האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים: כתב אישום

לפני פחות משנה פירסמתי כאן מאמר נוקב שביקר וחורר את גרסתה של "האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים" (להלן "האגודה") להיסטוריה של בידוד האינסולין. מאז אותו פוסט רחשתי מעט מאד כבוד לאגודה. לאחרונה נזכרתי בה שוב, אחרי שנכנסתי למספר דיונים בפייסבוק עם מתנגדים לניסויים בבעלי חיים. במשך זמן מה נמנעתי מלהגיב בקבוצת הפייסבוק שלה, אך לא לעולם חוסן. בבוקרו של הרביעי ליולי, יום העצמאות האמריקאי, נתקלתי בפוסט הבא בקבוצת הפייסבוק שלה: להמשך הקריאה "האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים: כתב אישום"

מעט חינוך אבולוציוני: שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ (משלי ל) (חלק ג')

הודעה כללית: לצערי הרב, עקב מחסור חמור בזמן, לא פירסמתי כאן זמן רב. אני מקווה שאחרי הפוסט הזה אספיק לפרסם עוד רבים אחרים. תהנו ויום עצמאות שמח!

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

בריאתנים אוהבים לבלבל, ולא רק את המוח. הם אוהבים לבלבל בין מוטציות לברירה הטבעית, בין טיעונים מסמכות לראיות ובין תחילתו של ציטוט להקשרו. אלו שלא יודעים טוב יותר נופלים בידיהם כפרי בשל ויורשים מהם את אי-ההבנה והבילבול כאילו היו מקוריים שלהם. הבילבול שזור לאורכם ורוחבם של טיעונים בריאתניים, ואני מקווה שבהמשך הסדרה הזאת אספיק לסקור עוד כמה מהם. בינתיים, נסתפק בבלבול שהכי מעצבן אדם בעל אוריינטציה מדעית כמוני: בילבול שאלות.

שתי שאלות ניצבות בפני אדם שרוצה לבדוק את הראיות לתיאוריית האבולוציה. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ (משלי ל) (חלק ג')"

מעט חינוך אבולוציוני: תשתנה בשבילי (חלק ב')

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

מסיבות ששמורות איתם, בריאתנים מחשיבים טיעונים נגד מאובנים כיהלום שבכתר של הטיעונים נגד תיאוריית האבולוציה. כהניסט-קומנדו לא שונה מהם. לכן, בפוסט הקודם הסברתי מהו מאובן, איך הוא נוצר ומה המגבלות העיקריות על חקר ההיסטוריה של החיים באמצעות מאובנים. אולי אחזור אליהם בעתיד, אבל היום אני משנה מעט כיוון ומנסה לענות על שאלה שבריאתנים, גם כהניסט-קומנדו, אוהבים לתת עליה את התשובה הלא נכונה. סוף סוף אכנס לתיאוריית האבולוציה עצמה ואשאל: האם תיאוריית האבולוציה קובעת ששינוי אבולוציוני בהכרח יקרה? להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: תשתנה בשבילי (חלק ב')"

אינסולין, בעלי חיים ומחקר גרוע

תודות לישי וסרשטרום ועמית בן-בסט על הערותיהם הבונות על הטיוטה של מאמר זה.

אם הייתי מחפש תנועה אידיאולוגית שדומה בכמעט כל מובן אפשרי לבריאתנים הידועים לשמצה, הייתי מתקשה לבחור דוגמא טובה יותר מתנועת זכויות בעלי החיים. מקריאת האתרים שלהם נראה שהתנועה הזאת מתמקדת בשלושה דברים עיקריים. הראשון הוא התנגדות לצריכת מוצרים מהחי כמו בשר, חלב וביצים. השני הוא התנגדות לניסויים על בעלי חיים. השלישי הוא הפצת שטויות פסוודו-מדעיות שלכאורה תומכות באידיאולוגיה שלהם. לא ברור לי אם הם יודעים שהם אומרים שטויות ובכל זאת מפרסמים אותם או שיש להם כוונת זדון. אני מאד מקווה שזה בלי כוונה.

