קלייר פרייזר (1955-)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

קלייר מ. פרייזר (Claire M. Fraser) היא מיקרוביולוגית וראש המרכז למדעי הגנום באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים מנסה לסמך את הטענה שעץ החיים האבולוציוני לא נתמך על ידי המידע הגנטי שאספו מדענים. על פי הציטוט, שמיוחס לקלייר פרייזר:

"שום דבר אינו יכול להיות רחוק יותר מהאמת… במקום לספק תמיכה, ההשוואות הניבו גרסאות רבות של עץ החיים שחולקות על עץ הרנ"א הריבוזומלי (rRNA)  ואף עומדות בסתירה זו לזו."

המקור שניתן הוא מאמר של המיקרוביולוג קרל ווז שפורסם ב-1998 בכתב העת המדעי האמריקאי Proceedings of the National Academy of Sciences. הציטוט לא נמצא שם (Woese, 1998). הוא נמצא במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Science ב-1999. המאמר הזה אינו מחקר, אלא כתבת מדע פופולרי שפורסמה במהדורה כחדשות מדע. בכל מהדורה של Science יש כאלו כתבות שנתבות על ידי כתבים שמועסקים על ידי כתב העת.

הציטוט בהקשרו אומר:

ביולוגים אבולוציוניים רבים סברו שהם יכולים בערך לראות את ההתחלה של שלושת ממלכות החיים: הבקטריה הרגילה; הארכיאה, שהם המיקרובים שידועים הכי טוב ככאלו שחיים בסביבות קשות; והאיקריות, שהם כל האורגניזמים, משמרים לבני אדם, שלתאים שלהם יש גרעין. השוואת גנים שמקודדים לרנ"א הריבוזומלי של מינים מיקרוביים – הרנ"א שמרכיב את הריבוזומים, המבנים התאיים בהם חלבונים מיוצרים – הצביעה על כך שבתחילת החיים הם היו בקטריה פרימטיבית. הבקטריות הללו התפצלו לשני ענפים, האחת הובילה לבקטריה המודרנית והשניה הניבה את הארכיאה, ולאחר מכן התפצלה שוב על מנת להפיק את האיקריוטים. כשרצפי דנ"א מלאים פתחו את הדרך להשוואת סוגים אחרים של גנים, חוקרים ציפו שהם יוסיפו פרטים לעץ הזה. אך "שום דבר לא יכול היה להיות רחוק יותר מהאמת", אומרת קלייר פרייזר, ראש המכון למחקר גנומי ברוקוויל, מרילנד.

במקום, ההשוואות [של רצפי הגנום המלאים] הניבו גרסאות רבות של עץ החיים ששונות מהעץ שהופק בעזרת רנ"א ריבוזומלי וגם סותרות אחת את השניה. […] התגובות של מיקרוביולוגים לבילבול הזה שונות כמו העצים […].

חלק מצביעים לראיות שהמיקרובים החליפו גנים בחופשיות לאורך ההיסטוריה האבולוציונית, [ו]אומרים שהגנים הללו הם מדריך שגוי להיסטוריה האבולוציונית. עם זאת, אחרים חושבים שהגיע הזמן לעקור את העץ הישן ומציעים מועמדים לעצים חדשים שמבוססים על תכונות של הגנום ומבנה התא. אחרים דואגים שהחלפת הגנים הפכה את עץ החיים לשיח קוצני מסובך שקשה להבחין בשושלות שלו.

הציטוט בהקשרו חושף כמה דברים. בתור התחלה, פרייזר אמרה רק את תחילת הציטוט. השאר נלקח מדבריה של כתבת כתב העת Science. חשוב מזה, המאמר מתמקד במיקרו-אורגניזמים והאבולוציה של שלושת ממלכות החיים הידועות, הארכיה, הבקטריה והאיקריה. המאמר סוקר את הקושיות שבשיחזור עץ החיים של המיקרו-אורגניזמים. הוא סוקר ממצאים שהתגלו באותה תקופה ואת הבעיות שהן יצרו לביולוגים אבולוציוניים בהבנת נושא ספציפי באבולוציה. כבר בתחילתו, הוא מציג כמה גישות שונות להסברת הממצאים הללו, אך הוא לא מכריע בינם. בבירור, היה מדובר בדיון פעיל בין מדענים ב-1999.

חשוב להדגיש שאף אחד מהמדענים שהיה מעורב מעורבים בדיון הזה לא מתווכח על העובדה שמיקרו-אורגניזמים התפתחו אבולוציונית. הדון סובב על פרט בתוך התיאוריה, על השאלה מה ההשלכות של הממצאים שאותרו על הדרך בה אנחנו מבינים שלב ספציפי באבולוציה תוך התמקדות במיקרו-אורגניזמים. זה יותר מכל מבהיר שהציטוט הזה בבירור מנוצל לרעה על ידי בריאתנים על ידי הוצאה מוחלטת שלו מהקשרו.

