מנפרד איגן (1927-)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

מנפרד איגן (Manfred Eigen) הוא ביופיזיקאי וחתן פרס נובל לכימיה על עבודתו בתחום קצב הריאקציות הכימיות.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ייתכן שבאותה תקופה הופיע גן קדמוני שהמסר שלו היה הציווי המקראי פרו ורבו… ייתכן שהדבר היה אפשרי רק במקרה של מקור שמחוץ לכדור הארץ".

לא ברור מה רוצים בריאתנים לסמך על ידי הציטוט הקריפטי הזה. אפשר רק לשער. אולי הם מנסים למצוא לגיטימציה לסיפור הבריאה המקראי במילותיו של איגן. אולי הם מנסים להדגים שרק גורם חיצוני לכדור הארץ היה יכול ליצור כאן את החיים. מי יודע. המקור שנותנים בריאתנים לציטוט הזה הוא מאמר שפירסם איגן בכתב העת המדעי Science ב-12 למאי, 1989.

מנפרד איגן אכן פירסם מחקר במהדורת ה-12 למאי, 1989 של כתב העת המדעי Science. הוא לא היה הכותב היחיד, אלא כתב אותו יחד עם כמה מעמיתיו (Eigen et al., 1989). לפיכך, אם הציטוט הבריאתני היה מופיע במחקר הזה, אין שום סיבה לייחס אותו רק לאיגן. רק מנקודת מבט של דמגוג כדאי לעשות זאת, כי ציטוט מפיו של חתן פרס נובל נשמע מרשים יותר מציטוט ממאמר שכתב חתן פרס נובל עם כותבים אחרים.

הבעיה המרכזית היא שבמחקר הזה לא מופיע משהו שאפילו מתקרב לציטוט הבריאתני. הוא אפילו לא עוסק בנושא שמתקרב לגן עדן, פרו ורבו או מקור החיים. הוא עוסק בתארוך ההיווצרות של הקוד הגנטי, ובוחן את השאלה הזאת מנקודת מבט ביוכימית (ומשעממת בטירוף, ואני אומר את זה כסטודנט לביוכימיה). זה מקרה נוסף של בדיקת מקורות קלוקלת של בריאתנים.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון א'", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר הידברות.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק א' – תיאוריית האבולוציה ובעיות יסודיות", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

כותב לא ידוע, אתר "torahscience", "אביוגנזה", פורסם בתאריך לא ידוע.

ערן בן-עזרא, "ספר ההוכחות שיש בורא לעולם והתורה אמת", מהדורה רביעית, 2012, עמ' 491.

מקורות

Eigen, M., Lindemann, B. F., Tietze, M., Winkler-Oswatitsch, R., Dress, A., and Von Haeseler, A. (1989). How old is the genetic code? Statistical geometry of tRNA provides an answer. Science, 244(4905), 673–679.

וורן וויבר

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

לא מצאתי מידע ביוגרפי מהימן.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"רבים ישתוממו לגבי הידיעה, שמבחינה מעשית, כל הגנים הידועים שעברו מוטציה הינם מזיקים".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שמוטציות לא יכולות ליצור מידע גנטי שיטיב עם האורגניזם שנושא אותם. המקור שהם נותנים לו הוא מאמר שפורסם בכתב העת המדעי Science ב-1956 וכותרתו "האפקטים הגנטיים של קרינה אטומית". כשקראתי את המאמר הזה, גיליתי שהוא מובאה מתוך תמצית הדו"ח של "הועדה לאפקטים הגנטיים של קרינה אטומית", שוורן וויבר היה אחד מחבריה. כפי ששמה מרמז, מטרת הועדה הזאת היתה לסקור את מה שהיה ידוע באותה תקופה על ההשפעה הגנטית של קרינה אטומית. וויבר לא היה החבר היחיד בועדה הזאת, ולכן אין סיבה לייחס רק לו את הכתוב במאמר הזה. יותר מזה, במה רלוונטי מקור מדעי משנות ה-50 למצב הידע המדעי כיום? על פניו, הניסיון להשתמש בציטוט הזה נראה מגוחך.

איתרתי את הציטוט. הוא כן מופיע במאמר הזה ב-Science. עם זאת, קריאת ההקשר בו הוא מופיע מבהירה היטב שדברי הועדה לאפקטים הגנטיים של קרינה אטומית לא מסייע לבריאתנים כלל. גרוע מזה, הם סותרים אותם לחלוטין:

רבים ישתוממו לגבי הידיעה, שמבחינה מעשית, כל הגנים הידועים שעברו מוטציה הינם מזיקים. הרי מוטציות הן חלק הכרחי בתהליך האבולוציה. איך אפקט טוב – אבולוציה לצורות חיים עילאיות – יכול לצאת ממוטציות שמעשית כולן מזיקות?

