סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) היה פליאונטולוג אמריקאי שהעביר את רוב הקריירה האקדמאית שלו באוניברסיטת הרווארד, חבר האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים וכותב מדע פופולרי פורה. תרם פיתוחים קונספטואליים רבים לביולוגיה האבולוציונית.
בקרב ביולוגים אבולוציוניים, סטיבן ג'יי גולד ידוע כהוגה של שלל חידושים בביולוגיה אבולוציונית. אחד מהחידושים הגדולים שלו הוא תיאוריית שיווי המשקל המקוטע. כתבתי בעבר בהרחבה על התיאוריה הזאת, אך כדאי לחזור על הדברים כדי להבין לעומק איך בריאתנים מנצלים לרעה את גולד.
תיאוריית שיווי המשקל המקוטע עוסקת בקצב ובעיתוי של שינוי אבולוציוני. רוב האנשים חושבים שהשינוי האבולוציוני מאד איטי. מקובל לחשוב שמין כלשהו משתנה באופן כמעט בלתי מורגש כל שנים ספורות. כשכל השינויים הקטנים הללו מצטברים לאורך מיליוני שנים, התוצאה היא מין חדש לחלוטין. כבר אי אפשר להבחין במין הקודם. למודל השינוי והקצב הזה קוראים הדרגתיות פילטית.
בשנת 1972, גולד ועמיתו נילס אלדריג' הציעו מודל אחר, המודל של תיאוריית שיווי המשקל המקוטע (Gould and Eldredge, 1972). במודל שלהם, לאורך רוב שנות קיומו מין לא משתנה בכלל או משתנה מעט מאד. רוב השינוי האבולוציוני שעובר עליו מתרחש בסמוך לזמן בו נוצר ממנו למין חדש. קצב השינוי מהיר מאד במונחים גיאולוגיים. הוא נמשך לכל הפחות מאות או אלפי שנים בודדות ולכל היותר כמה מאות אלפי שנים.
גולד יודע שהציבור הרחב עלול להתבלבל מהשימוש שלו במילה "מהירות". לכן, כשהוא כותב מדע פופולרי, הוא בדרך כלל מבהיר בדיוק למה הוא מתכוון. הוא מבהיר שהוא
מדבר כגיאולוג. התהליך עלול לקחת מאות ואפילו אלפי שנים; אולי לא תראו אם תבהו בדבורים על עץ שעוברות אבולוציה למין חדש. אך אלף שנים הם חלק זעיר מאחוז אחד מה-5-10 מיליון שנים, הזמן הממוצע שחיו רוב המינים המאובנים של חסרי חוליות. לעתים נדירות גיאולוגים יכולים "לראות" מרווחי זמן כה קצרים; אנחנו נוטים להתייחס אליו כאל רגע.
Gould, 1982b, p.184
המודל של שיווי המשקל המקוטע עורר מחלוקת בקרב חוקרי מאובנים. המחלוקת היא לא על השאלה האם מודל אחד נכון והשני שגוי. שני המודלים בבירור נכונים, במובן שידועים מינים שהתפתחו בהדרגתיות פילטית ואחרים שהתפתחו בשיווי משקל מקוטע. השאלה היא איזה מודל יותר נפוץ באבולוציה, איזה מודל היה אחראי להתפתחות של יותר מינים באבולוציה. כפי שגולד מבהיר, שהוא ועמיתיו
אף פעם לא טענו שהדרגתיות [פילטית] לא יכולה תיאורטית להתרחש, או לא מתרחשת בפועל. הטבע יותר מדי מגוון ומורכב כדי לאפשר כזאת אבסולוטיות. […] השאלה הבסיסית היא לא "האם בכלל", אלא "באיזה תדירות".
Gould and Eldredge, 1977
לפני שאגיע לציטוטים של הבריאתנים, חשוב להזכיר נקודה נוספת. תיאוריית שיווי המשקל המקוטע היא פיתוח תיאורטי שנובע מתיאוריה אחרת. הרעיון הכללי שלה נובע מתוך תיאוריה שעוסקת בכלל בתנאים הדרושים להיווצרות מינים חדשים. למה אני מדגיש את זה? בריאתנים מסוימים חיים באשליה (זה ממש כך) שתיאוריית שיווי המשקל המקוטע נועדה לתרץ למה אין מספיק מאובני מעבר. היא לא דרושה בשביל זה. מאז דארווין, ידוע שתיעוד המאובנים מאד חלקי. לא כל חיית ביניים שאי פעם חיה השתמרה בתיעוד המאובנים, בגלל כל מיני גורמים גיאולוגיים וביולוגיים. לכן, תיעוד המאובנים מאד חלקי וישאר כזה. תיאוריית שיווי המשקל המקוטע מספקת לתופעה הזאת הסבר נוסף. ההסברים הזה לא סותר את ההסבר הקודם, אלא מוסיף עליו.