הפסקה הקודמת מכלילה שלא בצדק. לא כל אחד בתנועה הזאת מפיץ פסוודו-מדע. אני אצור הפרדה. לחברי התנועה הזאת שמשתמשים בפסוודו-מדע וטענות מצוצות מהאצבע כדי לתמוך בטענותיהם אני קורא "מחבקי חיות", בדומה לביטוי המבזה "מחבקי עצים". את אלו שלא משתמשים בפסוודו-מדע אני מכנה "א-חיבוקניקים". מניסיון אישי, באתרים כמו אנונימוס, מאחורי דלתות המעבדה ואתר האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים נתקלתי לרוב במאמרים שנכתבו על ידי "מחבקי חיות". כשאני קורא באתרים אלו בוקע מגרוני אותו צחוק לבבי שאני שומר במיוחד לבריאתנים.

מהפוקוס של הפסקאות הקודמות ברור שאני עומד להתמקד במאמר הזה במידע אמפירי ולא בהשלכות המוסריות שעשויות להיגזר ממנו. מניסיון עבר בדיונים עם מחבקי חיות, הם ואני לא מצליחים להגיע להסכמה על הפן המוסרי. לעתים קרובות יותר אנחנו מגיעים להסכמה על העובדות המדעיות הרלוונטיות. לצערי, אי אפשר לתת מענה מספק לכל הטענות המדעיות שלהם במאמר אחד. לכן, בחרתי כאן להתמקד בנושא מאד ספציפי.

להמשך הקריאה "אינסולין, בעלי חיים ומחקר גרוע"

שטויות דתיות נוספות לגבי הומוסקסואליות

זאת גרסה מתוקנת של המאמר. הגרסה המקורית זמינה כאן.

בתחילת השבוע שעבר חידדו הטוקבקסיטים את לשונם, עקב פריט חדשות "עסיסי": רבנים אישרו מיזם אינטרנט חדש שישדך בין הומואים ללסביות דתיים בתקווה לסייע להם להתמודד עם "מצבם". כבר בדיווח עצמו היוזמים והרבנים כיבסו מילים ועסקו בשלל מעשי קונדס לשוניים. כמובן שהמיזם ומכבסת המילים שהוא יצר נעשו לשם שמים ומתוך יראת ה'. המטרה היא שהומואים דתיים יוכלו להתמודד עם ה"בעיה" שלהם בלי לחטוא, חס וחלילה, חמסה חמסה חמסה.

להמשך הקריאה "שטויות דתיות נוספות לגבי הומוסקסואליות"

שטויות דתיות נוספות לגבי הומוסקסואליות

חשוב: יש טעות טיעונית חמורה בשתי הפסקאות הסוגרות של המאמר הזה. לא עליתי עליה לפני שפירסמתי אותו. גרסה מתוקנת שלו פורסמה כאן בתקווה שגם בה לא ימצאו טעויות.

בתחילת השבוע חידדו הטוקבקסיטים את לשונם, עקב פריט חדשות "עסיסי": רבנים אישרו מיזם אינטרנט חדש שישדך בין הומואים ללסביות דתיים בתקווה לסייע להם להתמודד עם "מצבם". כבר בדיווח עצמו היוזמים והרבנים כיבסו מילים ועסקו בשלל מעשי קונדס לשוניים. כמובן שהמיזם ומכבסת המילים שהוא יצר נעשו לשם שמים ומתוך יראת ה'. המטרה היא שהומואים דתיים יוכלו להתמודד עם ה"בעיה" שלהם בלי לחטוא, חס וחלילה, חמסה חמסה חמסה.