על זה עלי להוסיף עוד עובדה. המאמר הזה פורסם ב-1999. ב-15 השנים שעברו מאז, צברנו עוד הרבה ידע על החלפת גנים בין מיקרו-אורגניזמים. המידע שנאסף מאז מבהיר שעדיין רואים עץ אבולוציוני ברור כשבוחנים את האבולוציה שלהם (לדוגמא, Puigbò and Koonin, 2010). בריאתן עם הוגנות היה מנסה לסקור את מה שהתחדש בתחום מאז 1999. לבריאתנים לא אכפת מדברים כמו הוגנות. מבחינתם הספרות המדעית היא לא יותר ממכרה ציטוטים, מקום לאתר בו מישהו שאמר משהו שאפשר להוציא מהקשר כדי שיתמוך בדעתם.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "מדע או מיתוס – פרק א'  – הוכחה או הפרכה?", פורסם בתאריך לא ידוע. הדף הוסר מאתר הידברות.

הרון יחיא, "תרמית האבולוציה", פרק שלושה עשר: טיעונים אבולוציוניסטים והעובדות המדעיות.

מקורות

Pennisi, E. (1999). Is It Time to Uproot the Tree of Life? Science, 284(5418), 1305–1307.

'Many evolutionary biologists had thought they could roughly see the beginnings of life's three kingdoms: the ordinary bacteria; the Archaea, which are microbes best known for living in extreme environments; and the eukaryotes, which are all organisms, from yeast to people, whose cells have distinct nuclei. Comparisons of the genes encoding microbial species' ribosomal RNAs—the RNAs that make up the ribosomes, the small cellular structures where proteins are synthesized—suggested that life began with some sort of primitive bacteria. These then diverged into two branches, one leading to the modern bacteria and the other producing the Archaea and later branching again to produce the eukaryotes. When full DNA sequences opened the way to comparing other kinds of genes, researchers expected that they would simply add detail to this tree. But “nothing could be further from the truth,” says Claire Fraser, head of The Institute for Genomic Research (TIGR) in Rockville, Maryland.

Instead, the comparisons have yielded many versions of the tree of life that differ from the rRNA tree and conflict with each other as well. […] And microbiologists' response to this confusion is equally varied […].

Some, pointing to evidence that microbes have swapped genes wantonly over evolutionary history, say that many of these genes are an unreliable guide to evolutionary history and the old RNA-based tree is still basically sound. But others think that it's time to uproot the old tree and are proposing candidates for new trees based on specific features of the genome and cell structure. And still others worry that gene swapping has turned the tree of life into a tangled briar whose lineages will be next to impossible to discern.'

Puigbò, P., Wolf, Y. I., & Koonin, E. V. (2010). The Tree and Net Components of Prokaryote Evolution. Genome Biology and Evolution, 2, 745–756.

Woese, C. (1998). The universal ancestor. Proceedings of the National Academy of Sciences, 95(12), 6854–6859.

מארק רידלי (1956-)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

מארק רידלי (Mark Ridley) הוא זואולוג בריטי והכותב של אחד מספרי הלימוד האקדמאיים הפופולריים ביותר על אבולוציה.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"בכל אופן, שום אבולוציוניסט אמיתי, בין אם הוא מהאסכולה הקלאסית או מתומכי שיטתו של גולד, לא משתמש במאגר המאובנים כהוכחה לתמיכה בתיאוריית האבולוציה ונגד תיאוריית הבריאה המכוונת".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שלא התגלו מאובני מעבר. המקור שהם נותנים לו הוא כתבה שפורסמה ב-1981 על ידי רידלי במגזין המדע הפופולרי New Scientist.

זה הציטוט בהקשרו:

כמה פליאונטולוגים סוברים שחיות התפתחות בהדרגתיות, דרך אינספור שלבים מאחת לשניה. אחרים מצביעים על כך שתיעוד המאובנים לא מראה ראיות לשינוי הדרגתי כזה. מה שבאמת קרה, הם מציעים, הוא שכל מין של חיה שרד פחות או יותר בלי שינויים לזמן מה, ולאחר מכן נכחד או עבר אבולוציה מהירה לצורה-בת (או צורות-בנות) חדשה. […] הויכוח [בין פליאונטולוגים האוחזים בשתי הדעות הללו] הוא על הדפוס ההיסטורי של אבולוציה; אך אנשים מבחוץ, הרואים את המחלוקת מתגלעת, דמיינו שהיא על האמת של אבולוציה – האם אבולוציה קרתה בכלל. זאת טעות נוראית; והיא צומחת, אני מאמין, מהרעיון השגוי שתיעוד המאובנים מספק חלק חשוב מהראיות שאבולוציה התרחשה. למעשה, אבולוציה מוכחת על ידי סט אחר לחלוטין של טיעונים  – והדיון הנוכחי בפליאונטולוגיה לא נוגע ללראיות התומכות באבולוציה.