ההסבר הנפוץ הוא בעיה עבור גולד, כי הוא מקשה על ביולוגים אבולוציוניים לקבל את הרעיון שלפעמים מינים בקושי משתנים. במקום לקבל אותו, הם מסבירים את המינים האלו כמינים שתיעוד המאובנים שלהם חלקי. לכן, אם תקראו דברים שגולד כתב על שיווי המשקל המקוטע, תגלו שהוא שוב ושוב מדגיש שצריך לבדוק מה ההסבר, שאסור להעדיף הסבר אחד על פני השני בלי להסתכל לעומק על הנתונים.
עכשיו, אחרי כל ההכנה הזאת, אפשר סוף סוף לגשת לציטוטים הבריאתניים. כרגיל, כולם הוצאו מהקשרם בצורה מחפירה. ראשון נמצא הציטוט הבא:
"העובדה שצורות הביניים לא נמצאו בין ממצאי המאובנים נשמרת כסוד מקצועי בקרב חוקרי המאובנים… אין כל ראיה במאובנים לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את כל ספרי הלימוד שלנו… הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".[1]
יש לו גרסה מעט שונה:
"חסרונן הכמעט מוחלט של צורות הביניים בממצאי המאובנים ממשיך להיות הסוד המקצועי של הפלאונטולוגים".[1]
מתוך הספר "המהפך 2: מיתוסים בקריסה" של הרב זמיר כהן, עמוד 191
ולעתים, נעשה שימוש רק בחלקו האחרון של הציטוט הבריאתני:
"לא קיימת במאובנים כל ראיה לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את ספרי הלימוד שלנו… הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".[1]
מתוך הספר "המהפך 2: מיתוסים בקריסה" של הרב זמיר כהן, עמוד 191
נשמע מכל הציטוטים האלו שגולד טוען שאין מאובני ביניים שמאששים את תיאוריית האבולוציה. יותר מזה, נשמע כאילו הוא טוען שציורי העצים האבולוציוניים מבוססים על כלום ושום דבר.
מצאתי בריאתנים שונים נותנים מקורות שונים לציטוט הזה. מקור אחד הוא המאמר Evolution's erratic pace שכתב גולד ופורסם במגזין המדע הפופולרי Natural History ב-1977. לא הצלחתי להשיג את המהדורה הזאת של Natural History. מקור שני הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים 150-151 לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני.
הספר הזה של גולד, כמו רבים מספריו האחרים, הוא אסופה של מאמרים. המאמר מ-Natural History מ-1977 מופיע שם בפרק 17 תחת הכותרת The Episodic Nature of Evolutionary Change. בפרק זה מופיע ציטוט דומה לציטוט הבריאתני:
דארווין טען שתיעוד המאובנים היה רחוק ממושלם – ספר שנותרו בו מעט דפים, מעט שורות בכל דף, ומעט מילים בכל שורה. אנחנו לא רואים שינוי אבולוציוני איטי בתיעוד המאובנים כי אנחנו חוקרים רק צעד אחד מתוך אלפים. השינוי נראה פתאומי בגלל ששלבי הביניים חסרים.
העובדה שמאובני ביניים נדירים מאד בתיעוד המאובנים ממשיכה להיות סוד מקצועי בפליאונטולוגיה. לעצים האבולוציוניים שמעטרים את ספרי הלימוד שלנו יש נתונים רק בקצות הענפים שלהם ובנקודות הפיצול שלהם; השאר הוא היסק, לא משנה עד כמה הוא מתקבל על הדעת, לא ראיות ממאובנים. עדיין, דארווין היה כה מסור לרעיון של הדרגתיות שהוא הימר על כל התיאוריה שלו על דחיית הפשט של תיעוד המאובנים:
תיעוד המאובנים מאד לא שלם והעובדה הזאת מסבירה חלק גדול מכך שאנחנו לא מוצאים זני ביניים המחברים יחד את כל צורות החיים שנכחדו ועדיין חיות על ידי צעדים הדרגתיים מאד. מי שידחה את הדעות האלו על טבעו של תיעוד המאובנים, ידחה בצדק את כל התיאוריה שלי.