כדי להבהיר למה פתחתי את הפוסט בטון כל כך ציני, ראוי שאדגים את מכבסת המילים של המצוטטים בדיווח ב-YNET. כך תיאר הרב ארלה הראל את הנחת היסוד של מיזם השידוכים:

"ישנם היבטים רבים בעייתיים בכל המיזם הזה", מודה הרב הראל, "אך הנחת היסוד המניעה אותו היא שברור כמעט לכל הרבנים היום, בהתבסס על הספרות המחקרית ואנשי המקצוע, שיש חלק מסוים מן ההומואים והלסביות שלא מצליחים להשתנות, והמיזם הזה נועד לסייע להם".

צמד המילים המכובסות בציטוט הזה הוא "חלק מסוים". בשנת 2009 פרסם איגוד הפסיכולוגים הגדול ביותר בארצות הברית, American Psychological Assocication, דו"ח של כוח משימה מיוחד שמטרתו היתה להעריך את היעילות של טיפולים לשינוי הנטייה המינית. הדו"ח מצא שהראיות לטובת תרפיות המרה גרועות. ראשית, הראיות מוגבלות. איכות המחקרים לא היתה טובה על פי רוב. שנית, גם על בסיס ראיות מאיכות ירודה שכזאת, רק כמות זעומה מהפונים לתרפיות המרה זכו ל"הטבה" כלשהי ב"מצבם", ולו "הטבה" זמנית. "יש חלק מסוים מן ההומואים והלסביות שלא מצליחים להשתנות"? באותה מידה הראל היה יכול לומר ש"יש חלק מסוים באוכלוסייה האנושית שאינו יהודי". החלק המסוים הזה הוא כמובן הרוב המוחלט.

מכבסת מילים היא לא הבעיה היחידה. הסימפטום המעציב ביותר בדיווחים ובהתייחסויות השונות למיזם הזה הוא התיאור של הומוסקסואליות כהפרעה. זאת לא בעיה נקודתית. השיח על הומוסקסואליות בקרב דתיים רווי בביטויים שמדגימים זאת היטב. במקרה שלפנינו, הרב שלמה אבינר, מהמתנגדים למיזם, טען ש"צריך לפתור את הבעיה בצורה אחרת" והרב יובל שרלו הסביר את התמיכה שלו במיזם תוך כדי שימוש מוגזם במילה "פתרון". מה יש לפתור? מה הבעיה בלהיות גיי או לסבית? מדעית – אין בעיה ולכן אין מה לפתור. הדו"ח שהזכרתי קודם קובע כבר בפתיחתו שזאת עובדה מדעית ש-

משיכה, התנהגות ונטייה מינית לכיוון בני אותו מין הם וריאציה נורמלית וחיובית של מיניות אנושית – במילים אחרות, הם לא מצביעים על הפרעה מנטלית או התפתחותית.

Same-sex sexual attractions, behavior, and orientations per se are normal and positive variants  of human sexuality—in other words, they do not  indicate either mental or developmental disorders.

הלכך, ברור שאין בעיה בהומוסקסואליות וביחסי מין הומוסקסואליים. לכן אין צורך במיזם הזה ואין צורך בטיפולי המרה למיניהם. הבעיה האמיתית טמונה בהלכה היהודית והגישה שלה להומוסקסואליות. את הבעיה הזאת אי אפשר לפתור על ידי דיכוי השיח על התופעה והכחשת קיומה או על ידי ניסיון עקר להשתמש בתרפיות משוללות ראיות. הדרכים הללו לא מטפלות בבעיה האמיתית, ההלכה. פתרון טוב אחד יכול לבוא מרב אמיץ שייתן פירוש של פירוש של פירוש של פירוש של פירוש ויתיר הלכתית הומוסקסואליות ויחסי מין הומוסקסואליים. פתרון אחר וטוב בהרבה הוא זריקת ההלכה היהודית לפח הזבל של הרעיונות האנושיים. ויפה שעה אחת קודם.

 

גבי אביטל, היהדות מסתדרת עם פדופיליה?

