קטגוריה: מדע ופסוודו-מדע

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"וכל זה אינו אפשרי מעצם חוקי הטבע היסודיים ביותר; היווצרות ספונטאנית של תאים, נוגדת את החוק השני של התרמודינאמיקה!"

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שהיווצרות החיים על ידי תהליכים טבעיים נוגדת את החוק השני של התרמודינמיקה ולפיכך בלתי אפשרית. המקור שהם נותנים לו הוא מאמר שפירסם הנרי ליפסון במהדורת מאי, 1980 בכתב העת Physics Bulletin. הציטוט או משהו שדומה לו לא מופיע בכלל במאמר הזה (Lipson, 1980a).

הדברים שליפסון כן אומר במאמר הזה גורמים לי לתהות אם בריאתנים בכלל קראו את המאמר שלו. ליפסון טוען שם שתיאוריית האבולוציה לא עמדה במבחן הזמן ושהאלטרנטיבה לכישלון שלה הוא בורא כלשהו. הוא לא טוען במפורש שהבורא הוא אלוהים, אבל גם לא שולל זאת. המאמר שלו עורר דיון על גבי כתב העת. כמה מכתבים למערכת שקשורים אליו פורסמו בחודשים הבאים ב-Physics Bulletin, חלקם מבקרים, אחרים משבחים (Gerber, 1980; Boyd, 1980; Birch et al., 1980). פורסמה גם תגובה לתגובות מליפסון עצמו (Lipson, 1980b). ליפסון לא חזר בו מהטענה שתיאוריית האבולוציה כושלת כמדע ושהאלטרנטיבה שלה הוא בורא כלשהו. לא ברור למה בחרו בריאתנים להציג ציטוט שבכלל לא מופיע במאמר של ליפסון כשמה שכן מופיע בו טוב אפילו יותר לצרכיהם הדמגוגיים. הם כל כך גרועים, שאפילו אנשים שתומכים בהם הם מצטטים גרוע.

הבריאתנים הטועים

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

מקורות

Birch, K. P., Andrews, E. H., Fremlin, J. H., Finegold, L. X., and Shepherd, P. J. (1980). The creation/evolution debate. Physics Bulletin, 31(7), 226–227.

Boyd, R. L. F. (1980). Looking at evolution. Physics Bulletin, 31(6), 191.

Gerber, R. (1980). Looking at evolution. Physics Bulletin, 31(8), 264.

Lipson, H. (1980a). A physicist looks at evolution – a rejoinder. Physics Bulletin, 31(10), 337.

Lipson, H. (1980b). A physicist looks at evolution. Physics Bulletin, 31(4), 138.

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"לא עולה כל פילוגניה עקבית מתוך פילוגניות החלבון היחידניות הרבות שנוצרו עד כה. בכל נקודה בעץ האוניברסאלי ניתן למצוא חוסר התאמה ברמה הפילוגנית, החל משורשיו, דרך ההסתעפויות העיקריות בתוך ובין הקבוצות השונות, ועד להרכב של ההקבצות הראשיות עצמן"

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שעץ החיים קרס. כלומר, שהנתונים מראים שאבולוציה של החיים לא היתה בצורת עץ מתפצל, כפי שטוענת האבולוציה. המקור שהם נותנים לציטוט הזה הוא מאמר שכתב קרל ווז ופורסם ב-1998 בכתב העת המדעי האמריקאי Proceedings of the National Academy of Sciences. הציטוט בהקשרו מופיע בהקדמה של המאמר. זה לא מאמר פשוט להבנה למי שלא בקי במושגים בסיסיים באבולוציה בפרט וביולוגיה בכלל, ואעשה את המיטב כדי שההקשר בו מופיע הציטוט הזה יהיה ברור גם למי שלא.

ווז עוסק במאמר הזה בטבעו של האב הקדמון המשותף לכל היצורים החיים. הוא מתחיל בסקירת מה שחשבו חוקרים בעבר על האב הקדמון הזה. לדבריו,

עץ החיים חסר השורש שיצא מהשוואת רצפי רנ"א ריבוזומליים [רצפי רנ"א שקל מאד להסיק מהם קרבה בין מינים] סיפק את ההצצה הראשונה אל האב הקדמון האולטימטיבי שלנו, אף על פי שזאת היתה הצצה לא ישירה. מה שהוא לא היה, מהישות המסתורית הזאת יצאו שלושה קבוצות שונות מאד של אורגניזמים – הארכיאה, הבקטריה והאיקריה – שכולם שיקפו את טבעו של האב הקדמון. עצים שהוסקו מכמה מולקולות אחרות שבזמנו ידעו את הרצפים שלהם איששו את החלוקה של החיים לשלושת הקבוצות הללו, ובאותו זמן איפיון ביוכימי שלהן העמיק עוד את היחודיות של כל קבוצה. עם זאת, מהעץ האוניברסלי הזה, אפשר רק להסיק שהאב הקדמון היה "חומר קדמון" שלא מוגדר היטב ממנו איכשהו יצאו [שלושת הקבוצות האמורות].

Woese, 1998, p. 6845

לאחר מכן ווז סוקר איך הצליחו לאפיין מעט יותר את טבעו של אותו "חומר קדמון" כך שהוא יהיה מוגדר מעט יותר טוב. מיד אחרי זה, כשהוא דן בדרך בה אפיינו יותר טוב את טבעו של האב הקדמון המשותף לכל היצורים החיים, מגיע הציטוט הבריאתני:

תמונה ברורה של האב הקדמון התחילה להופיע רק כשריצפו עוד רצפים משלושת הקבוצות הללו. הרצפים יכולים להיראות כמניחים "בשר" פנוטיפי על ה"שלד" הפילוגנטי של האב הקדמון [בפישוט גס מאד, הרצפים הללו הוסיפו עוד מידע על מה שהעץ הקדמון יפשר לגלות על טבעו של האב הקדמון הזה]. עם זאת, התברר שהמשימה הזאת לא פשוטה כלל. למעשה, נראה שהיא תדרוש את פירוק ה"שלד" [כלומר, זניחת מה שהתגלה על ידי שימוש בעץ החיים שפותח לפני שהיו זמינים יותר רצפים שמייצגים את הארכיאה, הבקטריה והאיקריה]. לא עלתה כל פילוגניה עקבית מתוך כל פילוגניות החלבון האינדיבידואליות שהופקו עד כה [כלומר, כשהשוו את הרצף של חלבונים בין אורגניזמים שונים ששייכים לארכיה, לבקטריה ולאוקריה גילו שחלבונים שונים לא תמיד מניבים עץ זהה].

בכל נקודה בעץ האוניברסאלי ניתן למצוא חוסר התאמה ברמה הפילוגנית, החל משורשיו, דרך ההסתעפויות העיקריות בתוך ובין הקבוצות השונות, ועד להרכב של ההקבצות הראשיות עצמן. עם זאת, אין חלופה עקבית לפילוגנזה שמבוססת על רנ"א ריבוזומלי.