הטיעון של דארווין הוא עדיין הבריחה המועדפת של רוב הפליאונטולוגים מהמבוכה של תיעוד מאובנים שמראה בצורה ישירה כה מעט אבולוציה. על ידי חשיפת שורשיה התרבותיים והמתודולוגיים, אני לא רוצה לקרוא תיגר על התוקף הפוטנציאלי של ההדרגתיות (מאחר ולכל הדעות הכלליות יש שורשים דומים). אני רוצה רק להצביע על כך שהוא מעולם לא "נצפה" בסלעים.
Gould, 1982b, p. 181
מהציטוט הזה עולות כמה תובנות. ראשית, בריאתנים מציגים את דברי גולד כאילו הוא אמר שלעצים האבולוציוניים אין ראיות משכבות הסלע. בפועל, גולד טוען שמה שלא נצפה מעולם בשכבות הסלע הוא הדרגתיות הפילטית – המודל של קצב אבולוציוני שהיה בשימוש על ידי דארווין ופליאונטולוגים רבים מאז זמנו. מאוחר יותר במאמר גולד מציג את תיאוריית שיווי המשקל המקוטע, החלופה שלו למודל ההדרגתיות. הבריאתנים הוסיפו שלוש נקודות ובכך שינו לחלוטין את דבריו של גולד, כך שיתאימו לצרכיהם. דמגוגים נאלחים.
שנית, גולד טוען שמאובני ביניים נדירים מאד, לא שהם לא קיימים, כפי שטוענים חלק מהגרסאות של הציטוט הבריאתני. נדיר הוא מושג יחסי. זכרו שגולד כותב כאן מאמר לקהל הרחב על מחלוקת מדעית מאד "כבדה". זכרו עוד שזאת מחלוקת על המודל הנפוץ של אבולוציה לאורך כל ההיסטוריה. מן הסתם, המידע שרלוונטי בה הוא מה שמגלים בכל תיעוד המאובנים. עם זאת, האם יש מאובני מעבר שיכולים לשמש כראיה לאבולוציה?
התשובה לשאלה הזאת באה ממקור מאד אירוני. גולד ידע שבריאתנים מנצלים לרעה את הציטוטים שלו וכתב על זה. אחת ההתבטאויות שלו בנושא מבהירה בדיוק מה הוא חשב:
מאז שהצענו [גולד ועמיתו נילס אלדריג'] את תיאוריית שיווי המשקל המקוטע כדי להסביר מגמות באבולוציה, כעסנו כשצוטטנו שוב ושוב על ידי בריאתנים – איני יודע אם הם עשו זאת במכוון או בשל טימטום – כמודים שתיעוד המאובנים לא כולל מאובני ביניים. מאובני ביניים חסרים בכלליות ברמת המין, אך הם נפוצים בקרב קבוצות גדולות יותר [במילים פשוטות, נפוץ למצוא מאובני מעבר בין קבוצות כמו דגים, דו-חיים, יונקים וזוחלים; יש מחסור כללי במאובני מעבר בין מינים בתוך כל אחת מהקבוצות הללו, לדוגמא בין שני מיני אדם, שני מיני קופים וכדומה].
Gould, 1983
היד הבריאתנית עוד נטויה. שני ה"ציטוטים" הבריאתניים הבאים מדגימים בדיוק את אותו עיוות:
"ההיסטוריה של המינים השונים כפי שהיא מתבטאת במאובנים, מורה על שתי עובדות העומדות בסתירה מוחלטת לרעיון ההתפתחות ההדרגתית: 1. העדר שינוי – מראה היצורים בזמן הופעתם הראשונה זהה לחלוטין לצורתם זמן רב אחרי זה. 2. הימצאות פתאומית – מין חדש אינו מתפתח בהדרגה; הוא מופיע לפתע בממצאי המאובנים כשהוא כבר בעל מבנה שלם ומוגמר"[2]
בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שממצאי המאובנים לא מראים הדרגתיות, מה שמפריך את תיאוריית האבולוציה שמסתמכת על הדרגתיות. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים 150-151 לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני. בפרק 17 של הספר הזה, תחת הכותרת The Episodic Nature of Evolutionary Change, מופיע ציטוט כמעט זהה לציטוט הבריאתני.