ראשית לכל, אלו לא המוטציות אשר בעצמן מפיקות אבולוציה, אלא הפעולה של הברירה הטבעית על הקומבינציה של הגנים הקיימים. הרבה מההתקדמות האבולוציונית תלויה כנראה בשינויים בתוך התחום של שונות נורמלית של גנים, ולכן תלויה בגנים שההשפעתם נמוכה […]. לפיכך, אבולוציה מתרחשת כתוצאה משינוי מורכב בתפוצה של גנים כאלו, בשילוב תהליך המשכי של אלימינציה של מוטציות מזיקות ומדי פעם שילוב של מוטציות מיטיבות אל האוכלוסיה.

הטבע היה מאד אכזר בתהליך הזה. נסבלו אלפים רבים של מוטציות חסרות מזל והנכים שהן יצרו, על מנת שימצא שימוש למוטציה מיטיבה אחת, אחת לזמן רב, כך שמירוץ [החיים] יוכל לעלות רמה בהתאמה [של החיים] לתנאי [המחיה] הקיימים שלהם. היצור הנדיר עם הקומבינציה המיטיבה של גנים הותאם יותר טוב לשרוד ולהחליף את עמיתיו שגורלם שפר עליהם פחות וכך אבולוציה פעלה, למרות שהיו אלפי טרדגיות לפני כל הצלחה.

Weaver et al., 1956, p. 1159

בתמצות, חברי הועדה סברו שמרבית המוטציות מזיקות, אך לעתים נדירות מתרחשת מוטציה מיטיבה באחד הפרט מאוכלוסיית המין. המוטציה הנדירה הזאת הופכת לנפוצה יותר באוכלוסיה של המין בגלל הברירה הטבעית שפועלת לטובתה. בהקשרה המלא, ברור שמה שאמרו המדענים הללו לא תומך במאום בדעת הבריאתנים.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית המוטציה ב' – מקור האינפורמציה", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

הרון יחיא, "תרמית האבולוציה", פרק שלישי: מנגנונים דמיוניים של אבולוציה.

מקורות

Weaver, W., Beadle, G. W., Crow, J. F., Demerec, M., Failla, G., Glass, H. B., … Wright, S. (1956). Genetic Effects of Atomic Radiation. Science, 123(3209), 1157–1164.

"Many will be puzzled about the statement that practically all known mutant genes are harmful. For mutations are a necessary part of the process of evolution. How can a good effect—evolution to higher forms of life—result from mutations practically all of which are harmful?

First of all, it is not mutations which, of themselves, produce evolution, but rather the action of natural selection on whatever combinations of genes occur. Much of the evolutionary progress probably depends on changes within the range of normal variability, and thus depends on genes of very small effect, and of the type mentioned in the previous section which are favorable or unfavorable depending on what other genes are present. Thus evolution consists of a complex shifting of frequencies of such genes, accompanied by the continuous process of elimination of detrimental mutations and the occasional incorporation into the population of a favorable mutation.

Nature had to be rather ruthless about this process. Many thousands of unfortunate mutations, with their resulting handicaps, were tolerated, just so long as an advantageous mutation could be utilized, once in a long while, for inching the race up slightly higher to a better adjustment to the existing conditions. The rare creature with an advantageous combination of genes was better fitted to survive and displace his less favored companions, and thus evolution was served, even though there were thousands of tragedies for every success."

אתגר של תפיסה: מחשבות על הדיון בין ביל ניי לקן האם

הרבה אנשים שלחו לי את הדיון בין הבריאתן קן האם ופופולרייזר המדע ביל ניי. אני כנראה לא אצפה בשעתיים ומשהו האלו, כי אין לי ממש זמן וגם כי קראתי את הספר, כמו שאומרים. פשוטו כמשמעו במקרה הזה. האם מעלה טיעונים מוכרים מספרות "מדע הבריאה". קראתי הרבה ספרים ומאמרים כאלו לאורך השנים והדקות הספורות שדגמתי מתוכו המחישו לי שאין בו חדש עבורי. בכל מקרה, תודה לכל הממליצים.