Woese, 1998, p. 6845

בנקודה הזאת ווז נותן דוגמא נאה לשיחזור עצים אבולוציוניים שמניב עצים שונים כשמשתמשים בחלבונים שונים. לאחר מכן, מגיעים המילים הקריטיות הבאות:

חריגות מהעץ שהופק על ידי רנ"א ריבוזומלי תדירות מספיק וחזקות סטטיסטית כך שלא ניתן להתעלם מהן או לפטור אותן בטריוויאליות מסיבות מתודולוגיות. יחדיו, ההיסטוריות הסותרות של הגנים הללו כה מפותלות שהעברת גנים אופקית היא ההסבר המתקבל על הדעת היחיד להן.

Woese, 1998, p. 6845

זאת היתה פיסת מידע חשובה ביותר שלא מופיעה בציטוט הבריאתני. על פי ווז, יש רצפים מולקולריים ידועים שמפיקים עצים שונים מהעץ שמפיק רנ"א ריבוזומלי. עם זאת, לדעתו של ווז יש הסבר מתקבל על הדעת להן. מעבר גנים אופקי. מעבר גנים אופקי היא תופעה ידועה בביולוגיה, במיוחד בקרב מיקרו-אורגניזמים, יצורים שצריך מיקרוסקופ כדי לראות אותם. במעבר גנים "רגיל" (או "אנכי") החומר התורשתי עובר מהורה לצאצא. במעבר גנים אופקי החומר התורשתי עובר בין ממיקרו-אורגניזמים שלא קשורים אחד לשני "משפחתית". רצפי דנ"א יכולים לעבור כך אפילו בין מיקרו-אורגניזמים ממינים שונים לחלוטין. רצף דנ"א שבא ממין אחר ישקף את ההיסטוריה האבולוציונית של המין האחר, לא של המין בו הוא נמצא עכשיו. בגלל שיש הרבה העברת גנים אופקית במיקרו-אורגניזם, יש גם הרבה גנים שלא מציגים את אותו עץ אבולוציוני.

בקיצור, ווז נותן הסבר מאד ברור לגנים הללו. בגלל שזאת דעתו, לא מפתיע, שהוא כלל לא מתייחס אל העצים הללו כקושיה על תיאוריית האבולוציה. הסיבה היחידה שהוא בכלל מזכיר את הנושא היא כדי להסביר למה בעיניו העברת גנים אופקית מאד חשובה באבולוציה. זה מכין את הקוראים שלו למה שמחכה להם בהמשך המאמר. מעבר גנים אופקי משחק תפקיד מרכזי במודל שהוא מציע לאב הקדמון המשותף לכל החיים.

למה בריאתנים מביאים ציטוט שמדבר לכאורה על בניית עצים אבולוציוניים מתוך מאמר שלא באמת עוסק בנושא? למה הם לא הביאו ציטוט מתוך איזה מחקר או ספר שעוסק בבניית עצים אבולוציוניים? זאת ההתנהגות הרגילה שלהם. הם מחפשים בנרות בכל מיני מאמרים ציטוטים שיכולים לתרום למטרתם. כך לא מתנהג מישהו שחותר להגיע להבנת האמת.

לסיום, חשוב לזכור שווז כתב את המאמר הזה ב-1998. ב-15 השנים שעברו מאז הידע שלנו על העברת גנים אופקית במיקרו-אורגניזמים עלה פלאים. זה קרה תודות לפיענוח של עוד ועוד גנומים של מיקרו-אורגניזמים ופיתוח כלים שמאפשרים לנתח אותם היטב. המידע שנאסף מאז מבהיר שהאבולוציה של מיקרו-אורגניזמים היא לא בליל של המון מעברי גנים אופקיים, ממין אחד למשנהו. הנתונים מראים מגמה מאד דומיננטית של אבולוציה בעלת אופי מובהק של "עץ" (לדוגמא, Puigbò and Koonin, 2010). איסוף נתונים שיטתי וניתוח מדוקדק שלהם הובילו ביולוגים אבולוציוניים להבנה עמוקה יותר של ההיסטוריה האבולוציונית של החיים. בריאתנות – לא כל כך.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "מדע או מיתוס – פרק א'  – הוכחה או הפרכה?", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות". עותק מאורכב זמין כאן.

הרון יחיא, "תרמית האבולוציה", פרק שלושה עשר: טיעונים אבולוציוניסטים והעובדות המדעיות.

הרון יחיא, "Darwinism Refuted", הפרק The Myth of Homology.

ג'ונתן וולס, "Icons of Evolution: Science or Myth? Why Much of What We Teach About Evolution Is Wrong", Regnery Publishing, 2002, p. 50.

מקורות

Puigbò, P., Wolf, Y. I., & Koonin, E. V. (2010). The Tree and Net Components of Prokaryote Evolution. Genome Biology and Evolution, 2, 745–756.

Woese, C. (1998). The universal ancestor. Proceedings of the National Academy of Sciences, 95(12), 6854–6859.

The unrooted universal phylogenetic tree that emerged from ribosomal RNA (rRNA) sequence comparisons provided the first glimpse of our ultimate ancestor, albeit an indirect one. Whatever it was, this cryptic entity had spawned three remarkably different primary groupings of organisms (domains)—the Archaea, the Bacteria, and the Eucarya–and these necessarily reflected the ancestor’s nature. Phylogenies derived from the few other molecules that then had been sequenced confirmed the three predicted groupings, and concurrent biochemical characterizations further developed their uniqueness. But, from this first universal tree, one could infer only that the ancestor was some ill-defined “urstoff” from which three primary lines of descent somehow arose.

[…]

A discrete picture of the ancestor began to emerge only when many more sequences representing all three phylogenetic domains became available. These sequences could be seen as putting phenotypic flesh on an ancestral phylogenetic skeleton. Yet that task has turned out to be anything but straightforward. Indeed, it would seem to require disarticulating the skeleton. No consistent organismal phylogeny has emerged from the many individual protein phylogenies so far produced.

Phylogenetic incongruities can be seen everywhere in the universal tree, from its root to the major branchings within and among the various taxa to the makeup of the primary groupings themselves. Yet there is no consistent alternative to the rRNA phylogeny, and that phylogeny is supported by a number of fundamental genes. […] Exceptions to the topology of the rRNA tree such as these are sufficiently frequent and statistically solid that they can be neither overlooked nor trivially dismissed on methodological grounds. Collectively, these conflicting gene histories are so convoluted that lateral gene transfer is their only reasonable explanation."

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ממצאי המאובנים שנתגלו אינם כוללים את צורות הביניים במעבר מקבוצת בעלי-חיים עיקרית אחת לאחרת"

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחסרים מאובני ביניים. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 77 בספרו של סטיבן מ. סטנלי The New Evolutionary Timetable, שפורסם 1981 בהוצאת Basic Books, Inc., Publishers, ניו יורק. זה ספר מדע פופולרי.