גבי אביטל, המדען הראשי לשעבר של מדינת ישראל פרסם מאמר שימושי מאד ב-YNET. הפעם הוא מגלה לעם ישראל שהמדע והדת הם אחים קרובים שלא סותרים אחד את השני. לא במפתיע, כהצדקה אנחנו מקבלים מנה גדושה של סיפורי מעשיות לא רלוונטיים, תירוצים חלושים וכצפוי סיר מהביל של רטוריקה בריאתנית מצויה. להמשך הקריאה "גבי אביטל, היהדות מסתדרת עם פדופיליה?"

הומאופתיה: זה בדוק?

רוב האתר הזה מוקדש לאתאיזם בדרך כלל. עם זאת, חשוב לעתים לזכור ממה נובעת העמדה האתאיסטית שלי. היא נובעת מספקנות, הגישה הפילוסופית שניתן במשפט אחד לתמצת כך: כגודל הטענה כך גודל הראיות שדרושות כדי שאאמין לה. זה לא תמצות מספק כמובן, אבל הוא יעיל לצרכי הפוסט הזה. קבוצות של ספקנים קיימות ברחבי תבל, וגם אצלנו בישראל הקטנה, האתר שפינוזה הרים את הכפפה ומרכז את הנושא בארץ.

אחד הנושאים שמטרידים את שלוותם של ספקנים ברחבי העולם הוא רפואה אלטרנטיבית. קיים עושר גדול של טכניקות רפואיות לא קונבנציונלית שטוענות ליעילות בטיפול במגוון רחב מאד של מצבים רפואיים. יש שאלה אחת חשובה מאד. האם הטכניקות הללו עובדות? לצערי, ספר שלם יכול להיכתב על הנושא והדיון שלי כאן לא יתקרב למיצוי מלא. אני אנסה לתת טעימה. בשביל הפוקוס, אני אתמקד בהומאופתיה ובטענות שמעלים הומאופתים. להמשך הקריאה "הומאופתיה: זה בדוק?"

מדוע אנשים צוחקים על דתיים שצוחקים על אתאיסטים

אחח, איזה כיף. דתי בעל יוזמה החליט שהוא רוצה לענות לסרטוני ה"למה אנשים צוחקים על דתיים?" שפרסם האתאיסט נו-באמת ביוטיוב. אני תמיד בעד ביקורת, במיוחד ביקורת חלשה וקלה להפרכה כמו זאת שהדתי הזה פורש. טענות מהסרטון הראשון שלו כבר הושמדו על ידי נו-באמת (צפו בסרטון למטה), ונזרקו הצידה כנייר טואלט משומש. כמובן שלא ציפיתי שזה יעצור את הדתי. הבחור לא נשמע כמו הטיפוס שיוותר בקלות. מלבד זאת, לא רציתי בכך. הוא מסייע למטרה שלנו. טענותיו מדגימות נפלא עד כמה מחזירים בתשובה לא יודעים על מה הם מדברים.

נו-באמת מפריך טענות מהסרטון הראשון

הציפיה שלי התבררה כנכונה. הבחור הוציא כבר שני סרטונים חדשים בסדרת הסרטונים שלו, "למה אנשים צוחקים על אתאיסטים?". החלטתי להגיב על הסרטון השלישי שלו בשביל הכיף. כפי שניכר מדבריי עד כה, הטון שלי פחות רשמי מהרגיל, בדיוק בגלל שאני מתכוון לכייף כאן מאד. להמשך הקריאה "מדוע אנשים צוחקים על דתיים שצוחקים על אתאיסטים"

הספציפיות החסרה של הרון יחיא

לא הרבה אנשים מכירים את הרון יחיא. מדובר באחד מהבריאתנים הידועים ביותר לשמצה בעולם. מבסיסו בטורקיה הוא מפיץ את משנתו האנטי אבולוציונית שמבוססת על כל טיעון שכבר שמענו אינספור פעמים בעבר, אך בליווי תרועת חצוצרות של המוסלמים שתומכים בו. בספר הזה (שמצאתי אגב בפורום של דניאל בלס) הוא טוען כל כך הרבה טענות, שמאמר קצר בבלוג הזה לא יספיק להתייחסות ספציפית לכולן. עם זאת, אני כן אנסה להעלות נקודה חשובה בנוגע לאיכות טיעוניו.

