מעט חינוך אבולוציוני: מקרואבולוציה, מיקרואבולוציה והמשך הקרב בין תחושות בטן למציאות (חלק י"א)

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

יש לא מעט דוגמאות של שינויים אבולוציוניים בטבע. אחת המפורסמות שבהם היא האופן בו זיהום אוויר באנגליה גרם לתדירות עשי הפלפל השחורים לעלות. בפישוט גס, זיהום האוויר גרם לעצים עליהם גרים העשים להכהות. העשים השחורים בלטו פחות על רקע העצים הכהים, מה שהחביא אותם מעיניהם של טורפים פוטנציאליים. התופעה הזאת, המכונה מלניזם תעשייתי, היא דוגמא יפה של הברירה הטבעית בפעולה. יש מכחישי אבולוציה שמקבלים זאת, אך ממשיכים להכחיש אבולוציה. מדוע? לשיטתם, דוגמאות כאלו ממחישים מיקרואבולוציה, אבולוציה בקנה מידה זעיר, בעוד שהמחלוקת שלהם עם הביולוגים האבולוציוניים היא על המקרואבולוציה, ההיווצרות של שינויים אבולוציוניים בקנה מידה גדול, כאלו שיוצרים מינים חדשים. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: מקרואבולוציה, מיקרואבולוציה והמשך הקרב בין תחושות בטן למציאות (חלק י"א)"

מעט חינוך אבולוציוני: איך המאובנים מראים שמינים השתנו והרבה (חלק ט)

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

תיאוריית שיווי המשקל המקוטע של סטיבן ג'יי גולד תמיד ריתקה אותי. קודם כל, בגלל האישיות שמאחוריה. כביולוג אבולוציוני גולד נחשב לתיאורטיקן פורה שתרם רבות לתיאוריית האבולוציה. הוא לא היסס לעסוק בהיסטוריה של המדע על מנת להשיג תובנות חדשות. חשוב מכל בעיני, הוא לא נשאר במגדל השן האקדמאי וכתב הישר לציבור הרחב. הטורים שלו במגזין Natural History אוגדו בכמה מקראות, שכמה מהן ראו אור גם בעברית. כמדען הוא היה קצת פרובוקטור, אך לפחות הפרובוקציות שלו היו פורות.

גולד נפטר בשנת 2002, אבל זכה לחיי נצח בספרות המדעית. גם היום, יותר מעשור אחרי פטירתו, ממשיכים ביולוגים אבולוציוניים להתדיין על תיאוריית שיווי המשקל המקוטע שלו, לפתח אותה ולעדן אותה. זה מוביל אותי לסיבה השניה שהתיאוריה שלו מעניינת אותי כל כך: היא עוררה מחלוקת מדעית שמסרבת למות כבר יותר מ-40 שנים, מחלוקת מאד אינפורמטיבית ופורה.

על מה המחלוקת? להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: איך המאובנים מראים שמינים השתנו והרבה (חלק ט)"

מעט חינוך אבולוציוני: גוּלד שווה גוֹלד (חלק ד')

תוכן העניינים של סדרה זאת נמצא במאמר המבוא שלה.

הפוסט הזה מוקדש לזכרו של הפליאונטולוג והביולוג האבולוציוני סטיבן ג'יי גולד שביום ראשון שעבר, ה-20 למאי, מלאו עשר שנים למותו. גם SilentMike כתב, עם מעט יותר רגש ממני, על גולד ופועלו.

ב-1972 רעש וגעש עולם הפליאונטולוגיה. שני פליאונטולוגים מוכרים ומכובדים, סטיבן ג'יי גולד מאוניברסיטת הרווארד וניילס אלדריג' מהמוזיאון האמריקאי להיסטוריה טבעית, הציעו תיאוריה שלטענתם תאמה טוב יותר את ממצאי המאובנים, תיאוריית שיווי המשקל המקוטע (punctuated equilibrium). בכדי להבין על מה היתה כל המהומה, יש להבין מה בדיוק אומרת התיאוריה ומהן השלכותיה. אנסה להציג כאן הסבר כמה שיותר פשוט שלה כפי שגולד ואלדריג' הציגו אותה. להמשך הקריאה "מעט חינוך אבולוציוני: גוּלד שווה גוֹלד (חלק ד')"