תגית: אבולוציה

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

הפוסט הזה מוקדש לזכרו של הפליאונטולוג והביולוג האבולוציוני סטיבן ג'יי גולד שביום ראשון שעבר, ה-20 למאי, מלאו עשר שנים למותו. גם SilentMike כתב, עם מעט יותר רגש ממני, על גולד ופועלו.

ב-1972 רעש וגעש עולם הפליאונטולוגיה. שני פליאונטולוגים מוכרים ומכובדים, סטיבן ג'יי גולד מאוניברסיטת הרווארד וניילס אלדריג' מהמוזיאון האמריקאי להיסטוריה טבעית, הציעו תיאוריה שלטענתם תאמה טוב יותר את ממצאי המאובנים, תיאוריית שיווי המשקל המקוטע (punctuated equilibrium). בכדי להבין על מה היתה כל המהומה, יש להבין מה בדיוק אומרת התיאוריה ומהן השלכותיה. אנסה להציג כאן הסבר כמה שיותר פשוט שלה כפי שגולד ואלדריג' הציגו אותה. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: גוּלד שווה גוֹלד (חלק ד')"

הכותרת היא לא התחלה של בדיחה, אלא של מאמר רציני. מחקר שפורסם במאי האחרון בכתב-העת Science מספק עוד ראיה לערימת הראיות העצומה של תיאוריית האבולוציה. אני אמנם אפשט אותו מעט, אבל מקווה שלא אלך רחוק מדי ואפול לידי טעות. כפי שהכותרת רומזת, הראיה הזאת קשורה למיטוכונדריון (מיטוכונדריה ברבים), אברון בתא החי.

להמשך הקריאה "מיטוכונדריה, גנים ובריאתן יצאו לטיול"

חבריי ומוקיריי אמרו לי שתקופה ארוכה לא פרסמתי כאן. אחד, בברוטליות חביבה אני חייב לציין, אמר ובצדק שהבלוג כבר העלה קורים. היו סמוכים ובטוחים שלא נחתי על זרי הדפנה. בתקופה האחרונה עלו לי כמה נושאים לכתוב עליהם. בכתיבת כולם נתקלתי בקשיים באיסוף מקורות לטענות מסוימות שהעליתי בהם ולכן הם לא פורסמו. לצערי הרב, אני יסודי, לעתים יסודי מדי. למזלי, לא צריכים להיות יסודיים מדי כדי לכתוב על מפגש אקראי עם חב"דניק ברכבת. מפגש כזה הוא הנושא שלי היום. להמשך הקריאה "אלוהים לא נמצא בפרטים"

גבי אביטל, המדען הראשי לשעבר של מדינת ישראל פרסם מאמר שימושי מאד ב-YNET. הפעם הוא מגלה לעם ישראל שהמדע והדת הם אחים קרובים שלא סותרים אחד את השני. לא במפתיע, כהצדקה אנחנו מקבלים מנה גדושה של סיפורי מעשיות לא רלוונטיים, תירוצים חלושים וכצפוי סיר מהביל של רטוריקה בריאתנית מצויה. להמשך הקריאה "גבי אביטל, היהדות מסתדרת עם פדופיליה?"

לא הרבה אנשים מכירים את הרון יחיא. מדובר באחד מהבריאתנים הידועים ביותר לשמצה בעולם. מבסיסו בטורקיה הוא מפיץ את משנתו האנטי אבולוציונית שמבוססת על כל טיעון שכבר שמענו אינספור פעמים בעבר, אך בליווי תרועת חצוצרות של המוסלמים שתומכים בו. בספר הזה (שמצאתי אגב בפורום של דניאל בלס) הוא טוען כל כך הרבה טענות, שמאמר קצר בבלוג הזה לא יספיק להתייחסות ספציפית לכולן. עם זאת, אני כן אנסה להעלות נקודה חשובה בנוגע לאיכות טיעוניו.

בספר הזה יחיא טוען שמאגר המאובנים מפריך את תיאוריית האבולוציה, משום שהוא לא מציג דפוס הדרגתי של התפתחות. זאת טענה מאד נועזת, שדורשת ביסוס בהתאם. אבל יחסית לאדם שטוען שמדענים שוגים ושהעובדות המדעיות נמצאות בידיו, יחיא מציג טיעונים שלוקים בחסר מאד.

הדוגמא הראשונה היא העובדה שהוא כמעט אף פעם לא מביא את השם המדעי של המאובנים בהם הוא משתמש כדי לחזק את טיעונו. ברפרוף על הספר עלו השמות המדעיים הבאים: Pulmonoscorpius kirktoniensis (הצלחתי למצוא רק מקורות בריאתניים שדנים במאובן הזה), Phareodus encaustus, Mioplosus labracoides. הבעיה בטיעונים בהם הם מופיעים היא מחסור בפרטים חיוניים שיהפכו אותם לחזקים. כדי להרכיב טיעון חזק נגד ההדרגתיות של מאגר המאובנים, על יחיא להציג את השם המדעי של המאובן, השם המדעי של המין שלטענתו זהה לו וחי בימינו ואז להצביע על נקודות הדמיון ולהראות שהוא חזק. עברתי על כל הספר ולא הצלחתי למצוא מקום אחד שבו זה נעשה בצורה הזאת.

מה שיחיא עושה לאורך הספר זה להציג תמונות מעולות, אבל הטקסט שמלווה אותן לוקה בחסר. לעתים הוא מציין שקיימים מינים חיים של המאובן הזה, אך לא מציין את שמם. כשהוא סוף סוף אומר מה דומה בין המאובן הזה ליצור החי שהוא מתאר, הוא לא נוקב בשמם של היצורים החיים עליהם הוא מדבר או בשמו של המאובן. הטיעונים שלו חסרים פרטים חיוניים לאורך כל הספר.

איך יכול אדם שלא רוצה להסתמך אך ורק על מילתו של יחיא לחפש את המידע הרלוונטי מחוץ לספר? אין דרך לעשות זאת בצורה מלאה בגלל הכשל הזה בטיעונים של יחיא. אף אחד לא צריך להאמין למילה של יחיא, באותה צורה שאני לא מצפה שמישהו יאמין לטיעון שלי בלי לבדוק את מה שאני אומר שבע פעמים. זאת בדיוק הסיבה שאני משתדל להביא מקורות חיצוניים למה שאני אומר ומשתדל להביא כמה שיותר פרטים שיהפכו את הטיעונים שלי לברי בדיקה.

אנשים ללא ניסיון בדיונים עם בריאתנים עלולים שלא להבחין בכשל הזה. אך לאנשים בעלי ניסיון שיודעים איך מאגר המאובנים מראה דפוס של התפתחות הדרגתית ויודעים את הראיות מגנטיקה שאכן היתה התפתחות הדרגתית דורשים סטנדרט גבוה של ראיות וטיעונים. התמונות בספר, יפות ככל שיהיו, לא מוכיחות דבר בפני עצמן. הטקסט שמלווה אותם חשוב יותר מהאילוסטרציה, אך הוא בבירור לוקה בחסר. מהסיבה הזאת, כל הטיעון בספר הופך לחלש. הספר הזה הוכיח כלום ושום דבר. ספציפיות היא שם המשחק כשרוצים להביא טיעון טוב, והיא חסרה לאורך כל הדוגמאות בספר. כמו שאני אוהב לומר: אפשר לערום חרא של פרות לגובה של האמפייר סטייט בילדינג, אבל הוא לא יהפוך לזהב.