הציטוט הזה לא מופיע כלשונו בעמוד 77 בספר הזה. עם זאת, כפי שכל מי שקרא את הספר יראה, סטנלי מביע לאורך ולרוחב הספר דעה הפוכה לחלוטין ממה שהציטוט מייחס לו. למרבה האירוניה, הוא עושה את זה תוך כדי התייחסות מפורשת לקישקושים של בריאתנים. הוא כותב במפורש:

למרבה הצער, בריאתנים מודרניים מאורגנים מאד, ממומנים היטב, ו(באופן בלתי נמנע) קנאים. הם כותבים ספרים ומבצעים דיונים; הם מצטטים "מדענים מכובדים" מחוץ להקשר ומספרות מיושנת; הם מזכירים סתירות פנימיות לכאורה בתיאוריית האבולוציה; והם טוענים שאבולוציה לא מייצגת תיאוריה נכונה […]. בריאתנים מעמידים פנים שדיון מדעי על הפרטים של אבולוציה מעמיד בסימן שאלה את הרעיון של אבולוציה, אך זה תכסיס לא הוגן.

Stanley, 1981, p. 176-177

כמה אירוני שסטנלי עצמו נפל קורבן לטקטיקות הנלוזות של הבריאתנים.

הבריאתנים הטועים

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

 

---

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"מממצאי המאובנים עולה כי מין טיפוסי מתקיים במשך מאה אלף דורות, או אפילו מיליון דורות ויותר, בלי שיחולו בו שינויים […] לאחר הופעתם, רוב המינים כמעט שאינם עוברים התפתחות כלשהי לפני הכחדתם".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שמאגר המאובנים לא מראה שינוי אבולוציוני, אלא מינים שמופיעים בפתאומיות בתיעוד המאובנים, בלי להראות הדרגתיות בהיווצרותם. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד xv בספרו של סטיבן מ. סטנלי The New Evolutionary Timetable, שפורסם 1981 בהוצאת Basic Books, Inc., Publishers, ניו יורק. זה ספר מדע פופולרי.

הציטוט הזה מופיע כלשונו בעמוד xv, שמהווה חלק  מהמבוא של הספר. עם זאת, בריאתנים הוציאו אותו מהקשר ו לחלוטין. הציטוט המלא אומר:

תיאוריית האבולוציה לא רק מזדקנת, אלא גם משתפרת. כמו כל קונספט מדעי שעמד במבחן הזמן, הקונספט הזה סבל ממכשולים אך שוב ושוב הפך לעשיר וחזק יותר. בספר הזה אתאר ראיות שאבולוציה היא לא בדיוק מה שכמעט כולנו חשבנו שהיא היתה לפני עשור או שנים. הראיות הללו באות ברובן מתיעוד המאובנים […]. התיעוד כעת מגלה שמין אופייני שורד מאה אלף דורות, או אפילו מיליון דורות ויותר, בלי לעבור אבולוציה רבה. נראה שאנו מוכרחים להסיק שרוב האבולוציה מתרחשת במהירות, כשמינים נוצרים על ידי התפלגות אבולוציונית של אוכלוסיות קטנות מהמינים ההוריים שלהם. אחרי היווצרותם, רוב המינים עוברים מעט אבולוציה לפני שהם נכחדים.

Stanley, 1981, p. xv

יש הבדלים חדים בין הציטוט המקורי ובין הגרסה הבריאתנית שלו. בגרסה הבריאתנית מועלמת ההתייחסות של סטנלי לאופן בו מינים נוצרים ובמקומה מופיעות שלוש נקודות. כמו כן, התרגום הבריאתני לעברית החליף את המילים "בלי לעבור אבולוציה רבה" במילים "בלי שיחולו בו שינויים". על פי הציטוט המקורי, סטנלי סבר, על בסיס הראיות מתיעוד המאובנים, שמרבית השינוי האבולוציוני מתרחש כשמינים נוצרים ושמיעוט השינוי האבולוציוני מתרחש בזמן שהמין כבר קיים. במילים אחרות, סטנלי סבר שתיעוד המאובנים מראה דפוס מסוים של שינוי אבולוציוני, לא שתיעוד המאובנים לא מראה שינוי אבולוציוני.

השורה התחתונה היא שהבריאתנים עיוותו את דברי סטנלי לבלי היכרה. שינויים שהם ערכו בו מגמתיים לחלוטין, ולמעשה דוחפים לפיו של סטנלי דברים שהוא לא אמר. מסיבה זאת שווה לשים לב לאמירה מאד אירונית של סטנלי. כך הוא כותב בפרק שהוא הקדיש לבריאתנים ובריאתנות:

למרבה הצער, בריאתנים מודרניים מאורגנים מאד, ממומנים היטב, ו(באופן בלתי נמנע) קנאים. הם כותבים ספרים ומבצעים דיונים; הם מצטטים "מדענים מכובדים" מחוץ להקשר ומספרות מיושנת; הם מזכירים סתירות פנימיות לכאורה בתיאוריית האבולוציה; והם טוענים שאבולוציה לא מייצגת תיאוריה נכונה […]. בריאתנים מעמידים פנים שדיון מדעי על הפרטים של אבולוציה מעמיד בסימן שאלה את הרעיון של אבולוציה, אך זה תכסיס לא הוגן.

Stanley, 1981, pp. 176-177

הבריאתנים הטועים

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – עמידות ולא התפתחות", פורסם בתאריך לא ידוע.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ב' – פרשנות הממצאים", פורסם בתאריך לא ידוע.

 

---

Stanley, S. M. (1981). The New Evolutionary Timetable. New York: Basic Books, Inc., Publishers.

p. xv:

"THE THEORY of evolution is not just getting older, it ןs getting better. Like any scientific concept that has long with stood the test of time, this one has suffered setbacks but, time and again, has rebounded to become richer and stronger. What I describe in this book is evidence that evolution is not quite what nearly all of us thought it to be a decade or two ago. This evidence comes largely from the record of fossils – a record that until recently was not well scaled against absolute time. The record now reveals that species typically survive for a hundred thousand generations, or even a million or more, without evolving very much. We seem forced to conclude that most evolution takes place rapidly, when species come into being by the evolutionary divergence of small populations from parent species. After their origins, most species undergo little evolution before becoming extinct."

p. 114:

"Just as Darwin and many architects of the Modern Synthesis would have been confounded by the fossil evidence for the relative stability of most well-established species, they would have been shocked at how rapidly small population can diverge to form new genera."

p. 174:

"A frequent claim of creationists is that the fossil record contradicts that concept of evolution. One argument here is that there are no transitional forms between distinctive groups of animals or plants. This is not true, and what is most important is that evolutionists don't need dozens of examples to make their case. Even one or two may fly powerfully in the face of Genesis."

pp. 176-177:

"Unfortunately, modern creationists are well organized, well funded,and (inevitably) zealous. They write books and stage debates; they quote "respectable scientists" out of context and from outdated literature; they cite apparent contradictions within the corpus of evolutionary theory; and they claim that evolution does not represent a true theory (an irrelevant point; we are concerned with credibility, not categorization). Creationists pretend that scientific debate over the details of evolution calls into question the very idea of evolution, but this is an unfair ruse."

בקרב ביולוגים אבולוציוניים, סטיבן ג'יי גולד ידוע כהוגה של שלל חידושים בביולוגיה אבולוציונית. אחד מהחידושים הגדולים שלו הוא תיאוריית שיווי המשקל המקוטע. כתבתי בעבר בהרחבה על התיאוריה הזאת, אך כדאי לחזור על הדברים כדי להבין לעומק איך בריאתנים מנצלים לרעה את גולד.