המאמר שפתח את הדיון החדש פורסם ב-1972 על ידי שני פליאונטולוגים אמריקאים, נילס אלדריג' וסטיבן ג'יי גולד. […]

הטוויסט הגיע כשה"עובדות" של אלדריג' וגולד על תיעוד המאובנים נקלטו על ידי בריאתנים והשתמשו בהן במחלוקת אחרת לחלוטין על האם אבולוציה בכלל קרתה. […]

עם זאת, השינוי ההדרגתי של מין מאובן מעולם לא היה חלק מהראיות לתיאוריית האבולוציה. בפרק על מאובנים ב"מוצא המינים" דארווין הראה שתיעוד המאובנים חסר תועלת כדי לבדוק אם היתה אבולוציה או בריאה מכוונת, משום שהיו בו פערים רבים. אותו טיעון עדיין תקף. אלדריג' וגולד הראו שתיעוד המאובנים עלול להיות אפילו פחות שלם משחשב דארווין. […] בכל מקרה, שום אבולוציוניסט אמיתי, בין אם הוא [שייך לפליאונטולוגים שתומכים בקצב אבולוציוני הדרגתי] או [חושב כמו גולד ואלדריג'], לא משתמש בתיעוד המאובנים כראיה לטובת תיאוריית האבולוציה ונגד בריאה מכוונת. זה לא אומר שתיאוריית האבולוציה אינה מוכחת.

אז מהן הראיות שמינים עברו אבולוציה? מסורתית, יש שלוש סוגי ראיות, ועל אלו, ולא על "ראיות ממאובנים", צריכים המבקרים לחשוב. שלושת הטיעונים נלקחו מאבולוציה נצפית של מינים, מביוגיאוגרפיה ומהמבנה ההיררכי של הטקסונומיה.

Ridley, 1981

בשארית המאמר רידלי סוקר את שלושת קווי הראיות הללו.

כמה תובנות נובעות מהציטוט הזה בהקשרו. ראשית, רידלי לא מדבר במאמר הזה על קיומן או חסרונן של מאובני מעבר. הוא פשוט אומר (וצודק) שמאובנים לא היוו את עיקר הראיות לטובתה.

שנית, וזה ממה משעשע, יש הרבה אירוניה במה שעשו פה בריאתנים. הם חיים באשליה שמאובנים הם הראיה, בה"א הידיעה, לטובת תיאוריית האבולוציה. בלי מאובנים אין לתיאוריה ראיות. הם חיים בפנטזיה. המטרה של רידלי היתה לסקור את קווי הראיות העיקריים לטובת תיאוריית האבולוציה. הוא דורש מבריאתנים להתמודד איתם, ולא עם הפנטזיות שלהם. הוא דורש מהם לא להוציא ציטוטים מהקשרם, אלא להסתכל למציאות בעיניים. מה התגובה שלהם? להוציא את דבריו מהקשרם. חוסר היושרה צועק לשמים.

הבריאתנים הטועים

הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).

מקורות

Ridley, M. (June, 25, 1981). Who doubts evolution? New Scientist, pp. 830–832.

Some palaeontologists maintain that animals have evolved gradually, through an infinity of intermediate stages from one form to another. Others point out that the fossil record offers no firm evidence for such gradual change. What really happened, they suggest, is that any one animal species in the past survived more or less unchanged for a time, and then either died out or evolved rapidly into a new descendant form (or forms). […] The argument is about the actual historical pattern of evolution; but outsiders, seeing a controversy unfolding, have imagined that it is about the truth of evolution— whether evolution occurred at all. This is a terrible mistake; and it springs, I believe, from the false idea that the fossil record provides an important part of the evidence that evolution took place. In fact, evolution is proven by a totally separate set of arguments—and the present debate within palaeontology does not impinge at all on the evidence that supports evolution.

The paper that provoked the new debate was published in 1972 by two American palaeontologists, Niles Eldredge and Stephen Jay Gould. […]

The twist came when Eldredge and Gould's "facts" about the fossil record were picked up by the creationists and others, and used to fuel the wholly different controversy about whether evolution has ever occurred at all. […]

However, the gradual change of fossil species has never been part of the evidence for evolution. In the chapters on the fossil record in the Origin of Species Darwin showed that the record was useless for testing between evolution and special creation because it has great gaps in it. The same argument still applies. Eldredge and Gould pointed out the fossil record might be even less complete than Darwin had thought. Populations in the process of speciating are probably small and geographically separated from their ancestral population, so the full course of speciation would not be preserved at any one site of fossil deposition. What we would see is a series replaced by another, obviously related and yet with no gradual intermediate forms. In any case, no real evolutionist, whether gradualist or punctuationist, uses the fossil record as evidence in favour of the theory of evolution as opposed to special creation. This does not mean that the theory of evolution is unproven.

איליה פריגוז'ין (1917-2003)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

איליה פריגוז'ין (Ilya Prigogine) היה כימאי בלגי שזכה בנובל, בין השאר, על עבודותיו על מערכות מורכבות.


אעסוק בשני ציטוטים של פריגוז'ין. זה הראשון:

"ההסתברות, שבאופן ספונטאני ייווצרו מבנים אורגאניים ותגובות מותאמות ביותר, המאפיינות מערכות חיים – הינה אפסית".[1]

זה השני:

ההסתברות שבטמפרטורות רגילות כמה מולקולות מתקבצות יחד ובכך גורמות להופעת תפקודים המתואמים המאפיינים אורגניזמים חיים, היא כמעט אפסית. לכן הרעיון של ראשית ספונטנית של החיים בצורתם העכשווית הוא לא סביר, אפילו בסדר גודל של מיליארדי שנים.[2]

הציטוטים הללו מראים, לשיטת הבריאתנים, שבלתי אפשרי שהחיים נוצרו החיים באופן טבעי. המקור שלהם הוא מאמר שפירסם איליה פריגוז'ין בשנת 1972 בכתב העת Physics Today. המאמר הוא החלק הראשון מסדרת מאמרים בת שני חלקים שסוקרת את הקשר בין אבולוציה לתרמודינמיקה (Prigogine et al., 1972a, 1972b).

