חשוב: יש טעות טיעונית חמורה בשתי הפסקאות הסוגרות של המאמר הזה. לא עליתי עליה לפני שפירסמתי אותו. גרסה מתוקנת שלו פורסמה כאן בתקווה שגם בה לא ימצאו טעויות.
בתחילת השבוע חידדו הטוקבקסיטים את לשונם, עקב פריט חדשות "עסיסי": רבנים אישרו מיזם אינטרנט חדש שישדך בין הומואים ללסביות דתיים בתקווה לסייע להם להתמודד עם "מצבם". כבר בדיווח עצמו היוזמים והרבנים כיבסו מילים ועסקו בשלל מעשי קונדס לשוניים. כמובן שהמיזם ומכבסת המילים שהוא יצר נעשו לשם שמים ומתוך יראת ה'. המטרה היא שהומואים דתיים יוכלו להתמודד עם ה"בעיה" שלהם בלי לחטוא, חס וחלילה, חמסה חמסה חמסה.
כדי להבהיר למה פתחתי את הפוסט בטון כל כך ציני, ראוי שאדגים את מכבסת המילים של המצוטטים בדיווח ב-YNET. כך תיאר הרב ארלה הראל את הנחת היסוד של מיזם השידוכים:
"ישנם היבטים רבים בעייתיים בכל המיזם הזה", מודה הרב הראל, "אך הנחת היסוד המניעה אותו היא שברור כמעט לכל הרבנים היום, בהתבסס על הספרות המחקרית ואנשי המקצוע, שיש חלק מסוים מן ההומואים והלסביות שלא מצליחים להשתנות, והמיזם הזה נועד לסייע להם".
צמד המילים המכובסות בציטוט הזה הוא "חלק מסוים". בשנת 2009 פרסם איגוד הפסיכולוגים הגדול ביותר בארצות הברית, American Psychological Assocication, דו"ח של כוח משימה מיוחד שמטרתו היתה להעריך את היעילות של טיפולים לשינוי הנטייה המינית. הדו"ח מצא שהראיות לטובת תרפיות המרה גרועות. ראשית, הראיות מוגבלות. איכות המחקרים לא היתה טובה על פי רוב. שנית, גם על בסיס ראיות מאיכות ירודה שכזאת, רק כמות זעומה מהפונים לתרפיות המרה זכו ל"הטבה" כלשהי ב"מצבם", ולו "הטבה" זמנית. "יש חלק מסוים מן ההומואים והלסביות שלא מצליחים להשתנות"? באותה מידה הראל היה יכול לומר ש"יש חלק מסוים באוכלוסייה האנושית שאינו יהודי". החלק המסוים הזה הוא כמובן הרוב המוחלט.
מכבסת מילים היא לא הבעיה היחידה. הסימפטום המעציב ביותר בדיווחים ובהתייחסויות השונות למיזם הזה הוא התיאור של הומוסקסואליות כהפרעה. זאת לא בעיה נקודתית. השיח על הומוסקסואליות בקרב דתיים רווי בביטויים שמדגימים זאת היטב. במקרה שלפנינו, הרב שלמה אבינר, מהמתנגדים למיזם, טען ש"צריך לפתור את הבעיה בצורה אחרת" והרב יובל שרלו הסביר את התמיכה שלו במיזם תוך כדי שימוש מוגזם במילה "פתרון". מה יש לפתור? מה הבעיה בלהיות גיי או לסבית? מדעית – אין בעיה ולכן אין מה לפתור. הדו"ח שהזכרתי קודם קובע כבר בפתיחתו שזאת עובדה מדעית ש-
משיכה, התנהגות ונטייה מינית לכיוון בני אותו מין הם וריאציה נורמלית וחיובית של מיניות אנושית – במילים אחרות, הם לא מצביעים על הפרעה מנטלית או התפתחותית.
Same-sex sexual attractions, behavior, and orientations per se are normal and positive variants of human sexuality—in other words, they do not indicate either mental or developmental disorders.
הלכך, ברור שאין בעיה בהומוסקסואליות וביחסי מין הומוסקסואליים. לכן אין צורך במיזם הזה ואין צורך בטיפולי המרה למיניהם. הבעיה האמיתית טמונה בהלכה היהודית והגישה שלה להומוסקסואליות. את הבעיה הזאת אי אפשר לפתור על ידי דיכוי השיח על התופעה והכחשת קיומה או על ידי ניסיון עקר להשתמש בתרפיות משוללות ראיות. הדרכים הללו לא מטפלות בבעיה האמיתית, ההלכה. פתרון טוב אחד יכול לבוא מרב אמיץ שייתן פירוש של פירוש של פירוש של פירוש של פירוש ויתיר הלכתית הומוסקסואליות ויחסי מין הומוסקסואליים. פתרון אחר וטוב בהרבה הוא זריקת ההלכה היהודית לפח הזבל של הרעיונות האנושיים. ויפה שעה אחת קודם.