תיאוריית שיווי המשקל המקוטע עוסקת בקצב ובעיתוי של שינוי אבולוציוני. רוב האנשים חושבים שהשינוי האבולוציוני מאד איטי. מקובל לחשוב שמין כלשהו משתנה באופן כמעט בלתי מורגש כל שנים ספורות. כשכל השינויים הקטנים הללו מצטברים לאורך מיליוני שנים, התוצאה היא מין חדש לחלוטין. כבר אי אפשר להבחין במין הקודם. למודל השינוי והקצב הזה קוראים הדרגתיות פילטית.

בשנת 1972, גולד ועמיתו נילס אלדריג' הציעו מודל אחר, המודל של תיאוריית שיווי המשקל המקוטע (Gould and Eldredge, 1972). במודל שלהם, לאורך רוב שנות קיומו מין לא משתנה בכלל או משתנה מעט מאד. רוב השינוי האבולוציוני שעובר עליו מתרחש בסמוך לזמן בו נוצר ממנו למין חדש. קצב השינוי מהיר מאד במונחים גיאולוגיים. הוא נמשך לכל הפחות מאות או אלפי שנים בודדות ולכל היותר כמה מאות אלפי שנים.

גולד יודע שהציבור הרחב עלול להתבלבל מהשימוש שלו במילה "מהירות". לכן, כשהוא כותב מדע פופולרי, הוא בדרך כלל מבהיר בדיוק למה הוא מתכוון. הוא מבהיר שהוא

מדבר כגיאולוג. התהליך עלול לקחת מאות ואפילו אלפי שנים; אולי לא תראו אם תבהו בדבורים על עץ שעוברות אבולוציה למין חדש. אך אלף שנים הם חלק זעיר מאחוז אחד מה-5-10 מיליון שנים, הזמן הממוצע שחיו רוב המינים המאובנים של חסרי חוליות. לעתים נדירות גיאולוגים יכולים "לראות" מרווחי זמן כה קצרים; אנחנו נוטים להתייחס אליו כאל רגע.

Gould, 1982b, p.184

המודל של שיווי המשקל המקוטע עורר מחלוקת בקרב חוקרי מאובנים. המחלוקת היא לא על השאלה האם מודל אחד נכון והשני שגוי. שני המודלים בבירור נכונים, במובן שידועים מינים שהתפתחו בהדרגתיות פילטית ואחרים שהתפתחו בשיווי משקל מקוטע. השאלה היא איזה מודל יותר נפוץ באבולוציה, איזה מודל היה אחראי להתפתחות של יותר מינים באבולוציה. כפי שגולד מבהיר, שהוא ועמיתיו

אף פעם לא טענו שהדרגתיות [פילטית] לא יכולה תיאורטית להתרחש, או לא מתרחשת בפועל. הטבע יותר מדי מגוון ומורכב כדי לאפשר כזאת אבסולוטיות. […] השאלה הבסיסית היא לא "האם בכלל", אלא "באיזה תדירות".

Gould and Eldredge, 1977

לפני שאגיע לציטוטים של הבריאתנים, חשוב להזכיר נקודה נוספת. תיאוריית שיווי המשקל המקוטע היא פיתוח תיאורטי שנובע מתיאוריה אחרת. הרעיון הכללי שלה נובע מתוך תיאוריה שעוסקת בכלל בתנאים הדרושים להיווצרות מינים חדשים. למה אני מדגיש את זה? בריאתנים מסוימים חיים באשליה (זה ממש כך) שתיאוריית שיווי המשקל המקוטע נועדה לתרץ למה אין מספיק מאובני מעבר. היא לא דרושה בשביל זה. מאז דארווין, ידוע שתיעוד המאובנים מאד חלקי. לא כל חיית ביניים שאי פעם חיה השתמרה בתיעוד המאובנים, בגלל כל מיני גורמים גיאולוגיים וביולוגיים. לכן, תיעוד המאובנים מאד חלקי וישאר כזה. תיאוריית שיווי המשקל המקוטע מספקת לתופעה הזאת הסבר נוסף. ההסברים הזה לא סותר את ההסבר הקודם, אלא מוסיף עליו.

ההסבר הנפוץ הוא בעיה עבור גולד, כי הוא מקשה על ביולוגים אבולוציוניים לקבל את הרעיון שלפעמים מינים בקושי משתנים. במקום לקבל אותו, הם מסבירים את המינים האלו כמינים שתיעוד המאובנים שלהם חלקי. לכן, אם תקראו דברים שגולד כתב על שיווי המשקל המקוטע, תגלו שהוא שוב ושוב מדגיש שצריך לבדוק מה ההסבר, שאסור להעדיף הסבר אחד על פני השני בלי להסתכל לעומק על הנתונים.

עכשיו, אחרי כל ההכנה הזאת, אפשר סוף סוף לגשת לציטוטים הבריאתניים. כרגיל, כולם הוצאו מהקשרם בצורה מחפירה. ראשון נמצא הציטוט הבא:

"העובדה שצורות הביניים לא נמצאו בין ממצאי המאובנים נשמרת כסוד מקצועי בקרב חוקרי המאובנים… אין כל ראיה במאובנים לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את כל ספרי הלימוד שלנו… הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".[1]

יש לו גרסה מעט שונה:

"חסרונן הכמעט מוחלט של צורות הביניים בממצאי המאובנים ממשיך להיות הסוד המקצועי של הפלאונטולוגים".[1]

מתוך הספר "המהפך 2: מיתוסים בקריסה" של הרב זמיר כהן, עמוד 191

ולעתים, נעשה שימוש רק בחלקו האחרון של הציטוט הבריאתני:

"לא קיימת במאובנים כל ראיה לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את ספרי הלימוד שלנו… הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".[1]

מתוך הספר "המהפך 2: מיתוסים בקריסה" של הרב זמיר כהן, עמוד 191

נשמע מכל הציטוטים האלו שגולד טוען שאין מאובני ביניים שמאששים את תיאוריית האבולוציה. יותר מזה, נשמע כאילו הוא טוען שציורי העצים האבולוציוניים מבוססים על כלום ושום דבר.

מצאתי בריאתנים שונים נותנים מקורות שונים לציטוט הזה. מקור אחד הוא המאמר Evolution's erratic pace שכתב גולד ופורסם במגזין המדע הפופולרי Natural History ב-1977. לא הצלחתי להשיג את המהדורה הזאת של Natural History. מקור שני הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים 150-151 לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני.

הספר הזה של גולד, כמו רבים מספריו האחרים, הוא אסופה של מאמרים. המאמר מ-Natural History מ-1977 מופיע שם בפרק 17 תחת הכותרת The Episodic Nature of Evolutionary Change. בפרק זה מופיע ציטוט דומה לציטוט הבריאתני:

דארווין טען שתיעוד המאובנים היה רחוק ממושלם – ספר שנותרו בו מעט דפים, מעט שורות בכל דף, ומעט מילים בכל שורה. אנחנו לא רואים שינוי אבולוציוני איטי בתיעוד המאובנים כי אנחנו חוקרים רק צעד אחד מתוך אלפים. השינוי נראה פתאומי בגלל ששלבי הביניים חסרים.