ראשית, לא ברור למה בריאתנים מייחסים את הציטוט הזה דווקא לפריגוז'ין. הוא רק אחד משלושת הכותבים של סדרת המאמרים הזאת. אפשרי שהם חושבים שהעובדה שהוא זכה בפרס נובל תיתן יותר סמכות לדברים שהם דוחפים לפיו.

שנית וחשוב מזה, במאמר מופיע ציטוט דומה, אבל ההקשר הורס לבריאתנים את המסיבה. כרגיל. זה הציטוט בהקשרו. המאמר מתחיל בסקירת כמה מושגים בסיסיים בתרמודינמיקה. לאחר מכן, עדיין במסגרת דברי הפתיחה של סדרת המאמרים הזאת, פריגוז'ין ועמיתיו כותבים את הדברים הבאים:

ההסתברות שבטמפרטורות רגילות מספר מקרוסקופי של מולקולות יורכב כך שיווצרו המבנים המסודרים מאד ושהם יהיו בעלי התפקוד המתואם של אורגניזמים חיים היא קטנה מאד. הרעיון של היווצרות ספונטנית של החי בצורתו הנוכחית הוא לפיכך מאד לא סביר, אפילו במיליארדי השנים בהם התרחשה אבולוציה כימית.

המסקנה שיש להוציא מהניתוח הזה היא שהסתירות לכאורה בין סדר ביולוגי וחוקי הפיזיקה – בייחוד החוק השני של התרמודינמיקה – לא יכולות להיפתר כל עוד ננסה להבין מערכות חיות בעזרת השיטות המוכרות של מכניקה סטטיסטית של שיווי משקל או תרמודינמיקה.

Prigogine et al., 1972a, p. 23-24

הציטוט הזה לקוח מפתיחת המאמר הראשון. שימו לב למה שכתוב בפסקה השניה. המסקנה של פריגוז'ין ועמיתיו היא שלא נוכל להשתמש ב"שיטות המוכרות של מכניקה סטטיסטית של שיווי משקל או תרמודינמיקה". לא משנה מה זה בדיוק. מה שחשוב זה שמדובר בגישת מחקר מאד ספציפית. בגלל שגישת המחקר הזאת כושלת בעיניהם, פירוגוז'ין ועמיתיו משתמשים בגישה אחרת, תרמודינמיקה של מערכות שאינן בשיווי משקל.

לסיכום, כל מה שפריגוז'ין ועמיתיו אומרים מסתכם ב"הגישה הזאת לא עובדת, אז אנחנו משתמשים באחת אחרת". אין פה שום אמירה כללית על ההסתברות של היווצרות החיים. בריאתנים פשוט עיוותו את המאמרים הללו עד לבלי היכר. זה אבסורד כמו לטעון שכל פעם שה-GPS שלי אומר לי "מתכנן מסלול מחדש" הוא בעצם אומר שאין שום דרך להגיע לתל אביב. הסילוף בעל כיוון מאד ברור – לטובת הפנטזיות הבריאתניות. שוב, בריאתנים מראים שלא אכפת להם מה מדענים אומרים בפועל. הם רק רוצים להיראות כאילו הם צודקים, לא להיות צודקים.

הבריאתנים הטועים

ציטוט [1]

ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-27.10.13.

ערן בן ישי, אתר "הידברות", "האבולוציה: תאוריה המשבר", פורסם ב-27.10.13.

ציטוט [2]

ג'ראלד שרודר, "המדע והאל", עמוד 164, פורסם בשנת 2001 בתרגום נילי לנדסברגר.

מקורות

Prigogine, I., Nicolis, G., and Babloyantz, A. (1972a). Thermodynamics of evolution. Physics Today, 25(11), 23–28.

"The probability that at ordinary temperatures a macroscopic number of molecules is assembled to give rise to the highly ordered structures and to the coordinated functions characterizing living organisms is vanishingly small. The idea of a spontaneous genesis of life in its present form is therefore highly improbable, even on the scale of the billions of years during which prebiotic evolution occurred.

The conclusion to be drawn from this analysis is that the apparent contradiction between biological order and the laws of physics – in particular the second law of thermodynamics – cannot be resolved as long as we try to understand living systems by the methods of the familiar equilibrium statistical mechanics and equally familiar thermodynamics."

Prigogine, I., Nicolis, G., and Babloyantz, A. (1972b). Thermodynamics of evolution. Physics Today, 25(12), 38–44.

מנפרד איגן (1927-)

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

מנפרד איגן (Manfred Eigen) הוא ביופיזיקאי וחתן פרס נובל לכימיה על עבודתו בתחום קצב הריאקציות הכימיות.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"ייתכן שבאותה תקופה הופיע גן קדמוני שהמסר שלו היה הציווי המקראי פרו ורבו… ייתכן שהדבר היה אפשרי רק במקרה של מקור שמחוץ לכדור הארץ".