סביב הדיון הזה היה פולמוס גדול בקרב שוחרי אבולוציה, לפני ואחרי שהוא נערך. השאלה המרכזית היתה האם תומכי אבולציה מרוויחים משהו מההשתתפות בדיונים מילוליים כאלו. אני נוטה לענות על השאלה הזאת בשלילה משתי סיבות. בתור התחלה, בין אם ניי נתן שואו אדיר להמשך הקריאה "אתגר של תפיסה: מחשבות על הדיון בין ביל ניי לקן האם"

מעט חינוך אבולוציוני: מסע בארץ הבריאתנים – מפלתו של טרופ (חלק ח')

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

כמו פאן-בוי מצוי של פיטר ג'קסון, מיהרתי לאחרונה אל בית הקולנוע כדי לצפות ב"מפלתו של סמאוג", הסרט השני בטרילוגיית ההוביט. במשך שעתיים הייתי ממוסמר לכיסא, צופה בבני דורין ובילבו באגינס ממשיכים במסעם אל הדלת הסודית של ארבור, הממלכה בבטן ההר. אלפים תפעלו חרבות וחצים במיומנות של נינג'ות, דם אורקים נשפך כמים, עכבישי ענק, ווארגים ודרקון אחד קסום קמו לתחיה בזכות אנימציה תלת-ממדית היפר-ריאליסטית ואיאן מקלן שוב גילם את גנדלף עם שפע קסם.

בחיי היום-יום שלי אני לא זוכה לחוות מסע הרפתקאות מלהיב שכזה. עד כמה שזה עלול להפליא אתכם, הדבר הכי קרוב אליו בחיים שלי הוא בדיקת מקורות של טענות בריאתניות. לפעמים נדמה לי שההבדל היחיד בין המסע בהוביט והמסע שלי הוא המחסור באורקים. אחרי הכל, גם ההתמודדות עם טיעונים של בריאתנים רוויה בתלאות, עליות ומורדות, טוויסטים בעלילה, הומור, הומור עצמי ומנה גדושה של סיפוק סקרנות. היום אשתף אתכם במסע שכזה שלקחתי לאחרונה. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: מסע בארץ הבריאתנים – מפלתו של טרופ (חלק ח')"

פעם שלישית גלידה: המהפך 3 של הרב זמיר כהן – ביקורת ספר

הרב זמיר כהן חולל מהפך בעולם התורה והמדע עם ספרי "המהפך" ו"המהפך 2". או שלא. תקציר הפרקים הקודמים הוא שכל קשר בין המציאות ל"מדע" שתומך בתורה הוא מקרי בהחלט וה"תחקיר" המקדים שהוא עשה מוטה לחלוטין. על פי כהן עצמו, הוא ניסה "ללקט גם ממה שעלה בחכתי בהקבלות שבין התורה לבין המדע, וגם ממה שחקרו וביררו אחרים". הייתי בטוח שכשעושים תחקיר מקדים הוגן לנושא כזה, אמורים ללקט עובדות על המציאות ואז להשוות אותה לכתבי הדת. לכהן יש סטנדרטים אחרים. ה"ליקוט" בבירור הוביל אותו לתהומות הקישקוש. לדוגמא, ב"מהפך 2" הוא ייחס לצ'רלס דארווין את הדעה שמחסור במאובני מעבר ימוטט את תיאוריית האבולוציה, כי הוא לא "ליקט" את הפרקים השלמים בספר "מוצא המינים" בהם דארווין מביע דעה הפוכה. כמו מכחיש מדע טוב, כהן ליקט גם מנה גדושה של ציטוטים של מדענים שהוצאו מהקשרם כך שנראה שהם אמרו דברים שהם לא. הלוואי שזאת היתה רשימה ממצה של ליקוטי הזמיר, אך היא לא יותר מדוגמית. סדרת המהפך היא גבינה שוויצרית עם יותר חורים מגבינה. להמשך הקריאה "פעם שלישית גלידה: המהפך 3 של הרב זמיר כהן – ביקורת ספר"

עיתונות רעה: על איזון מזויף וה"מדע" של הרב זמיר כהן

בכלליות, עיתונאים גרועים בדיווח על מדע. לעתים קרובות הם נותנים הייפ חסר פרופורציות למחקרים ראשוניים, מפשטים כל כך מחקרים חדשים עד שהדיווח שלהם כבר לא מהימן למקור ונכשלים בלהבדיל בין מדע לפסוודו-מדע – משהו שנשמע מדעי, אבל לא באמת כזה. הנושא הזה זכה לתשומת לב ממדענים שונים ומחקרים עליו מתפרסמים חדשות לבקרים (לדוגמאות עיינו ב-[1-3]). למרות שלפעמים יש פנינים עיתונאיות של דיווח מדעי, לרוב הציבור מקבל דיווח ירוד כמו פירסומים של מחזירים בתשובה במדורי מדע (למה לא במדור יהדות?) ושלל מאמרים מקדמים קישקושים של רפואה אלטרנטיבית לסוגיה (אין לי כוח לתת דוגמאות. פשוט קראו קבוע ב-YNET בריאות). בסיכום הכולל, העיתונות הישראלית פוגמת יותר מאשר תורמת לידיעת המדע של הציבור. היא נוטה להציג פסוודו-מדע כמדע מהימן.

