תגית: תורה ומדע

[1,100 מילים]

לביולוגיה האבולוציונית יש היסטוריה של יותר ממאה וחמישים שנים של מחקר פעיל. בספירת המלאי של הידע שהצטבר בתחום ניתן למנות אינספור ניסויים, תצפיות וממצאים מהשטח מתחומים כמו ביולוגיה, כימיה, גאולוגיה, פיזיקה ורבים אחרים. גוף המחקר הענק הזה הוביל למסקנה שמנגנונים אבולוציוניים כמו הברירה הטבעית והסחף הגנטי מספקים הסבר מעולה להיווצרות של המגוון הביולוגי שקיים היום. יותר מזה, הוא גם אפשר לביולוגים אבולוציוניים לשחזר סקיצה טובה של ההיסטוריה של החיים על כדור הארץ.

הדברים האלו לא נמצאים במחלוקת בקרב אלו שדעתם רלוונטית. התחום נמצא עמוק בקונצנזוס המדעי. המומחים מסכימים. עם זאת, הציבור הרחב לא מסכים. רבים בציבור הכללי לא מאמינים שהאבולוציה התרחשה. בכלליות, יש לי לא מעט ניסיון בקריאת מכחישי אבולוציה ובשיחות עם מכחישי אבולוציה. הוא גורם לי לחשוב שרובם המוחלט הם הם נאמני הדת היהודית, בין אם הם דתיים לכל דבר ועניין או רק חילונים לשם שמים.

ביי ניסיון, שלום נתונים

אני לא אוהב להסתמך על הניסיון האישי שלי. להסתמך על הניסיון שלי עם מכחישי אבולוציה זה להסתמך על הרשמים עליהם שהצטברו בזכרוני. הזיכרון האנושי הפכפך ומושפע במיוחד מההטיות שלנו. לכן, בהעדר נתונים רלוונטיים, אתייחס אליו כלא יותר מנקודת ההתחלה שלי, השערה עם מעט תמיכה ששווה להתחיל ממנה, אך אחפש נתונים אמינים יותר, הרבה יותר. להמשך הקריאה "הרוב המכריע של דתיים בארץ מכחיש אבולוציה והבעיה עמוקה"

עברו הרבה מים בים מאז שפרסמתי כאן משהו. לימודים עמוסים ומחסום כתיבה מעצבן הם שילוב גרוע כמעט כמו ג'חנון עם שוקולד. הגיע הזמן לנער את האבק מהבלוג ולהחזיר עטרה ליושנה. או לפחות, לכתוב משהו בתקווה שאוהב את מה שייצא לי מהמקלדת.

אני קורא הרבה לאחרונה על התנ"ך מנקודת מבט דתית. חזרתי וקראתי את ספרו של הרב אמנון בזק "עד היום הזה". אולי אכתוב עליו משהו בעתיד. דרכו הגעתי שוב לכתבי הרב מרדכי ברויאר. ברויאר כבר לא איתנו עוד, אבל כתביו נוטפי הפתוס מדברים בשמו בקול רם וברור. גם ברויאר וגם בזק מחויבים לאותו פרויקט: הם מנסים להתמודד עם התופעות הספרותיות הייחודיות בתורה מנקודת מבט דתית.

על איזה תופעות מדובר? להמשך הקריאה "אם אין מדע, אין תורה: איך רבנים עם כוונות טובות עלולים לרצוח את היהדות"

אתם מוזמנים לעקוב אחרי מעללי בפייסבוק האישי שלי

פתגם אינטרנט ידוע אומר "לעולם אל תתווכחו עם טיפש. הוא יוריד אתכם לרמה שלו ויביס אתכם בזכות ניסיונו". משה רט מדגים שטיפשים הם לא היחידים שמשתמשים בטקטיקה הזאת. רט, דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, רחוק מלהיות טיפש. להפך. אני מתרשם שהוא מאד חכם. ועדיין, יש מוטיב חוזר בניסיונותיו לגונן על הדת היהודית מאימת המציאות. שלל ההתפתלויות, עיקומי המציאות והטיעונים הקוסמטיים שלו מנסים להציג את המחלוקת בין הדת היהודית למציאות כמחלוקת בין שני סטים של הנחות יסוד פילוסופיות, למרות שבפועל היא ממש לא כזאת. כיניתי את הטקטיקה הזאת בעבר אד פילוסופיום.