הציטוט הבא קונספירטיבי-משהו. קונספירציית האבולוציוניסטים היא אשליה שמאד נפוצה בקרב בריאתנים. לא פלא שהם אוהבים לצטט את המשפט הבא:
"כל חוקרי המאובנים יודעים שממצאי המאובנים מראים מעט מזעיר הוכחות לגבי צורות ביניים".[3]
בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שחסרים מאובני ביניים כראיות לאבולוציה. המקור שהם נותנים לו הוא עמוד 150-151 בספרו של גולד The Panda's Thumb. עמודים אלו לא מכילים משהו שאפילו דומה לציטוט הבריאתני. הציטוט עצמו מופיע בפרק 19 של The Panda's Thumb. זה הציטוט בהקשרו:
כל הפליאונטולוגים יודעים שתיעוד המאובנים כולל מעט צורות ביניים; מעברים בין קבוצות עיקריות הם פתאומיים בצורה אופיינית. תומכי הדרגתיות מוציאים את עצמם מהדילמה הזאת על ידי פניה לאי-המושלמות הרבה של תיעוד המאובנים – אם רק צעד אחד מתוך אלף שורד כמאובן, גיאולוגיה לא תראה שינוי המשכי.
Gould, 1982a
כאמור, העיוות בשני הציטוטים הללו זהה לעיוות בציטוטים הקודמים. אפילו המקור שלהם זהה. שוב, גולד מדבר כנגד הדרגתיות פילטית, מודל ספציפי של קצב ועיתוי השינוי האבולוציוני. שוב, הוא מציג כנגדו את המודל שלו, תיאוריית שיווי המשקל המקוטע. שוב, הוא מציג לציבור הרחב מחלוקת טכנית בין אבולוציוניסטים בה שני הצדדים לא מכחישים אף עיקרון של תיאוריית האבולוציה.
כדי להדגיש עוד יותר את האבסורד, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה. נניח שהמחלוקת נפתרה והתגלה שגולד צודק. האם זה עוזר לבריאתנים שרוב השינוי האבולוציוני מתרחש בסביבות הזמן בו מין חדש נוצר והתקופה בה הוא מתרחש אורכת עשרות אלפי שנים? זה כמובן לא עוזר להם בכלל. בקיצור, סדרת הציטוטים הבריאתניים הללו מדגימה שבריאתנים הם מעוותים בני מעוותים. לא אכפת להם בכלל מה גודל באמת אמר, מה ההקשר שבו הוא אמר את הדברים. הם קוראים את מה שביולוגים אבולוציוניים אומרים בחיפוש אחרי הדבר שיראה הכי טוב מחוץ להקשר. זאת הונאה, כנראה גם הונאה עצמית. מה שבטוח, לא מדובר בחתירה כנה לאמת.
הציטוט בו משתמשים בריאתנים:
"דארווין זכה למעמד של 'קדוש' בקרב הביולוגים התומכים באבולוציה".[4]
בריאתנים מנסים לסמך בעזרת הציטוט הזה את הטענה שאבולוציה זוכה למעמד כמו-דתי בקרב אבולוציוניסטים. המקור שהם נותנים לו הוא מאמר של סטיבן ג'יי גולד וריצ'רד לוונטין (Richard Lewontin) שפורסם ב-1984 בתוך המקראה Conceptual Issues in Evolutionary Biology. המאמר הזה פורסם במקור ב-1979 בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society of London. Series B. Biological Sciences. המאמר הזה נחשב למאמר מדעי קלאסי ולדעתי חובה קריאה לכל חובב ביולוגיה אבולוציונית, אך הוא מאד טכני ודורש ידע רב בביולוגיה בכלל ובביולוגיה אבולוציונית בפרט כדי להבין על מה גולד ולוונטין מדברים. אישית, זה אחד המאמרים החביבים עלי ביותר בביולוגיה אבולוציונית, אף על פי שאני לא מסכים עם כל הטענות שהועלו בו.
