר "טוב, אני לא בדיוק מכיר את התחום". האם ככה נראה ייצוג חיצוני של אגודה שרוצה ליצור שינוי תודעתי?

5. א. לטעון שבניית הטיפון שלך שגוייה זה לא "דברי שבח לניסויים". לטעון שהאופן בו אתה מציג מחקרי עבר הוא שגוי זה לא "דברי שבח לניסויים". בנוסף, דפי פייסבוק של פוליטיקאים ואישי ציבור רוויים בביקורת ארסית והצגות של טיעוני הנגד – זה פולמוס ציבורי, כך הוא מתקיים, ובתוך כך אתה בעצם מבקש לקבל בהבנה את "טוב, ביי"?

ב. אינך מכיר אותי, את הרקע שלי או את העמדות והאמונות שלי. אני חושב שהקביעה שאני "חסר לב ומוסר" היא יומרנות פושעת מצידך. אני חושב שאני יכול לומר בביטחה שקביעה זאת מתבססת על היכרותך איתי שמסתכמת בכך שעידו חדי חבר שלי ושאינני מוכן לבלוע בכפית כל דבר שמועלה לפייסבוק עם מספיק סימני קריאה. אם אלה קריטריונים לחוסר מוסר, אתה לא יודע מוסר מה הוא.

6. אם אינך יודע כיצד אוכל להבדיל בין ה-2, כיצד אתה מצפה ממני להבין זאת לבד? אני חושב שיש לך לא מעט חושבים לעשות לגבי המטרות של הדף שלך וההשלכות התדמיתיות כלפי האגודה אותה אתה מייצג.

אינך אדם פרטי, אלא כותב בשם אגודה. אם אני (כן אדם פרטי) יכול למצוא זמן בחודש בו אני עובד למעלה מ-280 שעות לבדוק טענות ולכתוב תגובות, תסלח לי אם אינני רואה את בקשתך להתחשבות בזמנה של האגודה כסבירה. אם אתה מוצא את עצמך עמוס בטיפול בפניות בציר הפרטי, אולי הגיע הזמן שתחשוב מה הוביל לכך. אני למשל חייב להצביע בפניך על הבלימה של ציר הדיון הפומבי שהוא דף הפייסבוק והרצון שלך לנהל אותו לא כזירת דיון אלא כספסל וירטואלי בהייד-פארק.

יום טוב,

ישי