נראה שהלך הדברים הזה איפשר את פירסומה של הכתבה "הרב שמשתמש במדע וטכנולוגיה להחזיר בתשובה" במגזין G של גלובס. הכתבה סוקרת את פועלו של המחזיר בתשובה הרב זמיר כהן בהאבסת הציבור הרחב בפסוודו-מדע המוחלט שלו במסגרת מאמצו להחזיר בתשובה נפשות טועות. אין ספק שהרב זמיר כהן נעזר במשימתו בשלל עזרים טכנולוגיים, אבל ה"מדע" שהוא מציג לציבור הרחב לא קיים. פעם אחרי פעם, הוא מסמך את דעתו על ציטוטים של מדענים שהוצאו מהקשרם, מראה בורות משוועת בנושאים מדעיים בסיסיים בפיזיקה, ביולוגיה וגיאולוגיה ומכחיש באופן פעיל את ממצאיהם של תחומים מדעיים שעומדים על יסודות מוצקים, כולל תיאוריית האבולוציה וגיל כדור הארץ והיקום. אין בטיעונים שלו משהו מדעי. להפך. להמשך הקריאה "עיתונות רעה: על איזון מזויף וה"מדע" של הרב זמיר כהן"

מעט חינוך אבולוציוני: "תיאוריית" התכנון התבוני והאבולוציה של בריאתנות (חלק ז')

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

אני מחלק את חופשת הסמסטר שלי בין השלמת התואר הראשון שלי בביולוגיה וקריאת אסופת מאמרים של תומכי אבולוציה על בריאתנות. זאת הפעם השניה שאני קורא אותה וגם הפעם אני נהנה מאד. על מנת לחגוג את המאורע, החלטתי לכתוב משהו על אבולוציה. בדרך כלל אני נכנס אל פרטי הטיעונים הבריאתניים, אבל היום אעשה משהו מעט שונה. אני אתן סקירה היסטורית קצרה ובהחלט לא ממצה של בריאתנות כתופעה חברתית. מנקודת המבט הזאת, קל מאד להבין למה בריאתנות היא אסופה של פיטפוטי ביצים פסוודו-מדעיים ולמה מדענים בכלליות מתייחסים לבריאתנים כאל מוקיונים.

הבריאתנים הישנים

בריאתנות היא תנועה נואשת שמנסה להיאבק במציאות באמצעות אטמי אוזניים. חבריה מכחישים את ממצאי הביולוגיה האבולוציונית ומנסים להחליף אותם בגרסה כלשהי של בריאה אלוהית. בעבר וגם היום, הכחשת ממצאי הביולוגיה האבולוציונית כמעט תמיד נובעת מסיבות דתיות. תיאוריית האבולוציה נתפסת על ידי פלגים דתיים רבים כאיום על אורח החיים הדתי שלהם, על הערכים שלהם ועל המסורת היקרה להם מכל. נוצרים אמריקאים הם חוד החנית של הבריאתנות. כל פעם במאה השנים האחרונות שאבולוציה הרימה את ראשה בתוכניות הלימודים בבתי הספר בארה"ב, צצו תנועות בריאתניות שניסו להציל את נשמות התלמידים משהיה ממושכת בגיהנום, הרחק מישו. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: "תיאוריית" התכנון התבוני והאבולוציה של בריאתנות (חלק ז')"

מה היה כאן לפני בריאת העולם – גרסת מאקו

דודו כהן הוא עיתונאי דתי שמקושר למאקו. אמש התחיל להסתובב בפיד פייסבוק שלי מאמר פרי עטו שכותרתו "מה היה כאן לפני בריאת העולם?". מה באמת? הרבה קישקושים רוחניקיים, קורטוב של קבלה ומנה גדושה של פסוודו-מדע. תחילת המאמר מוקדש למתן שלל מקורות יהודיים שמדגימים שאלוהים יצר בעבר עולמות רבים ולאחר מכן החריב אותם. בריאת העולמות הללו משום מה לא הוזכרה בתורה, שמתארת רק איך נוצר העולם בו אנו חיים היום. היא הוזכרה בהרחבה בספרות חז"ל, מחכמי הגמרא ועד למקובלים מודרניים יותר. איך ידעו ראשוני החכמים שאחד אלוהינו ברא יותר מעולם אחד? אלוהים יודע.