לאחרונה הוא פירסם סדרה בת שלושה מאמרים תחת הכותרת "דברים שמדענים מניחים". הסדרה היא הדגמה מעולה לאד פילוסופיום שיטתי. במקום להעלות את קרנה של הדת, רט מנסה לשנמך את מעמד המדע אל התהום המעמדי של הדת שלו. במילים שלו:

כל מי שלמד קצת פילוסופיה של המדע, יודע היטב [… ש]גם המדע, כמו כל השקפה וגישה שהיא, מבוסס על אמונה – אמונה באמיתותן של אותן הנחות, שעליהן הוא נשען. בכך אין הוא שונה באופן מהותי מאמונות, דתות ופילוסופיות שונות, המבוססות גם הן על אקסיומות בלתי מוכחות.

רט לא מסתפק רק בזה. לאורך הסדרה הוא גם מתיימר להראות שהנחות היסוד של המדע מובילות לכמה השלכות לא נעימות למדע. בלי יותר מדי ברברת, אתחיל לפרק את הטיעונים העיקריים של רט בסדרה משלי, בת שני חלקים. החלק הזה יעסוק במאמר השני והשלישי בסדרה של רט. החלק הבא יעסוק במאמר הראשון שלו. אלא אם כן נאמר אחרת, כל הציטוטים לקוחים מדברי רט עצמו. להמשך הקריאה "תיאולוגיה יוצרת מציאות: משה רט על דברים שמדענים מניחים (חלק א)"

בפעם הקודמת בה הזכרתי את משה רט בבלוג, ביום השואה השנה, כתבתי על מאמר הפחדה שהוא פירסם באתר "כיפה". רט לא כותב רק עבור "כיפה". יש לו אתר משלו, מיסטריום, בו הוא מפרסם שלל מאמרים. לאחרונה הוא פירסם מאמר בו הוא סוקר את היחס בין דת ומדע, כפי שהוא רואה אותו. רט טוען שיש קונפליקט בין דת למדע ושהוא נובע מהשיטה המדעית עצמה, ולא מהידע המדעי שנצבר באמצעותה. הוא מונה כמה נקודות מחלוקת ומבהיר איך ניתן לדעתו לשלב בין מדע לדת. בכל אחת מהדוגמאות שלו הוא טועה. הטיעונים שלו לא מקוריים. הם שגורים בפיהם של הרבה דתיים. הוא מספק לי הזדמנות מצוינת לסקור אותם וגם להציג טפח או שניים מדעתי על היחס בין דת ומדע. להמשך הקריאה "תיאולוגיה יוצרת מציאות: משה רט והיחס בין דת ומדע"

השבוע מרבית האוכלוסיה היהודית, כולל אני, ציינה את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כחברה התייחדנו עם זיכרון זוועות מחנות העבודה ומחנות ההשמדה וחיבקנו, מטאפורית לכל הפחות, את ניצולי השואה שעוד איתנו. את היום הזה ואת הרגש שהוא מעורר בחר משה רט, דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, לנצל לצרכי דמגוגיה רדודה לטובת הדת היהודית. הוא פירסם מאמר הפורט על גיטרת הרגש שמלווה את היום הזה בניסיון להפיק ממנו לחן מלנכולי לשיר הידוע "אני מאמין".