לא ברור מה רוצים בריאתנים לסמך על ידי הציטוט הקריפטי הזה. אפשר רק לשער. אולי הם מנסים למצוא לגיטימציה לסיפור הבריאה המקראי במילותיו של איגן. אולי הם מנסים להדגים שרק גורם חיצוני לכדור הארץ היה יכול ליצור כאן את החיים. מי יודע. המקור שנותנים בריאתנים לציטוט הזה הוא מאמר שפירסם איגן בכתב העת המדעי Science ב-12 למאי, 1989.

מנפרד איגן אכן פירסם מחקר במהדורת ה-12 למאי, 1989 של כתב העת המדעי Science. הוא לא היה הכותב היחיד, אלא כתב אותו יחד עם כמה מעמיתיו (Eigen et al., 1989). לפיכך, אם הציטוט הבריאתני היה מופיע במחקר הזה, אין שום סיבה לייחס אותו רק לאיגן. רק מנקודת מבט של דמגוג כדאי לעשות זאת, כי ציטוט מפיו של חתן פרס נובל נשמע מרשים יותר מציטוט ממאמר שכתב חתן פרס נובל עם כותבים אחרים.

הבעיה המרכזית היא שבמחקר הזה לא מופיע משהו שאפילו מתקרב לציטוט הבריאתני. הוא אפילו לא עוסק בנושא שמתקרב לגן עדן, פרו ורבו או מקור החיים. הוא עוסק בתארוך ההיווצרות של הקוד הגנטי, ובוחן את השאלה הזאת מנקודת מבט ביוכימית (ומשעממת בטירוף, ואני אומר את זה כסטודנט לביוכימיה). זה מקרה נוסף של בדיקת מקורות קלוקלת של בריאתנים.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון א'", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר הידברות.

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק א' – תיאוריית האבולוציה ובעיות יסודיות", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

כותב לא ידוע, אתר "torahscience", "אביוגנזה", פורסם בתאריך לא ידוע.

ערן בן-עזרא, "ספר ההוכחות שיש בורא לעולם והתורה אמת", מהדורה רביעית, 2012, עמ' 491.

מקורות

Eigen, M., Lindemann, B. F., Tietze, M., Winkler-Oswatitsch, R., Dress, A., and Von Haeseler, A. (1989). How old is the genetic code? Statistical geometry of tRNA provides an answer. Science, 244(4905), 673–679.

וורן וויבר

אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.

לא מצאתי מידע ביוגרפי מהימן.


הציטוט בו משתמשים בריאתנים:

"רבים ישתוממו לגבי הידיעה, שמבחינה מעשית, כל הגנים הידועים שעברו מוטציה הינם מזיקים".

בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שמוטציות לא יכולות ליצור מידע גנטי שיטיב עם האורגניזם שנושא אותם. המקור שהם נותנים לו הוא מאמר שפורסם בכתב העת המדעי Science ב-1956 וכותרתו "האפקטים הגנטיים של קרינה אטומית". כשקראתי את המאמר הזה, גיליתי שהוא מובאה מתוך תמצית הדו"ח של "הועדה לאפקטים הגנטיים של קרינה אטומית", שוורן וויבר היה אחד מחבריה. כפי ששמה מרמז, מטרת הועדה הזאת היתה לסקור את מה שהיה ידוע באותה תקופה על ההשפעה הגנטית של קרינה אטומית. וויבר לא היה החבר היחיד בועדה הזאת, ולכן אין סיבה לייחס רק לו את הכתוב במאמר הזה. יותר מזה, במה רלוונטי מקור מדעי משנות ה-50 למצב הידע המדעי כיום? על פניו, הניסיון להשתמש בציטוט הזה נראה מגוחך.

איתרתי את הציטוט. הוא כן מופיע במאמר הזה ב-Science. עם זאת, קריאת ההקשר בו הוא מופיע מבהירה היטב שדברי הועדה לאפקטים הגנטיים של קרינה אטומית לא מסייע לבריאתנים כלל. גרוע מזה, הם סותרים אותם לחלוטין:

רבים ישתוממו לגבי הידיעה, שמבחינה מעשית, כל הגנים הידועים שעברו מוטציה הינם מזיקים. הרי מוטציות הן חלק הכרחי בתהליך האבולוציה. איך אפקט טוב – אבולוציה לצורות חיים עילאיות – יכול לצאת ממוטציות שמעשית כולן מזיקות?

ראשית לכל, אלו לא המוטציות אשר בעצמן מפיקות אבולוציה, אלא הפעולה של הברירה הטבעית על הקומבינציה של הגנים הקיימים. הרבה מההתקדמות האבולוציונית תלויה כנראה בשינויים בתוך התחום של שונות נורמלית של גנים, ולכן תלויה בגנים שההשפעתם נמוכה […]. לפיכך, אבולוציה מתרחשת כתוצאה משינוי מורכב בתפוצה של גנים כאלו, בשילוב תהליך המשכי של אלימינציה של מוטציות מזיקות ומדי פעם שילוב של מוטציות מיטיבות אל האוכלוסיה.