העובדה שמאובני ביניים נדירים מאד בתיעוד המאובנים ממשיכה להיות סוד מקצועי בפליאונטולוגיה. לעצים האבולוציוניים שמעטרים את ספרי הלימוד שלנו יש נתונים רק בקצות הענפים שלהם ובנקודות הפיצול שלהם; השאר הוא היסק, לא משנה עד כמה הוא מתקבל על הדעת, לא ראיות ממאובנים. עדיין, דארווין היה כה מסור לרעיון של הדרגתיות שהוא הימר על כל התיאוריה שלו על דחיית הפשט של תיעוד המאובנים:

תיעוד המאובנים מאד לא שלם והעובדה הזאת מסבירה חלק גדול מכך שאנחנו לא מוצאים זני ביניים המחברים יחד את כל צורות החיים שנכחדו ועדיין חיות על ידי צעדים הדרגתיים מאד. מי שידחה את הדעות האלו על טבעו של תיעוד המאובנים, ידחה בצדק את כל התיאוריה שלי.

הטיעון של דארווין הוא עדיין הבריחה המועדפת של רוב הפליאונטולוגים מהמבוכה של תיעוד מאובנים שמראה בצורה ישירה כה מעט אבולוציה. על ידי חשיפת שורשיה התרבותיים והמתודולוגיים, אני לא רוצה לקרוא תיגר על התוקף הפוטנציאלי של ההדרגתיות (מאחר ולכל הדעות הכלליות יש שורשים דומים). אני רוצה רק להצביע על כך שהוא מעולם לא "נצפה" בסלעים.

Gould, 1982b, p. 181

מהציטוט הזה עולות כמה תובנות. ראשית, בריאתנים מציגים את דברי גולד כאילו הוא אמר שלעצים האבולוציוניים אין ראיות משכבות הסלע. בפועל, גולד טוען שמה שלא נצפה מעולם בשכבות הסלע הוא הדרגתיות הפילטית – המודל של קצב אבולוציוני שהיה בשימוש על ידי דארווין ופליאונטולוגים רבים מאז זמנו. מאוחר יותר במאמר גולד מציג את תיאוריית שיווי המשקל המקוטע, החלופה שלו למודל ההדרגתיות. הבריאתנים הוסיפו שלוש נקודות ובכך שינו לחלוטין את דבריו של גולד, כך שיתאימו לצרכיהם. דמגוגים נאלחים.

שנית, גולד טוען שמאובני ביניים נדירים מאד, לא שהם לא קיימים, כפי שטוענים חלק מהגרסאות של הציטוט הבריאתני. נדיר הוא מושג יחסי. זכרו שגולד כותב כאן מאמר לקהל הרחב על מחלוקת מדעית מאד "כבדה". זכרו עוד שזאת מחלוקת על המודל הנפוץ של אבולוציה לאורך כל ההיסטוריה. מן הסתם, המידע שרלוונטי בה הוא מה שמגלים בכל תיעוד המאובנים. עם זאת, האם יש מאובני מעבר שיכולים לשמש כראיה לאבולוציה?

התשובה לשאלה הזאת באה ממקור מאד אירוני. גולד ידע שבריאתנים מנצלים לרעה את הציטוטים שלו וכתב על זה. אחת ההתבטאויות שלו בנושא מבהירה בדיוק מה הוא חשב:

מאז שהצענו [גולד ועמיתו נילס אלדריג'] את תיאוריית שיווי המשקל המקוטע כדי להסביר מגמות באבולוציה, כעסנו כשצוטטנו שוב ושוב על ידי בריאתנים – איני יודע אם הם עשו זאת במכוון או בשל טימטום – כמודים שתיעוד המאובנים לא כולל מאובני ביניים. מאובני ביניים חסרים בכלליות ברמת המין, אך הם נפוצים בקרב קבוצות גדולות יותר [במילים פשוטות, נפוץ למצוא מאובני מעבר בין קבוצות כמו דגים, דו-חיים, יונקים וזוחלים; יש מחסור כללי במאובני מעבר בין מינים בתוך כל אחת מהקבוצות הללו, לדוגמא בין שני מיני אדם, שני מיני קופים וכדומה].

Gould, 1983

היד הבריאתנית עוד נטויה. שני ה"ציטוטים" הבריאתניים הבאים מדגימים בדיוק את אותו עיוות:

"ההיסטוריה של המינים השונים כפי שהיא מתבטאת במאובנים, מורה על שתי עובדות העומדות בסתירה מוחלטת לרעיון ההתפתחות ההדרגתית: 1. העדר שינוי – מראה היצורים בזמן הופעתם הראשונה זהה לחלוטין לצורתם זמן רב אחרי זה. 2. הימצאות פתאומית – מין חדש אינו מתפתח בהדרגה; הוא מופיע לפתע בממצאי המאובנים כשהוא כבר בעל מבנה שלם ומוגמר"[2]

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שממצאי המאובנים לא מראים הדרגתיות, מה שמפריך את תיאוריית האבולוציה שמסתמכת על הדרגתיות. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים 150-151 לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני. בפרק 17 של הספר הזה, תחת הכותרת The Episodic Nature of Evolutionary Change, מופיע ציטוט כמעט זהה לציטוט הבריאתני.

הציטוט הבא קונספירטיבי-משהו. קונספירציית האבולוציוניסטים היא אשליה שמאד נפוצה בקרב בריאתנים. לא פלא שהם אוהבים לצטט את המשפט הבא:

"כל חוקרי המאובנים יודעים שממצאי המאובנים מראים מעט מזעיר הוכחות לגבי צורות ביניים".[3]

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחסרים מאובני ביניים כראיות לאבולוציה. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים אלו לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני. הציטוט עצמו מופיע בפרק 19 של The Panda's Thumb. זה הציטוט בהקשרו:

כל הפליאונטולוגים יודעים שתיעוד המאובנים כולל מעט צורות ביניים; מעברים בין קבוצות עיקריות הם פתאומיים בצורה אופיינית. תומכי הדרגתיות מוציאים את עצמם מהדילמה הזאת על ידי פניה לאי-המושלמות הרבה של תיעוד המאובנים – אם רק צעד אחד מתוך אלף שורד כמאובן, גיאולוגיה לא תראה שינוי המשכי.

Gould, 1982a

כאמור, העיוות בשני הציטוטים הללו זהה לעיוות בציטוטים הקודמים. אפילו המקור שלהם זהה. שוב, גולד מדבר כנגד הדרגתיות פילטית, מודל ספציפי של קצב ועיתוי השינוי האבולוציוני. שוב, הוא מציג כנגדו את המודל שלו, תיאוריית שיווי המשקל המקוטע. שוב, הוא מציג לציבור הרחב מחלוקת טכנית בין אבולוציוניסטים בה שני הצדדים לא מכחישים אף עיקרון של תיאוריית האבולוציה.