הטענה העיקרית של רט מופיעה כבר בכותרת: "מי שמזלזל בתנ"ך ובמסורת, שלא יתפלא לפגוש בהכחשת שואה". רט סבור שמתוך הסתכלות על היחס שמקבלים סיפורי התנ"ך אפשר ללמוד על העתיד הצפוי למקומה של השואה בתודעה הציבורית. לדברי רט, עם ישראל השקיע מאמץ כביר לתעד ולשמר את זיכרון יציאת מצרים. למרות זאת, ארכיאולוגים מתייחסים ליציאת מצרים כאל מיתוס. רט חותם את הטיעון שלו במילים הבאות:

הטיעון של רט הוא לא יותר מכשל "נכונות על ידי קרבה" עם אלמנט הפחדה. להמשך הקריאה "רוכבים על השואה: דמגוגיה יהודית-דתית על חשבון השואה"

תודה לאלי חוחוזיה על הסיוע בהכנת המאמר הזה.

הסלידה שלי מבריאתנים רחוקה מלהיות סוד. כמו כל בעלי אג'נדה פסוודו-מדעית, בריאתנים חוטאים בשלל חטאים אינטלקטואלים בניסיון להכחיש את נכונות תיאוריית האבולוציה. הם מכפישים, מסלפים, מעוותים ומתעלמים, מי מהם בשוגג ומי מהם בזדון, הכל בהתאם למטרה הרצויה להם. לא מפתיע אותי לשמוע אותם מדקלמים ציטוטים לכאורה של אבולוציוניסטים מושבעים כמו סטיבן ג'יי גולד, סטיבן סטנלי וצ'רלס דארווין כאילו האישים הללו או מה שהם אמרו תומכים בקישקושים האנטי-אבולוציוניסטים שלהם. הרב זמיר כהן לא שונה. הוא מצטט ברשלנות את כל אישים שהזכרתי לעיל. בסרטון השני שלי בסדרת "מזמר השגיאות" התמקדתי בדברים שהוא ייחס לצ'רלס דארווין.

בזמן שדארווין כתב את "מוצא המינים" הוא ידע שעליו להסביר את אחת הטענות הגדולות ביותר נגד התיאוריה שהוא הציע, המחסור במאובני ביניים. התיאוריה שלו חוזה שהיו שלבי ביניים רבים בין המינים השונים, אך לכאלו צורות ביניים היה יצוג דל מאד במאובנים שנמצאו עד לכתיבת ספרו. דארווין היה צריך להסביר איפה רוב רובם של מאובני הביניים שהיו צריכים להיות קיימים על פי התיאוריה שלו. ב"המהפך 2", זמיר כהן טוען שהתשובה של דארווין על השאלה הזאת היתה: להמשך הקריאה "על נפנופי ידיים, קוסמטיקה מילולית וטיעונים מסמכות"

בסביבות סוף ספטמבר פצחתי בששון ובשמחה בסדרת סרטונים על "המהפך 2" של הרב זמיר כהן. ערכתי את התחקיר המקדים, ניסחתי את הטקסט, הקלטתי קריינות וצירפתי וידאו. עוד כשערכתי את הסרטון הראשון ציפיתי לתגובות המצויות מדתיים שיסלדו ממפלת הטיעונים של הרב כהן. מניסיון עבר, ציפיתי לקבל מעט מאד ביקורת נכונה ומדויקת והרבה טיעוני שטות שיתייחסו לדברים פעוטים בדבריי, לתקיפת אנשי קש ולהרבה מאד התעלמות מ"בשר" הוידאו. לא התאכזבתי. הבחור הנחמד מערוץ הוידאו "רק אמת", לשעבר "ה' מלך", הוציא סרטון ביקורת על הסרטון הראשון בסדרה. הוא נקרא "אלוף השגיאות", כנראה כי קראתי לסדרה שלי "מזמר השגיאות".

להמשך הקריאה "על קריאה יוצרת, שמיעה ממציאה וחטאי השמטה"