הטבע היה מאד אכזר בתהליך הזה. נסבלו אלפים רבים של מוטציות חסרות מזל והנכים שהן יצרו, על מנת שימצא שימוש למוטציה מיטיבה אחת, אחת לזמן רב, כך שמירוץ [החיים] יוכל לעלות רמה בהתאמה [של החיים] לתנאי [המחיה] הקיימים שלהם. היצור הנדיר עם הקומבינציה המיטיבה של גנים הותאם יותר טוב לשרוד ולהחליף את עמיתיו שגורלם שפר עליהם פחות וכך אבולוציה פעלה, למרות שהיו אלפי טרדגיות לפני כל הצלחה.

Weaver et al., 1956, p. 1159

בתמצות, חברי הועדה סברו שמרבית המוטציות מזיקות, אך לעתים נדירות מתרחשת מוטציה מיטיבה באחד הפרט מאוכלוסיית המין. המוטציה הנדירה הזאת הופכת לנפוצה יותר באוכלוסיה של המין בגלל הברירה הטבעית שפועלת לטובתה. בהקשרה המלא, ברור שמה שאמרו המדענים הללו לא תומך במאום בדעת הבריאתנים.

הבריאתנים הטועים

הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית המוטציה ב' – מקור האינפורמציה", פורסם בתאריך לא ידוע. הטקסט הוסר מאתר "הידברות".

הרון יחיא, "תרמית האבולוציה", פרק שלישי: מנגנונים דמיוניים של אבולוציה.

מקורות

Weaver, W., Beadle, G. W., Crow, J. F., Demerec, M., Failla, G., Glass, H. B., … Wright, S. (1956). Genetic Effects of Atomic Radiation. Science, 123(3209), 1157–1164.

"Many will be puzzled about the statement that practically all known mutant genes are harmful. For mutations are a necessary part of the process of evolution. How can a good effect—evolution to higher forms of life—result from mutations practically all of which are harmful?

First of all, it is not mutations which, of themselves, produce evolution, but rather the action of natural selection on whatever combinations of genes occur. Much of the evolutionary progress probably depends on changes within the range of normal variability, and thus depends on genes of very small effect, and of the type mentioned in the previous section which are favorable or unfavorable depending on what other genes are present. Thus evolution consists of a complex shifting of frequencies of such genes, accompanied by the continuous process of elimination of detrimental mutations and the occasional incorporation into the population of a favorable mutation.

Nature had to be rather ruthless about this process. Many thousands of unfortunate mutations, with their resulting handicaps, were tolerated, just so long as an advantageous mutation could be utilized, once in a long while, for inching the race up slightly higher to a better adjustment to the existing conditions. The rare creature with an advantageous combination of genes was better fitted to survive and displace his less favored companions, and thus evolution was served, even though there were thousands of tragedies for every success."

אברהם משחק בטעויות: איך חוקרים אבולוציה (חלק ב)

אם אתם רוצים לחזות בשלל מעללי ברשת מחוץ לבלוג, אתם מוזמנים לעקוב אחרי הפרופיל האישי שלי בפייסבוק. בעבר הפעלתי גם דף פייסבוק לבלוג, אך אני מעדכן אותו הרבה פחות לאחרונה.

תוכן העניינים של סדרה זאת זמין במאמר הפותח שלה.

היסטוריה נחשבת למקצוע משעמם. ספרי היסטוריה רבים מצליחים ליצור שיעמום מזוקק אפילו מתיאורי קרבות עתירי דם, כאלו שיכולים לאכלס סרט הוליוודי ממוצע. כמעט ולא נתקלתי בהיסטוריון שבורך בכישרון בכתיבה עממית, כזה שיכול להחיות קרבות עקובים מדם, ליצור מתח כשהוא מתאר עוד תימרון צבאי מחוכם ובכלליות להפוך את ההיסטוריה לטובה יותר מסיפורת. נתקלתי אפילו בפחות היסטוריונים שהצליחו לעשות זאת לתמורות החברתיות בדרום אפריקה בתקופת שחר האפרטהייד בשנות ה-50 של המאה הקודמת.

אם זה המצב בהיסטוריה כללית, דמיינו כמה קשה זה לכתוב מדע פופולרי על ההיסטוריה האבולוציונית של כדור הארץ. הסרט "פארק היורה" עשה יח"צ טוב לדינוזאורים, אבל אפילו הוא התמקד בדינוזאורים שמושכים את תשומת הלב. לטירנוזאורוס רקס יש את כל התכונות של נבל הוליוודי מפלצתי: שיניים חדות, דחף עז לטרוף ומאסיביות של גודזילה. נסו לשלב בסרט כזה את הידוע על דינוזאור מהסוג שהחשיבות המדעיות שלו עצומה, אבל הערך הבידורי שלו אפסי. המשימה נמצאת על הגבול הדק שבין קשה לבלתי אפשרי.

למרות האתגר שבכתיבת היסטוריה פופולרית, זה בדיוק מה שאני עומד לנסות כאן. ספציפית, אני רוצה לשתף אתכם בפרטי ההיסטוריה האבולוציונית של צבי ים ירוקים (הם פז"מניקים באבולוציה), פרושים מגלפגוס (הם אגוזים! רגע… מה?) ועכברים אמריקאים (הם מתים על מקדונלד'ס). לזה לבד יש פוטנציאל להיות משמים כמו סקירה מרתקת של התמורות שעברו על כמות הפרונקלים של המלך לואי ה-16. אני לא מסתפק בזה. אנסה לשעמם אתכם עוד קצת. אסקור גם איך ביולוגים אבולוציוניים חקרו סוגיות באבולוציה של המינים האלו. כמו שאתם רואים, אני מנסה להנמיך לכם ציפיות. נראה אם זה יעבוד. להמשך הקריאה "אברהם משחק בטעויות: איך חוקרים אבולוציה (חלק ב)"

אברהם משחק בטעויות: מהאבולוציה של ההפרכה לעיקרון ההכבדה (הקדמה וחלק א)

תודה למתן הולצר על שלל שיחות פרודוקטיביות לאורך השנים האחרונות בנושאים הקשורים לסדרה הזאת.