אזניח את השאלה המרתקת אך חסרת התשובה הזאת לטובת התמקדות בטענות הפסוודו-מדעיות של כהן. להמשך הקריאה "מה היה כאן לפני בריאת העולם – גרסת מאקו"

על נפנופי ידיים, קוסמטיקה מילולית וטיעונים מסמכות

תודה לאלי חוחוזיה על הסיוע בהכנת המאמר הזה.

הסלידה שלי מבריאתנים רחוקה מלהיות סוד. כמו כל בעלי אג'נדה פסוודו-מדעית, בריאתנים חוטאים בשלל חטאים אינטלקטואלים בניסיון להכחיש את נכונות תיאוריית האבולוציה. הם מכפישים, מסלפים, מעוותים ומתעלמים, מי מהם בשוגג ומי מהם בזדון, הכל בהתאם למטרה הרצויה להם. לא מפתיע אותי לשמוע אותם מדקלמים ציטוטים לכאורה של אבולוציוניסטים מושבעים כמו סטיבן ג'יי גולד, סטיבן סטנלי וצ'רלס דארווין כאילו האישים הללו או מה שהם אמרו תומכים בקישקושים האנטי-אבולוציוניסטים שלהם. הרב זמיר כהן לא שונה. הוא מצטט ברשלנות את כל אישים שהזכרתי לעיל. בסרטון השני שלי בסדרת "מזמר השגיאות" התמקדתי בדברים שהוא ייחס לצ'רלס דארווין.

בזמן שדארווין כתב את "מוצא המינים" הוא ידע שעליו להסביר את אחת הטענות הגדולות ביותר נגד התיאוריה שהוא הציע, המחסור במאובני ביניים. התיאוריה שלו חוזה שהיו שלבי ביניים רבים בין המינים השונים, אך לכאלו צורות ביניים היה יצוג דל מאד במאובנים שנמצאו עד לכתיבת ספרו. דארווין היה צריך להסביר איפה רוב רובם של מאובני הביניים שהיו צריכים להיות קיימים על פי התיאוריה שלו. ב"המהפך 2", זמיר כהן טוען שהתשובה של דארווין על השאלה הזאת היתה: להמשך הקריאה "על נפנופי ידיים, קוסמטיקה מילולית וטיעונים מסמכות"

מעט חינוך אבולוציוני: אבולוציה מול עיניך (חלק ה')

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

אבולוציה לוקחת זמן רב. גם לשיטתו של סטיבן ג'יי גולד, על פיה מירב השינוי האבולוציוני מתרחש קרוב לזמן בו נוצר מין חדש, היצירה של חידוש אבולוציוני היא תהליך שאורך מספר דורות רב, בדרך כלל בין כמה מאות לכמה אלפי דורות. לכן, לנו, בני תמותה שבמקרה הטוב מאריכים חיים למאה שנה, יש מעט הזדמנויות לחזות במו עינינו בהתפתחות של חידושים אבולוציוניים ביצורים שזמן הדור שלהם ארוך. יש לנו כאלו דוגמאות ואפילו דוגמאות ליצירה של מינים חדשים לחלוטין בטבע, אך הן מועטות.

יצורים שזמן הדור שלהם קצר הם סיפור אחר לחלוטין. שלל מיקרואורגניזמים, יצורים מיקרוסקופיים דוגמת חיידקים, הם משתתפים חשובים בחגיגת האבולוציה הניסויית. קצב הגידול שלהם מדהים. דור חדש שלהם גדל תוך שעות ספורות, לא שנים כמו רוב בעלי החוליות. הגמישות האבולוציונית שלהם מדהימה והודגמה לי היטב בניסוי בסיסי במעבדת סטודנטים בו אני ועמיתיי למעבדה בודדנו זן חיידקים שעמיד לאנטיביוטיקה על ידי הפעלת סלקציה. אבולוציה בצלחת פטרי היא דבר מקסים לעשות, ובצורה שהפתיעה אותי מאד גם קלה לביצוע. מה שאנחנו עשינו הוא משחק ילדים מדעי בהשוואה לתוצאות שהתפרסמו לאחרונה משני ניסויים באבולוציה של מיקרואורגניזמים. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: אבולוציה מול עיניך (חלק ה')"