תגית: משה רט

אתם מוזמנים לעקוב אחרי מעלליי בפייסבוק האישי שלי

בשבוע שעבר התחלתי להשיב לסדרת המאמרים "דברים שמדענים מניחים" של משה רט, דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. רט ניסה לשנמך את מעמד המדע למעמד הדת. הניסיון נכשל לחלוטין. הראיתי שהטיעונים שלו מוטים אידיאולוגית, הבהרתי שהנחות היסוד ה"מדעיות" שבהן הוא דן הן בעצם הנחות יסוד אנושיות. על מנת לשנמך באפקטיביות את המדע לתהום המעמדית של הדת, רט חייב לנו טיעונים יותר רציניים.

אם קראתם את המאמר הקודם שלי, בטח שמתם לב שבחרתי לדלג על המאמר הראשון בסדרת המאמרים של רט ולהתחיל דווקא משני האחרונים. במאמר הראשון בסדרה שלו מציג רט גרסה מפושטת של "הטיעון האבולוציוני נגד נטורליזם" (Evolutionary Argument Against Naturalism, EAAN) של התיאולוג אלווין פלנטינגה. בחרתי לשמור אותו לסוף, כי לקחתי את המאמר הזה קצת אישית. אני אוהב את פלנטינגה ולכן הטיפול המעוות שרט נתן לטיעון שלו צרם לי כמו מקהלת מסורים חשמליים. אני בספק עצום אם פלנטינגה יסכים שנייחס לו את מה שרט כתב, אבל מי יודע. להמשך הקריאה "תיאולוגיה יוצרת מציאות: משה רט על דברים שמדענים מניחים (חלק ב)"

אתם מוזמנים לעקוב אחרי מעללי בפייסבוק האישי שלי

פתגם אינטרנט ידוע אומר "לעולם אל תתווכחו עם טיפש. הוא יוריד אתכם לרמה שלו ויביס אתכם בזכות ניסיונו". משה רט מדגים שטיפשים הם לא היחידים שמשתמשים בטקטיקה הזאת. רט, דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, רחוק מלהיות טיפש. להפך. אני מתרשם שהוא מאד חכם. ועדיין, יש מוטיב חוזר בניסיונותיו לגונן על הדת היהודית מאימת המציאות. שלל ההתפתלויות, עיקומי המציאות והטיעונים הקוסמטיים שלו מנסים להציג את המחלוקת בין הדת היהודית למציאות כמחלוקת בין שני סטים של הנחות יסוד פילוסופיות, למרות שבפועל היא ממש לא כזאת. כיניתי את הטקטיקה הזאת בעבר אד פילוסופיום.

לאחרונה הוא פירסם סדרה בת שלושה מאמרים תחת הכותרת "דברים שמדענים מניחים". הסדרה היא הדגמה מעולה לאד פילוסופיום שיטתי. במקום להעלות את קרנה של הדת, רט מנסה לשנמך את מעמד המדע אל התהום המעמדי של הדת שלו. במילים שלו:

כל מי שלמד קצת פילוסופיה של המדע, יודע היטב [… ש]גם המדע, כמו כל השקפה וגישה שהיא, מבוסס על אמונה – אמונה באמיתותן של אותן הנחות, שעליהן הוא נשען. בכך אין הוא שונה באופן מהותי מאמונות, דתות ופילוסופיות שונות, המבוססות גם הן על אקסיומות בלתי מוכחות.

רט לא מסתפק רק בזה. לאורך הסדרה הוא גם מתיימר להראות שהנחות היסוד של המדע מובילות לכמה השלכות לא נעימות למדע. בלי יותר מדי ברברת, אתחיל לפרק את הטיעונים העיקריים של רט בסדרה משלי, בת שני חלקים. החלק הזה יעסוק במאמר השני והשלישי בסדרה של רט. החלק הבא יעסוק במאמר הראשון שלו. אלא אם כן נאמר אחרת, כל הציטוטים לקוחים מדברי רט עצמו. להמשך הקריאה "תיאולוגיה יוצרת מציאות: משה רט על דברים שמדענים מניחים (חלק א)"

בפעם הקודמת בה הזכרתי את משה רט בבלוג, ביום השואה השנה, כתבתי על מאמר הפחדה שהוא פירסם באתר "כיפה". רט לא כותב רק עבור "כיפה". יש לו אתר משלו, מיסטריום, בו הוא מפרסם שלל מאמרים. לאחרונה הוא פירסם מאמר בו הוא סוקר את היחס בין דת ומדע, כפי שהוא רואה אותו. רט טוען שיש קונפליקט בין דת למדע ושהוא נובע מהשיטה המדעית עצמה, ולא מהידע המדעי שנצבר באמצעותה. הוא מונה כמה נקודות מחלוקת ומבהיר איך ניתן לדעתו לשלב בין מדע לדת. בכל אחת מהדוגמאות שלו הוא טועה. הטיעונים שלו לא מקוריים. הם שגורים בפיהם של הרבה דתיים. הוא מספק לי הזדמנות מצוינת לסקור אותם וגם להציג טפח או שניים מדעתי על היחס בין דת ומדע. להמשך הקריאה "תיאולוגיה יוצרת מציאות: משה רט והיחס בין דת ומדע"

השבוע מרבית האוכלוסיה היהודית, כולל אני, ציינה את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כחברה התייחדנו עם זיכרון זוועות מחנות העבודה ומחנות ההשמדה וחיבקנו, מטאפורית לכל הפחות, את ניצולי השואה שעוד איתנו. את היום הזה ואת הרגש שהוא מעורר בחר משה רט, דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, לנצל לצרכי דמגוגיה רדודה לטובת הדת היהודית. הוא פירסם מאמר הפורט על גיטרת הרגש שמלווה את היום הזה בניסיון להפיק ממנו לחן מלנכולי לשיר הידוע "אני מאמין".

הטענה העיקרית של רט מופיעה כבר בכותרת: "מי שמזלזל בתנ"ך ובמסורת, שלא יתפלא לפגוש בהכחשת שואה". רט סבור שמתוך הסתכלות על היחס שמקבלים סיפורי התנ"ך אפשר ללמוד על העתיד הצפוי למקומה של השואה בתודעה הציבורית. לדברי רט, עם ישראל השקיע מאמץ כביר לתעד ולשמר את זיכרון יציאת מצרים. למרות זאת, ארכיאולוגים מתייחסים ליציאת מצרים כאל מיתוס. רט חותם את הטיעון שלו במילים הבאות:

הטיעון של רט הוא לא יותר מכשל "נכונות על ידי קרבה" עם אלמנט הפחדה. להמשך הקריאה "רוכבים על השואה: דמגוגיה יהודית-דתית על חשבון השואה"