תוכן העניינים של הסדרה

הקדמה

שון קונרי הוא אחד השחקנים האהובים עלי. אלמלא היה סקוטי, יכולת המשחק שלו היתה ראיה ישירה לקיומו של אלוהים. כשקראתי בפעם הראשונה את הספר "אלוהים משחק בקוביות" של הרב ד"ר מיכאל אברהם קפצו לי לראש שתי דמויות שהוא גילם, ג'יימס בונד ו-וויליאם מבסקרוויל. ג'יימס בונד הוא גברבר שרמנטי ורודף שמלות עם עולם ערכים מעוות, בו לא ברור אם שלום הממלכה הבריטית קודם לסקס או להפך. הוא נאבק בארכי-נבלים כמו יוריק גולדפינגר ולא מתבייש להתגרות בהם. כוויליאם מבסקרוויל, גיבור הסרט (והספר) "שם הורד", קונרי לבש גלימת נזירים ותיפקד כמעין שרלוק הולמס של ימי הביניים. הוא פותר סדרת רציחות במנזר ונאבק באמונות התפלות של חבריו לאמונה על ידי הפעלת לוגיקה קרה וחשיבה רציונלית.

מה הקשר בין "אלוהים משחק בקוביות" ושון קונרי? בספר הזה מיכאל אברהם מקדם את מה שהוא מכנה "בריאתנות שפויה", גישה דתית להבנת תיאוריית האבולוציה שנמצאת בין הפונדמנטליזם האבולוציוני והדוגמטיות של מכחישי האבולוציה. על ידי הפרדה בין הפן הפילוסופי של הדיון וממצאי המדע, אברהם מנסה להראות שהביולוגיה האבולוציונית לכל הפחות לא אומרת דבר על קיומו של אלוהים. למעשה, הוא סבור שהיא דווקא מספקת סיבה טובה להאמין באלוהים.

אברהם מציג בספרו שתי דמויות שדי דומות לוויליאם מבסקרוויל וג'יימס בונד של קונרי. הראשונה נראית רציונלית, בעלת טיעונים תקפים ובדיקת עובדות איתנה. היא לא מהססת לצאת נגד הלך הרוחות בזרם האורתודוקסי, אם לשם המציאות מובילה. היא הוויליאם מבסקרויל של אברהם. השניה היא סוכן בשירות הוד אלוהיותו שלא מתבייש לרדות באלו שיוצאים נגד האלוהים ולהתגרות בהם על ימין ועל שמאל. הוא שנון, או לפחות מנסה להיות, והרבה יותר פולמי. זה הג'יימס בונד של אברהם.

הדמות הראשונה התפוגגה כשקלטתי שאברהם מנסה לעוור עם מושגים. הוא עושה שימוש חופשי במושגים פילוסופיים ומדעיים בצורה שלא תרשים את מי שבקי בחומר. בנוסף, במקום להיות חלוץ אורתודוקסי שיוציא אותה מקיבוע, הוא מתגלה שוב ושוב כאדם שממחזר טיעונים דתיים מוכרים עם מעט מאד חידוש. כרגיל, הוא כנראה הקרבן הראשון של עצמו. לכל הפחות, הוא נראה לי כן בטעותו. הדמות השניה לא התפוגגה. היא לא נראית פיקציה. הספר הזה נכתב בטון יומרני מאד. לא ברור למה, לאור איכות התוכן שלו.

זאת טענה מאד רצינית שדורשת ביסוס מעמיק, ולכן החלטתי לכתוב סדרת מאמרים כמענה ל"אלוהים משחק בקוביות" של אברהם. אני לא מתכוון להשתמש בסדרה הזאת רק כמענה לספר של אברהם. זה לא פרודוקטיבי בעיני. הספר של אברהם הוא בשבילי הזדמנות לסקר נושאים שרציתי לכתוב עליהם כבר זמן רב, אבל לא היתה לי הזדמנות לעשות זאת. לכן, בשם האינפורמטיביות, המאמרים בסדרה הזאת מדי פעם יחרגו מהדרוש כדי לענות לאברהם.

תהנו מהסדרה! להמשך הקריאה "אברהם משחק בטעויות: מהאבולוציה של ההפרכה לעיקרון ההכבדה (הקדמה וחלק א)"

אתגר של תפיסה: מחשבות על הדיון בין ביל ניי לקן האם

הרבה אנשים שלחו לי את הדיון בין הבריאתן קן האם ופופולרייזר המדע ביל ניי. אני כנראה לא אצפה בשעתיים ומשהו האלו, כי אין לי ממש זמן וגם כי קראתי את הספר, כמו שאומרים. פשוטו כמשמעו במקרה הזה. האם מעלה טיעונים מוכרים מספרות "מדע הבריאה". קראתי הרבה ספרים ומאמרים כאלו לאורך השנים והדקות הספורות שדגמתי מתוכו המחישו לי שאין בו חדש עבורי. בכל מקרה, תודה לכל הממליצים.