כדי להדגיש עוד יותר את האבסורד, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה. נניח שהמחלוקת נפתרה והתגלה שגולד צודק. האם זה עוזר לבריאתנים שרוב השינוי האבולוציוני מתרחש בסביבות הזמן בו מין חדש נוצר והתקופה בה הוא מתרחש אורכת עשרות אלפי שנים? זה כמובן לא עוזר להם בכלל. בקיצור, סדרת הציטוטים הבריאתניים הללו מדגימה שבריאתנים הם מעוותים בני מעוותים. לא אכפת להם בכלל מה גודל באמת אמר, מה ההקשר שבו הוא אמר את הדברים. הם קוראים את מה שביולוגים אבולוציוניים אומרים בחיפוש אחרי הדבר שיראה הכי טוב מחוץ להקשר. זאת הונאה, כנראה גם הונאה עצמית. מה שבטוח, לא מדובר בחתירה כנה לאמת.

הבריאתנים הטועים

ציטוט [1]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב ד"ר מיכאל אברהם, "אלוהים משחק בקוביות: מה באמת אומרת לנו האבולוציה?", עמודדים 197-199 ועמוד 474-475, פורסם ב-2011.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "רשמים על השיח בין הבריאתנות לדת האבולוציה", פורסם ב-5.5.2012. המאמר הוסר מאתר "הדוס".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

דוויין גיש, Evolution: The Challenge of the Fossil Record, מהדורת 1985, עמ' 240.

ציטוט [2]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 66, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "רשמים על השיח בין הבריאתנות לדת האבולוציה", פורסם ב-5.5.2012. המאמר הוסר מאתר "הדוס".

הרון יחיא, Darwinism Refuted, פרק The True Origins of Species.

דוויין גיש, Evolution, the fossils say no!, מהדורת 1978, עמ' 164.

ציטוט [3]

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

ציטוט [4]

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב זמיר כהן, אתר "הידברות", "צו השעה: מעבר לבתי ספר תורניים", פורסם ב-26.6.14.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "מדע או מיתוס – פרק ג' – האקסיומות של התיאוריה", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ג' – מדיניות המחקר של התיאוריה", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 67, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

מקורות

Gould, S. J. (1982a). Return of the Hopeful Monster. In The Panda’s Thumb (p. 189). New York: W. W. Norton.

"All paleontologists know that the fossil record contains precious little in the way of intermediate forms; transitions between major groups are characteristically abrupt. Gradualists usually extract themselves from this dilemma by invoking the extreme imperfection of the fossil record—if only one step in a thousand survives as a fossil, geology will not record continuous change."

Gould, S. J. (1982b). The Episodic Nature of Evolutionary Change. In The Panda’s Thumb (pp. 179–185). New York: W. W. Norton.

Darwin argued that the geologic record was exceedingly imperfect – a book with few remaining pages, few lines on each page, and few words on each line. We do not see slow evolutionary change in the fossil record because we study only one step in thousands. Change seems to be abrupt because the intermediate steps are missing.

The extreme rarity of transitional forms in the fossil record persists as the trade secret of paleontology. The evolutionary trees that adorn our textbooks have data only at the tips and nodes of their branches; the rest is inference, however reasonable, not the evidence of fossils. Yet Darwin was so wedded in gradualism that he wagered his entire theory on a denial of this literal record.

The Geological record is extremely imperfect and this fact will to a large extent explain why we do not find interminable varieties, connecting together all the extinct and existing forms of life by the finest graduated steps. He who rejects these views on the nature of the geological record, will rightly reject my whole theory.

Darwin's argument still persists as the favored escape of most paleontologists from the embarrassment of a record that seems to show so little of evolution directly. In exposing its cultural and methodological roots, I wish in no way to impugn the potential validity of gradualism (for all general views have similar roots). I wish only to point out that it was never "seen" in the rocks.

[…]

For several years, Niles Eldredge of the American Museum of Natural History and I have been advocating a resolution of this uncomfortable paradox. We believe that […] the operation of Darwinian processes should yield exactly what we see in the fossil record. It is gradualism that we must reject, not Darwinism.

The history of most fossil species includes two features particularly inconsistent with gradualism:

1. Stasis. Most species exhibit no directional change during their tenure on earth. They appear in the fossil record looking much the same as when they disappear; morphological change is usually limited and directionless.

2. Sudden appearance. In any local area, a species does not arise gradually by the steady transformation of its ancestors; it appears all at once and "fully formed".

 […]

(In describing the speciation of peripheral isolates as very rapid, I speak as a geologist. The process may take hundreds, even thousands of years; you might see nothing if you stared at speciating bees on a tree for your entire lifetime. But a thousand years is a tiny fraction of one percent of the average duration for most fossil invertebrate species—5 to 10 million years. Geologists can rarely resolve so short an interval at all; we tend to treat it as a moment.)'

Gould, S. J. (1983). Evolution as Fact and Theory. In Hen’s Teeth and Horse's Toes (p. 260). W. W. Norton.

'Since we proposed punctuated equilibria to explain trends, it is infuriating to be quoted again and again by creationists—whether through design or stupidity, I do not know—as admitting that the fossil record includes no transitional forms. Transitional forms are generally lacking at the species level, but they are abundant between larger groups.'

Gould, S. J., and Eldredge, N. (1972). Punctuated equilibria: an alternative to phyletic gradualism. Models in Paleobiology, 82–115.

Gould, S. J., and Lewontin, R. C. (1979). The Spandrels of San Marco and the Panglossian Paradigm: A Critique of the Adaptationist Programme. Proceedings of the Royal Society of London. Series B. Biological Sciences, 205(1161), 581–598.

"Since Darwin has attained sainthood (if not divinity) among evolutionary biologists, and since all sides invoke God’s allegiance, Darwin has often been depicted as a radical selectionist at heart who invoked other mechanisms only in retreat, and only as a result of his age’s own lamented ignorance about the mechanisms of heredity. This view is false. Although Darwin regarded selection as the most important of evolutionary mechanisms (as do we), no argument from opponents angered him more than the common attempt to caricature and trivialize his theory by stating that it relied exclusively upon natural selection."

Gould, S. J., and Eldredge, N. (1977). Punctuated Equilibria: The Tempo and Mode of Evolution Reconsidered. Paleobiology, 3(2), 115–151.

We never claimed either that gradualism could not occur in theory, or did not occur in fact (Eldredge 1971; Eldredge and Gould 1974, p. 307). Nature is far too varied and complex for such absolutes […] The funda- mental question is not "whether at all" but "how often."כ

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"מדוע אפוא, לא נמצאו אותן צורות ביניים בשום שכבה גיאולוגית? … אולי זוהי הטענה הבולטת והחמורה ביותר שאפשר להעלות נגד התיאוריה שלי. אני מאמין שההסבר טמון בעובדה שעדיין לא התגלו רוב רובם של הממצאים הגיאולוגיים".[1]

לפעמים בריאתנים משתמשים בגרסה חלקית שלו. בכל מקרה, בעיני בריאתנים, הציטוט הזה מציג את דעתו של דארווין על מאובני מעבר. היעדרם של מאובני מעבר מהווה בעיה עבור התיאוריה שלו. לכן, לפי הבריאתנים דארווין ממליץ כאן לחכות שימצאו מאובני מעבר נוספים שיתמכו בתיאוריה שלו.