בספר הזה יחיא טוען שמאגר המאובנים מפריך את תיאוריית האבולוציה, משום שהוא לא מציג דפוס הדרגתי של התפתחות. זאת טענה מאד נועזת, שדורשת ביסוס בהתאם. אבל יחסית לאדם שטוען שמדענים שוגים ושהעובדות המדעיות נמצאות בידיו, יחיא מציג טיעונים שלוקים בחסר מאד.

הדוגמא הראשונה היא העובדה שהוא כמעט אף פעם לא מביא את השם המדעי של המאובנים בהם הוא משתמש כדי לחזק את טיעונו. ברפרוף על הספר עלו השמות המדעיים הבאים: Pulmonoscorpius kirktoniensis (הצלחתי למצוא רק מקורות בריאתניים שדנים במאובן הזה), Phareodus encaustus, Mioplosus labracoides. הבעיה בטיעונים בהם הם מופיעים היא מחסור בפרטים חיוניים שיהפכו אותם לחזקים. כדי להרכיב טיעון חזק נגד ההדרגתיות של מאגר המאובנים, על יחיא להציג את השם המדעי של המאובן, השם המדעי של המין שלטענתו זהה לו וחי בימינו ואז להצביע על נקודות הדמיון ולהראות שהוא חזק. עברתי על כל הספר ולא הצלחתי למצוא מקום אחד שבו זה נעשה בצורה הזאת.

מה שיחיא עושה לאורך הספר זה להציג תמונות מעולות, אבל הטקסט שמלווה אותן לוקה בחסר. לעתים הוא מציין שקיימים מינים חיים של המאובן הזה, אך לא מציין את שמם. כשהוא סוף סוף אומר מה דומה בין המאובן הזה ליצור החי שהוא מתאר, הוא לא נוקב בשמם של היצורים החיים עליהם הוא מדבר או בשמו של המאובן. הטיעונים שלו חסרים פרטים חיוניים לאורך כל הספר.

איך יכול אדם שלא רוצה להסתמך אך ורק על מילתו של יחיא לחפש את המידע הרלוונטי מחוץ לספר? אין דרך לעשות זאת בצורה מלאה בגלל הכשל הזה בטיעונים של יחיא. אף אחד לא צריך להאמין למילה של יחיא, באותה צורה שאני לא מצפה שמישהו יאמין לטיעון שלי בלי לבדוק את מה שאני אומר שבע פעמים. זאת בדיוק הסיבה שאני משתדל להביא מקורות חיצוניים למה שאני אומר ומשתדל להביא כמה שיותר פרטים שיהפכו את הטיעונים שלי לברי בדיקה.

אנשים ללא ניסיון בדיונים עם בריאתנים עלולים שלא להבחין בכשל הזה. אך לאנשים בעלי ניסיון שיודעים איך מאגר המאובנים מראה דפוס של התפתחות הדרגתית ויודעים את הראיות מגנטיקה שאכן היתה התפתחות הדרגתית דורשים סטנדרט גבוה של ראיות וטיעונים. התמונות בספר, יפות ככל שיהיו, לא מוכיחות דבר בפני עצמן. הטקסט שמלווה אותם חשוב יותר מהאילוסטרציה, אך הוא בבירור לוקה בחסר. מהסיבה הזאת, כל הטיעון בספר הופך לחלש. הספר הזה הוכיח כלום ושום דבר. ספציפיות היא שם המשחק כשרוצים להביא טיעון טוב, והיא חסרה לאורך כל הדוגמאות בספר. כמו שאני אוהב לומר: אפשר לערום חרא של פרות לגובה של האמפייר סטייט בילדינג, אבל הוא לא יהפוך לזהב.