הרעיון המרכזי במאמר הזה הוא ביקורת של גולד ולוונטין על הדגש הרב מדי, לטעמם, של ביולוגים אבולוציוניים על הברירה הטבעית כפקטור בשינוי אבולוציוני. גולד ולוונטין רצו שביולוגים אבולוציונים ישימו יותר דגש על פקטורים חשובים אחרים. בכלליות, הם קידמו במאמר הזה גישה "פלורליסטית" יותר של אבולוציה, כזאת ששמה דגש על מספר רב של פקטורים שונים שמשפיעים על האבולוציה של מינים. ביולוגים אבולוציוניים ששמים דגש על הברירה הטבעית (באנגלית: natural selection) מכונים על ידי גולד ולוונטין סלקציוניסטים (באנגלית: selectionists). בהינתן הרקע הזה, זה הציטוט הבריאתני בהקשרו:
מאחר שדארווין השיג מעמד של קדוש (אם לא מעמד של אל) בקרב ביולוגים אבולוציוניים, ומאחר וכל הצדדים טוענים שאלוהים איתם, דארווין לעתים תואר כסלקציוניסט רדיקלי בלבו שמשתמש במנגנונים אחרים[של אבולוציה] רק כמפלט [מביקורת], ורק כתוצאה מהבורות של זמנו לגבי מנגנוני התורשה. הדעה הזאת שגויה. למרות שדארווין החשיב את הברירה הטבעית כמנגנון האבולוציוני הכי חשוב (כפי שגם אנחנו עושים), לא היה טיעון מיריביו שהכעיס אותו יותר מהניסיון הנפוץ להגחיך את התיאוריה שלו ולהפחית בערכה על ידי הטענה שהיא הסתמכה באופן בלעדי על הברירה הטבעית.
Gould and Lewontin, 1979 p. 589
גם בלי להיכנס לכל הפרטים הקטנים של המאמר הזה, שכאמור הוא מאד טכני, זה ברור לחלוטין שהשימוש במונחים מעולם הדת כמו "קדוש" ו"אלוהים" הוא לא יותר מדימוי, כלי ספרותי שזוכה לניצול לרעה על ידי בריאתנים.
הבריאתנים הטועים
ציטוט [1]
פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 65, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.
הרב ד"ר מיכאל אברהם, "אלוהים משחק בקוביות: מה באמת אומרת לנו האבולוציה?", עמודדים 197-199 ועמוד 474-475, פורסם ב-2011.
הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).
ערן בן ישי, אתר "הידברות", "העדר דרגות הביניים", פורסם ב-30.10.13.
ערן בן ישי, אתר "הדוס", "רשמים על השיח בין הבריאתנות לדת האבולוציה", פורסם ב-5.5.2012. המאמר הוסר מאתר "הדוס".
הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".
דוויין גיש, Evolution: The Challenge of the Fossil Record, מהדורת 1985, עמ' 240.
ציטוט [2]
פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 66, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.
הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בעיית הממצאים – היעדר חוליות ביניים", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".
ערן בן ישי, אתר "הדוס", "רשמים על השיח בין הבריאתנות לדת האבולוציה", פורסם ב-5.5.2012. המאמר הוסר מאתר "הדוס".
הרון יחיא, Darwinism Refuted, פרק The True Origins of Species.
דוויין גיש, Evolution, the fossils say no!, מהדורת 1978, עמ' 164.
ציטוט [3]
הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 191, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).
ציטוט [4]
הרב זמיר כהן, "המהפך 2: מיתוסים בקריסה", עמוד 291, פורסם בינואר 2011 (קופירייט 2010).
הרב זמיר כהן, אתר "הידברות", "צו השעה: מעבר לבתי ספר תורניים", פורסם ב-26.6.14.
הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "מדע או מיתוס – פרק ג' – האקסיומות של התיאוריה", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".
הרב יהושע ענבל, אתר "הידברות", "בריאת העולם – פרק ג' – מדיניות המחקר של התיאוריה", פורסם בתאריך לא ידוע. המאמר הוסר מאתר "הידברות".
פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא", עמוד 67, פורסם בשנת תשנ"ד בתרגום דוד אביעזר.
מקורות
Gould, S. J. (1982a). Return of the Hopeful Monster. In The Panda’s Thumb (p. 189). New York: W. W. Norton.