סביב הדיון הזה היה פולמוס גדול בקרב שוחרי אבולוציה, לפני ואחרי שהוא נערך. השאלה המרכזית היתה האם תומכי אבולציה מרוויחים משהו מההשתתפות בדיונים מילוליים כאלו. אני נוטה לענות על השאלה הזאת בשלילה משתי סיבות. בתור התחלה, בין אם ניי נתן שואו אדיר להמשך הקריאה "אתגר של תפיסה: מחשבות על הדיון בין ביל ניי לקן האם"

מעט חינוך אבולוציוני: מסע בארץ הבריאתנים – מפלתו של טרופ (חלק ח')

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

כמו פאן-בוי מצוי של פיטר ג'קסון, מיהרתי לאחרונה אל בית הקולנוע כדי לצפות ב"מפלתו של סמאוג", הסרט השני בטרילוגיית ההוביט. במשך שעתיים הייתי ממוסמר לכיסא, צופה בבני דורין ובילבו באגינס ממשיכים במסעם אל הדלת הסודית של ארבור, הממלכה בבטן ההר. אלפים תפעלו חרבות וחצים במיומנות של נינג'ות, דם אורקים נשפך כמים, עכבישי ענק, ווארגים ודרקון אחד קסום קמו לתחיה בזכות אנימציה תלת-ממדית היפר-ריאליסטית ואיאן מקלן שוב גילם את גנדלף עם שפע קסם.

בחיי היום-יום שלי אני לא זוכה לחוות מסע הרפתקאות מלהיב שכזה. עד כמה שזה עלול להפליא אתכם, הדבר הכי קרוב אליו בחיים שלי הוא בדיקת מקורות של טענות בריאתניות. לפעמים נדמה לי שההבדל היחיד בין המסע בהוביט והמסע שלי הוא המחסור באורקים. אחרי הכל, גם ההתמודדות עם טיעונים של בריאתנים רוויה בתלאות, עליות ומורדות, טוויסטים בעלילה, הומור, הומור עצמי ומנה גדושה של סיפוק סקרנות. היום אשתף אתכם במסע שכזה שלקחתי לאחרונה. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: מסע בארץ הבריאתנים – מפלתו של טרופ (חלק ח')"

כסף, מדע וג'נרל מוטורס: איך מדע מושפע ממימון תעשייתי ואיך לא

אי שם בשנות ה-50 צ'רלס ארווין ווילסון מונה לתפקיד מזכיר ההגנה האמריקאי. כמו כל מינוי כזה, הוא עמד לשימוע בפני ועדה של הקונגרס האמריקאי שנועד לעמוד על כישוריו, קשריו וחייו. בזמנו, ווילסון עדיין היה המנכ"ל של חברת הרכב ג'נרל מוטורס, חברה שהעסיקה עשרות אלפי אמריקאים, וגם החזיק מניות בחברה בשווי מיליוני דולרים. זה הפריע לועדה. מה ווילסון יעשה אם יצטרך לקבל החלטות מדיניות שישפיעו לרעה על ג'נרל מוטורס? האם אפשר לסמוך עליו? ווילסון לא ראה בעיה. "מה שטוב לג'נרל מוטורס טוב למדינה", הוא קבע.

הציטוט האייקוני הזה פרט היטב על הרגש האנטי-תעשייתי האנושי. ווילסון נתפס כמי שחושב שהמדינה תרקוד לצלילי האוינק-אוינק הקפיטליסטי שלו. מנקודת המבט שלו, כך היה נדמה, כיסא המנכ"ל בחדר הישיבות הפך לכיסא המלוכה על ארצות הברית. מתחתית התהום הקפיטליסטי, שעומקה כמה מיליוני דולרים, היה נראה שהאינטרסים של ג'נרל מוטורס מכתיבים את האינטרסים של המדינה. לא פלא שהציטוט יצר סקנדל שמילא את דפי העיתונים.

השערוריה של ווילסון מדגימה את אחד הקשיים שניצבים בפני גופים מסחריים בבואם להטות מדיניות. הם עלולים לעורר זעם אם ישפיעו על המדיניות בגלוי. במקום, הם צריכים לנוע כמה שיותר בשקט מאחורי הקלעים, כאילו ידיהם היו גרסה זדונית של היד הנעלמה של אדם סמית. אם רוצים להשפיע על מדיניות מאחורי הקלעים, איזה דרך יותר טובה לעשות זאת מלהטות מחקרים מדעיים? מדע הוא הכלי האולטימטיבי לחקר המציאות ולממצאים שלו יש חשיבות עצומה בקביעת מדיניות. בנוסף, האנשים שיודעים איך מדע עובד מאחורי הקלעים הם לרוב אקדמאים, לא אנשים מהציבור הרחב. הסיכון לזעם ציבורי קטן יותר. להמשך הקריאה "כסף, מדע וג'נרל מוטורס: איך מדע מושפע ממימון תעשייתי ואיך לא"