אל תוכן העניינים של פרויקט הציטטות הבריאתניות.
ז'אק מונו (Jacques Monod) היה מיקרוביולוג צרפתי שזכה בנובל על תגליותיו בתחום בקרת הביטוי הגנטי.
הציטוט בו משתמשים בריאתנים:
"המקור של הקוד הגנטי ומנגנון השכפול העצמי שלו. אכן, זו אינה בעצם בעיה אלא חידה אמיתית".
בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שהיווצרות החיים מחומר דומם לא אפשרית. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 268 בספרו של הביוכימאי מייקל דנטון, Evolution: Theory in Crisis. דנטון הוא מכחיש אבולוציה ידוע. בספרו מובאת גרסה ארוכה יותר של הציטוט. להלן הגרסה הזאת בהקשר בה שם אותה דנטון:
כשחושבים על מוצא מערכת התרגום, נראה שתיאוריית האבולוציה הגיעה ליריב מושבע ונקמני, מאחר ולכל דבר ועניין הבעיה היא בלתי פתירה במונחים של הידע הביוכימי המודרני. מונו הודה שעומק בעיית מוצא מערכות התרגום מתח את תיאוריית האבולוציה לנקודת שבירה:
"התפתחות המערכת המטבולית שכשהתדלדל מרק [הכימיקלים] הראשוני "למדה" להניע את הפוטנציאל הכימי ולסנתז את מרכיבי התא מעמידה בעיות עצומות. כך גם הופעת ממברנה סלקטיבית שבלעדיה לא יכול להיות תא חי. אך הבעיה המרכזית היא מוצא הקוד הגנטי ומנגנון התרגום שלו. אכן זאת לא ממש בעיה, אלא יותר חידה אמיתית."
Denton, 1985
ברור מלשון הציטוט שהבריאתנים הארצישראלים ביצעו בדיקת מקורות לקויה. הציטוט בו הם משתמשים לא נאמר על ידי דנטון. לכל היותר אפשר לומר שדנטון מצטט את מונו כאומר משהו ברוח הדברים שהבריאתנים הארצישראלים "מצטטים".
עדיין נותרת השאלה מאיפה דנטון השיג את הציטוט של מונו. המקור שהוא נותן לציטוט הזה הוא עמוד 135 של התרגום לאנגלית של הספר Chance and Necessity, שכתב ז'אק מונו בצרפתית. דנטון מצטט מתוך המהדורה שיצאה ב-1972 בהוצאת Collins, לונדון. הצלחתי להניח ידי רק על מהדורת 1971 שיצאה בהוצאת Knopf, ניו יורק. שתי המהדורות תורגמו על ידי אותו אדם.
במהדורה שבידי אין כל זכר לציטוט הזה בעמוד 135, העמוד שמתוכו דנטון מצטט. זה לא מפתיע, כי השתמשתי במהדורה שונה משלו. חיפוש בספר הבעלה שציטוט כמעט זהה מופיע בעמוד 142-143. הציטוט לקוח מפרק בו מונו סוקר את חזית המחקר בביולוגיה אבולוציונית. החזית הראשונה, לדבריו, היא "מוצא המערכות החיות הראשונות" (Monod, 1971, p.139).
כאמור, בפרק הזה, מונו מתייחס למוצא החיים כשאלה פתוחה שנמצאת בחזית המחקר בביולוגיה אבולוציונית, לא כקושיה על תיאוריית האבולוציה. הוא בהחלט לא סבור כמו דנטון שהבעיה הזאת "בלתי פתירה במונחים של הידע הביוכימי המודרני" ולא רומז שלדעתו בעיית מוצא מערכות התרגום "מתח את תיאוריית האבולוציה לנקודת שבירה". להפך. מיד אחרי הציטוט שדנטון מביא מדבריו, מונו מעלה שתי היפותזות שונות למוצא הקוד הגנטי וסוקר את היתרונות, החסרונות והראיות להן. דנטון עשה ספין על הציטוט הזה. הוצאתו מהקשרו הופכת סקירה של שאלה פתוחה, לאמירה אנטי-אבולוציונית.
הבריאתנים הטועים
ערן בן ישי, אתר "הדוס", "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?", פורסם ב-3.1.2013. הדף הוסר מאתר "הדוס". מצוי אצלי עותק שמור שלו שישלח למבקשים.
הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית התא הראשון ב'", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".
הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק א' – תיאוריית האבולוציה ובעיות יסודיות", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".
כותב לא ידוע, אתר "torahscience", "אביוגנזה", פורסם בתאריך לא ידוע.
מקורות
Denton, M. (1985). The Enigma of Life’s Origin. In Evolution: A Theory in Crisis (p. 268). Burnett Books.
In considering the origin of the translational system, evolution theory seems to have reached a sort of nemesis, for the problem is to all intents and purposes insoluble in terms of modern biochemical knowledge. That the profundity of the problem of the origin of translational systems has stretched the evolutionary framework to breaking point is conceded by Monod:
The development of the metabolic system which as the primordial soup thinned must have "learned" to mobilize chemical potential and to synthesise the cellular components poses Herculean problems. So does the emergence of a selectively permeable membrane without which there can be no viable cell. But the major problem is the origin of the genetic code and of its translational mechanism. Indeed it is not so much a problem as a veritable enigma.
Monod, J. (1971). The Frontiers. In Chance and Necessity: An Essay on the Natural Philosophy of Modern Biology (pp. 138–159). New York: Knopf.