קראתי את "מוצא המינים" של דארווין כמה פעמים. הספר מציג עבודה נאה לתקופתה שייסדה תחום חדש לחלוטין בביולוגיה. ל"מוצא המינים" היו שש מהדורות. אני אצטט רק מהראשונה. הציטוט הבריאתני לא מופיע  בשום מקום בספר. ציטוט דומה לו, אך שונה בצורה מהותית דווקא כן מופיע:

מדוע אפוא לא מלאות שכבות הסלע בחוליות ביניים? גיאולוגיה לא מגלה לנו שרשרת הדרגתית מאד; זאת כנראה ההתנגדות הכי ברורה מאליה וחמורה שאפשר להעלות נגד התיאוריה שלי. ההסבר טמון, אני מאמין, בחוסר המושלמות הקיצוני של התיעוד הגיאולוגי.

Darwin, 1869a, p. 280

ההבדל המהותי ביותר בין הציטוט בפועל והציטוט הבריאתני נמצא בסוף. הבריאתנים שמים בפיו של דארווין את הטענה "שעדיין לא התגלו רוב רובם של הממצאים הגיאולוגיים". בפועל הוא אומר שלדעתו התיעוד הגיאולוגי מאד לא מושלם. זה הרמז לכך שבריאתנים הטו את הציטוט הזה. נשאלת השאלה, מה לדעתו צריכות להיות הציפיות שלנו מתיעוד המאובנים?

לפני שאענה על השאלה הזאת, כדאי להזכיר עוד ציטוט בריאתני נפוץ:

"כל הדוחה את הטענה שצורות הביניים קיימות אלא שעדיין לא נתגלו, חייב לדחות את התיאוריה כולה".[2]

לפי בריאתנים, גם בציטוט הזה דארווין טוען שצריך רק לחכות, ומאובני המעבר נמצאים מעבר לפינה.  הציטוט הבריאתני לא מופיע  בשום מקום בספר. ציטוט דומה לו, אך שונה בצורה מהותית דווקא כן מופיע:

מי שדוחה את הדעות האלו על טבעו של התיעוד הגיאולוגי ידחה בצדק את כל התיאוריה שלי.

Darwin, 1869b, p. 342

שוב, בדיוק כמו ה"ציטוט" הבריאתני הקודם, גם כאן מה שדארווין אמר שונה ממה שהבריאתנים ייחסו לו. חשוב מזה, הם ייחסו לו את אותה טענה – הטענה שצורות הביניים קיימות באדמה ורק מחכות שנגלה אותן. בדרך כלל, אחרי צמד הציטוטים הללו בריאתנים אוהבים לתת עוד ערימה של ציטוטים. אלו לכאורה ציטוטים של מדענים בני זמננו ש"מוכיחים" שדארווין טעה ומאובני המעבר לא התגלו. כל הציטוטים הללו כמובן הוצאו מהקשרם.

אז מה בעצם אמר דארווין? מה הוא ציפה לראות בתיעוד המאובנים? כדי להבין עד כמה מנותקים הבריאתנים מהמציאות, כדאי להסתכל על ההקשר הרחב של הציטוט הזה. הוא לקוח מצמד פרקים בספר "מוצא המינים" בהם דארווין סוקר את מצב תיעוד המאובנים. בכלליות, שני הפרקים מסתכמים בטענה שהנסיבות בהן אורגניזמים מתאבנים מאד נדירות וגם אחרי שאורגניזם מתאבן נדיר שהמאובן שורד את הפעילות הגיאולוגית של כדור הארץ. במילים אחרות, על פי דארווין, אפשר לחפש עוד 500 שנה באדמה, אבל לא ימצאו אינספור מאובני המעבר שכל אחד מהם שונה במעט מהקודם לו. הם פשוט לא נמצאים באדמה.

זה פשוט מדהים בעיני. עמוד אחרי עמוד דארווין סוקר עוד ועוד סיבות ללמה המאובנים לא אמורים בכלל להגיע לאדמה. איך בריאתנים הצליחו להוציא מהאמירות המאד ברורות שלו את הטענה שלדעתו אם רק נחכה, נמצא את כל המאובנים? חוסר היושרה והסטנדרטים הירודים שלהם שלהם צועק כאן מכל פינה.

בהינתן שזה מה שדארווין טען, לא פלא שבפסקאות החותמות של הפרק הוא אמר בדיוק ההפך ממה שבריאתנים דחפו לפיו:

אם יש מידה מסוימת של אמת בהערות האלו, אין לנו זכות לצפות למצוא במבנים הגיאולוגיים שלנו, מספר אינסופי של צורות ביניים שההבדל בינן קטן מאד, שעל פי התיאוריה שלי חיברו את כל המינים מאותה קבוצה שהיו ושהינם כעת אל שרשרת חיים מסתעפת אחת ארוכה. עלינו לחפש רק מספר קשרים [כלומר, צורות ביניים שמקשרות בין מינים שונים], חלקם קרובים יותר ואחרים יותר רחוקים אחד מהשני; והקשרים האלו, אפילו אם הם קרובים מאד אחד לשני, אם הם נמצאים בשלבים שונים של אותו מבנה גיאולוגי, יסווגו על ידי מרבית הפליאונטולוגים כמינים שונים.

Darwin, 1869a, pp. 301-302

קשה להיות יותר ברור מזה. דארווין אומר כאן בדיוק את ההפך ממה שבריאתנים מכניסים לפיו. לשיטתו, אנחנו אמורים למצוא מעט מאובני מעבר. מאובני המעבר האלו יהיו כה שונים אחד מהשני עד שהם יסווגו כמינים שונים על ידי חוקרי מאובנים. לא במפתיע, זה הדפוס הכללי שנגלה לעיני חוקרי מאובנים.

הבריאתנים הטועים

ציטוט [1]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 64, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 190, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ב' – פרשנות הממצאים", פורסם בתאריך לא ידוע.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

ציטוט [2]

פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 190, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ב' – פרשנות הממצאים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.

מקורות

Darwin, C. (1869a). On the Imperfection of the Geological Record. In On the Origin of Species (1st ed., pp. 279–311). London: W. Clowes and Sons.

"Why then is not every geological formation and every stratum full of such intermediate links? Geology assuredly does not reveal any such finely graduated organic chain; and this, perhaps, is the most obvious and gravest objection which can be urged against my theory. The explanation lies, as I believe, in the extreme imperfection of the geological record.

[…]

If then, there be some degree of truth in these remarks, we have no right to expect to find in our geological formations, an infinite number of those fine transitional forms, which on my theory assuredly have connected all the past and present species of the same group into one long and branching chain of life. We ought only to look for a few links, some more closely, some more distantly related to each other; and these links, let them be ever so close, if found in different stages of the same formation, would, by most palæontologists, be ranked as distinct species."

Darwin, C. (1869b). On the Geological Succession of Organic Beings. In On the Origin of Species (1st ed., pp. 312–345). London: W. Clowes and Sons.

"He who rejects these views on the nature of the geological record, will rightly reject my whole theory."

הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ביסודה, בהרבה מקומות, התיאוריה היא בקושי השערה, וכמעט בכל מצב אמיתי בו מנסים להשתמש בה צצות שאלות לגביה"

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שתיאוריית האבולוציה היא השערה לא מבוססת שיש בה קושיות רבות. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 6 בספרו של ארנסט מאייר, Populations, Species, and Evolution.

הספר הזה פורסם לראשונה ב-1963, לפני יותר מ-50 שנה. מדוע רלוונטית היום דעתו של חוקר אחד, חשוב מאד ומפורסם ככל שיהיה, שנכתבה בספר אבולוציה לפני יותר מ-50 שנה? בריאתנים לא מספקים סקירה של מצב המחקר בביולוגיה האבולוציונית היום, כך שהתשובה לשאלה הזאת לא ברורה מאליה. הלוואי וזאת תהיה הבעיה העיקרית של הבריאתנים שמשתמשים בציטוט הזה. השגתי את הספר, ומצאתי את מה שנראה כמקור הציטוט. להלן הקשרו:

עיקרי התיאוריה המודרנית [של אבולוציה] עולים בקנה אחד עם העובדות מגנטיקה, סיסטמטיקה וחקר המאובנים במידה כזאת שאדם בקושי יכול לחלוק על נכונותם. המסגרת הבסיסית של התיאוריה היא שאבולוציה היא תופעה דו-שלבית: היווצרות שונות וברירת היצורים השונים על ידי הברירה הטבעית. עם זאת, הסכמה על התזה הבסיסית לא אומרת שעבודתו של האבולוציוניסט גמורה. התיאוריה הבסיסית היא בהרבה מקרים בקושי יותר מהשערה והיישום שלה מעלה שאלות רבות בכמעט כל מקרה קונקרטי. הדיונים לאורך הספר הזה הם עדות לאמיתות המשפט הזה.

מחקר מודרני מכוון מתבצע בעיקר בתחומים הבאים: תופעות אבולוציוניות שלא מוסברות היטב על ידי התיאוריה הסינתטית [= שם נרדף לתיאוריה המודרנית] […]; חיפוש פקטורים משניים, שאף על פי שאינם בולטים לעין בבדיקה מרפרפת, גורמים ללחצי סלקציה; ואולי חשוב מכולם, הקשר בין גנים ובין גנוטיפים לסביבתם שמניב את הפנוטיפ, מה שנמצא תחת השפעת הברירה הטבעית.

רוב הויכוחים העכשוויים נוגעים לחשיבות היחסית של שלל פקטורים שנמצאים באינטראקציה אחד עם השני. אדם יקבל תשובות שונות מאד אם ישאל כמה אבולוציוניסטים בני זמננו את השאלות הבאות:

כמה חשובים אירועים אקראיים באבולוציה?

כמה חשובה היברידיזציה באבולוציה?

מה ההשפעה של זרימת גנים בן אוכלוסיות?

כמה מהמוטציות החדשות הן מיטיבות?

כמה מהשונות הגנטית היא תוצר של פולימורפיזם יציב?

תחומים אחרים בהם יש חילוקי דעות רחבים הם החשיבות של פלסטיות פנוטיפית, המסלולים לאדפטציות, מכניזמים אבולוציוניים באורגניזמים עילאיים וירודים, מקור הזוויגים [החלוקה לזכר ונקבה], ומוצא החיים. יש להדגיש, לטובת אלו שאינם אבולוציוניסטים, שאף לא אחד והויכוחים הללו לא נוגע בעיקרנות הבסיסיים של התיאוריה הסינתטית. אלו היישומים של התיאוריה שלעתים נמצאים במחלוקת, לא התיאוריה עצמה. בנוגע ליישומים יש לנו עדיין כברת דרך להתקדם. יש תחומי מחקר עצומים בביולוגיה המודנית, לדוגמא ביוכימיה וחקר ההתנהגות, בהם היישום של עקרונות אבולוציוניים עדיין נמצא בחיתוליו.

Mayr, 1970

חלקים מהציטוט הזה עלולים להיות לא מובנים למי שלא בקי בז'רגון המקצועי של ביולוגים. מה שברור ממנו לכל אדם הוא שמאייר לא אומר שתיאוריית האבולוציה היא השערה. להפך. הוא טוען שקשה להכחיש את נכונות עיקרי התיאוריה בגלל שהיא עולה בקנה אחד עם עובדות הידועות מתחומים אחרים. עם זאת, עבודתו של האבולוציוניסט לא נגמרה, כפי שאומר מאייר. יש עדיין מחקר לבצע. כמו בכל תחום מדעי, יש שלל ויכוחים בין ביולוגים אבולוציוניים על שאלות ספציפיות. בהתייחסו למחלוקות הללו בין מדענים, מאייר אמר את משפט שקרוב מאד לציטוט הבריאתני. על ידי השמטת ההקשר הבריאתנים הפכו משפט שמתייחס לויכוחים על שאלות פתוחות ופרטים בביולוגיה אבולוציונית למשפט שלכאורה יוצא כנגד התיאוריה האבולוציונית כולה.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 290, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

הרב זמיר כהן, אתר "הידברות", "צו השעה: מעבר לבתי ספר תורניים", פורסם ב-26.6.14.

מקורות

Mayr, E. (1970). 1. Evolutionary Biology. In Populations, Species, and Evolution: An Abridgment of Animal Species and Evolution (pp. 6–7). Belknap Press of Harvard University Press.

"The essentials of the modern theory are to such an extent consistent with the facts of genetics, systematics, and paleontology that one can hardly question their correctness. The basic framework of the theory is that evolution is a two-stage phenomenon: the production of variation and the sorting of the variants by natural selection. Yet agreement on this basic thesis does not mean that the work of the evolutionist is completed. The basic theory is in many instances hardly more than a postulate and its application raises numerous questions in almost every concrete case. The discussions throughout this volume are telling testimony of the truth of this statement.

Modern research is directed primarily toward three areas: evolutionary phenomena that do not yet appear to be adequately explained by the synthetic theory, such as stagnant or explosive evolution; the search for various subsidiary factors that, although inconspicuous on casual inspection, exercise unexpected selection pressure; and, perhaps most important, the interplay among genes and between genotypes and environment resulting in the phenotype, the real target of natural selection.

Most contemporary arguments concern the relative importance of the various interacting factors. One will get highly diverse answers if one asks a number of contemporary evolutionists the following questions:

How important are random events in evolution?

How important is hybridization in evolution?

What is the effect of interpopulation gene flow?

What proportion of new mutations are beneficial?

What proportion of genetic variability is due to balanced polymorphism?

Other areas in which there is still wide divergence of opinion are the importance of phenotypic plasticity, the pathway to adaptation, evolutionary mechanisms in higher and lower organisms, the origin of sexuality, and the origin of life. It must stressed, for the benefit of nonevolutionists, that none of the arguments going on in these areas touches upon the basic principles of the synthetic theory. It is the application of the theory that is sometimes controversial, not the theory itself. And with respect to application we still have a long way to go. There are vast areas of modern biology, for instance biochemistry and the study of behavior, in which the application of evolutionary principles is still in the most elementary stage."