"All paleontologists know that the fossil record contains precious little in the way of intermediate forms; transitions between major groups are characteristically abrupt. Gradualists usually extract themselves from this dilemma by invoking the extreme imperfection of the fossil record—if only one step in a thousand survives as a fossil, geology will not record continuous change."
Gould, S. J. (1982b). The Episodic Nature of Evolutionary Change. In The Panda’s Thumb (pp. 179–185). New York: W. W. Norton.
Darwin argued that the geologic record was exceedingly imperfect – a book with few remaining pages, few lines on each page, and few words on each line. We do not see slow evolutionary change in the fossil record because we study only one step in thousands. Change seems to be abrupt because the intermediate steps are missing.
The extreme rarity of transitional forms in the fossil record persists as the trade secret of paleontology. The evolutionary trees that adorn our textbooks have data only at the tips and nodes of their branches; the rest is inference, however reasonable, not the evidence of fossils. Yet Darwin was so wedded in gradualism that he wagered his entire theory on a denial of this literal record.
The Geological record is extremely imperfect and this fact will to a large extent explain why we do not find interminable varieties, connecting together all the extinct and existing forms of life by the finest graduated steps. He who rejects these views on the nature of the geological record, will rightly reject my whole theory.
Darwin's argument still persists as the favored escape of most paleontologists from the embarrassment of a record that seems to show so little of evolution directly. In exposing its cultural and methodological roots, I wish in no way to impugn the potential validity of gradualism (for all general views have similar roots). I wish only to point out that it was never "seen" in the rocks.
[…]
For several years, Niles Eldredge of the American Museum of Natural History and I have been advocating a resolution of this uncomfortable paradox. We believe that […] the operation of Darwinian processes should yield exactly what we see in the fossil record. It is gradualism that we must reject, not Darwinism.
The history of most fossil species includes two features particularly inconsistent with gradualism:
1. Stasis. Most species exhibit no directional change during their tenure on earth. They appear in the fossil record looking much the same as when they disappear; morphological change is usually limited and directionless.
2. Sudden appearance. In any local area, a species does not arise gradually by the steady transformation of its ancestors; it appears all at once and "fully formed".
[…]
(In describing the speciation of peripheral isolates as very rapid, I speak as a geologist. The process may take hundreds, even thousands of years; you might see nothing if you stared at speciating bees on a tree for your entire lifetime. But a thousand years is a tiny fraction of one percent of the average duration for most fossil invertebrate species—5 to 10 million years. Geologists can rarely resolve so short an interval at all; we tend to treat it as a moment.)'
Gould, S. J. (1983). Evolution as Fact and Theory. In Hen’s Teeth and Horse's Toes (p. 260). W. W. Norton.
'Since we proposed punctuated equilibria to explain trends, it is infuriating to be quoted again and again by creationists—whether through design or stupidity, I do not know—as admitting that the fossil record includes no transitional forms. Transitional forms are generally lacking at the species level, but they are abundant between larger groups.'
Gould, S. J., and Eldredge, N. (1972). Punctuated equilibria: an alternative to phyletic gradualism. Models in Paleobiology, 82–115.
Gould, S. J., and Lewontin, R. C. (1979). The Spandrels of San Marco and the Panglossian Paradigm: A Critique of the Adaptationist Programme. Proceedings of the Royal Society of London. Series B. Biological Sciences, 205(1161), 581–598.
"Since Darwin has attained sainthood (if not divinity) among evolutionary biologists, and since all sides invoke God’s allegiance, Darwin has often been depicted as a radical selectionist at heart who invoked other mechanisms only in retreat, and only as a result of his age’s own lamented ignorance about the mechanisms of heredity. This view is false. Although Darwin regarded selection as the most important of evolutionary mechanisms (as do we), no argument from opponents angered him more than the common attempt to caricature and trivialize his theory by stating that it relied exclusively upon natural selection."
Gould, S. J., and Eldredge, N. (1977). Punctuated Equilibria: The Tempo and Mode of Evolution Reconsidered. Paleobiology, 3(2), 115–151.
We never claimed either that gradualism could not occur in theory, or did not occur in fact (Eldredge 1971; Eldredge and Gould 1974, p. 307). Nature is far too varied and complex for such absolutes […] The funda- mental question is not "whether at all" but "how often."כ
